מפרשים:
1 מי ששמע ביום ל' שאין יכול להתאבל כמי ששמע לאחר שלשים דמי. יום שלשים כעשרים ותשעה לענין שמועה רחוקה מת הבן ביום שלשים הוי כלפניו שמע שמועה קרובה לאחר רגל אין הרגל מועיל לו כיון שלא שמע לפני רגל: