מקור בראשית ל״ט:ט׳
1 אֵינֶ֨נּוּ גָד֜וֹל בַּבַּ֣יִת הַזֶּה֮ מִמֶּ֒נִּי֒ וְלֹֽא־חָשַׂ֤ךְ מִמֶּ֙נִּי֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־אוֹתָ֖ךְ בַּאֲשֶׁ֣ר אַתְּ־אִשְׁתּ֑וֹ וְאֵ֨יךְ אֶֽעֱשֶׂ֜ה הָרָעָ֤ה הַגְּדֹלָה֙ הַזֹּ֔את וְחָטָ֖אתִי לֵֽאלֹהִֽים׃
פירוש רד"ק על בראשית ל״ט:ט׳
1 אֵינֶנּוּ גָדוֹל בַּבַּיִת. מִי שֶׁהוּא גָּדוֹל מִמֶּנִּי, וְאֵיךְ אֶשְׁקֹר בּוֹ וְהוּא עָשָׂה עִמִּי כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה.
2 כִּי אִם־אוֹתָךְ בַּאֲשֶׁר אַתְּ־אִשְׁתּוֹ. וְזֶה מְסַיֵּעַ לְדִבְרֵי הַדְּרָשׁ שֶׁכָּתַבְנוּ. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁמָּנַע מִמֶּנּוּ בְּפֵרוּשׁ וְהִזְהִירוֹ עַל אִשְׁתּוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה.
3 וְאֵיךְ אֶעֱשֶׂה הָרָעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת. לִשְׁכַּב עִם אִשְׁתּוֹ וְאֶשְׁקֹר בּוֹ, וְעוֹד שֶׁאֶחֱטָא בָּזֶה לֵאלֹהִים שֶׁצִּוָּה בְּנֵי אָדָם עַל הָעֲרָיוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסֵדֶר בְּרֵאשִׁית בראשית ב:כד ״וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ״ וְלֹא בְּאֵשֶׁת חֲבֵרוֹ.