1 וַיַּֽעַבְרוּ֩ אֲנָשִׁ֨ים מִדְיָנִ֜ים סֹֽחֲרִ֗ים וַֽיִּמְשְׁכוּ֙ וַיַּֽעֲל֤וּ אֶת־יוֹסֵף֙ מִן־הַבּ֔וֹר וַיִּמְכְּר֧וּ אֶת־יוֹסֵ֛ף לַיִּשְׁמְעֵאלִ֖ים בְּעֶשְׂרִ֣ים כָּ֑סֶף וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־יוֹסֵ֖ף מִצְרָֽיְמָה׃
1 אֲנָשִׁים מִדְיָנִים. הֵם הַיִּשְׁמְעֵאלִים שֶׁזָּכַר, כִּי הֵם הַמִּדְיָנִים. וְהַמִּדְיָנִים הֵם בְּנֵי קְטוּרָה. וְאִם קְטוּרָה זוֹ הָגָר, הִנֵּה בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה אַחִים, וְאִם אֵינָהּ הָגָר, כֻּלָּם הָיוּ בְּנֵי אַבְרָהָם, וְהִתְחַתְּנוּ הַמִּשְׁפָּחוֹת אֵלֶּה עִם אֵלֶּה כִּי קְרוֹבִים הָיוּ. וְכֵן בְּמִלְחֲמוֹת גִּדְעוֹן עִם מִדְיָן אָמַר, ״כִּי נִזְמֵי זָהָב לָהֶם כִּי יִשְׁמְעֵאלִים הֵם״ שופטים ח:כד, וּקְרָאָם הֵנָּה מְדָנִים וּמִדְיָנִים וְיִשְׁמְעֵאלִים, כִּי מְדָן וּמִדְיָן הָיוּ בְּנֵי קְטוּרָה. וְאָמַר ״וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרָיִם״.
2 וַיִּמְשְׁכוּ וַיַּעֲלוּ. וַיִּמְשְׁכוּ בַּחֲבָלִים, אֲחֵי יוֹסֵף מְשָׁכוּהוּ וְהֶעֱלוּהוּ מִן הַבּוֹר וּמְכָרוּהוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וּרְאוּבֵן לֹא הָיָה עִמָּהֶם, אוּלַי הָלַךְ אֶל אָבִיו, אוֹ הָיָה רוֹעֶה צֹאנוֹ לְבַד בְּמָקוֹם אַחֵר.