1 וַיֶּעְתַּ֨ר יִצְחָ֤ק לַֽיהֹוָה֙ לְנֹ֣כַח אִשְׁתּ֔וֹ כִּ֥י עֲקָרָ֖ה הִ֑וא וַיֵּעָ֤תֶר לוֹ֙ יְהֹוָ֔ה וַתַּ֖הַר רִבְקָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃
1 וַיֶּעְתַּר יִצְחָק. הִרְבָּה בִּתְפִלָּה עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁתֵּלֵד, לְפִי שֶׁהָיָה אוֹהֵב אוֹתָהּ אַהֲבָה יְתֵרָה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וּמֵאַהֲבָתָהּ לֹא רָצָה לָקַחַת אִשָּׁה אַחֶרֶת עָלֶיהָ וְלֹא אַחַת מִנַּעֲרוֹתֶיהָ, לְפִיכָךְ הִרְבָּה מְאֹד בִּתְפִלָּה עַד שֶׁנֶּעְתַּר לוֹ הָאֵל.
2 לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ. לְעֻמַּת אִשְׁתּוֹ, כְּלוֹמַר בַּעֲבוּרָהּ, שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה אַחֶרֶת לְהוֹלִיד מִמֶּנָּה, לְפִיכָךְ הִתְפַּלֵּל מְאֹד בַּעֲבוּרָהּ שֶׁיִּתֵּן לוֹ הָאֵל מִמֶּנָּה בֵּן. אוֹ פֵּרֵשׁ לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הָיָה עוֹמֵד לְנָכְחָהּ כְּדֵי שֶׁיְּכַוֵּן לִבּוֹ עָלֶיהָ.
