פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ג׳:ח׳

« פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ג׳:ז׳:י״ז פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:א׳:א׳ »

8 משנה: הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ יָצָא בֶּן חוֹרִין. שִׁיֵיר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא לֹא יָצָא בֶּן חוֹרִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לְעוֹלָם הוּא בֶּן חוֹרִין עַד שֶׁיֹּאמַר הֲרֵי כָּל נְכָסַי נְתוּנִין לְאִישׁ פְּלוֹנִי עַבְדִּי חוּץ מֵאֶחָד מֵרִיבּוֹא שֶׁבָּהֶן.

9 הלכה: רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר שִׁיֵיר מְטַלְטְלִין לֹא עָשָׂה כְּלוּם. אֲנִי אוֹמֵר גּוּפוֹ שִׁיֵיר.

10 וּכְשֶׁבָּא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רִבִּי יוֹסֵי אָמַר שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכוֹחִים.

פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ג׳:ח׳

8 מתני' הכותב נכסיו לעבדו. שכתב לו כל נכסיי נתונין לך יצא בן חורין שאף הוא בכלל נכסים:

9 שייר קרקע כ"ש לא יצא בן חורין. דכיון דנחת לשיורא אמרינן לדידיה נמי שייר וכי אמר כל נכסיי לך אשאר כל נכסים קאמר ולתכופי ליה קאתי ולא שחרריה כיון דלא אמר ליה עצמך ונכסיי:

10 רש"א לעולם הוא בן חורין. דמאי דגלי גלי ומאי דלא גלי לא גלי:

11 עד שיאמר הרי כל נכסי נתונין לאיש פ' עבדי חוץ מאחד מרבוא שבהן. דהואיל וקאמר חוץ מדבר מועט ולא פירש מהו משייר דבהא אמרינן דאחד מרבוא דקאמר היינו העבד ואיהו לא חשיב ליה אלא כאחד מרבוא בנכסים אע"ג דשוי טפי ואין הלכה כר"ש:

12 גמ' שייר מטלטלין לא עשה כלום. כלומר הא דקתני שייר קרקע כל שהוא אינו בן חורין לאו דוקא קרקע אלא אפי' שייר מטלטלין ג"כ לא עשה כלום לשחרר העבד דאינו יוצא בן חורין לפי שאני אומר גופו של עבד שייר לעצמו והיינו מטלטלין דקאמר:

13 וכשבא מעשה לפני ר' יוסי. סיפא דהתוספתא מייתי לה הכא דתנינן בתוספת' ספ"ק הכותב נכסיו לעבדו יצא ב"ח שייר קרקע כל שהוא לא יצא ב"ח ר"ש אומר האומר כל נכסי נתונין לפ' עבדו חוץ מאחד מרבוא שבהן לא אמר כלום חוץ מעיר פלונית חוץ משדה פלונית אע"פ שאין שם אלא אותה שדה ואותה העיר זכה העבד זה בנכסים וקנה עצמו בן חורין וכשנאמרו דברים לפני ר' יוסי אמר שפתים ישק משיב דברים נכוחים:

14 הדרן עלך מלבנות

« פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ג׳:ז׳:י״ז פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ד׳:א׳:א׳ »