1 וַתֵּצֵא דִינָה וְגוֹ׳. טַעַם אָמְרוֹ בַּת לֵאָה וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ הַסִּבּוֹת אֲשֶׁר סִבְּבוּ הַיְּצִיאָה. וְהֵם בְּמִסְפָּר שָׁלֹשׁ, וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב: ״וַתֵּצֵא דִינָה״, וְטַעַם הַיְּצִיאָה לְצַד הֱיוֹתָהּ בַּת לֵאָה, שֶׁאִלּוּ הָיְתָה בַּת רָחֵל לֹא הָיְתָה יוֹצֵאת, אֶלָּא לְצַד הֱיוֹתָהּ בַּת יַצְאָנִית בראשית רבה פ:א יוֹלַדְתָּהּ יָלְדָה בְּמִזְגָהּ וְטִבְעָהּ. סִבָּה שְׁנִיָּה: לֶהֱיוֹתָהּ בַּת יְחִידָה לְיַעֲקֹב, בַּת אַחַת בֵּין הַבָּנִים. עוֹד, לֶהֱיוֹתָהּ בַּת יַעֲקֹב יָצָא לָהּ שֵׁם הֲוָיָתָהּ בָּעוֹלָם, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת זֶה עָשָׂה שְׁכֶם מַה שֶׁעָשָׂה כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר. הַשְּׁלִישִׁית: לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פרקי דרבי אליעזר ל״ח כִּי שְׁכֶם הֵבִיא בְּנוֹת הָאָרֶץ סָבִיב לְאֹהֶל יַעֲקֹב, וְהָיוּ מְשַׂחֲקִים בִּכְלֵי נֵבֶל וְכוּ׳ לָצֵאת דִּינָה לְקוֹלָם, וְזוֹ סִבָּה שְׁלִישִׁית לִיצִיאָתָהּ. וּמִמּוֹצָא דָבָר אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאִלּוּלֵי לֹא יָדַע שְׁכֶם בְּדִינָה לְצַד הֱיוֹתָהּ בַּת יַעֲקֹב הָרָשׁוּם בָּעוֹלָם וְהָיָה לוֹ שֵׁם בְּלֶדֶת בָּנָיו, לֹא הָיָה עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂהוּ.
3 וַיִּשְׁכַּב אוֹתָהּ וְגוֹ׳. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוריות י: בְּמַעֲשֵׂה יָעֵל, שֶׁהֲנָאָתָם שֶׁל רְשָׁעִים צַעַר הוּא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים, וְהוּא אָמְרוֹ ״וַיִּשְׁכַּב אוֹתָהּ״ – הֲגַם שֶׁשָּׁכַב אוֹתָהּ כְּדֶרֶךְ אִישׁ וְאִשָּׁה וּמִן הַטֶּבַע שֶׁתֵּהָנֶה הָאִשָּׁה, אַף עַל פִּי כֵן לֹא מִלְּבַד שֶׁלֹּא נֶהֱנֵית אֶלָּא אַדְרַבָּא עִנּוּי הָיָה לָהּ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְעַנֶּהָ, וְהָיוּ הַדְּבָרִים נִכָּרִים בָּהּ שֶׁאֵין חֶפְצָהּ בּוֹ, וְהֻצְרַךְ לְדַבֵּר עַל לִבָּהּ, דִּכְתִיב ״וַיְדַבֵּר עַל לֵב״ וְגוֹ׳.
5 וַיִּתְעַצְּבוּ וְגוֹ׳ כִּי נְבָלָה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי יֵשׁ בְּמַעֲשֶׂה זֶה שְׁנֵי דִּבְרֵי כִּעוּר: הָאֶחָד הוּא אֲפִלּוּ אִם הָיָה לוֹקֵחַ אוֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה כְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, אַף עַל פִּי כֵן הוּא חֶרְפָּה לָהֶם לָתֵת בִּתָּם לְאִישׁ טָמֵא, וְהוּא אָמְרוֹ אַחַר כָּךְ כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכַּב אֶת בַּת יַעֲקֹב, וּכְנֶגֶד פְּרָט זֶה אָמַר וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים. וְהַשֵּׁנִי הוּא לְצַד עֲשׂוֹת הַדָּבָר בְּדֶרֶךְ זֶה, שֶׁאֲפִלּוּ בֵּין הָעַמִּים הַדּוֹמִים בְּגֶדֶר הַפְּחִיתוּת הוּא דָּבָר מְגֻנֶּה, וְהוּא אָמְרוֹ וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ בֵּין הָאֻמּוֹת, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בראשית רבה פ:ו שֶׁגָּדְרוּ עַצְמָן הָאֻמּוֹת מִן הָעֲרָיוֹת. וּכְנֶגֶד זֶה אָמַר וַיִּחַר לָהֶם, אֵיךְ עָשָׂה דָּבָר שֶׁאֲפִלּוּ בֵּינֵיהֶם בִּלְתִּי הָגוּן הוּא:
6 וַיְדַבֵּר חֲמוֹר וְגוֹ׳. אָמְרוֹ לֵאמֹר, אוּלַי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁהוּא מוּכָן לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט כָּתוּב דִּין מְאַנֵּס הַבְּתוּלָה לָתֵת קְנָס צַעַר בֹּשֶׁת וּפְגָם, גַּם הוּא מוּכָן לְקַחְתָּהּ לְאִשָּׁה אִם יִרְצוּ אָבִיהָ וְאַחֶיהָ, וְהוּא אָמְרוֹ תְּנוּ וְגוֹ׳:
7 אוֹ יֹאמַר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִפְטוֹר עַצְמוֹ מֵהַקְּנָס, כְּדִתְנַן כתובות מא. הָאוֹמֵר ״אָנַסְתִּי, פִּתִּיתִי בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״ – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם הַקְּנָס עַל פִּי עַצְמוֹ, עַד כָּאן, לָזֶה אָמַר לֵאמֹר שְׁכֶם בְּנִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ כִּי שְׁכֶם מוֹדֶה מֵעַצְמוֹ וְאוֹמֵר שֶׁשָּׁכַב עִם דִּינָה, וּבָזֶה פָּטוּר מֵחִיּוּב הַקָּצוּב שֶׁהוּא קְנָס בֵּין בִּמְפַתֶּה בֵּין בְּאוֹנֵס. וְאֵין לְפָרֵשׁ כִּי חֲמוֹר הוּא מֵעִיד עַל שְׁכֶם, כִּי בְּדִין בְּנֵי נֹחַ יִתְחַיֵּב הַבֵּן בְּעֵדוּת אָבִיו רמב״ם הלכות מלכים ט:יד.
8 וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה הִיא הַחָכְמָה שֶׁעָשׂוּ, שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס ״בְּחָכְמְתָא״, וְאֵין זֶה אֶלָּא גְּנֵבַת דַּעַת. עוֹד, מַה הִיא כַּוָּנָתוֹ בְּאָמְרוֹ וַיְדַבֵּרוּ אֲשֶׁר וְגוֹ׳:
9 אָכֵן יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ בְּמִרְמָה כִּי נִתְחַכְּמוּ לְבַל יַרְגִּישׁוּ בְּעָרְמָתָם, כִּי זֶה הוּא הָעִקָּר, כִּי מַה יּוֹעִילוּ בְּעָרְמָתָם אִם יָחוּשׁוּ לָהּ חֲמוֹר וּשְׁכֶם וְיַעֲשׂוּ שְׁמִירָה הַצְּרִיכָה, אוֹ לֹא יַעֲשׂוּ דָּבָר לַחֲשַׁשׁ הַמֵּחוּשׁ. אֲשֶׁר עַל כֵּן נִתְחַכְּמוּ בִּתְשׁוּבָתָם, וְקוֹדֶם כָּל דָּבָר גִּלּוּ כִּי הִקְפִּידוּ עַל הַדָּבָר, שֶׁזּוּלַת זֶה תִּהְיֶה נִכֶּרֶת הָעָרְמָה, כֵּיוָן שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הָיָה יָדוּעַ כִּי לֹא יֵעָשֶׂה כֵן. אִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ מֵהַרְאוֹת הַקְפָּדָה קְצָת, מִרְמָה יַגִּיד. לָזֶה פֶּתַח דִּבְרֵיהֶם דִּבְּרוּ קָשׁוֹת ״אֲשֶׁר טִמֵּא״ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְדַבֵּרוּ דִּבּוּר קָשֶׁה שֶׁהוֹכִיחוּם עַל הַדָּבָר, וּבָזֶה הֵסִירוּ הַחֲשָׁד שֶׁאֵינָם מְדַבְּרִים אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב, שֶׁהֲרֵי הֶרְאוּ הַקְפָּדָתָם.
10 וְאַחֲרֵי כֵן אָמְרוּ לָהֶם אֲמִירָה רַכָּה, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֹּאמְרוּ לֹא נוּכַל, פֵּרוּשׁ, הֵם חֲפֵצִים וּרְצוֹנָם לְתִתָּהּ לוֹ, אֶלָּא שֶׁאֵינָם יְכוֹלִין לְתִתָּהּ לְצַד אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה. וְלֹא אָמְרוּ ״אֲשֶׁר הוּא עָרֵל״, כִּי לְטַעֲנָה זוֹ יַסְפִּיק בְּהִמּוֹלוֹ הוּא אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ. לָזֶה אָמְרוּ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה, פֵּרוּשׁ, אֲשֶׁר לוֹ הֶתֵּר עָרְלָה, כִּי מַה בְּכָךְ אִם יִמּוֹל הוּא, וּבָנִים אֲשֶׁר יִוָּלְדוּ לוֹ מִדִּינָה יִהְיוּ עֲרֵלִים, כֵּיוָן שֶׁאֵין לָהֶם דִּין מִילָה.
11 וְעוֹד נָתְנוּ טַעַם בְּדִבְרֵיהֶם, שֶׁהָעִקָּר הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְחַתְּנוּ עִמָּהֶם וְיִהְיוּ נוֹשְׂאִים נָשִׁים אֵלּוּ מֵאֵלּוּ וְיִהְיוּ לְעַם אֶחָד, וְזֶה לֹא יִהְיֶה אֶלָּא אִם יִמּוֹלוּ כֻּלָּם. לָזֶה אָמְרוּ אַךְ בְּזֹאת נֵאוֹת לָכֶם וְגוֹ׳ לְהִמּוֹל כָּל זָכָר. דִּקְדְּקוּ לוֹמַר ״אַךְ״ לְמַעֵט טַעֲנַת שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו מִילָה חֲמוֹר הוּא וְזַרְעוֹ, כִּי לֹא יַסְפִּיק זֶה מִטַּעַם שֶׁכָּתַבְנוּ, אֶלָּא דַּוְקָא לְהִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר. וְטַעְמָם בְּעִקַּר הַדָּבָר הֲלֹא הוּא כָּמוּס עִמָּם לַהֲרֹג כֻּלָּם וְאֵין מִיָּדָם מַצִּיל. עוֹד נִתְחַכְּמוּ לְבַטֵּל מֵהֶם חֲשַׁד דְּבַר עָרְמָה בְּכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁאָמְרוּ לָהֶם, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
12 וְנָתַנּוּ אֶת וְגוֹ׳. כָּאן נִתְחַכְּמוּ חָכְמָה גְּדוֹלָה, וְהוּא כִּי מִדֶּרֶךְ הָרַמַּאי שֶׁלֹּא לְדַקְדֵּק בִּפְרָטֵי הַתְּנָאִים, וְאַדְרַבָּא יְבַקֵּשׁ לְהָקֵל הַדָּבָר עַל שֶׁכְּנֶגְדּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְרַצֶּה לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר, שֶׁבָּזֶה יַעֲשֶׂה אֶת אֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת. וּבְנֵי יַעֲקֹב הָפְכוּ הַדָּבָר, לַעֲקֹר מִלֵּב שֶׁכְּנֶגְדָּם סְפֵק עָרְמָה, וְאָמְרוּ תְּנַאי הוּא הַדָּבָר, וְנָתַנּוּ אֶת בְּנוֹתֵינוּ וְגוֹ׳ וְאֶת בְּנוֹתֵיכֶם נִקַּח וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁהָרְשׁוּת בְּיָדֵינוּ לָתֵת וְלָקַחַת, וְדָבָר זֶה יַגִּיד סִימָן מֻבְהָק כִּי מְדַבְּרִים בְּיֹשֶׁר לֵבָב לֹא לְצַד עָרְמָה בָּעוֹלָם.
13 וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ וְגוֹ׳. נִתְחַכְּמוּ גַּם בָּזֶה שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁאִם לֹא יַעֲשׂוּ כֵן הִנֵּה הֵם עוֹרְכִים אִתָּם מִלְחָמָה וּלְנוֹקְמֵי נָקָם יִהְיוּ לָהֶם, לָזֶה אָמְרוּ כִּי אִם לֹא יִשְׁמְעוּ וְגוֹ׳ יִקְחוּ בִּתָּם וְיֵלְכוּ לָהֶם, וְאֵין כָּאן נוֹקְמֵי נָקָם. גַּם נִתְחַכְּמוּ בָּזֶה לְהַרְאוֹת קְצָת הַקְפָּדָה בַּדָּבָר שֶׁלֹּא יֵשְׁבוּ שָׁם עִמָּהֶם, וְזוּלַת זֶה אִם לֹא יַזְכִּירוּ שׁוּם הֶרְגֵּשׁ בַּדָּבָר יַחְשׁוֹב הַחוֹשֵׁב כִּי עָרְמָה בַּדָּבָר כִּי הָעִנְיָן הָיָה מְגֻנֶּה כְּפִי הָאֱמֶת, כְּאָמְרוֹ ״וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה״ אֲפִלּוּ בֵּין הָאֻמּוֹת, לָזֶה גִּלּוּ קְצָת הַקְפָּדָה, וּמוּבָנִים לָהֶם הַדְּבָרִים בְּעִנְיָן נָכוֹן כִּי אַחַר שֶׁיִּמּוֹלוּ פְּשִׁיטָא שֶׁיִּהְיֶה קֶשֶׁר אַמִּיץ בֵּינֵיהֶם שָׁלוֹם וְרֵעוּת, וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאָמַר שְׁכֶם וַחֲמוֹר לִבְנֵי עִירָם ״הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם״ וְגוֹ׳ בראשית לד:כא, פֵּרוּשׁ שֶׁהִרְגִּישׁ מֵהֶם שֶׁאֵין עָרְמָה בַּדָּבָר.
14 עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ וְלָקַחְנוּ אֶת בִּתֵּנוּ, נִתְכַּוְּנוּ לְהָחֵם לְבָבוֹ שֶׁל חֲמוֹר וּשְׁכֶם לְמַהֵר לַעֲשׂוֹת דָּבָר, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁהֵם מוֹלִיכִין הַבַּת מִמֶּנּוּ יְמַהֵר לַעֲשׂוֹת דָּבָר, וְיִנְקְמוּ נִקְמַת הַצַּדֶּקֶת מִזֶּרַע מְרֵעִים.
16 וְאָמְרוֹ אֶת בְּנוֹתָם נִקַּח לָנוּ וְגוֹ׳, נִתְחַכְּמוּ לוֹמַר כֵּן כְּדֵי שֶׁיַּאֲמִינוּ אַנְשֵׁי עִירָם כִּי אֵין בְּלִבָּם טִינָא, כִּי הֵם מַחְשִׁיבִין אוֹתָם גְּדוֹלִים וְטוֹבִים מֵהֶם, כִּי בְּנוֹתֵיהֶן הֵם מִתְרַצִּים שֶׁיִּקְחוּ לָהֶם וְגוֹ׳, וּבְנוֹת מִשְׁפַּחַת שְׁכֶם יִצְטָרְכוּ לָתֵת הֵם לָהֶם, וְדָבָר זֶה יַגִּיד כִּי הֵם מַחְשִׁיבִין אוֹתָם גְּדוֹלִים וְטוֹבִים מֵהֶם, וְזוֹ סִבָּה לְמָה שֶׁלֹּא הִקְפִּידוּ עַל הַדָּבָר.
17 וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר וְאֶת חֲמוֹר וְגוֹ׳. קָשֶׁה, לָמָּה יַהַרְגוּ מִי שֶׁלֹּא חָטָא? וְעוֹד, לָמָּה לֹא הִקְדִּימוּ בְּבַעַל עֲבֵרָה תְּחִלָּה?
18 אָכֵן הִנֵּה בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא הָיָה בְּדַעְתָּם לַהֲרֹג אֶלָּא בַּעַל עֲבֵירָה, אֶלָּא שֶׁכָּל בְּנֵי הָעִיר רָצוּ לַעֲמֹד בַּפֶּרֶץ כְּנֶגְדָּם לְבַל יַהַרְגוּ מַלְכָּם, אֲשֶׁר עַל כֵּן הֲרָגוּם מִדִּין רוֹדֵף, וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר, וּבָזֶה הִשִּׂיגוּ לַהֲרֹג אֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם, וְזוּלַת זֶה לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לִנְקֹם נָקָם מֵהַמְחֻיָּב לָהֶם מִיתָה.
19 עוֹד טַעַם שֶׁהָרְגוּ כָּל בְּנֵי הָעִיר, לְצַד שֶׁהֵם הָיוּ בְּעֵזֶר שְׁכֶם לִגְזוֹל דִּינָה, וּבְנֵי נֹחַ מְחֻיָּבִים מִיתָה עַל הַגָּזֵל, אֲבָל עַל הָעֲרָיוֹת אֵין חִיּוּב כִּי דִינָה לֹא הָיְתָה אֵשֶׁת אִישׁ.
20 וְתִמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם״ בראשית לד:כו, הֲרֵי כִּנָּה הַמַּעֲשֶׂה לְכֻלָּם. הָא לָמַדְתָּ שֶׁיַּד כֻּלָּם שָׁוָה בַּגְּזֵלָה. וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמַר ״אֲשֶׁר גָּזְלוּ אֲחוֹתָם״ שֶׁהוּא עִקַּר הֶעָוֹן שֶׁעָלָיו נִתְחַיְּבוּ מִיתָה, לוֹמַר שֶׁהִיא גְּזֵלָה שֶׁאֵינָהּ בַּהֲשָׁבָה. וְנָפְקָא מִנָּהּ אִם לֹא טַעַם ״אֲשֶׁר טִמְּאוּ״ לֹא הָיוּ עוֹשִׂים מִשְׁפָּט גָּמוּר לַהֲרֹג כָּל זָכָר, וַהֲגַם שֶׁבֶּן נֹחַ שֶׁגָּזַל אֵינוֹ נִפְטָר מִמִּיתָה בְּהִשָּׁבוֹן, עִם כָּל זֶה לֹא הָיוּ בְּנֵי יַעֲקֹב הוֹרְגִים. וּמִידֵי דַּהֲוָה כַּמָּה מֵהָאֻמּוֹת עוֹבְרֵי דַת הַמִּצְווֹת וְאֵין אַחְרָיוּתָם עַל בְּנֵי יַעֲקֹב כִּי אֵין כֹּחַ בָּהֶם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר יַעֲקֹב בראשית לד:ל ״עֲכַרְתֶּם אוֹתִי וְגוֹ׳ וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר״, אֶלָּא לְצַד הַנְּבָלָה שֶׁעָשׂוּ שֶׁטִּמְּאוּ, לָזֶה לָבְשׁוּ קִנְאָה.
21 עוֹד טַעַם אָמְרוֹ אֲשֶׁר טִמְּאוּ – נָתְנוּ טַעַם זֶה לִלְקִיחַת מָמוֹנָם, וְאָמַר טַעַם אֲשֶׁר בָּזְזוּ אֶת הָעִיר וְנָטְלוּ נִכְסֵיהֶם אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֶת דִּינָה אֲחוֹתָם. פֵּרוּשׁ, דְּמֵי בֹּשֶׁת, כִּי לְפִי שִׁעוּר הַמְבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ, כִּי הֵם הַדְּרָגוֹת מֻפְלָגוֹת, וּלְוַאי שֶׁיַּסְפִּיק כָּל חֵילָם לִדְמֵי בֹּשֶׁת בַּת יַעֲקֹב הַמְיֻחָד בָּעוֹלָם בְּרוּם הַמַּעֲלוֹת מֵחֲמוֹר הַנִּבְזֶה עַד מְאֹד. וְגַם לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְתִּי לְמַעְלָה שֶׁהוֹדָה בַּמַּעֲשֶׂה, זֶה לֹא יוֹעִיל אֶלָּא לִפְטוֹר מֵהַקְּנָס, אֲבָל בֹּשֶׁת וּשְׁאָר דְּבָרִים חַיָּב כתובות מא:, וּפָשׁוּט.
22 וְרַמְבָּ״ם בְּפֶרֶק ט׳ מֵהִלְכוֹת מְלָכִים הלכות מלכים ט:יד נָתַן טַעַם לַהֲרִיגַת אַנְשֵׁי שְׁכֶם, לְצַד שֶׁלֹּא הוֹשִׁיבוּ דַיָּנִים עַל גֶּזֶל שְׁכֶם וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, מִי אָמַר לְהָרַב שֶׁחַיָּבִין לָדוּן הָאַלָּם עֲלֵיהֶם, מֶלֶךְ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וַהֲלֹא גַּם בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל פְּטוּרִים מִכַּיּוֹצֵא בָּזֶה – לֹא דָּנִים וְלֹא מְעִידִין אוֹתוֹ סנהדרין טז.. וּבְהֶכְרֵחַ לוֹמַר שֶׁהֵם הָיוּ בְּעוֹזְרָיו וּבַעֲצָתָם עָשָׂה מַה שֶׁעָשָׂה. וְרַמְבָּ״ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דָּחָה דִּבְרֵי רַמְבָּ״ם בְּפֵרוּשׁ מִצְוַת דַּיָּנִים שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ, כִּי אֵין הַכַּוָּנָה לְהוֹשִׁיב דַּיָּנִים אֶלָּא לָדוּן מִשְׁפָּטִים בֵּין אִישׁ לְרֵעֵהוּ, יְעֻיַּן שָׁם דְּבָרָיו. וְנָתַן טַעַם הֲרִיגַת שְׁכֶם לְצַד שֶׁהָיוּ חַיָּבִין מִיתָה עַל שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְכוּ׳. וּדְבָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה צְרִיכִין עָרֵב. וּשְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת לֹא נָתְנוּ טַעַם לִלְקִיחַת מָמוֹנָם וְהוֹנָם.
23 בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ כֻּלָּן יַחַד, נִתְכַּוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר טַעַם בִּזַּת כָּל נִכְסֵי הָעִיר וְגוֹ׳, כִּי נוֹגֵעַ הַבּוֹשֶׁת לְכֻלָּן וְצָרִיךְ שֶׁיִּטְלוּ כְּנֶגֶד בֹּשֶׁת כָּל אֶחָד. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַמְבָּ״ם הלכות נערה בתולה ב:ה וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: רוֹאִין בֵּית דִּין מַעֲלָתוֹ וּמַעֲלָתָהּ, וְשָׁמִין כַּמָּה מָמוֹן רָאוּי לְאָבִיהָ וּלְמִשְׁפַּחְתָּהּ לִתֵּן וְלֹא יֶאֱרַע לָהֶם דָּבָר זֶה מֵאָדָם זֶה וְכוּ׳, וְכָמוֹהוּ חַיָּב לְשַׁלֵּם, עַד כָּאן. וְהָאַחִים בִּכְלַל הַמִּשְׁפָּחָה. לָזֶה נִתְקַבְּצוּ יַחַד לְהַעֲרִיךְ שִׁעוּר הָרָאוּי לְבָשְׁתָּם, וַיָּבֹזּוּ אֶת כָּל הָעִיר וְאֵין כְּדֵי בָּהּ לְעֵרֶךְ בָּשְׁתָּם, וְלָקְחוּ הַכֹּל לִזְכוּת יַעֲקֹב אֲבִיהֶן כִּי לוֹ נוֹגֵעַ. וַהֲגַם שֶׁדָּנוּ בָּהֶם מִשְׁפַּט מָוֶת, לֹא אָמְרִינַן בִּבְנֵי נֹחַ קִים לֵיהּ בִּדְרַבָּה מִנֵּהּ תוספות עירובין סב. ד״ה בן נח.
24 וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב וְגוֹ׳. נִכָּרִים הַדְּבָרִים כִּי יַעֲקֹב לֹא יָדַע כִּי בְּמִרְמָה זוּ דִּבֵּרוּ, אֶלָּא חָשַׁב שֶׁהַמִּרְמָה הָיְתָה כְּדֵי שֶׁיִּקְחוּ דִינָה מִבֵּיתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ, אוֹ לַהֲרֹג שְׁכֶם לְבַד בַּעַל דָּבָר, לֹא לַהֲרֹג כָּל אַנְשֵׁי הָעִיר יַחַד:
25 וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מַה תְּשׁוּבָה זוֹ עוֹשָׂה לְמֵחוּשׁ יַעֲקֹב עַל הַשְׁמָדָתוֹ הוּא וּבֵיתוֹ, וַהֲלֹא אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה אִם שָׁאֲלוּ הַגּוֹיִם אַחַת מֵהַכַּת וְיִחֲדוּהָ, נוֹתְנִים אוֹתָהּ לָהֶם ירושלמי תרומות ח:ד:יא וְלֹא יֵהָרְגוּ כֻּלָּן עָלֶיהָ אֲפִלּוּ בַּעֲרָיוֹת, וּמִכָּל שֶׁכֵּן בְּדֶרֶךְ זֶה שֶׁכְּבָר הָיָה מַה שֶׁהָיָה.
26 וְאוּלַי שֶׁיְּכַוְּנוּ לוֹמַר כִּי לֹא יָחוּשׁ עַל הַדָּבָר, כִּי לֹא יַרְעִישׁוּ אֶלָּא אִם הָיוּ הוֹרְגִים בְּלֹא סִבָּה, אֲבָל הֲרִיגָה זוֹ לְסִבָּה רְאוּיָה הָיְתָה, שֶׁלָּקַח אֲחוֹתֵנוּ בְּעַל כָּרְחָהּ וַעֲשָׂאָהּ זוֹנָה, וְהוּא אָמְרָם ״הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ״. וְאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁחַיָּב עַל הַזְּנוּת, שֶׁהֲרֵי פְּנוּיָה הָיְתָה, וּבֶן נֹחַ אֵינוֹ מְצֻוֶּה אֶלָּא עַל אֵשֶׁת חֲבֵרוֹ וְזָכָר וּבְהֵמָה חַיָּה וְעוֹף וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ.
27 אוֹ יִרְצֶה לְהָשִׁיב כִּי אַדְרַבָּה יִסְתַּכְּנוּ בֵּין הָאֻמּוֹת כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁבָּזוּי אֶחָד שָׁלַט בְּבַת יַעֲקֹב וּפָעַל וְעָשָׂה כְּחֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ, לֹא תִהְיֶה לְשׂוֹנְאֵיהֶם תְּקוּמָה בֵּין הָעַמִּים, וְאַדְרַבָּה בָּזֶה תִּהְיֶה חִתָּתָם עַל הָעַמִּים וְיִרְעֲדוּ מִפְּנֵיהֶם.
