10 לֹא יָסוּר שֵׁבֶט. הַמּוֹשֵׁל יִקָּרֵא שֵׁבֶט לְפִי שֶׁרוֹדֶה עַל הָעָם וּמְיַסְּרָם, כְּמוֹ שֶׁמְּיַסֵּר אָדָם בְּשִׁבְטוֹ. וְכֵן דֶּרֶךְ הַמּוֹשְׁלִים לִהְיוֹת שֵׁבֶט בְּיָדָם לְדִמְיוֹן זֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״אֵת שַׁרְבִיט הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּיָדוֹ״ אסתר ה:ב, וְכֵן אָמַר ״שֵׁבֶט מוֹשְׁלִים״ ישעיה יד:ה, ״שֵׁבֶט מַלְכוּתֶךָ״ תהלים מה:ז.
11 וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו. רוֹצֶה לוֹמַר מִבָּנָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וּבַשִּׁלְיָה הַיּוֹצֵאת מִבֵּין רַגְלֶיהָ״ דברים כח:נז, וְהַמּוֹשֵׁל נִקְרָא מְחֹקֵק לְפִי שֶׁנּוֹתֵן הַחֻקִּים, וְאָמַר לֹא תָסוּר שְׂרָרָה מִיהוּדָה עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יוֹתֵר שֶׁיִּהְיֶה מֶלֶךְ, וְאָמַר זֶה עַל דָּוִד.
12 וּפֵרַשׁ שִׁילֹה. בְּנוֹ, מִן ״וּבְשִׁלְיָתָהּ״ דברים כח:נז. וְדַעַת הַמְתַרְגֵּם עַל הַמָּשִׁיחַ וְתִרְגֵּם שִׁילֹה כְּמוֹ שֶׁלּוֹ, ״דִּילֵיהּ״, וְכֵן בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה צט:ח עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה עַד שֶׁיָּבֹא מִי שֶׁהַמַּלְכוּת שֶׁלּוֹ, וְעִנְיַן זֶה כְּאָדָם הָאוֹמֵר לְאֶחָד קַח זֶה עַתָּה עַד שֶׁאֶתֵּן לְךָ יוֹתֵר.
13 יִקְּהַת. שֵׁם, וְכֵן ״לִיקְהַת אֵם״ משלי ל:יז וּפֵרוּשָׁם מַשְׁמָעוּת וַעֲבוֹדַת, אוֹמֵר כִּי הָעַמִּים יִהְיוּ נִשְׁמָעִים אֵלָיו וְעוֹבְדִים אוֹתוֹ, וְהָיָה זֶה לְדָוִד וְכָל שֶׁכֵּן לְמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.
