1 וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְהָ֣אֱלֹהִ֔ים נִסָּ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו אַבְרָהָ֖ם וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃
1 וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. אַחַר מַה שֶּׁקָּרָה לְאַבְרָהָם עִם אֲבִימֶלֶךְ וְאָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים וּבָא לוֹ לִבְאֵר שֶׁבַע לָגוּר שָׁם, הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁנִּסָּה אֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם בִּדְבַר בְּנוֹ יְחִידוֹ. וְעִנְיַן הַנִּסָּיוֹן קָשֶׁה מְאֹד לְסַפְּרוֹ עַל הָאֵל, כִּי הוּא חוֹקֵר לֵב וּמֵבִין כְּלָיוֹת וְיָדַע כִּי אַבְרָהָם יַעֲשֶׂה מִצְוָתוֹ, וְאִם לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי עוֹלָם, הִנֵּה לֹא הָיָה שָׁם בְּעֵת הָעֲקֵדָה אֶלָּא אַבְרָהָם וּבְנוֹ יִצְחָק, כִּי אֲפִלּוּ נְעָרָיו שֶׁהָלְכוּ עִמּוֹ לֹא יָדְעוּ בָּזֶה הַדָּבָר, וּמִי הוֹדִיעַ דָּבָר זֶה לָעוֹלָם, וַאֲפִלּוּ הָיָה הוּא מְסַפֵּר מִי מַאֲמִין לוֹ. וְהָאֱמֶת כִּי הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה לְהַרְאוֹת לִבְנֵי עוֹלָם אַהֲבַת אַבְרָהָם הַשְּׁלֵמָה, וְלֹא נַעֲשָׂה לְאוֹתָם הַדּוֹרוֹת אֶלָּא לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים הַמַּאֲמִינִים בַּתּוֹרָה שֶׁכָּתַב מֹשֶׁה רַבֵּינוּ מִפִּי הָאֵל וּבְסִפּוּרֶיהָ, שֶׁיִּרְאוּ עַד הֵיכָן הִגִּיעַ אַהֲבַת אַבְרָהָם לָאֵל, וְיִלְמְדוּ מִמֶּנָּה לְאַהֲבָה אֶת ה׳ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם. כִּי אַבְרָהָם הָיָה אוֹהֵב אֶת יִצְחָק יוֹתֵר מִנַּפְשׁוֹ, כִּי הוּא הָיָה זָקֵן, וְאִם יָמוּת הוּא, יָמוּת בְּטִבְעוֹ בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים, אֲבָל בְּנוֹ הָיָה נַעַר וַעֲדַיִן לֹא הָיָה לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים וְלֹא נֶהֱנָה מִן הָעוֹלָם, וְאִם יָמוּת הוּא יִהְיֶה הַדָּבָר קָשֶׁה לְאַבְרָהָם מְאֹד. וְעוֹד שֶׁהָיָה לוֹ בֶּן זְקֻנִים, וּכְשֶׁאָמַר לוֹ הָאֵל שֶׁיַּעֲלֵהוּ שָׁם לְעוֹלָה, הָיְתָה כָּל אַהֲבָה וְהַחִבָּה כְּאַיִן בְּעֵינָיו, וְלֹא שָׁאַל וְלֹא נִסָּה, ״הֲלֹא אָמַרְתָּ כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע״, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הָאֵל עֲשֵׂה כָּךְ, מִיָּד הִשְׁכִּים וּמִהֵר לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הָאֵל, וְלֹא חָשַׁב שׁוּם אַהֲבָה כְּנֶגֶד אַהֲבָתוֹ. וּבֶאֱמֶת קֹדֶם שֶׁנִּכְתְּבָה הַתּוֹרָה וְסִפּוּרֶיהָ הָיָה הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה מָסוּר לְזֶרַע אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, כִּי יִצְחָק מָסַר לְיַעֲקֹב וְיַעֲקֹב לְבָנָיו, וְאַחַר שֶׁנִּכְתְּבָה הַתּוֹרָה לִבְנֵי יַעֲקֹב נִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר בָּעוֹלָם, יֵשׁ מַאֲמִינִים וְיֵשׁ שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים. וְהַיּוֹם כַּמָּה שָׁנִים מִיּוֹם שֶׁבָּטְלָה עֲבוֹדַת הַצְּלָמִים וְהָאֱלִילִים, מַאֲמִינִים רֹב הָעוֹלָם בְּתוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וּבְסִפּוּרֶיהָ, אֶלָּא שֶׁחוֹלְקִים עָלֵינוּ עַל הַמִּצְווֹת, שֶׁאוֹמְרִים כִּי דֶּרֶךְ מָשָׁל נֶאֶמְרוּ. וּבְהַאֲמִין רֹב בְּנֵי הָעוֹלָם הַסִּפּוּר הַגָּדוֹל הַזֶּה, הוּא עֵדוּת גְּדוֹלָה עַל אַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהָיָה אוֹהֵב הָאֵל אַהֲבָה שְׁלֵמָה וְתַמָּה, וְרָאוּי לָאָדָם לִלְמֹד הֵימֶנּוּ דֶּרֶךְ אַהֲבָתוֹ.
2 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם. בְּמַרְאַת הַלַּיְלָה אָמַר לוֹ, שֶׁהֲרֵי אָמַר ״וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר״ בראשית כב:ג.