23 הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם. טַעַם אָמְרוֹ הַיּוֹם, גַּם הִטִּיל תֵּבַת הַיּוֹם, בֵּין קְנִיָּתָם לִקְנִיַּת הָאֲדָמָה. כִּי קְנִיָּתָם הוּא עַל יְדֵי מְשִׁיכָה כְּדִין קְנִיַּת עֲבָדִים קידושין כב: וּבְמַעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה שֶׁהֶעֱבִיר הָעָם לֶעָרִים מִקָּצֶה וְגוֹ׳, זוֹ הִיא קְנִיָּתָם. לָזֶה אָמַר הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם הַיּוֹם, פֵּרוּשׁ בְּמַה שֶׁהֶעֱבִירָם אָז לֶעָרִים. אֲבָל הָאֲדָמָה אֵין זֶה דֶּרֶךְ קִנְיָנָהּ, וּכְשֶׁהִזְכִּיר לְמַעְלָה ״וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת אַדְמַת מִצְרַיִם״ שָׁם נִרְמָז כִּי קָנָה בְּאֶחָד מִדַּרְכֵי קִנְיַן הָאֲדָמָה.
24 וְיֵשׁ לְהָעִיר בְּדָבָר אַחֵר: שֶׁקָּנָה אוֹתָם מַה צֹּרֶךְ לִקְנִיַּת אַדְמָתָם? הֲלֹא מַה שֶׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּוֹ פסחים פח:? וְאוּלַי כִּי לְצַד שֶׁלֹּא הָיָה קִנְיָנָם כְּקִנְיַן עֲבָדִים, אֶלָּא לִפְרָט זֶה לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה וְגוֹ׳ וְלָתֵת חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה, אֵין זֶה אֶלָּא כְּקִנְיַן שָׂכִיר שֶׁלֹּא קָנָה קִנְיָנוֹ. וְלָזֶה הֻצְרַךְ לִקְנוֹת הָאֲדָמָה, וְקָנָה אוֹתָהּ בְּקִנְיָן גָּמוּר, כְּמוֹ שֶׁגִּלָּה הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ: ״וַיִּקֶן יוֹסֵף אֶת כָּל אַדְמַת מִצְרַיִם וְגוֹ׳ כִּי מָכְרוּ מִצְרַיִם אִישׁ שָׂדֵהוּ״. וְאִם יִרְצֶה פַּרְעֹה לְהָבִיא פּוֹעֲלִים וְלַעֲבֹד הָאֲדָמָה לִזְכוּתוֹ וּלְאַחְרָיוּתוֹ, עָשֹׂה יַעֲשֶׂה, מַה שֶׁאֵין כֵּן גּוּפָם שֶׁל מִצְרִים לֹא אָמַר שֶׁקָּנָה קִנְיָן גָּמוּר. וַהֲגַם שֶׁאָמַר ״הֵן קָנִיתִי אֶתְכֶם״, פֵּרוּשׁ כְּקִנְיַן שָׂכִיר לְדָבָר הַמֻּזְכָּר בְּדִבְרֵי יוֹסֵף ״הֵא לָכֶם זֶרַע״ וְגוֹ׳. וְטַעְמוֹ שֶׁל יוֹסֵף כִּי מַה יּוֹעִיל בָּאֲדָמָה אִם אֵין עוֹבֵד, לָזֶה נִתְחַכֵּם לִקְנוֹתָם לְחַיְּבָם עַל הָעֲבוֹדָה.
