רד"ק על בראשית מ״ט:י״ד

1 יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם. כְּמוֹ חֲמוֹר חָזָק בַּעַל גְּרָמִים שֶׁרוֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ כְּשֶׁיִּרְצֶה לָנוּחַ מְעַט וְיָקוּם עִם מַשָּׂאוֹ.

2 וְהַמִּשְׁפְּתָיִם. הֵם הַמַּשּׂוּאוֹת שֶׁנּוֹשֵׂא. וְאָמַר מִשְׁפְּתַיִם לְשׁוֹן שְׁנַיִם, כִּי עוֹרְכִים עָלָיו שְׁנֵי מַשּׂוּאוֹת אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל, וְדִמָּהוּ הַדִּמְיוֹן הַזֶּה, רוֹצֶה לוֹמַר כִּי תִּהְיֶה אַרְצוֹ טוֹבָה וְיִתְעַסֵּק בַּעֲבוֹדַת אַרְצוֹ, לֹא יֵצֵא לַמִּלְחָמָה עִם שְׁאָר הַשְּׁבָטִים אֶלָּא יִתֵּן מַס לְמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁיַּנִּיחֵהוּ בְּאַרְצוֹ, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וַיַּרְא מְנוּחָה כִּי טוֹב״ בראשית מט:טו. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֵּרְשׁוּ זֶה הָעִנְיָן שֶׁהָיָה שֵׁבֶט יִשָּׂשכָר עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְהָיְתָה לוֹ אֶרֶץ טוֹבָה, וְהוּא מָשָׁל שֶׁתִּהְיֶה תּוֹרָתוֹ נְעִימָה וּשְׁלֵמָה וִיגִיעָתוֹ בַּתּוֹרָה הָיְתָה לוֹ מְנוּחָה וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וַיַּרְא מְנוּחָה וְגוֹ׳, וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל״ שם, עֲבוֹדַת הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה, ״וַיְהִי לְמַס עֹבֵד״ שם, שֶׁהָיָה עֶבֶד יִשְׂרָאֵל וְשָׁלַח לָהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה וְחָכְמָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר ״וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל״ דברי הימים א יב:לג.