רד"ק על בראשית כ״ה:ל״ד

1 וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו. בִּמְחִיר הַבְּכֹרָה לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וְלֹא זָכַר שֶׁנָּתַן לוֹ יַיִן כִּי שָׁתָה מִיֵּין הַבַּיִת, אֲבָל לֶחֶם חָם שֶׁעָשָׂה יַעֲקֹב לְעַצְמוֹ לִשְׁעָתוֹ נָתַן לוֹ עִם נְזִיד עֲדָשִׁים שֶׁבִּשֵּׁל גַּם כֵּן לְעַצְמוֹ. וַאֲבִי אֲדֹנִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב כִּי מְחִיר כֶּסֶף נָתַן לוֹ עַל הַבְּכֹרָה, וּמַה שֶּׁנָּתַן לוֹ לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים שֶׁיֹּאכְלוּ שְׁנֵיהֶם עַל הַמְּכִירָה כְּדֵי לְקַיְּמָהּ.

2 וַיֵּלַךְ. שָׁב אֶל הַשָּׂדֶה לָצוּד עוֹד.

3 וַיִּבֶז. אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁאָכַל וְשָׁתָה לֹא הִתְחָרֵט וּבָזָה אוֹתָהּ בְּלִבּוֹ.