1 וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־בִּנְיָמִ֣ין אָחִיו֮ בֶּן־אִמּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר הֲזֶה֙ אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹ֔ן אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּאמַ֕ר אֱלֹהִ֥ים יׇחְנְךָ֖ בְּנִֽי׃
2 יָחְנְךָ. מִשְׁפָּטוֹ עַל הַמִּנְהָג יְחָנְּךָ בְּדַגְּשׁוּת הַנּוּ״ן, לְחֶסְרוֹן נוּ״ן הַכֶּפֶל, וְהֵקַלּוּ הַמִּלָּה כְּמוֹ שֶׁהֵקַלּוּ רַבִּים מִפָּעֳלֵי הַכֶּפֶל, וְהוּטְלָה תְּנוּעַת הַחֵי״ת עַל הַיוּ״ד. וְכֵן בָּא כָּמוֹהוּ ״חָנוּן יָחְנְךָ״ ישעיה ל:יט.
