1 וַיְלַקֵּ֣ט יוֹסֵ֗ף אֶת־כׇּל־הַכֶּ֙סֶף֙ הַנִּמְצָ֤א בְאֶֽרֶץ־מִצְרַ֙יִם֙ וּבְאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בַּשֶּׁ֖בֶר אֲשֶׁר־הֵ֣ם שֹׁבְרִ֑ים וַיָּבֵ֥א יוֹסֵ֛ף אֶת־הַכֶּ֖סֶף בֵּ֥יתָה פַרְעֹֽה׃
1 וַיְלַקֵּט. זֶה הָיָה בִּקְצֵה שְׁתֵּי הַשָּׁנִים הָרִאשׁוֹנִים וּבִשְׁאָר שְׁנֵי הָרָעָב, כִּי בִּתְחִלָּתָם אָכְלוּ מִמַּה שֶׁנּוֹתַר לָהֶם בִּשְׁנֵי הַשֶּׂבַע, וְאַחַר כֵּן קָנוּ בְּכַסְפָּם הַשָּׁלֹשׁ שָׁנִים וּבָהֶם תַּם הַכֶּסֶף, וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית מִן הָרִאשׁוֹנִים בָּא יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמַר יוֹסֵף ״כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב וְגוֹ׳״ בראשית מה:ו.
2 וַיָּבֵא יוֹסֵף. לְהוֹדִיעַ אֲמוּנָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, כִּי הָיָה יָכוֹל לִגְנֹז הַכֶּסֶף בְּבֵיתוֹ, כִּי לֹא מְחַשֵּׁב פַּרְעֹה עִמּוֹ, כִּי יָדַע כִּי נֶאֱמָן הוּא, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא הָיָה שׁוֹמֵר אֶת עַצְמוֹ מִן הַחֲשָׁד, וּכְמוֹ שֶׁהָיָה בָּא לוֹ הַכֶּסֶף הָיָה מְבִיאוֹ בֵּיתָה פַרְעֹה.
