1 וַיַּרְא־שָׁ֧ם יְהוּדָ֛ה בַּת־אִ֥ישׁ כְּנַעֲנִ֖י וּשְׁמ֣וֹ שׁ֑וּעַ וַיִּקָּחֶ֖הָ וַיָּבֹ֥א אֵלֶֽיהָ׃
1 בַּת־אִישׁ כְּנַעֲנִי. וְלֹא זָכַר שְׁמָהּ אֶלָּא אָבִיהָ, וְלֹא יָדַעְנוּ לָמָּה. וּכְנַעֲנִי כְּתַרְגּוּמוֹ סוֹחֵר, הָיָה מִשְּׁאָר הָאֻמּוֹת וְהִתְגּוֹרֵר שָׁם, כִּי בְּנֵי יַעֲקֹב הָיוּ נִזְהָרִים מִלְּהִתְחַתֵּן עִם בְּנוֹת כְּנַעַן כְּמוֹ הָאָבוֹת. כִּי שִׁמְעוֹן שֶׁלָּקַח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנַעַן זְכָרוֹ לִגְנַאי וְהִפְרִידוֹ מֵאֶחָיו, וְאָמַר ״וְשָׁאוּל בֶּן־הַכְּנַעֲנִית״ בראשית מו:י.
2 וַיִּקָּחֶהָ. לְקָחָהּ לְאִשָּׁה, וְאַחַר כָּךְ בָּא אֵלֶיהָ, כִּי לֹא שָׁכַב עִמָּהּ דֶּרֶךְ זְנוּת.
