1 וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֙הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמּ֔וֹ וַיִּקַּ֧ח אֶת־רִבְקָ֛ה וַתְּהִי־ל֥וֹ לְאִשָּׁ֖ה וַיֶּאֱהָבֶ֑הָ וַיִּנָּחֵ֥ם יִצְחָ֖ק אַחֲרֵ֥י אִמּֽוֹ׃ פ
1 וַיְבִאֶהָ. כְּשֶׁבָּאוּ לְחֶבְרוֹן הִכְנִיסָהּ בְּאֹהֶל שָׂרָה אִמּוֹ שֶׁיִּהְיֶה לָהּ לְאֹהֶל כְּמוֹ שֶׁהָיָה לְשָׂרָה, כִּי כֵן הָיָה מִנְהָג בַּיָּמִים הָהֵם לִהְיוֹת אֹהֶל לָאִישׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלָאִשָּׁה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וּכְשֶׁהָיוּ שׁוֹכְבִים יַחַד בָּא הָאִישׁ אֶל אֹהֶל הָאִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה לֵאָה ״אֵלַי תָּבוֹא״ בראשית ל:טז, כְּלוֹמַר אֶל אָהֳלִי. וְכֵן מָצָאנוּ כְּשֶׁחִפֵּשׂ לָבָן אַחַר הַתְּרָפִים אָמַר ״וַיָּבֹא בְאֹהֶל יַעֲקֹב וּבְאֹהֶל לֵאָה וְגוֹ׳״ בראשית לא:לג.
4 וְאַחַר כֵּן וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה. וַיֶּאֱהָבֶהָ. שֶׁרָאָה בָּהּ דְּבָרִים טוֹבִים וּצְנִיעוּת כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּאִמּוֹ, לְפִיכָךְ אֲהֵבָהּ מְאֹד, כִּי סִפּוּר וַיֶּאֱהָבֶהָ לְאַהֲבָה יְתֵרָה בָּהּ, כִּי רֹב בְּנֵי אָדָם אוֹהֲבִים נְשׁוֹתֵיהֶם, אֶלָּא הוֹדִיעַ כִּי אֲהֵבָהּ אַהֲבָה יְתֵרָה לִדְבָרִים טוֹבִים שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהּ.
5 וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ. אַחֲרֵי שֶׁהָיָה מִתְאַבֵּל עַל אִמּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה כְּבָר שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁמֵּתָה כְּשֶׁלָּקַח רִבְקָה, עֲדַיִן הָיָה מִתְאַבֵּל עָלֶיהָ וּמִתְנַחֵם בְּרִבְקָה שֶׁהָיְתָה טוֹבָה כְּאִמּוֹ.
