1 וְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת־צֹאנוֹ. וְהָיָה הַמָּקוֹם רָחוֹק שְׁלֹשֶׁת יָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב״ בראשית ל:לו, לְפִיכָךְ לֹא יָדַע לָבָן עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וְלָבָן לֹא הָיָה בְּבֵיתוֹ וְגַם בָּנָיו לֹא הָיוּ שָׁם כִּי הָיוּ רוֹעִים צֹאן אֲבִיהֶם, לְפִיכָךְ לָקְחָה רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים, כִּי לֹא הָיָה אָדָם בַּבַּיִת שֶׁיִּמְנָעֶנָּה.
2 וְהַתְּרָפִים. הֵם כְּלִי הַנְּחֹשֶׁת שֶׁרוֹאִין בּוֹ שָׁעוֹת הַיּוֹם וְיִרְאוּ בוֹ אֶת הָעֲתִידוֹת וּפְעָמִים רַבּוֹת יְכַזֵּב, וְכֵן אָמַר ״כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ אָוֶן״ זכריה י:ב. וְנִקְרְאוּ בִּלְשׁוֹן רַבִּים לְפִי שֶׁהוּא עָשׂוּי לוּחוֹת לוּחוֹת. וְהֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא כָּתַב כִּי הַתְּרָפִים עֲשׂוּיִם עַל צוּרַת בֶּן אָדָם וְהִיא עֲשׂוּיָה לְקַבֵּל כֹּחַ עֶלְיוֹנִים, וְגָנְבָה אוֹתָם רָחֵל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֶה בָּהֶם אָבִיהָ אָנָה הָלְכוּ; וְיַעֲקֹב לֹא יָדַע בָּזֶה הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב״ בראשית לא:לב, כִּי אִם הָיָה יוֹדֵעַ לֹא הָיָה מַנִּיחַ אוֹתָהּ לָקַחַת מִבֵּית אָבִיהָ דָּבָר שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ, כָּל שֶׁכֵּן הַתְּרָפִים.
