רד"ק על בראשית י״ב:י״ג

1 אִמְרִי נָא. לְשׁוֹאֲלִים אוֹתָךְ.

2 לְמַעַן יִיטַב־לִי בַעֲבוּרֵךְ. פֵּרוּשׁוֹ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ, בַּעֲבוּרֵךְ, פֵּירַשׁ בַּעֲבוּר דְּבָרֵךְ שֶׁתֹּאמְרִי אֲחֹתִי אָתְּ, וְהַטּוֹבָה שֶׁלֹּא יַהַרְגוּ אוֹתוֹ, כִּי לֹא נִתְכַּוֵּן אַבְרָם שֶׁיַּעֲשׂוּ עִמּוֹ טוֹבָה אַחֶרֶת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאָמַר ״וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ״ בראשית יב:טז, הוּא לֹא נִתְכַּוֵּן לְכָךְ, חָלִילָה לוֹ שֶׁיִּתְכַּבֵּד בִּקְלוֹנָהּ כִּי קְלוֹנָהּ יִהְיֶה קְלוֹנוֹ, וְהַטּוֹבָה הַהִיא שֶׁהֵיטִיב לוֹ פַּרְעֹה לֹא יָשְׁרָה בְּעֵינָיו וְלֹא הָיָה מְקַבְּלָהּ לוּלֵי שֶׁהָיָה רָצוֹן בִּרְצוֹנוֹ וְהָיָה מְפַחֵד מִמֶּנּוּ אִם יַעֲשֶׂה דָּבָר שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנוֹ, שֶׁהֲרֵי מִמֶּלֶךְ סְדוֹם לֹא רָצָה לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ מָמוֹן אַף עַל פִּי שֶׁהִצִּיל אֶת שֶׁלּוֹ בראשית יד:כג, כִּי טוֹב עַיִן הָיָה וּמִסְתַּפֵּק בְּמַה שֶּׁנָּתַן לוֹ הָאֵל, וּמָמוֹן רַב הָיָה לוֹ.