מקור בראשית כ׳:ד׳
1 וַאֲבִימֶ֕לֶךְ לֹ֥א קָרַ֖ב אֵלֶ֑יהָ וַיֹּאמַ֕ר אֲדֹנָ֕י הֲג֥וֹי גַּם־צַדִּ֖יק תַּהֲרֹֽג׃
פירוש רד"ק על בראשית כ׳:ד׳
1 וַאֲבִימֶלֶךְ לֹא קָרַב אֵלֶיהָ. כִּי נִמְנְעָה מִמֶּנּוּ הַתַּאֲוָה בִּרְצוֹן הָאֵל, הוּא שֶׁאָמַר ״עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיךָ לִנְגֹּעַ אֵלֶיהָ״ בראשית כ:ו.
2 הֲגוֹי גַּם־צַדִּיק תַּהֲרֹג. אִם תַּהַרְגֵנִי כְּאִלּוּ נֶהֱרָג עִמִּי, כִּי אֲנִי מֶלֶךְ מַנְהִיג אוֹתָם בְּמִשְׁפָּט, וְאִם אֵינֶנִּי כְּאִלּוּ הֵם מֵתִים; זֶהוּ שֶׁאָמַר ״כִּי הֵבֵאתָ עָלַי וְעַל מַמְלַכְתִּי חֲטָאָה גְדוֹלָה״ בראשית כ:ט. וְעוֹד שֶׁאֲנִי צַדִּיק כִּי בְּחֶזְקַת פְּנוּיָה לְקַחְתִּיהָ וְאֵין עָלַי מִשְׁפַּט מָוֶת.