רבינו חננאל על מסכת ראש השנה ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רבינו חננאל על מסכת ראש השנה ב׳ ע״ב רבינו חננאל על מסכת ראש השנה ד׳ ע״א »

1 ראש השנה פתח ↗

״וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד״, מָה שְׁמוּעָה שָׁמַע? שָׁמַע שֶׁמֵּת אַהֲרֹן, וְנִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָּבוֹד, וּכְסָבוּר נִיתְּנָה רְשׁוּת לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיִּרְאוּ כׇּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן״,

2 ראש השנה פתח ↗

וְאֵימָא רֹאשׁ הַשָּׁנָה אִיָּיר!

3 ראש השנה פתח ↗

וְאֵימָא תַּמּוּז! וְאֵימָא אָב! וְאֵימָא אֲדָר!

4 ראש השנה פתח ↗

אֶלָּא אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מֵהָכָא: ״וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשֵּׁנִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ״. מַאי ״שֵׁנִי״? לָאו שֵׁנִי לְיֶרַח שֶׁמּוֹנִין בּוֹ לְמַלְכוּתוֹ?!

5 ראש השנה פתח ↗

וְאֵימָא בְּשֵׁנִי בַּשַּׁבָּת! חֲדָא, דְּלָא אַשְׁכְּחַן שֵׁנִי בַּשַּׁבָּת דִּכְתִיב. וְעוֹד: מַקִּישׁ שֵׁנִי בָּתְרָא לְשֵׁנִי קַמָּא: מָה שֵׁנִי קַמָּא — חֹדֶשׁ, אַף שֵׁנִי בָּתְרָא — חֹדֶשׁ.

6 ראש השנה פתח ↗

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִין שֶׁאֵין מוֹנִין לָהֶם לַמְּלָכִים אֶלָּא מִנִּיסָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי ה׳ וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ״.

7 ראש השנה פתח ↗

אָמַר רַב חִסְדָּא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לְמַלְכֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם — מִתִּשְׁרִי מָנִינַן, ״שֶׁנֶּאֱמַר: ״דִּבְרֵי נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵיו שְׁנַת עֶשְׂרִים וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״וַיְהִי בְּחֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא וְגוֹ׳״.

8 ראש השנה פתח ↗

דְּבָרִים שֶׁאָמַר חֲנָנִי לִנְחֶמְיָה בְּכִסְלֵיו — שֶׁנֶּאֱמַר: ״דִּבְרֵי נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כִּסְלֵיו שְׁנַת עֶשְׂרִים וַאֲנִי הָיִיתִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה. וַיָּבֹא חֲנָנִי אֶחָד מֵאַחַי הוּא וַאֲנָשִׁים מִיהוּדָה וָאֶשְׁאָלֵם עַל הַיְּהוּדִים הַפְּלֵיטָה אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשֶּׁבִי וְעַל יְרוּשָׁלִָם. וַיֹּאמְרוּ לִי הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשְּׁבִי שָׁם בַּמְּדִינָה בְּרָעָה גְדוֹלָה וּבְחֶרְפָּה וְחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם מְפוֹרָצֶת וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ״.

9 ראש השנה פתח ↗

מֵתִיב רַב יוֹסֵף: ״בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ בַּשִּׁשִּׁי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ״, וּכְתִיב: ״בַּשְּׁבִיעִי בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ״. וְאִם אִיתָא — ״בַּשְּׁבִיעִי בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ!

10 ראש השנה פתח ↗

מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף: חֲדָא — דְּאִם כֵּן קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי, דִּכְתִיב: ״וְשֵׁיצִיא בַּיְתָא דְנָא עַד יוֹם תְּלָתָא לִירַח אֲדָר דִּי הִיא שְׁנַת שֵׁית לְמַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מַלְכָּא״, וְתַנְיָא: בְּאוֹתוֹ זְמַן לַשָּׁנָה הַבָּאָה עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל וְגָלוּתוֹ עִמּוֹ, וּכְתִיב: ״וַיָּבֹא יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי הִיא שְׁנַת הַשְּׁבִיעִית לַמֶּלֶךְ״, וְאִם אִיתָא — ״שְׁנַת הַשְּׁמִינִית״ מִיבְּעֵי לֵיהּ.

11 ראש השנה פתח ↗

וְעוֹד: מִי דָּמֵי? הָתָם כּוֹרֶשׁ, הָכָא דָּרְיָוֶשׁ! תָּנָא: הוּא כּוֹרֶשׁ, הוּא דָּרְיָוֶשׁ, הוּא אַרְתַּחְשַׁסְתְּא. כּוֹרֶשׁ — שֶׁמֶּלֶךְ כָּשֵׁר הָיָה, אַרְתַּחְשַׁסְתְּא — עַל שֵׁם מַלְכוּתוֹ, וּמָה שְׁמוֹ — דָּרְיָוֶשׁ שְׁמוֹ.

1 שמע כי מת אהרן ונסתלקו ענני הכבוד וכתיב ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש וגו'. אחרי הכותו את סיחון ש"מ אחר מיתתו של אהרן זה המעשה. וקאי בשבט וקרי לה שנת ארבעים ש"מ דראש השנה שמונים ליציאת מצרים לאו תשרי הוא.

2 ואימא ר"ה אייר ודחינן לא ס"ד כו'. ואימא סיון ודחינן לא ס"ד כו'.

3 ואקשינן ואימא תמוז ואימא אב ואימא אדר ולמה הניח אלול ותשרי ומרחשון וכסליו וטבת לפי שבפי' דחאם המקרא הוא שאמרנו מדקאי באב במיתת אהרן וקרי לה שנת ארבעים וקאי בשבט וקרי לה שנת ארבעים ש"מ כי מאב ועד שבט אין אחד מהן ר"ה. שאילו היה אחד מהן ר"ה בארבעים ואחת הוה ליה למכתב אלא ודאי בהני כולי האי ליכא לספוקא בחד מינייהו דהוא ר"ה ובתמוז ובאב ובאדר לא מצא פסוק לדחות.

4 ואמר ר' אלעזר מהכא ויחל לבנותו בחדש השני בשני בשנת ארבע למלכותו.

5 מקיש שני בתרא לשני קמא מה שני קמא חדש אף שני בתרא חדש ש"מ. מדאייר הוא חדש שני שמונין בו למלכותו ר"ה למלכותו ניסן.

6 תניא כוותיה דר' יוחנן מנין למלכים שאין מונין להן אלא מניסן שנא' ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה וגו'.

7 אמר רב חסדא לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי אומות העולם מתשרי מנינן דכתי' דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כסליו שנת עשרים וגו'.

8 וכתיב ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך וגמר שנת עשרים שנת עשרים לג"ש מה זה שנת עשרים לארתחשס' אף זה שנת עשרים לארתחשסתא ומדקאי בכסליו וקרי לה שנת עשרים וקאי בניסן וקרי לה שנת עשרים מכלל דר"ה שלהם לא ניסן דאי לא שנת עשרים ואחת הוה ליה למכתב י"ב ופשוטה היא.

9 מותיב רב יוסף ביום כ"ד לחדש בששי בשנת שתים לדריוש המלך. וכתיב בשביעי בעשרים ואחד לחדש היה דבר ה' אל חגי וגו' ואם איתא דמתשרי מנינן להו בשביעי בשנת שלש מיבעי ליה למימר ופריק ר' אבהו כורש מלך כשר הוה ומנו לו כמלכי ישראל מניסן.

10 ואתקיף רב יוסף על הא דר' אבהו חדא דא"כ מפני שהיה מלך כשר מנו לו כמלכי ישראל מניסן קשו קראי אהדדי' וכי פעם מונין לו מניסן ופעם מונין לו מתשרי דהא הני קראי דקא מפרש רב חסדא מראין כי מתשרי מנו לארתחשסתא והוא דריוש והכא קא אמרת מניסן מנו ליה וקשו קראי אהדדי ועוד כתיב לגבי דריוש עצמו ושיציא בית' דנא עד יום תלתא לירח אדר דהיא שנת שית למלכו' דריוש מלכא. ותני עלה באותו הזמן כלומר באדר לשנה הבאה עלה עזרא מבבל וגלותו עמו. וכתיב ויבא ירושלם בחדש החמישי היא שנת השביעית למלך ואם איתא דמניסן מנינן ליה קאי באדר בשנת שית הגיע ניסן הנה נכנסה שנה שביעית בניסן אחר עוד נכנסה שנה שמינית ואם איתא דמניסן מנינן לדריוש עצמו בחדש החמישי שנה שמינית הוה ליה למכתב ועוד מי דמי התם כורש כלומר הוא היה מלך כשר ולו לכורש מנו לא מניסן כמלכי ישראל הכא דריוש.

11 ופרקינן תנא הוא כורש הוא דריוש הוא ארתחשסתא. מ"מ קשו קראי אהדדי ופריק ר' יצחק ל"ק כאן קודם שהחמיץ כלומר שלש או ארבע שנים מנו לו מניסן ומשנה ששית ולמעלה כיון שהחמיץ מנו לו מתשרי.

« רבינו חננאל על מסכת ראש השנה ב׳ ע״ב רבינו חננאל על מסכת ראש השנה ד׳ ע״א »