מקור בראשית י״א:ל״א
1 וַיִּקַּ֨ח תֶּ֜רַח אֶת־אַבְרָ֣ם בְּנ֗וֹ וְאֶת־ל֤וֹט בֶּן־הָרָן֙ בֶּן־בְּנ֔וֹ וְאֵת֙ שָׂרַ֣י כַּלָּת֔וֹ אֵ֖שֶׁת אַבְרָ֣ם בְּנ֑וֹ וַיֵּצְא֨וּ אִתָּ֜ם מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֗ים לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֥אוּ עַד־חָרָ֖ן וַיֵּ֥שְׁבוּ שָֽׁם׃
פירוש רד"ק על בראשית י״א:ל״א
1 וַיִּקַּח תֶּרַח. אַחַר שֶׁאָמַר הָאֵל לְאַבְרָם ״לֶךְ לְךָ״ בראשית יב:א, וְאָמַר אַבְרָם לְתֶרַח אָבִיו בְּשֵׁם הָאֵל, כִּי הָאֵל צִוָּהוּ לָצֵאת מִן הָאָרֶץ, נִתְרַצָּה לִדְבַר בְּנוֹ וַיָּצָא עִמּוֹ. וְאַחַר שֶׁנִּתְרַצָּה לָצֵאת תָּלָה עִקַּר הַמַּעֲשֶׂה בּוֹ כִּי הוּא הָאָב וְהַיּוֹצְאִים בָּנִים לוֹ. וְנָחוֹר לֹא רָצָה לָצֵאת מִן הָאָרֶץ הַהִיא. וְלָקַח תֶּרַח לוֹט עִמּוֹ לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אָבִיו חַי וְהָיָה סָמוּךְ עָלָיו, וּלְקָחוֹ עִמּוֹ שֶׁיִּהְיֶה עִמּוֹ כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁם.
2 וַיֵּצְאוּ אִתָּם. כָּאן תָּלָה הַיְּצִיאָה בְּאַבְרָם, כִּי הוּא הָיָה עִקָּר, כִּי לוֹ הָיָה הַצִּוּוּי וּבֶאֱמֶת אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, וְיָצְאוּ תֶּרַח וּבֶן בְּנוֹ וַעֲבָדֵיהֶם וְשִׁפְחוֹתֵיהֶם עִם אַבְרָם וְאִשְׁתּוֹ; וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אִתָּם.
3 לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן. וְהִנֵּה הָאֵל לֹא אָמַר לְאַבְרָם שֶׁיֵּלֵךְ לְאֶרֶץ כְּנַעַן, אֶלָּא ״אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ״ בראשית יב:א, אֶלָּא שֶׁבְּצֵאת אַבְרָם מֵאוּר כַּשְׂדִּים וּמִן הָאָרֶץ הַהִיא שֶׁהִיא אֶרֶץ אֲרָם, יִפְגַּע תְּחִלָּה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וְיָדַע אַבְרָם כִּי בִּהְיוֹתוֹ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן יֹאמַר לוֹ הָאֵל אִם הִיא הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָמַר לוֹ אוֹ אַחֶרֶת.
4 וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. כִּי תֶּרַח אַף עַל פִּי שֶׁיָּצָא לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, כְּשֶׁהִגִּיעַ לְחָרָן לֹא מָצָא בְּלִבּוֹ לָצֵאת מֵאַרְצוֹ לְגַמְרֵי וַיֵּשֶׁב בְּחָרָן שֶׁהִיא עַל הַסְּפָר וּקְרוֹבָה לְאֶרֶץ כְּנַעַן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לְאַבְרָם, וַיֵּשֶׁב שָׁם עַד שֶׁמֵּת וְאַבְרָם הָלַךְ לוֹ לְאֶרֶץ כְּנַעַן בְּמִצְוַת הָאֵל עָלָיו. וּמַה שֶּׁאָמַר אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ אַחַר שֶׁאָמַר וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, כִּי בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן יָצְאָה מִן הָאָרֶץ עִם בַּעְלָהּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹן הָאֵל, לֹא שֶׁהִכְרִיחָהּ בַּעְלָהּ אֶלָּא בְּכָל לִבָּהּ הָלְכָה אַחַר בַּעְלָהּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָדְעָה הָאָרֶץ הַהִיא הַטּוֹבָה הִיא אִם רָעָה, כִּי אֵשֶׁת אַבְרָם הָיְתָה בֶּאֱמוּנַת הָאֵל לְהַאֲמִין כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר לָהּ בְּשֵׁם הָאֵל וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ.