מקור בראשית ל״ז:י״ג
1 וַיֹּ֨אמֶר יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־יוֹסֵ֗ף הֲל֤וֹא אַחֶ֙יךָ֙ רֹעִ֣ים בִּשְׁכֶ֔ם לְכָ֖ה וְאֶשְׁלָחֲךָ֣ אֲלֵיהֶ֑ם וַיֹּ֥אמֶר ל֖וֹ הִנֵּֽנִי׃
פירוש רד"ק על בראשית ל״ז:י״ג
1 הֲלֹא אַחֶיךָ. כְּלוֹמַר הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי אַחֶיךָ רֹעִים בִּשְׁכֶם.
2 הִנֵּנִי. לֹא פָּחַד מֵאֶחָיו וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ שׂוֹנְאִים אוֹתוֹ, כִּי חָשַׁב כִּי לְיִרְאַת אָבִיו עֲלֵיהֶם לֹא יַעֲשׂוּ לוֹ דָּבָר רָע; וְאַף אָבִיו לֹא חָשַׁב זֶה, שֶׁאִלּוּ הָיָה לִבּוֹ נוֹקְפוֹ בָּזֶה לֹא הָיָה שׁוֹלְחוֹ, וְכָל הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה סִבָּה מֵאֵת הָאֵל בּוֹרֵא עֲלִילוֹת עַל בְּנֵי אָדָם כְּדֵי שֶׁיֵּרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ בְּסִבָּה זוֹ לְמִצְרַיִם כַּאֲשֶׁר נִגְזַר בֵּין הַבְּתָרִים.