1 וְעַתָּ֖ה אָר֣וּר אָ֑תָּה מִן־הָֽאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר פָּצְתָ֣ה אֶת־פִּ֔יהָ לָקַ֛חַת אֶת־דְּמֵ֥י אָחִ֖יךָ מִיָּדֶֽךָ׃
1 וְעַתָּה אָרוּר אָתָּה מִן־הָאֲדָמָה. וּבַפָּסוּק הַבָּא אַחֲרָיו יְפָרֵשׁ אֶת הַקְּלָלָה, כְּלוֹמַר מִן הָאֲדָמָה תָּבוֹא לְךָ הַקְּלָלָה שֶׁלֹּא תוֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ.
2 אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת־פִּיהָ. כִּי הַדָּם נִבְלָע בַּקַּרְקַע, וְכֵן נֶאֱמַר איוב טז:יח ״אֶרֶץ אַל־תְּכַסִּי דָמִי״, יחזקאל כד:ז-ח ״עַל־צְחִיחַ סֶלַע שָׂמַתְהוּ וְגוֹ׳ לְבִלְתִּי הִכָּסוֹת״.
