מקור בראשית מ״ז:י״ח
18 וַתִּתֹּם֮ הַשָּׁנָ֣ה הַהִוא֒ וַיָּבֹ֨אוּ אֵלָ֜יו בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית וַיֹּ֤אמְרוּ לוֹ֙ לֹֽא־נְכַחֵ֣ד מֵֽאֲדֹנִ֔י כִּ֚י אִם־תַּ֣ם הַכֶּ֔סֶף וּמִקְנֵ֥ה הַבְּהֵמָ֖ה אֶל־אֲדֹנִ֑י לֹ֤א נִשְׁאַר֙ לִפְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י בִּלְתִּ֥י אִם־גְּוִיָּתֵ֖נוּ וְאַדְמָתֵֽנוּ׃
פירוש אור החיים על בראשית מ״ז:י״ח
18 לֹא נְכַחֵד מֵאֲדֹנִי וְגוֹ׳. קָשֶׁה מָה כַּוָּנָתָם בְּאָמְרָם לֹא נְכַחֵד, וְהֵיאַךְ יְכוֹלִין לְכַחֵד בְּדָבָר שֶׁעוֹמֵד לְהִתְבָּרֵר, שֶׁאִם יֹאמְרוּ כִּי לֹא תַם צְרִיכִין לַהֲבִיאוֹ, וּמָה הִיא אֲמָנָה זוֹ שֶׁאוֹמְרִים לוֹ שֶׁלֹּא יַכְחִידוּ אֶת הַדָּבָר? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרָם כִּי אִם שֶׁאֵין לָהֶם מַשְׁמָעוּת. עוֹד, הֲלֹא כְּבָר אָמְרוּ לוֹ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה אָפֵס כָּסֶף. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת אָמְרָם וּמִקְנֵה וְגוֹ׳ אֶל אֲדֹנִי.
19 וְאוּלַי שֶׁנִּתְכַּוְּנוּ לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ לֹא נְכַחֵד וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אֵין לָנוּ כֶּסֶף וְאָנוּ מַכְחִידִים אוֹתוֹ מֵאֲדוֹנִי, כִּי אִם הָאֱמֶת בְּמַה שֶׁהוּא תַּם הַכֶּסֶף. וְכַוָּנָתָם לְבַל יַחְשְׁדוּ אוֹתָם כִּי הֶעֱנוּ עַצְמָם וּבָאוּ לְבַקֵּשׁ בְּתוֹרַת צְדָקָה. וְאָמְרָם וּמִקְנֵה הַבְּהֵמָה אֶל אֲדֹנִי, פֵּרוּשׁ, כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ מִמִּקְנֵה הַבְּהֵמָה הוּא שֶׁל אֲדוֹנִי, כִּי הוּא לֹא עָשָׂה גְּבוּל לַמִּקְנֶה אֶלָּא בְּדֶרֶךְ כְּלָל קָנָה הַכֹּל, כְּאָמְרוֹ ״וַיְנַהֲלֵם בְּכָל מִקְנֵיהֶם״. לָזֶה אָמְרוּ כִּי לֹא הֻצְרְכוּ לוֹמַר ״לֹא נְכַחֵד״ אֶלָּא בַּכֶּסֶף שֶׁהוּא דָבָר שֶׁיָּכוֹל לְהִטָּמֵן, אֲבָל מִקְנֵה הַבְּהֵמָה כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם הוּא שֶׁל אֲדוֹנִי, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם שֶׁלּוֹ הֵם. וְאָמְרָם לֹא נִשְׁאַר וְגוֹ׳, לוֹמַר שֶׁאֵין לָהֶם לֹא כֶּסֶף וְלֹא שְׁוֵה כֶּסֶף.
20 וּלְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בַּפָּסוּק ״כִּי אָפֵס כָּסֶף״ בְּדֶרֶךְ שְׁנִיָּה, כִּי טָעֲנוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ מָצוּי בְּיָדָם, יִתְיַשֵּׁב הַכָּתוּב עַל נָכוֹן, כִּי בָּאוּ וְאָמְרוּ לוֹ לֹא יְכַחֲדוּ דָּבָר מִמֶּנּוּ כְּפַעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁטָּעֲנוּ שֶׁקֶר שֶׁהָיָה לָהֶם אֶלָּא שֶׁמָּנַע מֵהֶם, לֹא כֵן הוּא, כִּי אִם תַּם מַמָּשׁ, פֵּרוּשׁ, נִשְׁלַם וְאֵין לָהֶם עוֹד כֶּסֶף. וּבָזֶה יְדֻיַּק לָמָּה בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה אָמְרוּ ״אָפֵס״ וּבְפַעַם שְׁנִיָּה אָמְרוּ ״תַּם״.
21 וְאָמְרָם וּמִקְנֵה הַבְּהֵמָה אֶל אֲדֹנִי – פֵּרוּשׁ, מִקְנֵה הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הָיָה עַד עַתָּה לְבִטָּחוֹן עַד שֶׁיִּזְדַּמֵּן הַכֶּסֶף, מֵעַתָּה יִהְיֶה מֻחְלָט לְךָ, וְהוּא אָמְרוֹ ״אֶל אֲדֹנִי״.