מפרשים:
1 משמע דאית ליה למיזל ואע"ג דמכוון למיקנא מקום הא דתניא לא יטייל אדם בתוך שדהו לידע מה היא צריכה וכיוצא בו לא יטייל אדם על פתח מדינה כדי שתחשך ויכנס למרחץ מיד הוה הדר ביה. ודחינן לא לעולם הוה שמיעא ליה הא מתניתא הוה ולא הדר ביה דאמר התם מוכחא מלתא דאדעתא דהכי מטייל ולפיכך אסור. אבל הכא לא מוכחא מלתא דצורבא דאי צורבא מרבנן הוא האי דאזיל ויתיב התם מאן דחזי ליה א' שמעתא משכתיה ואתא הכא לעיוניה בה.
2 אי עם הארץ הוא א' חמרא אירכס ליה ואתא הכא לאהדוריה:
3 גופא אמר רב יהודה עירב ברגליו בראשון מערב ברגליו בשני.
4 עירב בפת בראשון מערב בפת בשני. עירב ברגליו בפת בראשון מערב בפת ברגליו שני. עירב בפת ברגליו בראשון אינו מערב בפת בשני לפי שאין מערבין בתחלה בפת ביום השני.
5 עירב בפת בראשון מערב בפת בשני. אמר שמואל ובאותו הפת. אמר רב אשי מתני נמי דייקא שאין מערבין בשני אלא בפת שעירב בו בראשון דתנן כיצד הוא עושה מוליכו בראשון כו': מתני' ר' יהודה אומר ר"ה שהיה ירא שמא תתעבר מערב ב' עירובין ואומר עירובי הראשון למזרח כו' ולא הודו לו חכמים ואוקימנא מאן לא הודו לו חכמים ר' יוסי דאמרינן ר' יהודה אומר לא נחלקו ר' אליעזר וחכמים בהא דתניא מודים חכמים לר' אליעזר בר"ה שהיה מתיירא שמא תתעבר שמערב ב' עירובין ואומר עירובי הראשון למזרח ושני למערב כו' ור' יוסי אוסר אמר להם ר' יוסי אי אתם מודים שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה שנוהגים אותו יום קודש ולמחר קודש הנה אע"ג דנתעבר החדש תרווייהו קדושה אחת היא ורבנן התם לא נהגו קדושה בו ביום אלא כי היכי דלא ליזלזלו ביה וליכא אי ליכא סהדי אמרי' אי אתון סהדי מן המנחה ולמעלה הלא חול הוא.
6 השתא בחזקת חול לפיכך התקינו שיהיו לעולם אותו היום נוהגין אותו היום קודש:
7 ת"ר כיצד אר"י מתנה אדם על הכלכלה של פירות ביו"ט הראשון ואוכלה בשני. היו לפניו ב' כלכלות של טבל אומר אם היום קדש אין בדברי כלום. אם חול הוא תהא זו תרומה על זו וקורא עליה שם. ואומר ור' יוסי אוסר וכן היה ר' יוסי אוסר להתנות מיו"ט לחבירו בשני ימים טובים של גליות: ההוא טביא דאתבציר דאיתציד ביום טוב הראשון של גליות ואתאי לריש גלותא ואישתחיט ביו"ט שני.
8 רב נחמן ורב חסדא אכלו ורב ששת לא אכל אמר היכי איכול ומתני דתני וכן היה ר' יוסי אוסר בשני יו"ט של גליות מאן פליג עליה ר' יהודה ור"י ור' יוסי הלכה כר' יוסי ואתא רבה לפרושי דברי איסי ואמר ודלמא הכי קתני איסי וכן היה ר' יוסי אוסר להתנות מיו"ט לחבירו בב' יו"ט של ר"ה בגולה. אבל בב' יו"ט של גליות מודה ליה לר' יהודה ונדחו דברי רבה.
9 ואתא רב אשי לפרושי ואמר ודלמא לא קאי ר' יוסי בהא אהא מתני' דתני ר' יהודה אלא לרבנן פליג האי ארבנן דפליגי והכי קתני וכן היה ר' יוסי עושה איסור שני י"ט של גליות כאיסור ב' יו"ט של ר"ה. ולרבנן היא דפליג דשרו בכלי ולא אתבררא שפיר אשכחיה רב ששת לרב שמואל א"ל תני מר מידי בקדושות. א"ל תנינא מודה ר' יוסי לחכמים בב' ימים של גליות וכן הלכה: