רד"ק על בראשית ט״ז:ח׳

1 וַיֹּאמַר. בָּא פַּתָּח עִם הָרְבִיעִי כְּמוֹ בְּהֶפְסֵק, כִּי יֵשׁ לָרְבִיעִי בִּמְקוֹמוֹת מִנְהַג הַהֶפְסֵק, וּלְפִי שֶׁעִנְיָנוֹ בְּעַצְמוֹ בָּא כֵן, כִּי אֵינוֹ דָּבֵק עִם הַבָּא אַחֲרָיו אֶלָּא עִם שֶׁזָּכַר, וְכֵן כָּל וַיֹּאמַר.

2 הָגָר שִׁפְחַת שָׂרַי. נִקְרְאָה בִּשְׁמָהּ וְתָאֳרָהּ, כְּלוֹמַר הֲרֵי אַתְּ שִׁפְחַת שָׂרַי הֵיאָךְ אַתְּ הֵנָּה. אֵי מִזֶּה בָּאת. כְּלוֹמַר הַמָּקוֹם שֶׁבָּאת מִמֶּנּוּ אֵי הוּא? וְאָנָה תִּרְצִי לָלֶכֶת?

3 בֹּרַחַת. בְּפַתַּח הָרֵי״שׁ בְּסוֹף פָּסוּק שֶׁלֹּא כְמִנְהָג.