רד"ק על בראשית כ״ט:ל״א

1 וַיַּרְא ה׳ כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה. לֹא הָיָה יַעֲקֹב שׂוֹנֵא אוֹתָהּ, אֶלָּא הָיָה אוֹהֵב אוֹתָהּ, אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיָה אוֹהֵב אֶת רָחֵל יוֹתֵר מִלֵּאָה קָרָא לֵאָה שְׂנוּאָה, כְּלוֹמַר כְּנֶגֶד אַהֲבָתָהּ שֶׁל רָחֵל הָיְתָה שְׂנוּאָה, וְכֵן ״הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה״ דברים כא:טו. וּלְפִי שֶׁהָיְתָה עֲלוּבָה בְּעֵינֶיהָ שֶׁלֹּא הָיְתָה אֲהוּבָה כַּאֲחוֹתָהּ, רָאָה ה׳ בְּעָנְיָהּ וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ.

2 וּבְאָמְרוֹ וַיִּפְתַּח. מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה עֲקָרָה וְה׳ פָּתַח רַחְמָהּ.

3 וְרָחֵל עֲקָרָה. נִשְׁאֲרָה עֲקָרָה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה.