1 אִם־תִּשְׁקֹר לִי. עִנְיָנוֹ אוּלַי, כִּי ״אִם״ וְ״אוּלַי״, עִנְיָנָם קָרוֹב; אוּלַי תִּשְׁקֹר לִי אַהֲבָתְךָ הַיּוֹם אוֹ מָחָר אַתָּה אוֹ בָּנֶיךָ אוֹ בְּנֵי בָנֶיךָ. לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי, לְפִיכָךְ שָׁאַלְתִּי מִמְּךָ שְׁבוּעָה, כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַחַר הַשְּׁבוּעָה לֹא תִּשְׁקֹר, גַּם בָּנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ יִרְאוּ מִשְּׁבוּעָתְךָ וְיִשְׁמְרוּהָ.
2 לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי. שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה דוֹרוֹת, נִין הוּא הַבֵּן, נֶכֶד הוּא בֶּן הַבֵּן, וְכֵן אָמַר ״וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר נִין וָנֶכֶד״ ישעיה יד:כב.
3 כַּחֶסֶד אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי. שֶׁנָּתַתִּי אַרְצִי לְפָנֶיךָ לָשֶׁבֶת כַּאֲשֶׁר תִּרְצֶה וְכִבַּדְתִּיךָ.
4 וְעִם הָאָרֶץ אֲשֶׁר גַּרְתָּה בָּהּ. כְּלוֹמַר עִם יוֹשְׁבֶיהָ אַחֲרַי, תַּעֲשֶׂה גַּם כֵּן חֶסֶד וְטוֹבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ, כִּי מָצָאתָ בָּהּ וּבַאֲנָשֶׁיהָ רְצוֹנְךָ.
