מקור בבא בתרא ט״ו
1 וְעַל יְדֵי שְׁלֹשָׁה בְּנֵי קֹרַח.
2 יִרְמְיָה כָּתַב סִפְרוֹ וְסֵפֶר מְלָכִים וְקִינוֹת. חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ כָּתְבוּ יִמְשָׁק סִימָן: יְשַׁעְיָה, מִשְׁלֵי, שִׁיר הַשִּׁירִים וְקֹהֶלֶת. אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה כָּתְבוּ קַנְדָּג סִימָן: יְחֶזְקֵאל וּשְׁנֵים עָשָׂר, דָּנִיֵּאל וּמְגִילַת אֶסְתֵּר. עֶזְרָא כָּתַב סִפְרוֹ, וְיַחַס שֶׁל דִּבְרֵי הַיָּמִים עַד לוֹ.
3 מְסַיְּיעָא לֵיהּ לְרַב, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לֹא עָלָה עֶזְרָא מִבָּבֶל, עַד שֶׁיִּחֵס עַצְמוֹ וְעָלָה. וּמַאן אַסְּקֵיהּ? נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה.
4 אָמַר מָר: יְהוֹשֻׁעַ כָּתַב סִפְרוֹ וּשְׁמוֹנָה פְּסוּקִים שֶׁבַּתּוֹרָה. תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר: שְׁמוֹנָה פְּסוּקִים שֶׁבַּתּוֹרָה יְהוֹשֻׁעַ כְּתָבָן. דְּתַנְיָא ״וַיָּמׇת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה׳״ – אֶפְשָׁר מֹשֶׁה מֵת, וְכָתַב: ״וַיָּמׇת שָׁם מֹשֶׁה״?! אֶלָּא עַד כָּאן כָּתַב מֹשֶׁה, מִכָּאן וְאֵילָךְ כָּתַב יְהוֹשֻׁעַ; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי נְחֶמְיָה.
5 אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֶפְשָׁר סֵפֶר תּוֹרָה חָסֵר אוֹת אַחַת, וּכְתִיב: ״לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה״?! אֶלָּא עַד כָּאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר – וּמֹשֶׁה אוֹמֵר וְכוֹתֵב; מִכָּאן וְאֵילָךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר – וּמֹשֶׁה כּוֹתֵב בְּדֶמַע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן: ״וַיֹּאמֶר לָהֶם בָּרוּךְ: מִפִּיו יִקְרָא אֵלַי אֵת כׇּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַאֲנִי כּוֹתֵב עַל הַסֵּפֶר בַּדְּיוֹ״.
6 כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר אַבָּא אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: שְׁמוֹנָה פְּסוּקִים שֶׁבַּתּוֹרָה יָחִיד קוֹרֵא אוֹתָן? לֵימָא רַבִּי יְהוּדָה הִיא – וּדְלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, הוֹאִיל וְאִשְׁתַּנּוֹ – אִשְׁתַּנּוֹ.
7 יְהוֹשֻׁעַ כָּתַב סִפְרוֹ. וְהָכְתִיב: ״וַיָּמׇת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד ה׳״! דְּאַסְּקֵיהּ אֶלְעָזָר. וְהָכְתִיב: ״וְאֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן מֵת״! דְּאַסְּקֵיהּ פִּנְחָס.
8 שְׁמוּאֵל כָּתַב סִפְרוֹ. וְהָכְתִיב: ״וּשְׁמוּאֵל מֵת״! דְּאַסְּקֵיהּ גָּד הַחוֹזֶה וְנָתָן הַנָּבִיא.
9 דָּוִד כָּתַב סֵפֶר תְּהִלִּים – עַל יְדֵי עֲשָׂרָה זְקֵנִים. וְלִיחְשׁוֹב נָמֵי אֵיתָן הָאֶזְרָחִי! אָמַר רַב: אֵיתָן הָאֶזְרָחִי זֶה הוּא אַבְרָהָם – כְּתִיב הָכָא: ״אֵיתָן הָאֶזְרָחִי״, וּכְתִיב הָתָם: ״מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק וְגוֹ׳״.
10 קָא חָשֵׁיב מֹשֶׁה וְקָא חָשֵׁיב הֵימָן, וְהָאָמַר רַב: הֵימָן זֶה מֹשֶׁה – כְּתִיב הָכָא: ״הֵימָן״, וּכְתִיב הָתָם: ״בְּכׇל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא״! תְּרֵי הֵימָן הֲווֹ.
11 מֹשֶׁה כָּתַב סִפְרוֹ וּפָרָשַׁת בִּלְעָם וְאִיּוֹב. מְסַיְּיעָא לֵיהּ לְרַבִּי לֵוִי בַּר לַחְמָא – דְּאָמַר רַבִּי לֵוִי בַּר לַחְמָא: אִיּוֹב בִּימֵי מֹשֶׁה הָיָה – כְּתִיב הָכָא: ״מִי יִתֵּן אֵפוֹא וְיִכָּתְבוּן מִלָּי״, וּכְתִיב הָתָם: ״וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא״.
12 וְאֵימָא בִּימֵי יִצְחָק, דִּכְתִיב: ״מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד״! וְאֵימָא בִּימֵי יַעֲקֹב, דִּכְתִיב: ״אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ״! וְאֵימָא בִּימֵי יוֹסֵף, דִּכְתִיב: ״אֵיפֹה הֵם רוֹעִים״!
13 לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דִּכְתִיב: ״מִי יִתֵּן בַּסֵּפֶר וְיֻחָקוּ״ – וּמֹשֶׁה הוּא דְּאִיקְּרִי ״מְחוֹקֵק״, דִּכְתִיב: ״וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ כִּי שָׁם חֶלְקַת מְחֹקֵק סָפוּן״.
14 רָבָא אָמַר: אִיּוֹב בִּימֵי מְרַגְּלִים הָיָה – כְּתִיב הָכָא: ״אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ, אִיּוֹב שְׁמוֹ״, וּכְתִיב הָתָם: ״הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ״. מִי דָּמֵי?! הָכָא ״עוּץ״, הָתָם ״עֵץ״! הָכִי קָאָמַר לְהוּ מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: יֶשְׁנוֹ לְאוֹתוֹ אָדָם שֶׁשְּׁנוֹתָיו אֲרוּכּוֹת כְּעֵץ, וּמֵגֵין עַל דּוֹרוֹ כְּעֵץ?
15 יָתֵיב הָהוּא מֵרַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: אִיּוֹב לֹא הָיָה וְלֹא נִבְרָא, אֶלָּא מָשָׁל הָיָה. אֲמַר לֵיהּ: עָלֶיךָ אָמַר קְרָא: ״אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ, אִיּוֹב שְׁמוֹ״.
16 אֶלָּא מֵעַתָּה, ״וְלָרָשׁ אֵין כֹּל כִּי אִם כִּבְשָׂה אַחַת קְטַנָּה, אֲשֶׁר קָנָה וַיְחַיֶּהָ וְגוֹ׳״, מִי הֲוָה? אֶלָּא מָשָׁל בְּעָלְמָא, הָכָא נָמֵי מָשָׁל בְּעָלְמָא. אִם כֵּן, שְׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ לָמָּה?
17 רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: אִיּוֹב מֵעוֹלֵי גוֹלָה הָיָה, וּבֵית מִדְרָשׁוֹ בִּטְבֶרְיָא הָיָה. מֵיתִיבִי: יְמֵי שְׁנוֹתָיו שֶׁל אִיּוֹב – מִשָּׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם, וְעַד שֶׁיָּצְאוּ!
18 אֵימָא: כְּמִשָּׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם, וְעַד שָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ.
19 מֵיתִיבִי: שִׁבְעָה נְבִיאִים נִתְנַבְּאוּ לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם – וְאֵלּוּ הֵן: בִּלְעָם וְאָבִיו וְאִיּוֹב, אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וּבִלְדַּד הַשּׁוּחִי וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי וֶאֱלִיהוּא בֶן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי! אֲמַר לֵיהּ: וְלִיטַעְמָיךְ, אֱלִיהוּא בֶן בַּרַכְאֵל – לָאו מִיִּשְׂרָאֵל הֲוָה? וְהָא כְּתִיב ״מִמִּשְׁפַּחַת רָם״!
20 אֶלָּא אִינַּבּוֹיֵ אִינַּבִּי לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם; הָכִי נָמֵי אִיּוֹב – אִינַּבּוֹיֵ אִינַּבִּי לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם. אַטּוּ כּוּלְּהוּ נְבִיאֵי מִי לָא אִינַּבּוֹ לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם? הָתָם – עִיקַּר נְבִיאוּתַיְיהוּ לְיִשְׂרָאֵל, הָכָא – עִיקַּר נְבִיאוּתַיְיהוּ לְאוּמּוֹת הָעוֹלָם.
21 מֵיתִיבִי: חָסִיד הָיָה בְּאוּמּוֹת הָעוֹלָם – וְאִיּוֹב שְׁמוֹ, וְלֹא בָּא לָעוֹלָם אֶלָּא כְּדֵי לְקַבֵּל שְׂכָרוֹ. הֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו יִסּוּרִין – הִתְחִיל מְחָרֵף וּמְגַדֵּף. כָּפַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּדֵי לְטׇרְדוֹ מִן הָעוֹלָם הַבָּא!
22 תַּנָּאֵי הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אִיּוֹב בִּימֵי שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵן אַתֶּם כֻּלְּכֶם חֲזִיתֶם, וְלָמָּה זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ״ – אֵיזֶה דּוֹר שֶׁכּוּלּוֹ הֶבֶל? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים.
23 רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר: אִיּוֹב בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב בְּכׇל הָאָרֶץ״ – אֵיזֶהוּ דּוֹר שֶׁנִּתְבַּקְּשׁוּ בּוֹ נָשִׁים יָפוֹת? הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה דּוֹרוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. וְאֵימָא בִּימֵי דָּוִד, דִּכְתִיב: ״וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה״! הָתָם בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, הָכָא בְּכׇל הָאָרֶץ.
24 רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אִיּוֹב בִּימֵי מַלְכוּת שְׁבָא הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּפֹּל שְׁבָא וַתִּקָּחֵם״. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אִיּוֹב בִּימֵי כַּשְׂדִּים הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כַּשְׂדִּים שָׂמוּ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אִיּוֹב בִּימֵי יַעֲקֹב הָיָה, וְדִינָה בַּת יַעֲקֹב נָשָׂא – כְּתִיב הָכָא: ״כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי״, וּכְתִיב הָתָם: ״כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל״. וְכוּלְּהוּ תַּנָּאֵי סְבִירָא לְהוּ דְּאִיּוֹב מִיִּשְׂרָאֵל הֲוָה, לְבַר מִיֵּשׁ אוֹמְרִים;
25 דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מֵאוּמּוֹת הָעוֹלָם הֲוָה, בָּתַר דִּשְׁכֵיב מֹשֶׁה – מִי שָׁרְיָא שְׁכִינָה עַל אוּמּוֹת הָעוֹלָם? וְהָא אָמַר מָר: בִּקֵּשׁ מֹשֶׁה שֶׁלֹּא תִּשְׁרֶה שְׁכִינָה עַל אוּמּוֹת הָעוֹלָם, וְנָתַן לוֹ – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנִפְלִינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ״.
26 אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דּוֹרוֹ שֶׁל אִיּוֹב שָׁטוּף בְּזִמָּה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֵן אַתֶּם כּוּלְּכֶם חֲזִיתֶם, וְלָמָּה זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ״, וּכְתִיב: ״שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ״. אֵימָא בִּנְבוּאָה, דִּכְתִיב: ״חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ״! אִם כֵּן, ״לָמָּה זֶּה הֶבֶל תֶּהְבָּלוּ״ לְמָה לִי?
27 וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב: ״וַיְהִי בִּימֵי שְׁפוֹט הַשּׁוֹפְטִים״? דּוֹר שֶׁשּׁוֹפֵט אֶת שׁוֹפְטָיו; אוֹמֵר לוֹ: ״טוֹל קֵיסָם מִבֵּין עֵינֶיךָ״ – אוֹמֵר לוֹ: ״טוֹל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיךָ״. אֹמֵר לוֹ: ״כַּסְפְּךָ הָיָה לְסִיגִים״ – אֹמֵר לוֹ: ״סׇבְאֲךָ מָהוּל בְּמַיִם״.
28 אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: כׇּל הָאוֹמֵר מַלְכַּת שְׁבָא אִשָּׁה הָיְתָה – אֵינוֹ אֶלָּא טוֹעֶה; מַאי ״מַלְכַּת שְׁבָא״? מַלְכוּתָא דִּשְׁבָא.
29 ״וַיְהִי הַיּוֹם, וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים לְהִתְיַצֵּב עַל ה׳, וַיָּבֹא גַּם הַשָּׂטָן בְּתוֹכָם. וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל הַשָּׂטָן: מֵאַיִן תָּבֹא? וַיַּעַן הַשָּׂטָן וְגוֹ׳״ – אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שַׁטְתִּי בְּכׇל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ, וְלֹא מָצָאתִי נֶאֱמָן כְּעַבְדְּךָ אַבְרָהָם – שֶׁאָמַרְתָּ לוֹ: ״קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאׇרְכָּהּ וּלְרׇחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה״, וַאֲפִילּוּ הָכִי, בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא מָצָא מָקוֹם לִקְבּוֹר אֶת שָׂרָה עַד שֶׁקָּנָה בְּאַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף – לֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶיךָ.
30 ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל הַשָּׂטָן: הֲשַׂמְתָּ לִבְּךָ אֶל עַבְדִּי אִיּוֹב, כִּי אֵין כָּמוֹהוּ בָּאָרֶץ וְגוֹ׳״ – אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גָּדוֹל הַנֶּאֱמָר בְּאִיּוֹב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּאַבְרָהָם; דְּאִילּוּ בְּאַבְרָהָם כְּתִיב: ״כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה״, וּבְאִיּוֹב כְּתִיב: ״אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע״.
31 מַאי ״וְסָר מֵרָע״? אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר שְׁמוּאֵל: אִיּוֹב וַותְּרָן בְּמָמוֹנוֹ הָיָה – מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, נוֹתֵן חֲצִי פְּרוּטָה לַחֶנְוָנִי; אִיּוֹב – וִיתְּרָהּ מִשֶּׁלּוֹ.
32 ״וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת ה׳ וַיֹּאמַר: הַחִנָּם יָרֵא אִיּוֹב אֱלֹהִים?! הֲלֹא אַתָּה סַכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וְגוֹ׳״ – מַאי ״מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ״? אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: כׇּל הַנּוֹטֵל פְּרוּטָה מֵאִיּוֹב, מִתְבָּרֵךְ.
33 מַאי ״וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ״? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: מִקְנֵהוּ שֶׁל אִיּוֹב פָּרְצוּ גִּדְרוֹ שֶׁל עוֹלָם; מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם – זְאֵבִים הוֹרְגִים הָעִזִּים, מִקְנֵהוּ שֶׁל אִיּוֹב – עִזִּים הוֹרְגִים אֶת הַזְּאֵבִים.
34 ״וְאוּלָם שְׁלַח נָא יָדְךָ וְגַע בְּכׇל אֲשֶׁר לוֹ, אִם לֹא עַל פָּנֶיךָ יְבָרְכֶךָּ. וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל הַשָּׂטָן: הִנֵּה כׇל אֲשֶׁר לוֹ בְּיָדֶךָ, רַק אֵלָיו אַל תִּשְׁלַח יָדֶךָ וְגוֹ׳. וַיְהִי הַיּוֹם, וּבָנָיו וּבְנוֹתָיו אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים יַיִן בְּבֵית אֲחִיהֶם הַבְּכוֹר, וּמַלְאָךְ בָּא אֶל אִיּוֹב וַיֹּאמַר: הַבָּקָר הָיוּ חוֹרְשׁוֹת וְגוֹ׳״ – מַאי ״הַבָּקָר הָיוּ חוֹרְשׁוֹת, וְהָאֲתֹנוֹת רֹעוֹת עַל יְדֵיהֶם״? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְלַמֵּד שֶׁהִטְעִימוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאִיּוֹב
פירוש פסקי תוספות על בבא בתרא ט״ו
1 זה נהנה וזה לא חסר וגלי דעתיה דניחא ליה בהוצאה חייב. ד"ה אע"פ