רד"ק על בראשית ל׳:ט״ו

1 הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת־אִישִׁי. כִּי בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא הָיוּ בָנִים לְרָחֵל הָיָה יַעֲקֹב שׁוֹכֵב עִם רָחֵל כְּדֵי לְהָפִיס דַּעְתָּהּ.

2 אֶת אִישִׁי. כִּי אִישִׁי הוּא כְּמוֹ אִישֵׁךְ.

3 וְלָקַחַת. מָקוֹר, רוֹצֶה לוֹמַר ״וְתִרְצִי לָקַחַת״, וְאִלּוּ הָיָה כְּדִבְרֵי הַמְתַרְגֵּם שֶׁתִּרְגֵּם ״וּתְסַבִּין״ הָיְתָה הַתָּי״ו דְּגוּשָׁה כַּמִּשְׁפָּט, כְּמוֹ ״וְלָקַחַתְּ בְּיָדֵךְ״ מלכים א יד:ג.

4 לָכֵן. בַּעֲבוּר כֵּן.