1 וַיֹּ֨אמֶר יוֹסֵ֤ף אֶל־אֶחָיו֙ וְאֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יו אֶעֱלֶ֖ה וְאַגִּ֣ידָה לְפַרְעֹ֑ה וְאֹֽמְרָ֣ה אֵלָ֔יו אַחַ֧י וּבֵית־אָבִ֛י אֲשֶׁ֥ר בְּאֶֽרֶץ־כְּנַ֖עַן בָּ֥אוּ אֵלָֽי׃
1 וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו. אֵין סָפֵק כִּי מֵאָבִיו לָקַח רְשׁוּת תְּחִלָּה, אֶלָּא זָכַר אֶחָיו לְעִנְיַן מַה שֶּׁאָמַר לָהֶם ״וְהָיָה כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה״ בראשית מו:לג.
2 אֶעֱלֶה. הִנֵּה כַּאֲשֶׁר הָלַךְ מִמִּצְרַיִם לְגֹשֶׁן, אָמַר ״וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו גֹּשְׁנָה״ בראשית מו:כט, וְאֵיךְ אָמַר בְּשׁוּבוֹ לְמִצְרַיִם מִגֹּשֶׁן אֶעֱלֶה? אֶלָּא פֵּרוּשׁ אֶעֱלֶה עַל הַמֶּרְכָּבָה.
