1 וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת־עֵשָׂו. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר כִּי יַעֲקֹב הָיָה אוֹהֵב, כִּי יוֹתֵר הָיָה אוֹהֵב יַעֲקֹב מֵעֵשָׂו, וְלֹא הָיָה אוֹהֵב עֵשָׂו אֶלָּא שֶׁהָיָה מֵבִיא צַיִד לְמַאֲכָלוֹ.
2 זֶהוּ שֶׁאָמַר בְּפִיו. וּבְשַׂר הַצַּיִד הוּא מֻטְעָם, וְהוּא הָיָה זָקֵן יוֹתֵר מִשִּׁבְעִים שָׁנָה, כִּי לֹא הָיָה יוֹדֵעַ עֵשָׂו לָצוּד הַחַיּוֹת בְּקַשְׁתּוֹ וְתֶלְיוֹ אֶלָּא אִם הָיָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר שָׁנִים.
3 וְרִבְקָה. הָיְתָה אוֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב לְבַדּוֹ, לְפִי שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ חַיִּים וְעֵשָׂו בְּדֶרֶךְ מָוֶת, כִּי לֹא דַי שֶׁלֹּא הָיָה מִתְעַסֵּק בְּחָכְמָה וּבְדַרְכֵי אֱלֹהִים, אֲבָל בָּחַר לוֹ מְלָאכָה לָשׂוּם עַצְמוֹ בְּסַכָּנָה בְּכָל יוֹם, וְהָיָה רַק פּוֹחֵז וּמְשֻׁלָּל. וְיִצְחָק, לְפִי שֶׁהָיָה זָקֵן וְיוֹשֵׁב בַּבַּיִת, הָיָה מִתְפַּתֶּה לְעֵשָׂו שֶׁהָיָה מֵבִיא לוֹ צַיִד וּמְתַקֵּן לוֹ מַאֲכָל בְּכָל יוֹם. וְזֶה הָיָה אַחַר שֶׁזָּקֵן יִצְחָק וּבָא בַּיָּמִים וְכָהוּ עֵינָיו, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בַּבַּיִת וְלֹא הָיָה מִתְעַסֵּק בְּשׁוּם דָּבָר מֵעִסְקֵי הַבַּיִת, אֶלָּא שֶׁסִּפֵּר זֶה הָעִנְיָן בִּתְחִלַּת סִפּוּר גְּדוֹלָם וְסִפּוּר מַעֲשֵׂיהֶם וּמַה שֶּׁקָּרָה לְעֵשָׂו עִם יַעֲקֹב בְּעִנְיַן נְזִיד עֲדָשִׁים, לְהוֹדִיעַ פַּחֲזוּתוֹ.
