פלפולא חריפתא על עבודה זרה כ״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

« פלפולא חריפתא על עבודה זרה כ״ג פלפולא חריפתא על עבודה זרה כ״ה »

1 רא"ש פתח ↗

הנהו מורייקי פירוש זורעין גינה דעובד כוכבים נקיט בשבתא וישראל נקיט חד בשבתא. אתו לקמיה דרבא שרא להו איתיביה רבינא לרבא ישראל ועובד כוכבים שקבלו שדה בשותפות לא יאמר ישראל לעובד כוכבים טול אתה חלקך בשבת ואני בחול. ואם התנו מתחילה מותר. ואם באו לחשבון אסור איכסוף. לסוף איגלאי מלתא דהתנו מעיקרא הוה: מעשה היה בישראל שגבה חצי תנור בחובו מעובד כוכבים אחד שלא התנו מתחילה טול אתה בשבת ואני בחול. והיה ר"י רוצה להתיר דדוקא גבי שדה אסרינן כה"ג לפי שחלק הישראל מתרבה ומתעלה באותה מלאכה שהעובד כוכבים עושה בשבת. אבל בתנור לא שייך האי טעמא דאין חלק ישראל מתעלה ממלאכת העובד כוכבים בשבת. הלכך יכולין לחלוק התנור יהא שלך בשבת ושלי בחול. ולא הודה לו ר"ת ז"ל ואמר דאין חלוק בין תנור לשדה. שהרי התנור הוא של שניהם בכל יום בשותפות כיון שלא התנו מתחילה והוי כאילו מעמיד פועל במקומו שיעשה מלאכה בשבת והוא שיעשה במקומו למחר. והכי איתא בתוספתא עובד כוכבים וגר שירשו מרחץ מאביהם לא יאמר לו הגר טול אתה בשבת וכו'. ופירש ר"ח ז"ל דה"ה ריחים של מים. תנור שלקחו ישראל במשכון נראה שאין צריך להתנות כלום כיון שהוא ברשות העובד כוכבים ושכר התנור הוה רק לישראל בריבית שלו ואין לישראל חלק בגוף התנור:

2 רא"ש פתח ↗

1 שהרי התנור הוא של שניהם. ונמצא שעובד כוכבים עושה מלאכה בשל ישראל:

2 ה"ג היתר בבבל וכן הלשון בטור א"ח סי' רמ"ג:

« פלפולא חריפתא על עבודה זרה כ״ג פלפולא חריפתא על עבודה זרה כ״ה »