אור החיים על שמות א׳

1 וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. טַעַם אָמְרוֹ ״וְאֵלֶּה״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לְלַמֵּד עֲלֵיהֶם כִּי כֻלָּם צַדִּיקִים כַּאֲבוֹתֵיהֶם, ״וְאֵלֶּה״ מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, מָה רִאשׁוֹנִים לָהֶם אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב צַדִּיקִים עֶלְיוֹנִים, כְּמַעֲשֵׂה אָבוֹת עָשׂוּ הַבָּנִים.

2 עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תנחומא, שמות ד כִּי זְמַן הַגָּלוּת הִתְחִיל מִימֵי אַבְרָהָם מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק, וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאֵלֶּה״ וְגוֹ׳ ״הַבָּאִים מִצְרָיְמָה״ – מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים, לוֹמַר לְךָ שֶׁגַּם הָרִאשׁוֹנִים בְּגָלוּת הָיוּ וְאֵלֶּה עִמָּהֶם.

3 עוֹד יִרְצֶה, מַה הָרִאשׁוֹנִים יָדְעוּ וְהִכִּירוּ בַּגָּלוּת וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם, כְּמוֹ כֵן אֵלֶּה. וְהוּא אָמְרוֹ ״וְאֵלֶּה״ מוֹסִיף עַל הָרִאשׁוֹנִים.

4 וּלְדֶרֶךְ זֶה הִרְוַחְנוּ טַעַם נָכוֹן לָדַעַת לְאֵיזֶה עִנְיָן חָזַר הַכָּתוּב וּמְנָאָם אַחַר שֶׁכְּבָר מְנָאָם בְּפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ בִּירִידָתָם לְמִצְרַיִם, וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ כִּי לְהוֹדִיעַ חִבָּתָם חָזַר וּמְנָאָם בְּמוֹתָם, וְאֵין דָּבָר זֶה מַסְפִּיק אֶלָּא לִדְרָשָׁה וְלֹא לִפְשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים, וְעוֹד לִדְבָרָיו הָיָה לוֹ לִקְבֹּעַ הַמִּנְיָן אַחַר אָמְרוֹ ״וַיָּמָת יוֹסֵף״ וְגוֹ׳ ״וְאֵלֶּה שְׁמוֹת״ וְגוֹ׳.

5 וּלְדַרְכֵּנוּ הַכָּתוּב יוֹדִיעַ טַעַם מִנְיָנָם שֶׁמּוֹנֶה הוּא וְהוֹלֵךְ בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה מִי וָמִי הַבָּא לְקַבֵּל גְּזֵרַת מֶלֶךְ לִסְבּוֹל עוֹל הַגָּלוּת, וְלֹא פָּנָה עוֹרֶף כְּמַעֲשֵׂה עֵשָׂו הָרָשָׁע בראשית לו:ח שֶׁהָלַךְ לוֹ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב, וְדָרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בראשית רבה פב,יג מִפְּנֵי שְׁטַר חוֹב שֶׁל הַגָּלוּת. וְאָמַר ״וְאֵלֶּה שְׁמוֹת וְגוֹ׳ הַבָּאִים מִצְרָיְמָה״, פֵּרוּשׁ הַבָּאִים לִסְבּוֹל עוֹל הַגָּלוּת בְּמִצְרַיִם ״אֶת יַעֲקֹב״, אִתּוֹ בְּדוֹמִין לוֹ בְּהַסְכָּמָה אַחַת לִפְרוֹעַ שְׁטַר חוֹב הַגָּלוּת. לָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר הַבָּאִים, פֵּרוּשׁ הֲגַם שֶׁלֹּא בָּאוּ, חֲפֵצִים הָיוּ לָבוֹא, וְזֶה לְךָ הָאוֹת אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ כְּאָדָם שֶׁמֵּכִין עַצְמוֹ עַל הַדָּבָר, וְאִלּוּ יָרְדוּ מִצְרַיִם לְסִבָּה יְדוּעָה לֹא הָיוּ עוֹקְרִים דִּירָתָם וּבָאִים, וְהָיוּ בָּאִים בִּיאַת עֲרַאי וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה לָשׁוּב אַרְצָה כְּנַעַן.

6 וְטַעַם שֶׁחָזַר לוֹמַר בָּאוּ וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁהִקְדִּים לוֹמַר ״הַבָּאִים״, נִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת הֶפְרֵשׁ בֵּין הַמְּנוּיִים בַּפָּרָשָׁה לְאַנְשֵׁי בֵיתָם, כִּי אַנְשֵׁי בֵיתָם אֵין כֻּלָּם בְּגֶדֶר זֶה. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ בְּפָסוּק ״בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו״ וְגוֹ׳ בראשית מו:ז, כִּי הֵם דַּוְקָא הָיוּ חֲפֵצִים בַּדָּבָר. וַהֲגַם שֶׁלֹּא מָנָה כָּאן אֶלָּא שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, אוּלַי שֶׁהֵם הָיוּ בְּגֶדֶר בִּפְנֵי עַצְמָם בְּדוֹמֶה לְיַעֲקֹב.

7 אוֹ יִתְבָּאֵר הַכָּתוּב עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מֵרְצוֹנָם וְחֶפְצָם מִצְרַיְמָה הָרְשׁוּמִים רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן וְגוֹ׳, אֲבָל כָּל שְׁאָר יוֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב לְצַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב בָּאוּ עִמּוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ, וְזוּלַת בִּיאַת יַעֲקֹב לֹא הָיוּ בָּאִים כֻּלָּם, וְלָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר ״בָּאוּ״ פַּעַם שְׁנִיָּה.

8 עוֹד יִרְצֶה אָמְרוֹ הַבָּאִים וְגוֹ׳, שֶׁבָּא לוֹמַר מוֹפֵת חוֹתֵךְ כִּי בִּרְצוֹנָם בָּאוּ, וְהָרְאָיָה שֶׁאַחַר מוֹת אֲבִיהֶם וְעָלוּ אַרְצָה כְּנַעַן חָזְרוּ פַּעַם שְׁנִיָּה, כָּאָמוּר בְּפָרָשַׁת וַיְחִי, וְהוּא אָמְרוֹ ״הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב״ מֵחָדָשׁ ״אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ״, אַחַר שֶׁעָלוּ מִשָּׁם חָזְרוּ לְמִצְרַיִם אִישׁ וּבֵיתוֹ. וּמָנָה הַכָּתוּב מִי הֵם בַּעֲלֵי צִדְקוּת זֶה רְאוּבֵן וְגוֹ׳, הָא לָמַדְתָּ כִּי עַנְפֵי הָאִילָן כָּאִילָן עַצְמוֹ שָׁוִים לַחְפֹּץ בִּגְזֵרַת מֶלֶךְ, וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה׳ וְגוֹ׳:

1 וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ וְגוֹ׳ וְיוֹסֵף וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר ״וַיְהִי״ לְשׁוֹן צַעַר, וְאִם עַל הַגָּלוּת – אֵין זֶה מְקוֹם הַדָּבָר. גַּם צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ כָּל. עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לַחְזֹר לְהוֹדִיעַ מִנְיַן יוֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב וּכְבָר הִשְׁמִיעָנוּ וִידַעְנוּם. עוֹד מַה הוֹדָעָה זוֹ כְּדָבָר חָדָשׁ ״וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם״.

2 וְאוּלַי שֶׁיְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוטה לו,א שֶׁעָתִיד הָיָה יוֹסֵף לְהַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וּמִי סִבֵּב שֶׁלֹּא הֶעֱמִיד אֶלָּא שְׁנַיִם, הוּא פֶּגַע רַע שֶׁפְּגָעַתּוֹ אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר ״וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו״ בראשית מט:כד עַד כָּאן. הָא לָמַדְתָּ שֶׁזּוּלַת זֶה הָיָה יוֹסֵף מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, שֶׁמִּצְטַעֶרֶת הַתּוֹרָה עַל שֶׁלֹּא הָיוּ בֵּין הַכֹּל אֶלָּא שִׁבְעִים נֶפֶשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ כָּל נֶפֶשׁ וְגוֹ׳, וְנָתַן הַטַּעַם לַדָּבָר שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא שִׁבְעִים, וְאָמַר וְיוֹסֵף הָיָה וְגוֹ׳, וְדֵין גָּרְמָא שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב אֶלָּא שִׁבְעִים נֶפֶשׁ, שֶׁזּוּלַת זֶה אִם לֹא יָרַד יוֹסֵף לְמִצְרַיִם הָיָה יוֹסֵף מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים וְהָיוּ בְּנֵי יַעֲקֹב שְׁמוֹנִים עֲנָפִים, וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים יַחַד.

3 עוֹד יְכַוֵּן הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ כָּל נֶפֶשׁ וְגוֹ׳ וְיוֹסֵף וְגוֹ׳, לוֹמַר כִּי כְּלָלוּת עֲנָפִים אֵלּוּ כֻּלָּם שָׁוִים לְטוֹבָה בְּאֵין הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם, כֻּלָּם צַדִּיקִים, כֻּלָּם חֲכָמִים, כֻּלָּם בְּלֵב שָׁלֵם זֶה עַל זֶה וּכְאִלּוּ כֻּלָּם נֶפֶשׁ אַחַת. וְהוֹדִיעַ חִדּוּשׁ וּרְבוּתָא גְּדוֹלָה הִיא לְצַד יוֹסֵף שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, וּמִן הַטֶּבַע יִהְיֶה מִשְׁתַּנֶּה מֵהַשְׁוָאַת הָאַחִים, בֵּין לְצַד הָאַחְוָה, כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה שָׁוֶה בְּרָצוֹן כְּהַשְׁוָאַת כֻּלָּם לְצַד מַה שֶׁעָשׂוּ לוֹ שֶׁמְּכָרוּהוּ וְנִתְאַכְזְרוּ עָלָיו, וְאֵיךְ לֹא יִהְיֶה קְצָת שִׁנּוּי בֵּינוֹ לְבֵין כֻּלָּם, בֵּין לְצַד הַצִּדְקוּת כִּי הָיָה נָתוּן בְּכוּר הַטֻּמְאָה וְהָאַחִים הָיוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וּמְסוֹכָכִים בָּאִילָן הוּא יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, וְעַל כָּל פָּנִים יִשְׁתַּנֶּה קְצָת. וְאַף עַל פִּי כֵן מוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב כִּי שָׁוֶה הוּא לָהֶם וְנִכְנָס בְּמִסְפַּר הַשִּׁבְעִים, וּכְהַשְׁוָאַת כֻּלָּם יַחַד לִקָּרֵא נֶפֶשׁ אַחַת, בֵּין לִפְרָט הָאַהֲבָה וְהָאַחְוָה הַנְּכוֹנָה בֵּין לְעִנְיַן הַצִּדְקוּת וְטַהֲרַת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁלֹּא נִדְבַּק בּוֹ מִתַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ הֲגַם הֱיוֹתוֹ בְּמִצְרַיִם. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק בראשית מו:ל ״אָמוּתָה הַפָּעַם״ וְגוֹ׳.

1 וַיָּמָת יוֹסֵף וְגוֹ׳ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק לְאֵיזֶה עִנְיָן חָזַר פַּעַם שְׁנִיָּה לְהוֹדִיעַ מִיתַת יוֹסֵף, וּכְבָר הִשְׁמִיעָנוּ בראשית נ:כו ״וַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן״ וְגוֹ׳? עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת כַּוָּנַת הוֹדָעַת הַכָּתוּב שֶׁמֵּתוּ הָאַחִים וְכָל הַדּוֹר. עוֹד מַה קֶשֶׁר יֵשׁ בֵּין מִיתַת הָאַחִים וְהַדּוֹר לְאָמְרוֹ ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְהִנֵּה הַמַּגִּיד שֶׁל מהרי״ק הִגִּיד לוֹ טַעַם סְמִיכוּת זֶה וְהוּא דֶּרֶךְ סוֹד. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם אָמְרוֹ כְּסֵדֶר זֶה ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ וְגוֹ׳, שֶׁאִם בָּא לְהוֹדִיעֵנוּ פְּרִיַּת וּרְבִיַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה לוֹ לוֹמַר כְּסֵדֶר זֶה ״וַיִּפְרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וְגוֹ׳ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״.

2 אָכֵן שְׁנֵי כְּתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד לְהוֹדִיעַ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַתְחָלַת הַשִּׁעְבּוּד וְסִבּוֹתָיו, וְהֵם בְּמִסְפָּר אַרְבָּעָה. הָא׳ – מִיתַת יוֹסֵף, שֶׁאִם הָיָה יוֹסֵף קַיָּם יַסְפִּיק שֶׁלֹּא יִמְשְׁלוּ בָּהֶם הַמִּצְרִיִּים, הָא לָמַדְתָּ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיּוֹסֵף קַיָּם הָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁקֵטִים וּמְעֻנָּגִים.

3 ב׳ – מִיתַת הָאַחִים, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֶחָד מִן הָאַחִים קַיָּם הָיוּ הַמִּצְרִיִּים מְכַבְּדִים אוֹתָן, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוטה יג,א בְּפָסוּק בראשית נ:יד ״וַיָּשָׁב יוֹסֵף וְגוֹ׳ וְאֶחָיו״ וְגוֹ׳ אַחַר קָבְרוֹ אֶת אָבִיו, יְעֻיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם.

4 ג׳ – מִיתַת כָּל הַדּוֹר. פֵּרוּשׁ: כָּל הַשִּׁבְעִים נֶפֶשׁ, שֶׁכֻּלָּן הָיוּ חֲשׁוּבִין בְּעֵינֵיהֶם, וּבְאֶמְצָעוּתָם לֹא הָיָה לָהֶם פָּנִים לְהִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶם. אוֹ לְצַד שֶׁהָיוּ בְּנֵי דַעַת, וְאֵין מְצִיאוּת לַמִּצְרִיִּים לְהִתְחַכֵּם חָכְמָתָם שֶׁמַּתְחִיל בְּפֶה רַךְ, כִּי הָיוּ בְּנֵי הַדּוֹר הַהוּא חֲכָמִים וְיַכִּירוּ הַחָכְמָה וְלֹא יְקַבְּלוּ עֲשׂוֹת לָהֶם דָּבָר בְּשׁוּם אֹפֶן.

5 ד׳ – וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳, כִּי אִם לֹא הָיְתָה הַהַרְגָּשָׁה הַגְּדוֹלָה שֶׁ״פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וְגוֹ׳ בִּמְאֹד וְגוֹ׳ וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳ – לֹא הָיוּ נוֹתְנִים לֵב לְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת, אֶלָּא הַהֶרְגֵּשׁ הַגָּדוֹל הוּא הַסּוֹבֵב בְּאֶמְצָעוּת הֶעְדֵּר הַמּוֹנֵעַ שֶׁהוּא יוֹסֵף וְאֶחָיו וְכָל הַדּוֹר. וּבָזֶה נִתְיַשֵּׁב אָמְרוֹ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא אָמַר ״וַיִּפְרוּ״ וְגוֹ׳, כִּי לֹא בָּא לְהוֹדִיעַ עִנְיַן הָרִבּוּי אֶלָּא לְהוֹדִיעַ כִּי הוּא זֶה סוֹבֵב הַגָּלוּת.

6 וְעוֹד וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ וְגוֹ׳, וְזוּלַת אַחַת מִכָּל דְּבָרִים הַסְּדוּרִים לֹא הָיָה הַשִּׁעְבּוּד, וּלְמַאן דְּאָמַר סוטה יא,א ״חָדָשׁ״ שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ גְּזֵרוֹתָיו, הַסִּבּוֹת הַקּוֹדְמוֹת הֵם סִבְּבוּהוּ לְחַדֵּשׁ דַּעְתּוֹ מְשֻׁנָּה מִקֹּדֶם, וְהָבֵן.

7 וְהִנֵּה לְפִי פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים יַגִּיד כִּי כָּל עוֹד שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהַדּוֹר הַהוּא קַיָּם הָיָה מוֹנֵעַ הַשִּׁעְבּוּד, וְקָשֶׁה אִם כֵּן לֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר הַכָּתוּב אֶלָּא ״וַיָּמָת כָּל הַדּוֹר הַהוּא״, שֶׁאֲפִלּוּ כָּל יְמֵי אֶחָד מֵהַדּוֹר לֹא הָיָה שִׁעְבּוּד, וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר לֹא מִיתַת יוֹסֵף וְלֹא מִיתַת אֶחָיו, דְּקַל וָחוֹמֶר שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַשִּׁעְבּוּד בִּימֵיהֶם. וַאֲפִלּוּ לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סדר עולם רבה ג שֶׁאָמְרוּ כָּל זְמַן שֶׁאֶחָד מֵהַשְּׁבָטִים קַיָּם לֹא הָיָה הַשִּׁעְבּוּד, קָשֶׁה לָמָּה הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר מִיתַת יוֹסֵף, קַל וָחוֹמֶר הוּא מֵהָאַחִים.

8 וְאוּלַי כִּי יְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר כִּי הָיוּ הַדְּרָגוֹת בַּדָּבָר, כִּי בְּמִיתַת יוֹסֵף יָרְדוּ מִגְּדֻלָּתָם שֶׁהָיוּ מְעֻלִּים יוֹתֵר מִמִּצְרִיִּים וְנַעֲשׂוּ שָׁוִים לָהֶם, וּבְמִיתַת הָאַחִים יָרְדוּ לְמַטָּה מִמַּדְרֵגָתָם שֶׁהָיוּ בְּעֵינֵיהֶם נִבְזִים אֲבָל לֹא הָיוּ מִשְׁתַּעְבְּדִים בָּהֶם, וּבְמִיתַת כָּל הַדּוֹר הִתְחִילוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד בְּאֶמְצָעוּת קִנְאָתָם אֲשֶׁר רָאוּ הַפְלָגַת רִבּוּיָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְמַלֵּאת אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּהֶם.

9 וְאִם תֹּאמַר, וַהֲלֹא רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא אָמְרוּ אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁאֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים וְכוּ׳, וְלִדְבָרֵינוּ אֲפִלּוּ מִן הַשִּׁבְעִים. דַּע כִּי דָּבָר זֶה לֹא הֻחְלַט לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וְזֶה לְשׁוֹן רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסֵדֶר עוֹלָם סדר עולם רבה ג: מִשֶּׁמֵּת לֵוִי עַד שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קט״ז שָׁנָה, אֵין שִׁעְבּוּד יָתֵר עָלָיו וְלֹא פָּחוֹת מִפ״ו, כִּשְׁנוֹתֶיהָ שֶׁל מִרְיָם שֶׁנִּקְרְאָה עַל שֵׁם הַמֵּרוּר, עַד כָּאן. הֲרֵי כִּי אֵין הַכְרָעַת דָּבָר שֶׁמִּשֶּׁמֵּת לֵוִי שֶׁהוּא אַחֲרוֹן שֶׁבַּשְּׁבָטִים הִתְחִיל הַשִּׁעְבּוּד. וּפְשַׁט הַכָּתוּב אֲנִי רוֹאֶה שֶׁלֹּא אָמְרוּ ״הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ״ אֶלָּא אַחַר מִיתַת כָּל הַדּוֹר הַהוּא, וְהִשְׁוָה הַכָּתוּב לְכָל אֶחָיו.

1 וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה וְגוֹ׳. אָמְרוֹ ״הִנֵּה״ וְגוֹ׳ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בראשית רבה פ,יב בַּפָּסוּק בראשית ל״ד:ל׳ ״עֲכַרְתֶּם אוֹתִי״ שֶׁצְּלוּלָה הָיְתָה הֶחָבִית וְכוּ׳, כִּי מָסֹרֶת הָיְתָה בְּיַד וְכוּ׳ שֶׁעֲתִידִין לִפּוֹל בְּיַד יִשְׂרָאֵל, עַד כָּאן. וְלָזֶה אָמַר מֶלֶךְ מִצְרַיִם ״הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ הַיָּדוּעַ בְּתוֹקֶף וָעוֹז, הִנֵּה הוּא רַב וְעָצוּם.

2 וְאָמַר הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְגוֹ׳ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ, וְיַעֲשֶׂה מַה שֶׁהוּא מָסֹרֶת בְּיָדָם שֶׁהוּא יְאַבֵּד כָּל נֶפֶשׁ לַכְּנַעֲנִי אָחִיו, לָזֶה יִתְחַכְּמוּ עָלָיו לְאָסְרוֹ לְבַל צֵאת. וְלָזֶה נִקְרֵאת מִצְרַיִם בֵּית הַכֶּלֶא, כִּי הָיוּ הַמִּצְרִים שׁוֹמְרִים אֶת יִשְׂרָאֵל בִּלְתִּי צֵאת מִשָּׁם לַחֲשַׁשׁ כַּלּוֹת אָחִיו הַכְּנַעֲנִי וְכוּ׳.

3 עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ הִנֵּה עַם וְגוֹ׳ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי עַם זֶה מְשֻׁנֶּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי שְׁאָר הָעַמִּים יִתְעָרְבוּ בֵּינֵיהֶם, וְאֵין לְךָ עַם שֶׁאֵין בּוֹ תַּעֲרוֹבוֹת גָּדוֹל מִכַּמָּה עַמִּים, אֲשֶׁר לֹא כֵן עַם יִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ הִנֵּה עַם כֻּלּוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֵין זָר אִתָּם, וְאָמְרוֹ רַב וְעָצוּם פֵּרוּשׁ כִּי בְּאֶמְצָעוּת הֱיוֹתָם עַם אֶחָד וּמְיֻחָד, הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ מְעַטִּים בְּעֵרֶךְ שְׁאָר הָאֻמּוֹת, יֵחָשְׁבוּ לְרַבִּים וַעֲצוּמִים מֵהֶם לְצַד שֶׁהֵם כָּל אֶחָד נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עַל אָחִיו, וְזֶה יָדוּעַ לְיוֹדְעֵי עֵרֶךְ מִלְחָמָה.

4 עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ רַב וְעָצוּם, ״רַב״ – שֶׁמִּתְרַבֶּה שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם, וְהִנֵּה מִטֶּבַע הָעוֹלָם כַּאֲשֶׁר יִוָּלְדוּ רַבִּים יִהְיוּ תַּשֵּׁי כֹּחַ בֵּין בִּבְחִינַת הַנּוֹלָדִים בֵּין בִּבְחִינַת הַמּוֹלִיד, וְצֵא וּלְמַד מֵהַתְּאוֹמִים כַּיָּדוּעַ לַטִּבְעִיִּים, וּמֵעַתָּה אֵין מֵחוּשׁ לְרִבּוּיָם כִּי סוֹפָם לְהִתְמַעֵט, וְכִי יִהְיוּ רַבִּים אֵין בָּהֶם כֹּחַ לָחוּשׁ לְרִיבּוּיָם, לָזֶה אָמַר ״וְעָצוּם״, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהֵם מִתְרַבִּים בְּיוֹתֵר מֵהָרָגִיל אַף עַל פִּי כֵן ״וְעָצוּם מִמֶּנּוּ״, הֲגַם שֶׁאֵין בָּהֶם הָרִבּוּי, וּמִן הָרָאוּי הֵם הָיוּ רְאוּיִים לִהְיוֹת חֲזָקִים יוֹתֵר מֵהֶם, וּמֵעַתָּה בְּהֶכְרֵחַ לְהִתְחַכֵּם עָלָיו. וּכְפִי זֶה תֵּיבַת ״מִמֶּנּוּ״ חוֹזֶרֶת אֶל ״עָצוּם״ וְלֹא לְאָמְרוֹ ״רַב״, כִּי בְּסָמוּךְ הוּא אוֹמֵר ״פֶּן יִרְבֶּה״.

5 עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ, פֵּירוּשׁ שֶׁגְּדוּלָּתָם וְרִבּוּיָם מֵהֶם הָיָה. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי בָּא לְהוֹדִיעַ אוֹתָם כִּי יֵשׁ לָהֶם חוֹב בְּיִשְׂרָאֵל, וְנִתְכַּוֵּן לְהַקְדִּים טַעֲנָה לְבַל יֹאמְרוּ אֵלָיו עַמּוֹ אוֹ כָּל רוֹאֶה מַעֲשָׂיו נָכְרִיִּים, כִּי בְּאֵיזֶה כֹּחַ יַעֲמֹד וְיִקַּח עַם אֶחָד הַשּׁוֹכֵן בְּקִרְבּוֹ וְיַעֲבֹד בּוֹ עֲבוֹדַת עֶבֶד. לָזֶה אָמַר הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל זֶה עַצְמוֹ וּבְשָׂרוֹ מִשֶּׁלָּנוּ הוּא, כִּי אָנוּ הֶחֱיֵינוּ אוֹתוֹ בִּשְׁנֵי רָעָב, וְכָל מַה שֶׁנִּתְרַבָּה מִמֶּנּוּ הוּא גַּם כֵּן, כִּי בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ בָּא לָגוּר בָּאָרֶץ. וּמֵעַתָּה יַחְזִיק בְּיִשְׂרָאֵל בַּחֲזָקָה שֶׁעִמָּהּ טַעֲנָה, וְיִתְחַכְּמוּ לוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם.

6 עוֹד יִרְצֶה, כִּי הֲלֹא תִּמְצָא כִּי כָּל הַמְּלָכִים וּגְדוֹלֵי הָעַמִּים יִתְחַכְּמוּ לְפָאֵר מַלְכוּתָם בְּעַם מְכֻבָּד, וּמַה גַּם בְּעַם יִשְׂרָאֵל כִּי שֵׁם וּמַעֲלָה מְיֻחֶדֶת לוֹ, וְאֵין לְךָ אֻמָּה שֶׁשָּׁלְטָה בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הָיְתָה מְעֻלָּה עַל כָּל הָאֻמּוֹת, בְּסוֹד איכה א:ה ״הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ״. לָזֶה אָמַר מֶלֶךְ חָדָשׁ: ״הִנֵּה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ הַמְכֻבָּדִים הֵם הֵם הָעִקָּר בַּמַּלְכוּת יוֹתֵר מֵהַמִּצְרִים, וּבָהֶם הֵם מִתְכַּבְּדִים, וְכִי יֵצְאוּ מֵהָעִיר תִּהְיֶה הָעִיר פְּחוּתָה וּבְזוּיָה. לָזֶה הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ וְגוֹ׳, פֶּן יֵצֵא מֵהָעִיר בְּאֶמְצָעוּת סִבָּה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְיָקוּץ מֵהַמִּלְחָמָה וְיֵלֵךְ לוֹ, וְאָז אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְמָנְעוֹ כִּי יִלָּחֵם בָּנוּ בְּהִצְטָרְפוּת מִלְחָמָה הַלּוֹחֶמֶת עִמָּנוּ.

1 וַיָּשִׂימוּ עָלָיו וְגוֹ׳. כָּאן הַבֵּן שׁוֹאֵל: מַה חָכְמָה נִתְחַכְּמוּ בָּזֶה? אֵין זוֹ חָכְמָה אֶלָּא רָעוּת וַחֲצִיפוּת. עוֹד, אֵיךְ מְלָאָם לִבָּם בִּתְחִלַּת הַשִּׁעְבּוּד לָשׂוּם עֲלֵיהֶם שָׂרֵי מִסִּים? וְעוֹד, אֵיךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נָטוּ עָרְפָּם לַעֲבוֹדַת עֲבוֹדָה נָכְרִיָּה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים? וְהִנֵּה רַזַ״ל שֶׁאָמְרוּ סוטה יא,א כִּי הָיָה הַדָּבָר בְּהַדְרָגָה, בִּתְחִלָּה בְּפֶה רַךְ וּלְבַסּוֹף בְּפָרֶךְ, וּמִן סֵדֶר הַכְּתוּבִים מַשְׁמַע כִּי בִּתְחִלָּה שָׂמוּ עֲלֵיהֶם שָׂרֵי מִסִּים, וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה צָרִיךְ לוֹמַר כִּי קָדְמוּ דְּבָרִים לְשִׂימַת שָׂרֵי מִסִּים.

2 וְהִנֵּה לְפִי מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ״, כִּי סוֹבְרִים שֶׁיְּכוֹלִין לְהִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶם בְּעַד הַטּוֹב שֶׁעָשׂוּ לָהֶם בִּשְׁנֵי רָעָב, אֶפְשָׁר שֶׁבָּאוּ עֲלֵיהֶם בְּכֹחַ וָאֵל תֵּכֶף וּמִיָּד, וְשִׁעְבְּדוּם וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם שָׂרִים, וְאָז הָיוּ מוּעָטִים בְּעֵרֶךְ הַמִּצְרִיִּים וְנָטוּ עָרְפָּם. וּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״הָבָה נִתְחַכְּמָה״ אֵינוֹ עַל פְּרָט הַשִּׁעְבּוּד אֶלָּא עַל פְּרָט אַחֵר, וּכְמוֹ כֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שמות רבה א,יח שֶׁהָיָה עַל שִׁקּוּעַ הַבָּנִים בַּיָּם כָּאָמוּר בְּדִבְרֵיהֶם.

3 עוֹד נִרְאֶה בְּדִקְדּוּק עוֹד אָמְרוֹ לְמַעַן עַנֹּתוֹ וְגוֹ׳, שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ וְהַדָּבָר מוּבָן שֶׁהוּא לְמַעַן עַנּוֹתוֹ מִתְכַּוְּנִים. עוֹד אָמְרוֹ בְּסִבְלֹתָם מַה בָּא לְמַעֵט?

4 אָכֵן נִרְאֶה שֶׁנִּתְחַכְּמוּ עָלָיו לְהִשְׁתַּעְבֵּד בְּדֶרֶךְ זֶה, כִּי פַּרְעֹה מִן הַסְּתָם יִהְיוּ לוֹ בּוֹנִים עָרִים לָשֶׁבֶת וְהַרְבֵּה עוֹבְדִים עֲבוֹדוֹת הַצְּרִיכִין לַמַּלְכוּת מֵהַמִּצְרִיִּים עַצְמָם וּמֵהַזּוּלַת, וְהָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה יִקָּרְאוּ ״מַס״ כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב מלכים א ה:כז: ״וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס מִכָּל יִשְׂרָאֵל״, וְיָעַץ עֵצָה לָשׂוּם עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ הֵם שָׂרֵי מִסִּים, יוּבַן שֶׁיִּהְיוּ הֵם הַמְּמֻנִּים עַל כָּל עוֹשֵׂי מְלֶאכֶת הַמֶּלֶךְ. וְדָבָר זֶה אֵינוֹ פְּחִיתוּת וְלֹא דַּלּוּת לְיִשְׂרָאֵל וְאֵינָם יְכוֹלִין לְמָאֵן. וְכַוָּנָתָם בָּזֶה הוּא לְעָרְמָה, לְמַעַן עַנּוֹתוֹ לְעַם יִשְׂרָאֵל בְּסִבְלוֹתָן שֶׁל הַמִּסִּים שֶׁהֵם עוֹבְדֵי עַבְדוּת, כְּשֶׁלֹּא יוּכְלוּ לַעֲבֹד עֲבוֹדָתָם אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵיהֶם בְּתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה מִמַּה שֶׁיּוּכְלוּ שְׂאֵת, יִצְטָרְכוּ הַשָּׂרִים לְהִצְטָרֵף עִמָּהֶם לַעֲבֹד עֲבוֹדָתָם לְהַשְׁלִים חֻקָּם, שֶׁלֹּא הָיוּ מַכִּירִים בְּחֹק הָעֲבוֹדָה אֶלָּא לַשָּׂרִים שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם הֵם הַמְּמֻנִּים. וְזוֹ הִיא חָכְמָתָם שֶׁבְּאֶמְצָעוּת עָרְמָה זוֹ הִכְנִיסוּם בַּסְּבָלוֹת, וְהוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּתְחִלָּה בְּפֶה רַךְ הָיוּ לְשָׂרִים וְאַחַר כָּךְ לַעֲבָדִים, ״וַיִּבֶן עָרֵי״ וְגוֹמֵר.

1 וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְגוֹ׳. מַה יֶעֱרַב נְעִימוּת הַכָּתוּב עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב בַּזֹּהַר חלק ב צה: בְּפָסוּק קהלת ח:ט ״עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ״, כִּי בְּאֶמְצָעוּת הָעִנּוּי וְהַצָּרוֹת תִּתְבָּרֵר בְּחִינַת הַטּוֹב מֵהָרַע וְתִסָּמֵךְ אֶל חֵלֶק הַטּוֹב, וְתִתְבָּרֵר בְּחִינַת הָרַע מֵחֵלֶק הַטּוֹב וְתִסָּמֵךְ אֶל בְּחִינַת הָרַע, וּשְׁנֵי פְּרָטִים אֵלּוּ רְמוּזִים בְּאָמְרוֹ ״לְרַע לוֹ״. וְהוּא עַצְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן״ – כְּשִׁעוּר הָעִנּוּי הָיוּ מוֹצִיאִים וּמְבָרְרִים חֵלֶק הַטּוֹב וּמִתְרַבֶּה חֵלֶק הַטּוֹב ״וְכֵן יִפְרֹץ״. אוֹ יִרְמֹז וְכֵן יִפְרֹץ שֶׁהָיָה נִפְרָץ מִמֶּנּוּ חֵלֶק הָרַע שֶׁהָיָה דָּבוּק בּוֹ, וְהוּא הַצֵּרוּף אֲשֶׁר צֵרַף ה׳ אוֹתָם בְּכוּר הַבַּרְזֶל בְּמִצְרַיִם.

2 וּכְפִי פְּשַׁט הַכָּתוּב יִרְצֶה, כִּי כְּשֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים מַרְבִּים לְעַנּוֹת, הָיָה ה׳ מַרְבֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נֶעֱזָרִים עַל הָעֲבוֹדָה וְהָיָה נוֹתֵן בָּהֶם כֹּחַ, וְהוּא אָמְרוֹ כֵּן יִרְבֶּה לְשִׁעוּר אֲשֶׁר יַסְפִּיקוּ הָעוֹבְדִים בָּעֲבוֹדָה, וְגַם ה׳ נוֹתֵן בָּהֶם כֹּחַ לְשִׁעוּר אֲשֶׁר יִתְמַעֵט מִכֹּחָם מֵהָעִנּוּי. וּכְשֶׁרָאוּ הַמִּצְרִים כֵּן, הָיוּ מַעֲבִידִים אוֹתָם בְּפָרֶךְ, כְּתַרְגּוּמוֹ בְּקַשְׁיוּ.

1 וַיְמָרְרוּ אֶת וְגוֹ׳. אָמְרוֹ בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה פֵּרוּשׁ, בַּעֲבוֹדָה שֶׁהִיא קָשָׁה מִצַּד עַצְמָהּ אֲפִלּוּ בְּמוּעָט מִמֶּנָּה, וְהוּא עֲבוֹדַת חֹמֶר וּלְבֵנִים וַעֲבוֹדַת שָׂדֶה.

2 וְאָמְרוֹ אֵת כָּל עֲבוֹדָתָם וְגוֹ׳, כִּי לֹא תֹאמַר שֶׁהִרְפּוּ יָדָם מֵהֶם מִשִּׁעוּר הַבִּנְיָן שֶׁקָּצְבוּ לָהֶם מִקּוֹדֶם, אֶלָּא שֶׁקִּצְבַת עֲבוֹדָה רִאשׁוֹנָה בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת וְהוֹסִיפוּ לָהֶם. כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר שֶׁאַחַר שֶׁשָּׂמוּ עֲלֵיהֶם כָּךְ וְכָךְ שֶׁיִּבְנוּ בְּכָל יוֹם אַחַר שֶׁיִּהְיֶה הַחֹמֶר וְהַלְּבֵנִים מוּכָנִים לִפְנֵיהֶם, הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת הֲכָנַת הַחֹמֶר וְהַלְּבֵנִים וְכָל עֲבוֹדַת הֲכָנַת הַבִּנְיָן, וְלֹא הֵקֵלּוּ מִצַּד זֶה שִׁעוּר עֲבוֹדָה רִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ אֶלָּא אִתָּהּ עִמָּהּ. וְזֶה מֵהַהִתְחַכְּמוּת פֶּן יִרְבֶּה, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא הוֹעִילוּ לְהַמְעִיטָם כִּי נִתְרַבּוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִסְפִּיקוּ לְדָבָר זֶה, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן ״וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם״ וְגוֹ׳ לְהָמִית הַזְּכָרִים.

1 וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ וְגוֹ׳. הֲגַם שֶׁכָּל הַמַּעֲשֶׂה הָאָמוּר בָּעִנְיָן אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים, דִּכְתִיב ״וַיָּשִׂימוּ״ ״וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ״ וְגוֹ׳, ״וַיַּעֲבִידוּ״, ״וַיְמָרְרוּ״, כִּי לֹא הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא הוּא וְעַמּוֹ, דָּבָר זֶה עֲשָׂאוֹ הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר בְּסוֹד, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ הָעִבְרִיּוֹת לְהַסְתִּיר הֶרְיוֹנָם וְשֶׁלֹּא יַרְחִיקוּ הַמְיַלְּדוֹת מִלֵּילֵד אוֹתָם כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בְּסָמוּךְ.

2 לַמְיַלְּדֹת הָעִבְרִיּוֹת וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק מָה אָמַר לָהֶם בַּאֲמִירָה זוֹ. וְאוּלַי כִּי הָאֲמִירָה הִיא שֶׁקָּרָא וְאָמַר הָעִבְרִיּוֹת אֲשֶׁר שֵׁם הָאַחַת וְגוֹ׳, כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁבָּאוּ לְפָנָיו הַרְבֵּה וְלֹא הָיָה מַכִּיר אֵלּוּ הַמְיַלְּדוֹת, לָזֶה קָרָא בִּשְׁמוֹתָם לְיַחֵד לָהֶם הַדִּבּוּר לְצַד שֶׁהָיוּ גְּדוֹלוֹת שֶׁל כָּל הַמְיַלְּדוֹת וְרָצָה לְהַטִּיל הַדָּבָר עֲלֵיהֶן, כִּי כֵן דֶּרֶךְ הַשְּׂרָרָה. עוֹד יִרְצֶה שֶׁהוּא עָשָׂה אוֹתָן גְּדוֹלוֹת וְשָׂרוֹת בִּקְרִיאָה זוֹ עַל כָּל הַמְיַלְּדוֹת, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן פֵּרַט אֶת שְׁמוֹתָן, וְלָזֶה חָזַר לוֹמַר פַּעַם אַחֶרֶת וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁהַצִּוּוּי לֹא לִשְׁתֵּיהֶן לְבַד אֶלָּא לְכָל הַמְיַלְּדוֹת, אֶלָּא שֶׁאֵלּוּ יִהְיוּ עֲלֵיהֶם שָׂרוֹת.

3 עוֹד יִרְמֹז הַכָּתוּב לְשׁוֹן גְּדֻלָּה וְרוֹמְמוּת, עַל דֶּרֶךְ דברים כו:יז-יח ״אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ וַה׳ הֶאֱמִירְךָ״, וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה לְהַגִּיד שֶׁבְּאֶמְצָעוּת עִנְיָן זֶה גָּרַם לָהֶם פַּרְעֹה מַעֲלָה וְהִתְרוֹמְמוּת לִשְׁתֵּי הַמְיַלְּדוֹת, וְעָלוּ בְּמַעֲלָה כָּאָמוּר בְּסָמוּךְ שמות א:כ: ״וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים וְגוֹ׳ וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים״ – בָּתֵּי כְהוּנָּה, בָּתֵּי לְוִיָּה, בָּתֵּי מַלְכוּת, בָּתֵּי נְבִיאוּת סוטה יא:.

1 וַיֹּאמֶר וְגוֹ׳ וּרְאִיתֶן עַל וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק לְאֵיזֶה עִנְיָן רְאִיָּה זוֹ, וְלֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר אֶלָּא ״אִם בֵּן״ וְגוֹ׳, וּמַה גַּם לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוטה יא: שֶׁאָמְרוּ סִימָן מָסַר לָהֶם – בֵּן פָּנָיו לְמַטָּה, בַּת פָּנֶיהָ לְמַעְלָה, לֹא יָדַעְתִּי לָמָּה הֻצְרַךְ לְסִימָנִים אֵלּוּ. עוֹד צָרִיךְ לְדַקְדֵּק טַעְמוֹ לָמָּה לֹא גָּזַר עַל הַכֹּל, וְאֵין לְהַאֲמִין עָלָיו כִּי בְּמִדַּת רַחֲמִים נָהַג לָשׂוּם לָהֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ, כִּי שָׁרְשׁוֹ שֹׁרֶשׁ אַכְזָרִי הוּא. עוֹד קָשֶׁה אָמְרוֹ וַהֲמִתֶּן אוֹתוֹ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו מִבְּלִי מַעֲשֶׂה קוֹדֵם לַדָּבָר. עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה, כֵּיוָן שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָּזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, פְּשִׁיטָא שֶׁלֹּא יְבַקְּשׁוּ הַמְיַלְּדוֹת לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל.

2 אָכֵן רָשָׁע זֶה נִתְחַכֵּם כְּדֵי שֶׁתַּעֲלֶה בְּיָדוֹ הָעֵצָה, כִּי מִי זֹאת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר תַּזְמִין עַצְמָהּ לִמְיַלֶּדֶת לַהֲרֹג בָּנֶיהָ, לָזֶה נִתְחַכֵּם וְאָמַר לָהֶן שֶׁיִּתְנַהֲגוּ בְּסֵדֶר זֶה וְיַעֲשׂוּ בְּהֶעְלֵם דָּבָר וְלֹא יַרְגִּישׁוּ הַיּוֹלְדוֹת עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי קֹדֶם שֶׁיִּוָּדַע הַנּוֹלָד מַה הוּא אִם בֵּן אִם בַּת יִרְאוּ הַמְיַלְּדוֹת עַל הָאָבְנַיִם אִם בֵּן הוּא יְמִיתוּהוּ וְיֹאמְרוּ נוֹלַד מֵת, וְלֹא יַנִּיחוּ עַד שֶׁיֵּצֵא וְעַוֵּי צועק; ראה סוטה יב,א אֶלָּא שֶׁיִּרְאוּ עַל הָאָבְנַיִם קֹדֶם שֶׁיֵּצֵא לָעוֹלָם אִם בֵּן הוּא, וּמִנַּיִן יֵדְעוּ, לָזֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סִימָן מָסַר לָהֶם, וְלָזֶה אָמַר ״וַהֲמִתֶּן״ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, כִּי מִצְוָה רִאשׁוֹנָה צִוָּה אוֹתָן לְהַבְחִין לָדַעַת אִם בֵּן הוּא קֹדֶם שֶׁיֵּצֵא לָעוֹלָם וְיִתֵּן קוֹלוֹ, וְהַשְּׁנִיָּה ״וַהֲמִתֶּן אוֹתוֹ״ בְּצֵאתוֹ מִבֶּטֶן אִמּוֹ.

3 וְאָמְרוֹ וְאִם בַּת הִיא וְגוֹ׳, נִתְכַּוֵּן גַּם כֵּן בָּזֶה כְּדֵי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת עִנְיָן זֶה לֹא יַרְגִּישׁוּ בַּדָּבָר הַנָּשִׁים הַיּוֹלְדוֹת, כְּשֶׁיִּרְאוּ שֶׁלִּפְעָמִים וַלְדוֹתֵיהֶן מִתְקַיְּמִין לֹא יַחְשְׁדוּ בַּמְיַלְּדוֹת, וְהֵם לֹא יַבְחִינוּ כִּי הוֹרְגוֹת הַזְּכָרִים וְלֹא הַנְּקֵבוֹת. וְאוּלַי שֶׁצִּוָּה עֲלֵיהֶם לְבַל יוֹדִיעוּ הַזָּכָר אֶלָּא יֹאמְרוּ שֶׁהַנּוֹלָד נוֹלַד מֵת, שֶׁבְּאֶמְצָעוּת כֵּן יֻסְתַּר הַחֲשָׁד, וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים.

4 וְהִנֵּה עֵצָה חֲכָמָה יָעַץ פַּרְעֹה בְּדָבָר זֶה לְבַל יוּכְלוּ עֲלוֹת מֵהָאָרֶץ, וְהוּא כִּי בְּאֶמְצָעוּת שֶׁיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר וְיִתְרַבּוּ הַנָּשִׁים, וְהֵן הָאִשָּׁה טַב לְמֵיתַב טַן דּוּ, וְיִתְחַבְּרוּ נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל עִם הַמִּצְרִיִּים וְיִתְחַתְּנוּ בָּהֶם, וּמֵעַתָּה אֵין מְצִיאוּת לַעֲלוֹת מִן הָאָרֶץ כְּשֶׁיִּהְיוּ לְעַם אֶחָד. גַּם יַפְגִּימוּ הַנְּפָשׁוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בְּעִרְבּוּב הַנְּפָשׁוֹת הַטְּמֵאוֹת וְיִהְיוּ שָׁם עַד עוֹלָם, בַּר מִינַּן. וְתִמְצָא שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל ויקרא רבה לב,ה שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁהָיוּ בָּהֶם אַרְבָּעָה דְּבָרִים, וְאֶחָד מֵהֶם שֶׁשָּׁמְרוּ עַצְמָם מִן הָעֲרָיוֹת, וְעַל זֶה מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה שיר השירים ד:יב ״גַּן נָעוּל״ וְגוֹ׳, וְאִם הָיוּ מִתְחַתְּנִים עִם הַמִּצְרִיִּים לֹא הָיְתָה בַּר מִינַּן תְּקוּמָה לְשׂוֹנְאֵיהֶם.

1 וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק לָמָּה כָּפַל לוֹמַר וְלֹא עָשׂוּ וַתְּחַיֶּיןָ. וְרַזַ״ל סוטה יא,א אָמְרוּ שֶׁהָיוּ מְסַפְּקוֹת מַיִם וּמָזוֹן. וְצָרִיךְ לְדַקְדֵּק לָמָּה לֹא הָיוּ עוֹשִׂים לָהֶם כֵּן מִקּוֹדֶם. וְאוּלַי שֶׁיּוֹדִיעַ הַכָּתוּב שֶׁלֹּא פָּסְקוּ מֵהַהֲטָבָה, וְהוּא סִבַּת הַיִּרְאָה שֶׁיָּרְאוּ אֶת הָאֱלֹהִים אֲפִלּוּ עַל מְנִיעַת הַהֲטָבָה שֶׁהָיוּ רְגִילִין לְהֵטִיב בְּסִפּוּק מָזוֹן, וְלֹא מִלְּבַד שֶׁלֹּא עָשׂוּ וְגוֹ׳ אֶלָּא וַתְּחַיֶּיןָ.

2 אוֹ לְעוֹלָם כִּי מִקּוֹדֶם לֹא נָתְנוּ דַּעְתָּם עַל מִצְוָה זוֹ לְסַפֵּק מַיִם וּמָזוֹן, וְאַחַר שֶׁצִּוָּה לָהֶם פַּרְעֹה חָשְׁשׁוּ שֶׁיִּהְיוּ נֶחְשָׁדִים אִם יָמוּת אֶחָד מֵהַנּוֹלָדִים שֶׁהֵם הֲרָגוּהוּ, לָזֶה לְהוֹצִיא עַצְמָן מֵהַחֲשָׁד, הִשְׁתַּדְּלוּ לְהַחֲיוֹת אֲפִלּוּ מִי שֶׁיָּמוּת מִיתַת עַצְמוֹ מֵחֶסְרוֹן הַסִּפּוּק. וְאוּלַי כִּי זֶה רָמַז בְּתֵבַת אֶת הָאֱלֹהִים לְרַבּוֹת יְצִיאַת יְדֵי חוֹבַת חֲשַׁד בְּנֵי אָדָם לִהְיוֹת נְקִיִּים מֵה׳ וּמִיִּשְׂרָאֵל.

3 וְטַעַם אָמְרוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר כָּ״ף הַדִּמּוּי, לוֹמַר לֹא הוּא וְלֹא דּוֹמֶה לוֹ. אוֹ יִרְצֶה לוֹמַר, לֶהֱיוֹת כִּי מִן הַדֶּרֶךְ הוּא כְּשֶׁיִּגְזֹר מֶלֶךְ דָּבָר, עַל כָּל פָּנִים בִּתְחִלַּת הַגְּזֵרָה דְּבַר מֶלֶךְ חָזָק וְאֵימַת מֶלֶךְ רוֹעֶשֶׁת לְבַל עֲבוֹר עָלֶיהָ, וּבְאֹרֶךְ הַיָּמִים אַחַר הַגְּזֵרָה הִיא רוֹפֶפֶת, וְלָזֶה הוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הַצַּדְקָנִיּוֹת הַלָּלוּ בִּטְּלוּ גְּזֵרַת מֶלֶךְ סָמוּךְ לַגְּזֵרָה, וְהוּא אָמְרוֹ וְלֹא עָשׂוּ, וְאֵימָתַי? כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר כִּי בְּעֵת שֶׁיָּצְאוּ מִשָּׁם וְהָיוּ מְיַלְּדוֹת לָעִבְרִיּוֹת לֹא עָשׂוּ וְגוֹ׳, וְאַדְרַבָּה סִפְּקוּ מָזוֹן לְאֵין נָכוֹן וּבִטְּלוּ דְּבָרָיו סָמוּךְ לַגְּזֵרָה. וְשִׁעוּר כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר כְּשִׁעוּר בראשית כז:ל ״כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יִצְחָק לְבָרֵךְ״.

1 מַדּוּעַ וְגוֹ׳ וַתְּחַיֶּיןָ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק מַה הוּא הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ, שֶׁעָלָיו הוּא אוֹמֵר מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן, וְאִם שֶׁלֹּא הֵמִיתוּ אֶת הַיְלָדִים, זֶה יִקָּרֵא שְׁלִילַת הַמַּעֲשֶׂה וְהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר מַדּוּעַ לֹא עֲשִׂיתֶן. עוֹד צָרִיךְ לְדַקְדֵּק אָמְרוֹ וַתְּחַיֶּיןָ, וְאִם עַל סִפּוּק הַמָּזוֹן לַיְּלָדִים הוּא אוֹמֵר כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בְּאָמְרוֹ ״וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדוֹת וְגוֹ׳ וַתְּחַיֶּיןָ״ וְגוֹ׳, אִם לָזֶה נִתְכַּוֵּן מַה מַעֲנֶה בִּלְשׁוֹן הַמְיַלְּדוֹת עַל זֶה, וַהֲרֵי הֵן מוֹרְדוֹת בַּמֶּלֶךְ.

2 וְאוּלַי כִּי לֹא יָדַע פַּרְעֹה בְּפֵרוּשׁ שֶׁהָיוּ מְסַפְּקוֹת מָזוֹן לַיְּלָדִים, כִּי מִן הַסְּתָם לֹא יַעֲשׂוּ כֵן בִּפְנֵי הַמִּצְרִיִּים, וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין לַחְשֹׁד בָּהֶם דֵּלָטוֹרִין, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ויקרא רבה לב,ה בְּפָסוּק ״וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה״ וְגוֹ׳, כִּי שְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים הָיָה בֵּינֵיהֶם דָּבָר זֶה וְלֹא גִּלָּה אָדָם מֵעוֹלָם. אֶלָּא שֶׁהַמִּצְרִיִּים הִגִּידוּ לוֹ שֶׁהָיוּ הַמְיַלְּדוֹת מְסַפְּקוֹת מַיִם וּמָזוֹן לְבֵית הַנָּשִׁים חָיוֹת, וְדָבָר זֶה יְכוֹלִין הַגּוֹיִם הַשְּׁכֵנִים לְהַכִּיר בַּדָּבָר כְּשֶׁתַּכְנִיס הַמְיַלֶּדֶת עִמָּהּ דִּבְרֵי סִפּוּק, וְיָדְעוּ גַּם כֵּן כִּי הַנָּשִׁים הֶחָיוֹת הָיוּ בְּנֵיהֶם זְכָרִים. לָזֶה אָמַר פַּרְעֹה מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, פֵּרוּשׁ סִפּוּק מַיִם וּמָזוֹן שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה הַנִּגְלֶה. וְהֵן אֱמֶת אִם לֹא הָיוּ מְחַיִּים הַיְּלָדִים הָיִיתִי תּוֹלֶה כִּי לַבָּנוֹת אַתֶּם מְסַפְּקִים, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהַסִּפּוּק הוּא לִמְקוֹם הַיְּלָדִים וְהַיְּלָדִים הִנָּם בַּחַיִּים, זֶה לְךָ הָאוֹת כִּי לָהֶם אַתֶּם מְסַפְּקִים. וְהוּא אָמְרוֹ וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים, וְאֵין זֶה אֶלָּא מֵעִיּוּן שִׂכְלִי כַּנִּזְכָּר, כִּי הַיָּדוּעַ לוֹ בְּבֵרוּר אֵינוֹ אֶלָּא מַעֲשֵׂה הַסִּפּוּק לְבֵית הַיּוֹלְדוֹת.

1 כִּי לֹא כַנָּשִׁים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק לָמָּה הֶאֱרִיךְ כָּל כָּךְ לָשׁוֹן, וְלֹא הִסְפִּיק לוֹמַר ״לֹא כַמִּצְרִיּוֹת הָעִבְרִיּוֹת״ אוֹ ״הָעִבְרִיּוֹת לֹא כַמִּצְרִיּוֹת״. עוֹד צָרִיךְ לְדַקְדֵּק מַה מַעֲנֶה בְּפִיהֶם עַל סִפּוּק הַמָּזוֹן, וְרוֹאַנִי כִּי קִבֵּל פַּרְעֹה תְּשׁוּבָתָם. עוֹד קָשֶׁה אָמְרוֹ וְיָלָדוּ שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר יוֹלְדוֹת.

2 אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא שֶׁהֱשִׁיבוּהוּ שֶׁלֹּא יִקַּח שִׁעוּר לָעִבְרִיּוֹת מֵהַמְיֻחָדוֹת שֶׁבַּמִּצְרִיּוֹת, כִּי כֻלָּן חֲכָמוֹת מִכָּל הַמִּצְרִיּוֹת, וְהוּא אָמְרוֹ כִּי חָיוֹת הֵנָּה וּמְיַלְּדוֹת זוֹ לָזוֹ אוֹ אֵינָם צְרִיכִין מְיַלֶּדֶת.

3 וְאוּלַי שֶׁרָמְזוּ כִּי הַנָּשִׁים שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ בָּהֶם שְׁתֵּי לִמּוּדִיּוֹת בְּהַהַשְׂכָּלָה: הָאַחַת הֱיוֹתָם מֵעִקָּרָם עִבְרִיּוֹת, וְהַשְּׁנִיָּה שֶׁהֵן עַתָּה מִצְרִיּוֹת, וּבְאֶמְצָעוּת זֶה נִתְחַכְּמוּ שְׁנֵי מִינֵי הַשְׂכָּלָה. וְזֶה הוּא שִׁעוּר הַכָּתוּב ״כִּי לֹא כַנָּשִׁים״ הָרְגִילוֹת בַּנִּמְצָא הֵם אֵלּוּ שֶׁהֵם מִצְרִיּוֹת עִבְרִיּוֹת, וּבָזֶה לֹא תִּהְיֶה הוֹכָחַת הַסְּתִירָה לֹא מֵעִבְרִיּוֹת וְלֹא מִמִּצְרִיּוֹת כִּי אֵלּוּ יֵשׁ בָּהֶם שְׁתֵּי הַדְּרָגוֹת, וְהָבֵן. וְאָמְרוֹ בְּטֶרֶם וְגוֹ׳ נִתְכַּוְּנוּ לְהָשִׁיב אִם יֹאמַר וְלָמָּה לֹא יִהְיוּ הֵם מְיַלְּדוֹת אוֹתָם בְּעַל כָּרְחָן לְצַד שֶׁהֵם הַמְּמֻנּוֹת מֵהַמֶּלֶךְ, וְאָמְרוּ ״בְּטֶרֶם״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כִּי אָנוּ מִתְחַכְּמִין לָבוֹא אֶצְלָם קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַלֵּדָה כְּפִי חֶשְׁבּוֹנָם לְיַלֵּד אוֹתָם, וְאַף עַל פִּי כֵן אָנוּ מוֹצְאִים אוֹתָם שֶׁכְּבָר יָלְדוּ, כִּי הַיּוֹלְדוֹת הָיוּ מִתְחַכְּמוֹת לְהַרְחִיק לָהֶם זְמַן לֵדָתָם כִּי הִרְגִּישׁוּ בַּדָּבָר, וְכָל זֶה נִכְלָל בְּתֵבַת ״חָיוֹת״. וּמֵעַתָּה כְּפִי הַנָּחָה זוֹ פָּרְחָה לָהּ מֵעַצְמָהּ הַחֲשָׁדָה, הֲגַם שֶׁיָּבִיאוּ בְּיָדָם מַיִם וּמָזוֹן הָיָה לְחָשְׁבָם שֶׁעֲדַיִן לֹא יָלְדוּ וְהֵם בָּאִים לְיַלֵּד אוֹתָם, וְכָל מַה שֶׁיַּעֲשׂוּ מֵהוֹרָאַת חִבָּה לָהֶם אַדְרַבָּה כַּשּׁוּרָה וְכַהֹגֶן עוֹשִׂין כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרְבוּ הַלְּבָבוֹת שֶׁל הַיּוֹלְדוֹת וְלֹא יִהְיוּ נֶחְשָׁדִים בְּעֵינֵיהֶם כְּרַצְחָנִיּוֹת וְיִמְצְאוּ מָקוֹם לְקַיֵּם גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ לְהָמִית הַבָּנִים. וְאַחַר שֶׁהָיוּ מְבִיאִין לְחָשְׁבָן שֶׁעֲדַיִן לֹא יָלְדוּ כַּנִּזְכָּר, וְהָיוּ מוֹצְאִים כִּי כְּבָר יָלְדוּ, אֵינוֹ מֵהַמּוּסָר לְהָשִׁיב הַמּוּבָא, וּבָזֶה סָפָה תַּמָּה תְּלוּנַת וַחֲשַׁד פַּרְעֹה הֲגַם שֶׁצָּדְקוּ דִּבְרֵי הוֹלְכֵי רָכִיל שֶׁאָמְרוּ שֶׁהַמְיַלְּדוֹת סִפְּקוּ מָזוֹן.

1 וַיֵּיטֶב וְגוֹ׳ וַיִּרֶב וְגוֹ׳. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק מַה הוּא הַהֲטָבָה, וְאוּלַי שֶׁהוּא הָרָשׁוּם בְּסָמוּךְ ״וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים״, וְקָשֶׁה אִם כֵּן לֹא הָיָה מַפְסִיק בְּאָמְרוֹ ״וַיִּרֶב הָעָם״. וְנִרְאֶה שֶׁמּוֹרֵנוּ הַכָּתוּב דָּבָר שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ רָבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לְפִי מַה שֶׁקָּדַם לָנוּ שֶׁהָיוּ מְסַפְּקוֹת לָהֶן מַיִם וּמָזוֹן, לָזֶה אָמַר וַיֵּיטֶב אֱלֹהִים לַמְיַלְּדֹת, פֵּרוּשׁ, נָתַן לָהֶם רַב טוּב וּבְאֶמְצָעוּתוֹ הָיָה לָהֶן יְכֹלֶת לְסַפֵּק מָזוֹן, וּבָזֶה וַיִּרֶב הָעָם, וְזוּלַת זֶה לֹא יִהְיֶה לָהֶם לְסַפֵּק לָרַבִּים בְּהַפְלָגָה, וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר ה׳ שְׂכָרָם הַטּוֹב שֶׁעָשָׂה לָהֶם בָּתִּים.

2 עוֹד יִרְמֹז כִּי בִּרְאוֹת ה׳ יִרְאָתָם מֵהָאֱלֹהִים, הִזְמִין לְיָדָם עֲשׂוֹת מִצְווֹת לְאֵין קֵץ לְהַרְבּוֹת שְׂכָרָם, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּיטֶב וְגוֹ׳, וּמַה הוּא הַטּוֹבָה – וַיִּרֶב הָעָם, שֶׁבָּזֶה יִגְדַּל זְכוּתָם כִּי כֻלָּם יֵחָשְׁבוּ לָהֶם כְּשֶׁלֹּא הֲרָגוּם. וְאוּלַי כִּי לְטַעַם זֶה זָכוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי בְּשֶׁלָּם זוֹכִים לְצַד כִּי יוֹכֶבֶד וּמִרְיָם נָתְנוּ נַפְשָׁם עָלֵינוּ וְעָבְרוּ פִּי מֶלֶךְ, וְעוֹד לָהֶם שֶׁזָּנוּ וּפִרְנְסוּ מִשֶּׁלָּהֶם, לָזֶה יֵחָשְׁבוּ עָלָיו הוּא אָבִינוּ הוּא מַלְכֵּנוּ הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ. וְכַלֵּךְ גַּם כֵּן לְדֶרֶךְ זֶה כִּי לְצַד שֶׁאָנוּ עַנְפֵי נִשְׁמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, דִּכְתִיב ישעיהו סג:יא ״מֹשֶׁה עַמּוֹ״, לָזֶה סָבְלָה יוֹכֶבֶד עֻלֵּינוּ לְהָגֵן בַּעֲדֵינוּ וּלְסַפֵּק מַיִם וּמָזוֹן כְּמִשְׁפַּט הַיּוֹלְדִים לִבְנֵיהֶם.

3 וּלְדִבְרֵי הַמְפָרְשִׁים רש״י שֶׁהַהֲטָבָה הִיא עֲשִׂיַּת הַבָּתִּים, יֵשׁ לוֹמַר כִּי טַעַם שֶׁהִפְסִיק בְּאָמְרוֹ וַיִּרֶב הָעָם, שֶׁזּוּלַת זֶה אֵין מָקוֹם לְבָתֵּי כְּהוּנָּה וּבָתֵּי מַלְכוּת, כִּי אִם אֵין עַם אֵין מֶלֶךְ וְכֹהֵן, לָזֶה הִקְדִּים ה׳ הָעָם וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה לָהֶם בָּתִּים וְגוֹ׳:

1 וַיְצַו וְגוֹ׳ לְכָל עַמּוֹ וְגוֹ׳. לְפִי מַה שֶׁכָּתַבְנוּ כִּי מִתְּחִלָּה דִּבֵּר לַמְיַלְּדוֹת שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר בְּסוֹד וְלֹא יֵדְעוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁלֹּא עָלְתָה בְּיָדוֹ עָשָׂה הַדָּבָר בְּפִרְסוּם וְצִוָּה לְכָל עַמּוֹ עַל הַדָּבָר, כִּי חָשַׁב כִּי אֵין נִמְלָט מֵהֶם לְצַד הֱיוֹתָם רַבִּים וְנִכָּרִים שֶׁלֹּא יְרַחֲמוּ עֲלֵיהֶם. עוֹד אוּלַי לְצַד שֶׁרָאָה בְּאִצְטַגְנִינוּת כִּי מוֹשִׁיעָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל נוֹלָד וְעָתִיד לִלְקוֹת בַּמַּיִם סנהדרין קא,א, לָזֶה גָּזַר גְּזֵרָה חֲזָקָה וּמִנָּה כָּל אִישׁ מִצְרִי עַל הַדָּבָר, וּבָזֶה אֵין נִמְלָט מִיָּדָם.

2 וְאָמְרוֹ לֵאמֹר, פֵּרוּשׁ, לֹא שֶׁהַמִּצְרִיִּים הֵם עַצְמָם יַשְׁלִיכוּהוּ, אֶלָּא שֶׁיֹּאמְרוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל אֶחָד יַשְׁלִיךְ בָּנָיו. וְהַטַּעַם לְמַה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהַגְּזֵרָה הָיְתָה לְצַד מַה שֶׁרָאוּ אִצְטַגְנִינָיו וְכוּ׳, מִן הַסְּתָם יִרְאוּ הַדֶּרֶךְ שֶׁלָּקָה בּוֹ שֶׁהוּא עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל, לָזֶה גָּזַר שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם יַשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ הַיְאוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה שֶׁיּוֹכֶבֶד הִיא הִשְׁלִיכָה אֶת מֹשֶׁה בַּיְאוֹר.

3 אוֹ יִרְצֶה לֵאמֹר, שֶׁהֵם יְצַוּוּ לְכָל שָׁכֵן עַל שְׁכוּנָתוֹ עַל הַדָּבָר, וְלֹא יִצְטָרְכוּ כָּל הָעָם.

4 וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמְרוּ סוטה יב,א שֶׁגַּם עַל הַמִּצְרִיִּים גָּזַר, וְזֶה דֶּרֶךְ דְּרָשׁ שֶׁבְּיוֹם אֶחָד אֲשֶׁר אָמְרוּ לְפַרְעֹה כִּי בוֹ בַּיּוֹם וְגוֹ׳, אוֹתוֹ יוֹם גָּזַר עַל כָּל עַמּוֹ. אֲבָל פְּשַׁט הַכָּתוּב אֵין הַדְּבָרִים אֲמוּרִים אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי גְּזֵרָה זוֹ בִּתְמִידוּת הָיְתָה, וְהָרְאָיָה כִּי יוֹכֶבֶד נָתְנָה מֹשֶׁה בַּיְאוֹר אַחַר שְׁלֹשָׁה יְרָחִים וְהָאִצְטַגְנִינִים רָאוּ יוֹם הַלֵּידָה, וְאִלּוּ לֹא הָיְתָה הַגְּזֵרָה אֶלָּא יוֹם לֵידַת מֹשֶׁה וְהוּכַּר הַיּוֹם הַהוּא, מַה מָקוֹם לִגְזוֹר עוֹד? אֶלָּא וַדַּאי שֶׁגְּזֵרָה זוֹ עַל כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הָיְתָה בִּתְמִידוּת, וּבְהֶכְרֵחַ אָמְרוֹ לְכָל עַמּוֹ הוּא לְצַוֵּם עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהַדְּרָשָׁה תִּדָּרֵשׁ.