1 וְהָאָדָם יָדַע אֶת־חַוָּה אִשְׁתּוֹ. כֵּיוָן שֶׁנּוֹלַד לוֹ כֹּחַ הַתַּאֲוָה וּבְאִשְׁתּוֹ גַּם כֵּן, יְדָעָהּ וְהָרְתָה וְאַחַר כֵּן יָלְדָה לְשִׁבְעָה חֳדָשִׁים אוֹ לְתִשְׁעָה, וְאֵין רְאָיָה מִזֶּה שֶׁהָרְתָה וְיָלְדָה בְּיוֹם אֶחָד כְּדִבְרֵי הַדְּרָשׁ בראשית רבה כב שֶׁהֲרֵי בְּשָׂרָה אָמַר כֵּן ״וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה״ בראשית כא:ב.
2 וַתֵּלֶד אֶת־קַיִן. יָלְדָה בֵּן שֶׁקָּרְאָה שְׁמוֹ קַיִן, שֶׁאָמְרָה קָנִיתִי אִישׁ אֶת־ה׳, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵם שְׁנֵי שָׁרָשִׁים בְּעִנְיָן אֶחָד. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ קָנִיתִי אִישׁ אֶת־ה׳, הִמְצֵאתִי בָּעוֹלָם אִישׁ שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּרִיאָתוֹ כְּאֶחָד מִמֶּנּוּ וְקָנִיתִיו עִם הַשֵּׁם, כִּי הוּא שָׂם בּוֹ חֶלְקוֹ שֶׁנָּפַח בּוֹ נְשָׁמָה. וְקָנִיתִי, כְּעִנְיַן ״קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ״ בראשית יד:כב, כְּלוֹמַר שֶׁהִמְצִיא אֶת הָעוֹלָם, וְסָמְכָה הַמַּעֲשֶׂה לְעַצְמָהּ לְפִי שֶׁהִיא עִקַּר הַמְצָאַת הַוָּלָד וּבְבִטְנָהּ נוֹצַר וְגָדַל עַד שֶׁיָּצָא. וְלֹא זָכְרָה אֶלָּא שֵׁם הַמְיֻחָד לְבַדּוֹ, וְלֹא זָכְרָה אֱלֹהִים עִמּוֹ, כִּי בִּנְיַן הָעוֹלָם נִשְׁלַם בְּהִוָּלֵד קַיִן, כִּי אַחַר שֶׁהֵחֵלּוּ הַיְצוּרִים לְעוֹלָם לְהוֹלִיד וְהָעוֹלָם מִכָּאן וָאֵילָךְ הוֹלֵךְ וְגָדֵל וְרָבֶה כְּמִנְהַג הָעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת״ בראשית ב:ג, וְעַל בִּנְיַן הָעוֹלָם נִזְכָּר אֱלֹהִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וּמִכָּאן וָאֵילָךְ נִזְכָּר פַּעַם הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד פַּעַם אֱלֹהִים, וּבִמְקוֹמוֹת מְעַטִּים שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, וְהַכֹּל יֵשׁ לוֹ טַעַם. וְהֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן עֶזְרָא כָּתַב בּוֹ ״וְאֵין שָׁם זֵכֶר מִלַּת אֱלֹהִים, כִּי הִנֵּה נִמְצָא בַּמִּין כַּאֲשֶׁר הוּא לְמַעְלָה בָּעֲצָמִים״, וּמַה טוֹב פֵּרוּשׁוֹ לַמֵּבִין.
