1 וַתָּמָת דְּבֹרָה. אָמְרוּ כִּי שָׁלְחָה אוֹתָהּ רִבְקָה אֶל יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה ״וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם״ בראשית כז:מה, וְהָיְתָה בָּאָה עִמּוֹ וּמֵתָה בְּבֵית אֵל.
2 תַּחַת הָאַלּוֹן. כְּמוֹ ״תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה״ הושע ד:יג, ״אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן״ יחזקאל כז:ו, וְתִרְגֵּם אוֹתָם יוֹנָתָן ״בְּלוּטִין״, וְהוּא הַנִּקְרָא קַשְׁטַנְיִיס בְּלַעַ״ז, וְאוּנְקְלוֹס תִּרְגֵּם זֶה כְּמוֹ אֵלוֹן בְּצֵרֵי ״בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא״, בְּשִׁפּוּלֵי מַמְרֵא. בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה פא:ה רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר: לָשׁוֹן יְוָנִית הוּא, אַלּוֹן – אֶחָד, עַד שֶׁהוּא מְשַׁמֵּר אֶבְלוּת שֶׁל דְּבוֹרָה בָּאָה לוֹ בְּשׂוֹרָתָהּ שֶׁל אִמּוֹ שֶׁמֵּתָה.
