רד"ק על בראשית י״א:ט׳

1 וּמִשָּׁם הֱפִיצָם. הֵפִיץ רֻבָּם כִּי לְשִׁבְעִים לָשׁוֹן נֶחְלְקוּ, וְהַלָּשׁוֹן הָאֶחָד נִשְׁאַר שָׁם, וּלְפִי שֶׁשָּׁם הָיָה הַבִּלְבּוּל קוֹרֵא שֵׁם הָעִיר בָּבֶל וְהָיָה הַקּוֹרֵא מִי שֶׁהָיָה מֵהֶם וּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הָיָה מְדַבֵּר וְהוּא הָיָה הָרִאשׁוֹן דְּבָבֶל וּבָלַל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הוּא; וְהָיָה לוֹ לוֹמַר בַּלֵּל מִן בָּלַל, מַהוּ בָּבֶל? אֶלָּא שֶׁהַמִּלָּה מֻרְכֶּבֶת בִּשְׁתֵּי מִלִּים לְפָרֵשׁ בָּהּ יוֹתֵר הָעִנְיָן כִּי עִנְיָנָהּ בָּא בַּל, כְּלוֹמַר בָּא לָהֶם הַבִּלְבּוּל מִן הַשָּׁמַיִם, וּבַל הוּא שֵׁם בְּתַשְׁלוּמֵי בָּלַל, כְּמוֹ קַן מִן קָנַן, וְחַן מִן חָנַן, וְהַדּוֹמִים לָהֶם.

2 שְׂפַת כׇּל־הָאָרֶץ. כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ שֶׁהָיָה שְׂפָתָם נֶחֱלֶקֶת שָׁם הָיוּ בְּלוּלִים.

3 וּמִשָּׁם הֱפִיצָם. אַחַר שֶׁהָיוּ שָׂפָה אַחַת הֱפִיצָם ה׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.