1 וַיֹּ֩אמֶר֩ שָׁל֨וֹם לָכֶ֜ם אַל־תִּירָ֗אוּ אֱלֹ֨הֵיכֶ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י אֲבִיכֶם֙ נָתַ֨ן לָכֶ֤ם מַטְמוֹן֙ בְּאַמְתְּחֹ֣תֵיכֶ֔ם כַּסְפְּכֶ֖ם בָּ֣א אֵלָ֑י וַיּוֹצֵ֥א אֲלֵהֶ֖ם אֶת־שִׁמְעֽוֹן׃
1 מַטְמוֹן. אִם מְצָאתֶם כֶּסֶף, בִּרְכַּת הָאֵל הִיא שֶׁנָּתַן לָכֶם כְּאָדָם שֶׁמּוֹצֵא מַטְמוֹן, אֲבָל כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי, אַל תִּירְאוּ מִזֶּה.
2 וַיּוֹצֵא. צִוָּה שֶׁיּוֹצִיאוּהוּ מִן הַמִּשְׁמָר וּלְהָבִיאוֹ אֲלֵיהֶם מִיָּד לְחַזֵּק לִבָּם וּלְנַחֲמָם.
