30 וְאַתָּה וַעֲבָדֶיךָ וְגוֹ׳. הִזְכִּיר הָעֲבָדִים, לֶהֱיוֹת שֶׁרָאָה כִּי לֹא שָׂמוּ לִבָּם אֶל דְּבַר ה׳ וְהִנִּיחוּ עַבְדֵיהֶם וּמִקְנֵיהֶם בַּשָּׂדֶה שִׁתְּפָם יַחַד. וְאִם תֹּאמַר מִי גִּלָּה לְמֹשֶׁה שֶׁאַחַר מַכַּת הַבָּרָד עוֹדָם בְּמִרְדָּם וְלֹא נִכְנְעוּ, וַהֲלֹא הִצְדִּיקוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין אַחַר כָּךְ וְאָמְרוּ ״ה׳ הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים״? כְּבָר כָּתַבְתִּי לְךָ שֶׁהַשֵּׁם הִשְׂכִּילוֹ כִּי יָבִיא מַכַּת בְּכוֹרוֹת עַל הַמִּצְרִיִּים, גַּם כְּפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק שמות ז:ד ״וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיכֶם פַּרְעֹה״ שֶׁיַּגִּיעַ עֵת שֶׁלֹּא יִרְצֶה עוֹד לִשְׁמֹעַ אֲפִלּוּ הַשְּׁלִיחוּת מֵהֶם, אִם כֵּן מִזֶּה יָדַע מֹשֶׁה שֶׁהֲגַם שֶׁיֶּחְדְּלוּ הַמָּטָר וְגוֹ׳ לֹא יְשַׁלְּחוּ אֶת הָעָם וְאָמַר לָהֶם ״יָדַעְתִּי״ וְגוֹ׳. עוֹד יִתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ כִּי יֶשְׁנוֹ לְטַעַם שֶׁמִּמֶּנּוּ אָמַר ״טֶרֶם תִּירְאוּן״.
31 יָדַעְתִּי כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן. פֵּרוּשׁ, יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי קוֹדֶם שֶׁתִּסְתַּלֵּק הַמַּכָּה אַתֶּם יְרֵאִים אֶת ה׳ וְאוֹמְרִים ״ה׳ הַצַּדִּיק״ וְגוֹ׳, אֲבָל אַחַר כְּלוֹת הַמַּכָּה וְתִרְאוּ הַרְוָחָה תּוֹסִיפוּ לִמְרוֹד כְּבַתְּחִלָּה, וּכְבָר נָהַגְתָּ כֵּן עִמִּי שֶׁתַּסְכִּים עַל שִׁלּוּחַ הָעָם קוֹדֶם כְּלוֹת הַמַּכָּה וְאַחַר כְּלוֹת תַּכְבִּיד לִבְּךָ.
32 עוֹד יִרְצֶה לְהוֹדִיעוֹ כִּי יוֹדֵעַ הוּא כִּי דִּבְרֵיהֶם לֹא עָרְמָה וְתַחְבּוּלָה כְּדֵי שֶׁיִּתְרַצֶּה מֹשֶׁה לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם, אֶלָּא מִלִּבָּם פָּחַד וְרָהַב לְבָבָם מֵה׳ אֱלֹהִים, וְיֵשׁ בָּזֶה הוֹדָעָה לָהֶם כִּי יוֹדֵעַ הוּא מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְדָבָר זֶה יַשִּׂיגֵהוּ פַּרְעֹה בְּעַצְמוֹ כִּי צֶדֶק בִּימִין מֹשֶׁה. גַּם הוֹדִיעוֹ בָּזֶה כִּי יוֹדֵעַ הוּא כִּי אֵין זֶה אֶלָּא טֶרֶם כְּלוֹת הַמַּכָּה לֹא אַחֲרֵי כֵן כְּשֶׁיִּרְאֶה הַרְוָחָה יִמְרֹד, וְגַם זֶה יֵדָעֵהוּ לְבַסּוֹף שֶׁהֲגַם שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְהַכְחִישׁ נְבוּאָתוֹ וְלִשְׁלֹחַ יִשְׂרָאֵל לֹא יִמְשֹׁל בְּרוּחוֹ, וְהָבֵן: