1 יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ. לַמְּלוּכָה, שֶׁהַמַּלְכוּת שֶׁנָּטַלְתִּי מֵרְאוּבֵן נְתַתִּיהָ לְךָ, וְאַחֶיךָ יוֹדוּ לְךָ הַמְּלוּכָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיָּבֹאוּ כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל דָּוִד חֶבְרוֹנָה לְהַמְלִיךְ אֶת דָּוִד״ שמואל ב ה:א. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה צט:ח: כֵּיוָן שֶׁרָאָה יְהוּדָה שֶׁזָּכַר לִרְאוּבֵן חֶטְאוֹ וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי חֶטְאָם, נִתְיָרֵא יְהוּדָה שֶׁלֹּא יַזְכִּיר לוֹ מַעֲשֵׂה תָּמָר, הִתְחִיל קוֹרֵא לוֹ: יְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ לִהְיוֹת מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם.
2 יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ. זֶה דָּוִד שֶׁנִּצַּח כָּל אֹיְבָיו בַּמִּלְחָמָה, וְכֵן אָמַר ״וְאֹיְבַי תַּתָּה לִי עֹרֶף״ שמואל ב כב:מא.
3 יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ. כְּשֶׁיִּרְאוּ אוֹתְךָ מַצְלִיחַ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ וְיֹאמְרוּ כִּי לְךָ יָאֲתָה מְלוּכָה. וְיִצְחָק אָמַר לְיַעֲקֹב ״בְּנֵי אִמֶּךָ״ בראשית כז:כט שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ אִשָּׁה אֶלָּא רִבְקָה. וְיַעֲקֹב אָמַר לִיהוּדָה בְּנֵי אָבִיךָ לְפִי שֶׁהָיוּ לוֹ אַרְבַּע נָשִׁים וְכָל הַבָּנִים בְּנֵי אָב אֶחָד.
