מפרשים:
1 וְלֹא יָכֹל. כֵּיוָן שֶׁהִזְכִּיר כַּמָּה פְּעָמִים רָעַת אָבִיו שֶׁיִּמְצָאֶנּוּ, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלָיו וְלֹא יָכוֹל לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ מִלִּבְכּוֹת, וּבַעֲבוּר כֹּל הַנִּצָּבִים עָלָיו קָרָא הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי, וְאוֹתָם שֶׁקָּרָא לָהֶם לְהוֹצִיא יָצְאוּ גַּם כֵּן עִם הָאֲחֵרִים לְפִי שֶׁאָמַר לָהֶם כָּל אִישׁ.
2 וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם. הַמִּצְרִים שֶׁיָּצְאוּ מִן הַבַּיִת שָׁמְעוּ קוֹל הַבְּכִי, וְהָלַךְ הַדָּבָר מֵאִישׁ לְאִישׁ עַד שֶׁשָּׁמְעוּ אַנְשֵׁי בֵּית פַּרְעֹה כִּי יוֹסֵף בּוֹכֶה.
3 וַיֹּאמֶר. אַחַר שֶׁשָּׁתַק מֵהַבְּכִי אָמַר לָהֶם אֲנִי יוֹסֵף.
4 נִבְהֲלוּ. לְפִי שֶׁמְּכָרוּהוּ, בּוֹשׁוּ וְנִבְהֲלוּ.
5 גְּשׁוּ־נָא אֵלַי. כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם נִבְהָלִים קָרָא לָהֶם שֶׁיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וְלֹא יִפְחֲדוּ מִמֶּנּוּ. וּבַדְּרָשׁ שֶׁהֶרְאָה לָהֶם בְּרִית מִילָה לְמַעַן יַאֲמִינוּ לְכָל הַדְּבָרִים שֶׁדִּבֵּר אֲלֵיהֶם בראשית רבה צג:ח.
6 וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם. שֶׁהֲרֵי תַּכִּירוּנִי בְּצוּרָתִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִים, וְתַכִּירוּנִי גַּם כֵּן בִּלְשׁוֹנִי.
7 כִּי־פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם. בִּלְשׁוֹנְכֶם, וְעַד עַתָּה הָיָה הַמֵּלִיץ בֵּינוֹתֵינוּ, שֶׁהָיִיתִי מְכַסֶּה עַצְמִי מִכֶּם.
8 וַיִּפֹּל. כִּי הָיוּ אַחִים מֵאָב וָאֵם, לְפִיכָךְ הָיוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה יוֹתֵר, וּבָכוּ כָּל אֶחָד זֶה עַל זֶה.
9 וַיֵּבְךְּ עֲלֵיהֶם. אֲבָל הֵם לֹא בָכוּ כִּי הָיָה לָהֶם בֹּשֶׁת מִמֶּנּוּ. וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו. כֵּיוָן שֶׁנָּשַׁק לָהֶם וּבָכָה עֲלֵיהֶם יָדְעוּ כִּי לִבּוֹ עִמָּהֶם, וּשְׁאָלוּהוּ עַל אֲשֶׁר קָרָהוּ מִיּוֹם שֶׁנִּפְרַד מֵהֶם וְאֵיךְ עָלָה לִגְדֻלָּה.
10 וַיִּיטַב. כִּי רָאוּ כִּי הוּא מִמִּשְׁפָּחָה נִכְבֶּדֶת, כִּי מִשְׁפַּחַת אַבְרָהָם הָיְתָה יְדוּעָה.
11 טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם. עִנְיַן מַשָּׂא, וְכֵן בִּדְבָרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סנהדרין לב ״אַחַת טְעוּנָה וְאַחַת שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה״. וַאֲדֹנִי אָבִי זְקֵנִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ עִנְיַן דְּקִירָה, דִּקְרוּ חֲמוֹרֵיכֶם בְּדָרְבָּן שֶׁלָּהֶם לְמַהֲרָם לָלֶכֶת כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂין לַחֲמוֹרִים, וְכֵן תִּרְגֵּם רַב סַעַדְיָה בַּעֲרָבִי ״סוּקוּ״.
12 בְּעִירְכֶם. דֶּרֶךְ כְּלָל, כְּמוֹ ״עַד צְמַח זְקַנְכֶם״ שמואל ב י:ה, ״כַּף רַגְלְכֶם״ יהושע א:ג, וְהַדּוֹמִים לָהֶם רַבִּים.
13 וְאַתָּה צֻוֵּיתָה. צֻוֵּיתָ מִמֶּנִּי שֶׁתֹּאמַר לָהֶם זֹאת עֲשׂוּ. וַאֲדֹנִי אָבִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ כִּי יוֹסֵף צִוָּה שֶׁלֹּא יוֹצִיאוּ עֲגָלוֹת מִמִּצְרַיִם בִּתְבוּאָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תֶחְסַר הַתְּבוּאָה מִמִּצְרַיִם, וְאָמַר לוֹ פַּרְעֹה אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה צֻוֵּיתָה בָּזֶה, אֱמֹר לְאַחֶיךָ שֶׁיִּקְחוּ לָהֶם עֲגָלוֹת וְיִטְעִינוּם תְּבוּאָה וּבְשׁוּבָם יִהְיוּ לָהֶם לָשֵׂאת טַפָּם וּנְשֵׁיהֶם.
14 וְעֵינְכֶם אַל־תָּחֹס. מִנְהַג לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ לִסְמֹךְ הַחֶמְלָה בָּרֹב אֶל הָעַיִן, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַחֶמְלָה אֶלָּא בַּלֵּב. לְפִי כִּי לִרְאוֹת הָעַיִן תִּהְיֶה הַחֶמְלָה בַּלֵּב.
15 וַיַּעֲשׂוּ־כֵן. כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״טַעֲנוּ אֶת־בְּעִירְכֶם וּתְקַנּוּ אֶת־דַּרְכְּכֶם לְמַהֵר לָלֶכֶת״.
16 עַל פִּי פַרְעֹה. זֶה מוֹרֶה עַל מַה שֶּׁכָּתַב אֲדֹנִי אֲבִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי בְּלֹא רְשׁוּת לֹא הָיָה יָכוֹל לָתֵת לָהֶם עֲגָלוֹת.
17 לָאִישׁ. לְכָל אִישׁ וְאִישׁ.
18 וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת. חֲלִיפוֹת שְׂמָלוֹת כְּמוֹ שֶׁנָּתַן לְאַחָיו, וְעוֹד שָׁלַח לוֹ עֲשָׂרָה חֲמֹרִים.
19 בָּר. הוּא הַתְּבוּאָה שֶׁהוּא מִסְפּוֹא לַחֲמוֹרִים, וָלֶחֶם, הוּא הַתְּבוּאָה הַנְּקִיָּה לְמַאֲכַל בְּנֵי אָדָם, וּמָזוֹן שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁהֵם מָזוֹן לְאָדָם כְּמוֹ תְּמָרִים וּשְׁאָר מְגָדִים.
20 אַל־תִּרְגְּזוּ. בְּכוֹר שׁוֹר פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן פַּחַד, וְרַשְׁבַּ״ם פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן דְּאָגָה וְיִרְאָה, וְהָרַב רַבֵּנוּ יוֹנָה פֵּרֵשׁ צַעַר, בְּשַׁעֲרֵי צֶדֶק שֶׁלּוֹ קָרוֹב לְרֵאשִׁיתוֹ, אַל תִּתְקוֹטְטוּ זֶה עִם זֶה עַל מְכִירָתִי לֵאמֹר זֶה לַחֲבֵרוֹ אַתָּה גָּרַמְתָּ מְכִירָתוֹ.
21 עוֹד... וְכִי הוּא מֹשֵׁל. וְעוֹד שֶׁזָּכַר בְּמָקוֹם שְׁנַיִם עוֹמֵד.
22 וַיָּפָג לִבּוֹ. חָלַשׁ לִבּוֹ וְנִרְפָּה עַל שֶׁזְּכָרוּהוּ.
23 כִּי לֹא־הֶאֱמִין לָהֶם. לְמַה שֶּׁאָמְרוּ לוֹ כִּי הוּא חַי וְכִי הוּא מוֹשֵׁל, וְנִרְפָּה וְחָלוּשׁ לִבּוֹ עַל זִכְרוֹנוֹ, כִּי נִרְאֶה כִּי הֵם קִדְּמוּ לָבֹא קֹדֶם שֶׁבָּאוּ הַחֲמוֹרִים וְהָעֲגָלוֹת לְבַשֵּׂר אֶת אֲבִיהֶם, לְפִיכָךְ כְּשֶׁדִּבְּרוּ אֵלָיו בָּנָיו אֶת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף וְרָאָה אֶת הָעֲגָלוֹת שֶׁבָּאוּ הֶאֱמִין.
24 וַתְּחִי. רוּחוֹ שֶׁהָיְתָה כְּמוֹ מֵתָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיָּפָג לִבּוֹ״ בראשית מה:כו. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ אבות דרבי נתן סוף פרק ל כִּי זֶה רוּחַ נְבוּאָה שֶׁפָּרְשָׁה מִמֶּנּוּ מִיּוֹם שֶׁיָּצָא יוֹסֵף, כִּי אֵין רוּחַ נְבוּאָה שׁוֹרָה אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, וְכֵיוָן שֶׁשָּׁמַע בִּבְשׂוֹרַת בְּנוֹ חָזְרָה אֵלָיו רוּחַ נְבוּאָה, זֶהוּ שֶׁאָמַר וַתְּחִי. וְזֶהוּ שֶׁלֹּא נֶאֱמַר לוֹ בִּנְבוּאָה בִּדְבַר יוֹסֵף כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים, לְפִי שֶׁהָיָה אָבֵל וְנֶעֱצָב, וְכֵיוָן שֶׁאֵין הָרוּחַ פָּנוּי מֵעִסְקֵי חֹמְרִי לֹא יִדְבַּק בּוֹ הַשֵּׂכֶל, כִּי לֹא יִדְבַּק אֶלָּא בַּדּוֹמֶה לוֹ, וּבִבְאֵר שֶׁבַע נִגְלָה אֵלָיו אֱלֹהִים בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה בראשית מו:ב אַחַר שֶׁשָּׁבָה אֵלָיו רוּחַ נְבוּאָה.
25 רַב. טוֹב יֵשׁ לִי, אַחַר שֶׁיוֹסֵף בְּנִי חָי.