1 וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים. אַף עַל פִּי שֶׁהִבְטִיחוֹ הָאֵל כַּמָּה פְּעָמִים, הָיָה מְפַחֵד מֵאָחִיו, כִּי בְכַעַס הָיָה עִמּוֹ כְּשֶׁנִּפְרַד מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְפַחֵד מִמֶּנּוּ שֶׁמָּא יִגְרֹם הַחֵטְא, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּרֹאשׁ פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא, וְשָׁלַח לוֹ מַלְאָכִים מֵאֲנָשָׁיו לְפָנָיו שֶׁיָּבוֹא הוּא לִמְצֹא חֵן בְּעֵינָיו.
2 אַרְצָה שֵׂעִיר. שֶׁשָּׁמַע שֶׁשָּׁם הָיָה, אֲבָל לֹא הָיָה שׁוֹכֵן שָׁם עִם בֵּיתוֹ, כִּי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הָיָה בֵּיתוֹ עֲדַיִן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְגוֹ׳״ בראשית לו:ו.
