רד"ק על בראשית י״ב:י״ז

1 וַיְנַגַּע. בְּאוֹתָהּ הַלַּיְלָה, שֶׁלֹּא יוּכַל לָגַעַת בָּהּ.

2 וְאֶת־בֵּיתוֹ. אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, וְהֵם שָׂרָיו שֶׁהִלְּלוּהָ לוֹ וּלְקָחוּהָ לוֹ, אוֹ פֵּרוּשׁ: כָּל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, כְּדֵי שֶׁיַּכִּירוּ כִּי אֶצְבַּע אֱלֹהִים הוּא.

3 עַל־דְּבַר שָׂרַי. וְלֹא יֹאמְרוּ כִּי דֶּרֶךְ מִקְרֶה הָיָה. וְדֶרֶךְ דְּרָשׁ תנחומא כִּי הַמַּלְאָךְ הַמַּכֶּה אוֹתָם הָיָה אוֹמֵר זֶה עַל־דְּבַר שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם. וְדֶרֶךְ הַפְּשָׁט כִּי פַּרְעֹה פִּשְׁפֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ לָמָּה הָיוּ אֵלֶּה הַנְּגָעִים וְחָשַׁב כִּי שֶׁמָּא אֵשֶׁת אִישׁ הִיא וְשָׁאַל אֶת שָׂרַי שֶׁתֹּאמַר לוֹ הָאֱמֶת, וְאָמְרָה לוֹ כִּי בֶּאֱמֶת אֵשֶׁת אַבְרָם הִיא, אֶלָּא מִפַּחְדָּהּ שֶׁלֹּא יַהַרְגוּהוּ בַּעֲבוּרָהּ אָמְרָה אָחִי הוּא, לְפִיכָךְ ״וַיִּקְרָא פַרְעֹה לְאַבְרָם״ בראשית יב:יח.