רד"ק על בראשית י״ב:ז׳

1 וַיֵּרָא ה׳ אֶל אַבְרָם. שָׁם בְּאֵלוֹן מוֹרֶה נִרְאָה אֵלָיו לְהוֹדִיעוֹ כִּי הִיא הָאָרֶץ שֶׁאָמַר לוֹ שֶׁיַּרְאֵהוּ.

2 לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן. אַף עַל פִּי שֶׁהוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתְּךָ לְהוֹשִׁיבְךָ בָּאָרֶץ הַזֹּאת, לֹא אָמַרְתִּי שֶׁאֶתְּנֶנָּה לְךָ מִיָּד וְאוֹרִישׁ הַגּוֹיִם מִפָּנֶיךָ, כִּי זֶה לֹא יִתָּכֵן, כִּי אַתָּה יָחִיד לֹא תוּכַל לִישֵׁב הָאָרֶץ עַד שֶׁיִּהְיוּ בָּנֶיךָ רַבִּים וְהֵם יִרְשׁוּהָ. אֲבָל מֵעַתָּה תִּהְיֶה לְךָ מַתָּנָה שֶׁתַּעֲבֹר וְתֵלֵךְ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ עִם מִקְנְךָ וּרְכוּשְׁךָ הָרָב וְאֵין מִי שֶׁיֹּאמַר לְךָ דָּבָר. אֲבָל לְזַרְעֲךָ שֶׁיִּהְיוּ רַבִּים אֶתְּנֶנָּה וְאוֹרִישׁ הַגּוֹיִם מִפְּנֵיהֶם, וַאֲפִלּוּ לָהֶם כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ שֶׁהָיוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאֶלֶף שֶׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלֹשִׁים מִלְּבַד פְּקוּדֵי בְּנֵי לֵוִי, אָמַר ״מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ״ שמות כג:ל.

3 וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ. כְּטַעַם הוֹדָאָה לָאֵל שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו וּבִשְּׂרוֹ בָּאָרֶץ הַהִיא שֶׁהִיא טוֹבָה וּרְחָבָה זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ שֶׁיִּתְּנֶנָּה לְזַרְעוֹ.