אור החיים על בראשית מ״ז:ט״ו

15 וְלָמָּה נָמוּת וְגוֹ׳ כִּי אָפֵס כָּסֶף וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, לֶהֱיוֹת שֶׁלֹּא הָיָה חָפֵץ לָקַחַת בִּשְׂכַר הַתְּבוּאָה כִּי אִם הַכֶּסֶף וְלֹא פֵּרָעוֹן אַחֵר, וַאֲשֶׁר מִצַּד זֶה לִקֵּט כָּל הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא, וְעַתָּה בָּאוּ בְּטַעֲנָה לוֹמַר ״לָמָּה״ וְגוֹ׳ לְטַעַם שֶׁתַּם הַכֶּסֶף, שֶׁהֲרֵי יְכוֹלִין הֵמָּה לִפְרֹעַ הַתְּבוּאָה בִּשְׁוֵה כֶּסֶף. וְלָזֶה הֱשִׁיבָם יוֹסֵף שֶׁנִּתְרַצָּה לָקַחַת מִקְנֵיהֶם בְּעַד הַלֶּחֶם כֵּיוָן שֶׁתַּם הַכֶּסֶף, וְדִקְדֵּק בִּדְבָרָיו לוֹמַר אִם אָפֵס כָּסֶף, וְזוּלַת זֶה לֹא יִתֵּן לָהֶם כָּל עוֹד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְפָרְעוֹ בְּכֶסֶף. וְטַעְמוֹ לְהַעֲנִי מִצְרַיִם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֶחָיו דַּלִּים בִּפְנֵי עֲשִׁירִים, וְלָזֶה נִתְחַכֵּם שֶׁיִּקְנוּ מִמֶּנּוּ בְּכֶסֶף, שֶׁכָּל עוֹד שֶׁהַמִּקְנֶה בְּיָדָם מְזוֹנוֹתָם עֲלֵיהֶם וְיִצְטָרְכוּ לִקְנוֹת לֶחֶם לָהֶם וּמְזוֹנוֹת הַמִּקְנֶה, כִּי מִן הַסְּתָם אֵין דֶּשֶׁא וְאֵין עֵשֶׂב וּצְרִיכִין לָתֵת שְׂעוֹרִים מַאֲכָל לַבְּהֵמוֹת. לָזֶה הִנִּיחַ צָרְכֵי הַמִּקְנֶה עֲלֵיהֶם וַיִּשְׁבֹּר לָהֶם בְּכֶסֶף, שֶׁבָּזֶה לֹא נִשְׁלְמָה שָׁנָה רִאשׁוֹנָה עַד שֶׁהוּרְקוּ וְנַעֲשׂוּ כְּלִי רֵיק מִכֹּל, וּכְשֶׁבָּאוּ אֶחָיו הָיוּ עֲשִׁירִים לִפְנֵי עֲנִיִּים וְהָיוּ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, מַה שֶׁלֹּא הָיָה כֵן אִם הָיָה מַקְדִּים לָקַחַת מֵהֶם הַמִּקְנֶה.

16 עוֹד נִרְאֶה שֶׁיְּכַוְּנוּ לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֶּסֶף, אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ בְּנִמְצָא לָהֶם אָז, וְזֶה הוּא דָּבָר הָרָגִיל שֶׁבְּנֵי אָדָם לֹא יִהְיֶה לָהֶם מָצוּי תָּמִיד כֶּסֶף, כִּי יִשְׁלְחוּ בְּאֶרֶץ מֶרְחַקִּים. וְהוּא אָמְרוֹ אָפֵס לְשׁוֹן מְנִיעָה. וְלָזֶה טָעֲנוּ לָמָּה יָמוּתוּ לְצַד שֶׁכַּסְפָּם בְּמָקוֹם אַחֵר. וֶהֱשִׁיבָם כִּי יִתְּנוּ מִקְנֵיהֶם אִם נִמְנַע מֵהֶם הַכֶּסֶף, וְכַוָּנָתוֹ הוּא, אִם אֱמֶת דִּבְרֵיהֶם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֶּסֶף אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ מָצוּי, וְזֶה יוֹרֶה שֶׁאֵינוֹ מַצְדִּיק דִּבְרֵיהֶם, וְאָמַר לָהֶם שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ מִקְנֵה הַבְּהֵמָה מַשְׁכּוֹן בְּעַד הַכֶּסֶף עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְפֶרֶק הִתְקַבֵּל, וְאָז יַחְזִיר לָהֶם הַמִּקְנֶה.