מקור תלמוד ירושלמי פאה ג׳:ז׳:ט׳
7 שִׁיֵיר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא מַתָּנָתוֹ קַיֶימֶת וַאֲפִילוּ לֹא הִבְרִיא. לֹא שִׁיֵיר קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא אֵין מַתָּנָתוֹ קַיֶימֶת וְהוּא שֶׁהִבְרִיא.
פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי פאה ג׳:ז׳:ט׳
7 א"ל בי בעיתין מקיימה מתניתא. בתמיה בי אתם רוצים לקיים האי ברייתא שלא לבקר מקודם ג' ימים והלא חביריי אתם. ודין החברים כדין הקרובין שנכנסין לבקרו מיד ואיידי דאיירי הכא בהאי ענינא מייתי נמי להא:
8 שייר וכו'. השתא מהדר הש"ס לפרושי מתני' הא דתנן בשייר כל שהוא מתנתו קיימת ואפי' לא הבריא ומת מתנתו קיימת והוא דיש בה קנין דמתנת שכיב מרע במקצת בעי קנין בין עמד בין לא עמד ואם לא שייר כלום אין מתנתו קיימת והוא שהבריא דיכול לחזור בו: