אור החיים על שמות כ״א

« אור החיים על שמות כ׳:כ׳ אור החיים על שמות כ״ב:ג׳ »

1 זבחים פתח ↗

פֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה – דְּאֵינוֹ כָּשֵׁר לִשְׁמוֹ, וְכָשֵׁר שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ! פֶּסַח בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה – שְׁלָמִים נִינְהוּ. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אַף עוֹלַת מְחוּסַּר זְמַן בִּבְעָלִים, וַאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שׁוֹר״ – מִכׇּל מָקוֹם, ״כֶּשֶׂב״ – מִכׇּל מָקוֹם, ״עֵז״ – מִכׇּל מָקוֹם. וְאִילּוּ חַטָּאת – שַׁיְּירַהּ; בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בִּזְמַנּוֹ – מַאי אִירְיָא אָשָׁם? אֲפִילּוּ חַטָּאת נָמֵי! אֶלָּא שֶׁלֹּא לִזְמַנּוֹ. וּבְמַאי? אִילֵימָא לִשְׁמוֹ – אָשָׁם אַמַּאי חַיָּיב? אֶלָּא לָאו שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ? לְעוֹלָם בִּזְמַנּוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ; וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא, דְּאָמַר: מַקְּשִׁינַן אָשָׁם לְחַטָּאת. וּתְנָא טָפֵל, וְהוּא הַדִּין עִיקָּר. תָּא שְׁמַע: יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה עוֹלַת מְחוּסַּר זְמַן – בְּגוּפָהּ, וְחַטָּאת – בֵּין בְּגוּפָהּ בֵּין בִּבְעָלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד״ – כֹּל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לָבֹא בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד, אֵין חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן. וְאִילּוּ אָשָׁם – שַׁיְּירֵהּ; בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא לִשְׁמוֹ – אָשָׁם נָמֵי לִיפְטְרֵיהּ! אֶלָּא לָאו שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ? לְעוֹלָם שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא – דְּמַקֵּישׁ אָשָׁם לְחַטָּאת. תְּנָא עִיקָּר, וְכׇל שֶׁכֵּן לְטָפֵל. תָּא שְׁמַע: דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר, תָּנָא דְּבֵי רַבִּי לֵיוַאי: יָכוֹל שֶׁאֲנִי מוֹצִיא אַף עוֹלַת מְחוּסַּר זְמַן בִּבְעָלִים, אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע; מִנַּיִן? וְנָסֵיב לְהוּ תַּלְמוּדָא לְחִיּוּבָא, וְלָא יָדַעְנָא מַאי הִיא. מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר רָבִינָא: ״שׁוֹר״ – מִכׇּל מָקוֹם, ״כֶּשֶׂב״ – מִכׇּל מָקוֹם, ״עֵז״ – מִכׇּל מָקוֹם. הָא מַאי רוּמְיָא? כִּדְאָמְרַתְּ! אָמַר רַב נַחְמָן: מִשּׁוּם דְּרָמֵי דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי לֵיוַאי אַדְּתָנֵי לֵוִי: אֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע שֶׁשְּׁחָטָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָן – כְּשֵׁירִין, וְלֹא עָלוּ לַבְּעָלִים לְשׁוּם חוֹבָה. שְׁחָטָן מְחוּסַּר זְמַן בִּבְעָלִים, אוֹ שֶׁהָיוּ בְנֵי שְׁתֵּי שָׁנִים וּשְׁחָטָן – פְּסוּלִין. וּמְשַׁנֵּי רַב דִּימִי: לָא קַשְׁיָא; כָּאן לִשְׁמוֹ, כָּאן שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. רַב אָשֵׁי רָמֵי מַתְנִיתִין אַבָּרַיְיתָא, וּמְשַׁנֵּי: כָּאן לִשְׁמוֹ, וְכָאן שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ. לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַב הוּנָא? אָמַר לְךָ רַב הוּנָא: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן שֶׁהִפְרִישׁ שְׁתֵּי אֲשָׁמוֹת לְאַחְרָיוּת, דְּחַד מִינַּיְיהוּ מֵעִיקָּרָא עוֹלָה הִיא; כִּדְרַב הוּנָא אָמַר רַב. דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: אָשָׁם שֶׁנִּיתַּק לִרְעִיָּה, וּשְׁחָטוֹ סְתָם – כָּשֵׁר לָעוֹלָה. הַמַּעֲלֶה מִבְּשַׂר חַטָּאת וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: מִנַּיִן לַמַּעֲלֶה מִבְּשַׂר חַטָּאת, וּמִבְּשַׂר אָשָׁם, וּמִבְּשַׂר קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וּמִבְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים, וּמִמּוֹתַר הָעוֹמֶר, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, וְלֶחֶם הַפָּנִים, וּשְׁיָרֵי מְנָחוֹת – שֶׁפָּטוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עוֹלָה״ – מָה עוֹלָה שֶׁהִיא רְאוּיָה לְהַעֲלָאָה, אַף כֹּל שֶׁרְאוּיָה לְהַעֲלָאָה. מִנַּיִן שֶׁאַף הַיּוֹצֵק, וְהַבּוֹלֵל, וְהַפּוֹתֵת, וְהַמּוֹלֵחַ, וְהַמֵּנִיף, וְהַמַּגִּישׁ, וְהַמְסַדֵּר הַשֻּׁלְחָן, וְהַמֵּטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, וְהַקּוֹמֵץ, וְהַמְקַבֵּל בַּחוּץ – שֶׁפָּטוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר יַעֲלֶה עוֹלָה אוֹ זָבַח״ – מָה הַעֲלָאָה שֶׁהִיא גְּמַר עֲבוֹדָה, אַף כֹּל שֶׁהוּא גְּמַר עֲבוֹדָה. עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְכוּ׳. יָתֵיב רַב הוּנָא בַּר רַב קַטִּינָא קַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא, וְקָא קָרֵי: ״וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. אֲמַר לֵיהּ, הָכִי אָמַר רַבִּי אַסִּי: קָרְבוּ וּפָסְקוּ. סְבַר לְאוֹתוֹבֵיהּ מִמַּתְנִיתִין; שַׁמְעֵיהּ דְּקָאָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: עוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – אֵינָהּ טְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ; אוֹתְבֵיהּ בָּרַיְיתָא דְּשָׁוְיָא בְּכוּלְּהוּ. דְּתַנְיָא: עַד שֶׁלֹּא הוּקַם הַמִּשְׁכָּן – הַבָּמוֹת מוּתָּרוֹת, וַעֲבוֹדָה בִּבְכוֹרוֹת, וְהַכֹּל כְּשֵׁירִין לְהִקָּרֵיב; בְּהֵמָה, חַיָּה וָעוֹף, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, תְּמִימִין וּבַעֲלֵי מוּמִין, טְהוֹרִין אֲבָל לֹא טְמֵאִין. וְהַכֹּל קָרְבוּ עוֹלוֹת. וְעוֹלָה שֶׁהִקְרִיבוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר – טְעוּנָה הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ. וְגוֹיִם בִּזְמַן הַזֶּה רַשָּׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן. תַּנָּאֵי הִיא; דְּתַנְיָא: ״וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה׳ יִתְקַדָּשׁוּ״ – רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה אוֹמֵר: זוֹ פְּרִישׁוּת בְּכוֹרוֹת. רַבִּי אוֹמֵר: זוֹ פְּרִישׁוּת נָדָב וַאֲבִיהוּא. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר זוֹ פְּרִישׁוּת נָדָב וַאֲבִיהוּא – הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה׳ לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר זוֹ פְּרִישׁוּת בְּכוֹרוֹת – הֵיכָא רְמִיזָא? דִּכְתִיב: ״וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי״ – אַל תִּקְרֵי ״בִּכְבוֹדִי״, אֶלָּא ״בִּמְכוּבָּדַיי בִּכְבוּדַיי״. דָּבָר זֶה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה וְלֹא יָדְעוּ, עַד שֶׁמֵּתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן. כֵּיוָן שֶׁמֵּתוּ בְּנֵי אַהֲרֹן, אָמַר לוֹ: אַהֲרֹן אָחִי, לֹא מֵתוּ בָּנֶיךָ אֶלָּא לְהַקְדִּישׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כֵּיוָן שֶׁיָּדַע אַהֲרֹן שֶׁבָּנָיו יְדוּעֵי מָקוֹם הֵן, שָׁתַק וְקִבֵּל שָׂכָר; שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּדֹּם אַהֲרֹן״. וְכֵן בְּדָוִד הוּא אוֹמֵר: ״דּוֹם לַה׳ וְהִתְחוֹלֵל לוֹ״ – אַף עַל פִּי שֶׁמַּפִּיל לְךָ חֲלָלִים חֲלָלִים, אַתְּ שְׁתוֹק. וְכֵן בִּשְׁלֹמֹה הוּא אוֹמֵר: ״עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר״ – פְּעָמִים שֶׁשּׁוֹתֵק וּמְקַבֵּל שָׂכָר עַל הַשְּׁתִיקָה, פְּעָמִים מְדַבֵּר וּמְקַבֵּל שָׂכָר עַל הַדִּבּוּר. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי דִּכְתִיב: ״נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁךָ״? אַל תִּיקְרֵי ״מִמִּקְדָּשֶׁךָ״ אֶלָּא ״מִמְּקוּדָּשֶׁיךָ״ – בְּשָׁעָה שֶׁעוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דִּין בִּקְדוֹשָׁיו, מִתְיָירֵא וּמִתְעַלֶּה וּמִתְהַלֵּל. אֶלָּא קַשְׁיָא עוֹלָה! תְּרֵי תַּנָּאֵי הִיא; דְּתַנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: כְּלָלוֹת נֶאֶמְרוּ בְּסִינַי, וּפְרָטוֹת בְּאֹהֶל מוֹעֵד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּלָלוֹת וּפְרָטוֹת נֶאֶמְרוּ בְּסִינַי, וְנִשְׁנוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד, וְנִשְׁתַּלְּשׁוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב. אָמַר מָר: הַכֹּל כְּשֵׁירִין לְהַקְרִיב. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב הוּנָא, דְּאָמַר קְרָא: ״וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַה׳ וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וּמִכׇּל עוֹף הַטָּהוֹר״; בְּהֵמָה – כְּמַשְׁמָעוֹ. חַיָּה – בִּכְלַל בְּהֵמָה.

2 רמב"ם על משנה קידושין פתח ↗

עבד עברי נקנה בכסף ובשטר וקונה עצמו כו': כתוב בתורה בעבד עברי מכסף מקנתו מלמד שהוא נקנה בכסף ונאמר באמה העבריה והפדה מלמד שמגרעת מפדיונה ויוצאה ואמר כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה מקיש עברי לעבריה ונאמר באמה העבריה אם אחרת יקח לו הקישה הכתוב לאחרת מה אחרת בשטר אף אמה העבריה נקנית בשטר וילמוד עבד עברי מאמה עבריה שהוא נקנה בשטר כמותה ויצא בגרעון כסף ונלמוד אמה עבריה מעבד עברי שהיא נקנית בכסף כמותו ותצא בשנים. ומה שאמר בשנים ר"ל עבודת שש שנים מיום שנמכר עד תשלום ששה שנים ואפילו היה בכלל השש שנים שמטה והוא מה שאמר שש שנים יעבוד ובשביעית ר"ל פעמים שהוא עובד בשביעית ואם נזדמן שנת היובל בתוך השש שנים יצא לחירות. וגרעון כסף הוא שיחשוב הקונה לפי חשבון השנים שעבד אצלו וגורע מה שמגיע להם מדמיו ונותן לו השאר ויצא כיצד הרי שלקחו בששים דינרין ועבד אצלו שתי שנים נותן לו ארבעים דינרין ויצא בן חורין ואל זה הענין רמז באמה העבריה כשאמר והפדה: ובסימנין ר"ל שתביא שתי שערות אחר תשלום י"ב שנה ויום אחד וזה בא בקבלה ויצאה חנם אלו ימי הבגרות. אין כסף אלו ימי הנערות וימי הנערות הם אחר שהביאה ב' שערות עד ששה חדשים כמו שבארנו בפ' שלישי מכתובות הל"ח. ואמר בנרצע ואף לאמתך תעשה כן ולכך האמה העבריה גם כן יוצאה במיתת האדון ולא זכר אותה התנא מפני שהיא משותפת עם הנרצע בזה הענין. ואמנם עבד עברי כשמת האדון אם הניח בן עובד את הבן עד תשלום שש שנים ואם לא הניח בן יוצא לחירות ואינו עובד לא את הבת ולא את האח ולא שאר יורשים. ודע שעבד עברי כשמכר הוא את עצמו מפני העניות הוא שנאמר עליו בתורה כי ימכר לך אחיך העברי וכשמכרוהו ב"ד נאמר בו ונמכר בגנבתו ואם היו דמיו יותר מן הסך שנשאר עליו מקרן גניבתו אינו נמכר. וכבר נקדם לך בפ' ג' הל"ח מסוטה האיש נמכר בגנבתו ולא האשה נמכרת בגנבתה ואמנם מוכר אותה אביה בעודה קטנה כמו שבארנו בפרק שלישי מכתובות הל"ח. ואמרו שטר אמה עבריה מי כותבו האב כותבו כגון שיכתוב לו בתי מכורה לך בתי קנויה לך ונותן לו השטר בפני עדים. ואחר שזכרנו קצת מדיני עבד עברי נשלים אותם דרך העברה אחר שתדע שהנמכר לעובד כוכבים יוצא גם כן במיתת האדון ומזה הענין הוא מה שאמרו המוכר עצמו נמכר לשש ויותר על שש מכרוהו ב"ד אינו נמכר אלא לשש המוכר את עצמו אינו נרצע מכרוהו ב"ד נרצע המוכר עצמו אין מעניקין לו מכרוהו ב"ד מעניקין לו המוכר עצמו אין רבו מוסר לו שפחה כנענית מכרוהו בית דין רבו מוסר לו שפחה כנענית והיא מותרת לו כל זמן שהוא עבד והבנים שיש לו ממנה עבדים והוא מה שאומר בתורה האשה וילדיה תהיה לאדוניה ויש לו רשות לאדון להכריחו על זה אם לא רצה העבד. ואמרו ואלו מעניקין להם היוצא בשנים וביובל ובמיתת האדון ואמה עבריה בסימנין אבל יוצא בגרעון כסף אין מעניקין לו ושיעור הדבר שיגיע לו מממונו לא פחות ממה ששוה ל' סלעים והסלע ד' דינרין וכבר בארנו הלכה קודמת שיעור הדינר ואמרו מנין לבורח שחייב להשלים שנאמר שש שנים יעבוד. ואמרו ענק אמה עבריה ומציאתה לאביה לפי שהיא עדיין נערה כמו שבארנו והיא ברשות אביה ואם מת אביה הרי היא לעצמה לפי שהעיקר אצלנו אין אדם מוריש זכות בתו לבנו לפיכך אין לאחיה בזה שום דבר וענק ע"ע לעצמו ואין לב"ח שום זכות בו ולא יגבה חובו מזה וכל זמן שחלה ע"ע והוא אצל רבו והיה חולה פחות מד' שנים רצופין או מקוטעין יחשב לו זמן החולי מכלל שש שנים ואם התמיד בחליו ד' שנים חייב להשלים לפי שהוא כמו השכיר והנך רואה מה שכתוב בתורה דברים ט״ו:י״ח כי משנה שכר שכיר: וכבר ידעת לשון התורה באמה העבריה אשר לא יעדה ואמרו כיצד מצות יעוד אומר לה בפר שנים הרי את מקודשת לי הרי את מאורסת לי הרי את לי לאינתו אפילו בסוף שש ואפילו סמוך לשקיעת החמה ונוהג בה מנהג אישות ואינו נוהג מנהג שפחות. וכתוב בתורה ואם לבנו ייעדנה והוא שיאמר לה הרי את מקודשת לבני אבל צריך שיהיה הבן גדול וירצה בכך וכן אמרו אין יעוד אלא בגדול ואין יעוד אלא מדעתה ומכר אמה העבריה אינו קיים אלא לאדם שיש לה עליו קידושין או יש לה על בנו קידושין ואף על פי שאין לה עליו כגון שימכור את בתו לאביו שאי אפשר שייעד אותה אלא לבנו מפני שהיא בת אחיו ואמרו לאמה מלמד שמוכרה לפסולין. וכשיעדה לו או לבנו אינה יוצאה אלא בגט ואמנם יוצאה בכל אלו הדרכים כשלא יעדה לא לו ולא לבנו. ודע שמחייבין האב לפדות את בתו כשמכרה משום פגם משפחה והוא מה שאמר מפדין אותה בעל כרחו ואמרו אינה נמכרת ונשנית. וממה שצריך שתדעהו שהגנב כשגנב מראובן ונמכר בגניבתו אח"כ גנב פעם שניה מראובן עצמו הרי זה אינו נמכר פעם שניה לפי שלא ימכרנו ראובן שתי פעמים אמרו כיון שנמכר פעם אחת אי אתה רשאי למוכרו. ולא יהיה המרצע אלא של מתכת ואין רוצעין אלא בגובה של אוזן ועבד עברי כהן אינו נרצע מפני שנעשה בעל מום אבל לוקח שפחה כנענית מפני שהיא מותרת לו כל זמן העבדות ואמרו בכל עבד עברי יש לו אשה ובנים רבו מוסר לו שפחה כנענית ואמרו אם אמר יאמר העבד עד שיאמר וישנה העבד עד שיאמר כשהוא עבד ועד שיאמר בתחלת שש ובסוף שש. לו אשה ובנים ולרבו אין אשה ובנים אינו נרצע שנאמר כי אהבך ואת ביתך לרבו אשה ובנים ולו אין אשה ובנים אינו נרצע שנאמר את אשתי ואת בני הוא אוהב את רבו ורבו אינו אוהבו אינו נרצע שנאמר כי טוב לו עמך רבו אוהבו והוא אינו אוהב. רבו אינו נרצע שנאמר כי אהבך ואת ביתך הוא חולה ורבו אינוו חולה אינו נרצע שנאמר כי טוב לו רבו חולה והוא אינו חולה אינו נרצע שנאמר עמך ת"ר כי טוב לו עמך עמך במאכל עמך במשתה. שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא פת קיבר אתה שותה יין ישן והוא יין חדש אתה ישן על גבי המוכין והוא ישן על גבי התבן מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו ואמרו רבו חייב במזון אשתו ובניו ולכך אמר ויצאה אשתו עמו ויצא מעמך הוא ובניו עמו לפי שאין לו עליהם רשות ואמנם ר"ל שהם יוצאים מטרתו וכמו כן אינו מותר לו שישתעבד בו בכל ימי העבדות בענינים שיש בהם גנאי גדול כגון שינעול מנעליו או יוליך כליו לבית המרחץ לפי שנאמר לא ימכרו ממכרת עבד ואמרו אין עבד עברי נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג:

3 קידושין פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְיָצָא מֵעִמָּךְ הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ״, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם הוּא נִמְכָּר – בָּנָיו וּבְנוֹתָיו מִי נִמְכָּרִים? מִכָּאן שֶׁרַבּוֹ חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹת בָּנָיו. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ״, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם הוּא נִמְכָּר – אִשְׁתּוֹ מִי נִמְכְּרָה? מִכָּאן שֶׁרַבּוֹ חַיָּיב בִּמְזוֹנוֹת אִשְׁתּוֹ.

4 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

508 כמו שנאמר דברים כג, כה "כי תבוא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך וגו'". וכן נאמר תהלים קז, ט "כי השביע נפש שוקקה ונפש רעבה מלא טוב", הרי השביעה היא לנפש. והאור החיים שמות כא, ד כתב "אם הוא אדם אשר... אפילו מאכלו ומשקהו אינו אלא בשביל הנשמה, על דרך אומרו 'צדיק אוכל לשובע נפשו', להגדיל הרוחניות". ונאמר עוד תהלים סג, ה-ו "כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי כמו חלב ודשן תשבע נפשי וגו'". ובגמרא ברכות טז: איתא "אמר רבי אלעזר, מאי דכתיב 'כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי', 'כן אברכך בחיי' זו קריאת שמע, 'בשמך אשא כפי' זו תפלה, ואם עושה כן עליו הכתוב אומר 'כמו חלב ודשן תשבע נפשי'". ובנתיב העבודה פ"ט א, קג: כתב: "בארו בזה כי קריאת שמע ותפלה הוא חבור העלול עם העלה, במה שהוא יתברך עלה אל האדם, שזהו ענין קריאת שמע ותפלה. וכאשר יקבל עליו העלול את העלה שהוא עלתו, הנה דבר זה משביע את החסרון שלו במה שהוא יתברך עלתו, וישלם העלול מן החסרון. וזה שאמר 'כמו חלב ודשן תשבע נפשי', שהאדם הוא חסר, וחלב ודשן משביע החסרון של נפשו הרעבה לגמרי. כן קריאת שמע ותפלה משביעים את האדם לגמרי מה שחסר העלול, ו'תשבע נפשי' הוא נפש האדם כמשמעות לשון המקרא". ובח"א לב"ב נח. ג, פב. כתב: "השלחן אשר אוכל עליו נאמר 'צדיק אוכל לשובע נפשו', והוא קיום הנפש... והמטה הוא לגוף, כי האדם כאשר ישן לא נשאר רק הגוף".

7 סוטה פתח ↗

הָאוֹמֶרֶת ״טְמֵאָה אֲנִי לָךְ״, וְשֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵאָה, וְהָאוֹמֶרֶת ״אֵינִי שׁוֹתָה״, וְשֶׁבַּעְלָהּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ, וְשֶׁבַּעְלָהּ בָּא עָלֶיהָ בַּדֶּרֶךְ, וְכׇל הַנְּשׂוּאוֹת לְכֹהֲנִים — מִנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת. בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן — מִנְחָתָהּ נִשְׂרֶפֶת, וְכֹהֶנֶת שֶׁנִּשֵּׂאת לְיִשְׂרָאֵל — מִנְחָתָהּ נֶאֱכֶלֶת. מָה בֵּין כֹּהֵן לְכֹהֶנֶת? מִנְחַת כֹּהֶנֶת נֶאֱכֶלֶת, וּמִנְחַת כֹּהֵן אֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת. כֹּהֶנֶת מִתְחַלֶּלֶת, וְכֹהֵן אֵין מִתְחַלֵּל. כֹּהֶנֶת מִטַּמְּאָה לְמֵתִים, וְאֵין כֹּהֵן מִטַּמֵּא לְמֵתִים. כֹּהֵן אוֹכֵל בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְאֵין כֹּהֶנֶת אוֹכֶלֶת בְּקׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים. מָה בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה: הָאִישׁ פּוֹרֵעַ וּפוֹרֵם, וְאֵין הָאִשָּׁה פּוֹרַעַת וּפוֹרֶמֶת. הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר, וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת בְּנָהּ בְּנָזִיר. הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו, וְאֵין הָאִשָּׁה מְגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה מְקַדֶּשֶׁת אֶת בִּתָּהּ. הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה מוֹכֶרֶת אֶת בִּתָּהּ. הָאִישׁ נִסְקָל עָרוֹם, וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרוּמָּה. הָאִישׁ נִתְלֶה, וְאֵין הָאִשָּׁה נִתְלֵית. הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵיבָתוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵיבָתָהּ. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הַנְּשׂוּאוֹת לַכְּהוּנָּה מִנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת. כֵּיצַד? כֹּהֶנֶת לְוִיָּה וְיִשְׂרְאֵלִית שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן — אֵין מִנְחָתָהּ נֶאֱכֶלֶת, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֵלֶק בָּהּ. וְאֵינָהּ עוֹלָה כָּלִיל — מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לָהּ חֵלֶק בָּהּ. אֶלָּא — הַקּוֹמֶץ קָרֵב בְּעַצְמוֹ, וְהַשִּׁירַיִם קְרֵיבִין בְּעַצְמָן. אִיקְּרִי כָּאן: כֹּל שֶׁהוּא מִמֶּנּוּ לָאִישִּׁים — הֲרֵי הוּא בְּ״בַל תַּקְטִירוּ״! אָמַר יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: דְּמַסֵּיק לְהוּ לְשׁוּם עֵצִים, כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לְרֵיחַ נִיחוֹחַ אִי אַתָּה מַעֲלֶה, אֲבָל אַתָּה מַעֲלֵיהוּ לְשׁוּם עֵצִים. הָנִיחָא לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאִית לֵיהּ הַאי סְבָרָא, אֶלָּא לְרַבָּנַן דְּלֵית לְהוּ הַאי סְבָרָא, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דְּעָבְדִי לְהוּ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַקּוֹמֶץ קָרֵב בְּעַצְמוֹ, וְהַשִּׁירַיִם מִתְפַּזְּרִים עַל בֵּית הַדֶּשֶׁן. וַאֲפִילּוּ רַבָּנַן לָא פְּלִיגִי עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אֶלָּא בְּמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁל כֹּהֲנִים, דְּבַת הַקְרָבָה הִיא. אֲבָל בְּהָא, אֲפִילּוּ רַבָּנַן מוֹדוּ. בַּת יִשְׂרָאֵל הַנְּשׂוּאָה וְכוּ׳. מַאי טַעְמָא — דְּאָמַר קְרָא: ״וְכׇל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל״. כֹּהֵן וְלֹא כֹּהֶנֶת. כֹּהֶנֶת מִתְחַלֶּלֶת, כֹּהֵן אֵין מִתְחַלֵּל. מְנָלַן — דְּאָמַר קְרָא: ״וְלֹא יְחַלֵּל זַרְעוֹ בְּעַמָּיו״. זַרְעוֹ מִתְחַלֵּל, וְהוּא אֵינוֹ מִתְחַלֵּל. כֹּהֶנֶת מִטַּמְּאָה כּוּ׳. מַאי טַעְמָא — אָמַר קְרָא: ״אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן״. בְּנֵי אַהֲרֹן וְלֹא בְּנוֹת אַהֲרֹן. כֹּהֵן אוֹכֵל בְּקׇדְשֵׁי קֳדָשִׁים, דִּכְתִיב: ״כׇּל זָכָר בִּבְנֵי אַהֲרֹן יֹאכֲלֶנָּה״. וּמָה בֵּין אִישׁ כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״אִישׁ״ — אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. אִשָּׁה מִנַּיִן? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ״ — הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם, אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִישׁ״ — לָעִנְיָן שֶׁלְּמַטָּה, אִישׁ פּוֹרֵעַ וְכוּ׳. הָאִישׁ מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר, וְאֵין הָאִשָּׁה מַדֶּרֶת בְּנָהּ בְּנָזִיר. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר: הָאִישׁ מְגַלֵּחַ עַל נְזִירוּת אָבִיו, וְאֵין הָאִשָּׁה מְגַלַּחַת עַל נְזִירוּת אָבִיהָ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר. הָאִישׁ מְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה מְקַדֶּשֶׁת אֶת בִּתָּהּ — דִּכְתִיב: ״אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה״. הָאִישׁ מוֹכֵר אֶת בִּתּוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה מוֹכֶרֶת אֶת בִּתָּהּ — דִּכְתִיב: ״וְכִי יִמְכּוֹר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ״. הָאִישׁ נִסְקָל עָרוֹם כּוּ׳. מַאי טַעְמָא — ״וְרָגְמוּ אוֹתוֹ״. מַאי ״אוֹתוֹ״? אִילֵּימָא אוֹתוֹ וְלֹא אוֹתָהּ, וְהָכְתִיב ״וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִיא״! אֶלָּא: אוֹתוֹ בְּלֹא כְּסוּתוֹ, וְלֹא אוֹתָהּ בְּלֹא כְּסוּתָהּ. הָאִישׁ נִתְלֶה וְאֵין כּוּ׳. מַאי טַעְמָא — אָמַר קְרָא: ״וְתָלִיתָ אוֹתוֹ עַל עֵץ״, אוֹתוֹ וְלֹא אוֹתָהּ. הָאִישׁ נִמְכָּר בִּגְנֵיבָתוֹ, וְאֵין הָאִשָּׁה נִמְכֶּרֶת בִּגְנֵיבָתָהּ. מַאי טַעְמָא, אָמַר קְרָא: ״וְנִמְכַּר בִּגְנֵיבָתוֹ״, בִּגְנֵיבָתוֹ וְלֹא בִּגְנֵיבָתָהּ. הֲדַרַן עֲלָךְ הָיָה נוֹטֵל אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם — לֹא שׁוֹתוֹת וְלֹא נוֹטְלוֹת כְּתוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ״, פְּרָט לַאֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם. אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת

8 קידושין פתח ↗

מַאי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה? דְּתַנְיָא: ״יְעָדָהּ, וְהֶפְדָּהּ״ – צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא שְׁהוּת בַּיּוֹם כְּדֵי פְדִיָּיה.

11 סוטה פתח ↗

״וַיִּפְּלוּ בְיַד דָּוִד וּבְיַד עֲבָדָיו״, דִּכְתִיב: ״וַתִּשַּׁק עׇרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ״. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבוֹאוּ בְּנֵי הַנְּשׁוּקָה, וְיִפְּלוּ בְּיַד בְּנֵי הַדְּבוּקָה. דָּרֵשׁ רָבָא: בִּשְׂכַר אַרְבַּע דְּמָעוֹת שֶׁהוֹרִידָה עׇרְפָּה עַל חֲמוֹתָהּ — זָכְתָה וְיָצְאוּ מִמֶּנָּה אַרְבָּעָה גִּבּוֹרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתִּשֶּׂנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה עוֹד״,

11 בבא בתרא פתח ↗

קִנְאַת סוֹפְרִים תַּרְבֶּה חָכְמָה. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: וּמוֹדֶה רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ בְּרוֹכְלִין הַמַּחֲזִירִין בָּעֲיָירוֹת, דְּלָא מָצֵי מְעַכֵּב; דְּאָמַר מָר: עֶזְרָא תִּקֵּן לָהֶן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהוּ רוֹכְלִין מַחֲזִירִין בָּעֲיָירוֹת, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ תַּכְשִׁיטִין מְצוּיִין לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל. וְהָנֵי מִילֵּי לְאַהְדּוֹרֵי, אֲבָל לְאִקְּבוֹעֵי – לָא. וְאִי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן הוּא, אֲפִילּוּ לְאִקְּבוֹעֵי נָמֵי. כִּי הָא דְּרָבָא שְׁרָא לְהוּ לְרַבִּי יֹאשִׁיָּה וּלְרַב עוֹבַדְיָה לְאִקְּבוֹעֵי – דְּלָא כְּהִלְכְתָא. מַאי טַעְמָא? כֵּיוָן דְּרַבָּנַן נִינְהוּ, אָתוּ לִטַּרְדוּ מִגִּירְסַיְיהוּ. הָנְהוּ דִּיקּוּלָאֵי דְּאַיְיתוֹ דִּיקְלָאֵי לְבָבֶל. אֲתוֹ בְּנֵי מָתָא קָא מְעַכְּבִי עִלָּוַיְהוּ. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרָבִינָא, אֲמַר לְהוּ: מֵעָלְמָא אָתוּ, וּלְעָלְמָא לִיזַבְּנוּ. וְהָנֵי מִילֵּי בְּיוֹמָא דְשׁוּקָא, אֲבָל בְּלָא יוֹמָא דְשׁוּקָא – לָא. וּבְיוֹמָא דְשׁוּקָא נָמֵי לָא אָמְרִינַן אֶלָּא לְזַבּוֹנֵי בְּשׁוּקָא, אֲבָל לְאַהְדּוֹרֵי – לָא. הָנְהוּ עָמוֹרָאֵי דְּאַיְיתוֹ עַמְרָא לְפוּם נַהֲרָא. אֲתוֹ בְּנֵי מָתָא קָא מְעַכְּבִי עִלָּוַיְהוּ. אֲתוֹ לְקַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא, אָמַר לְהוּ: דִּינָא הוּא דִּמְעַכְּבִי עֲלַיְיכוּ. אֲמַרוּ לֵיהּ: אִית לַן אַשְׁרַאי! אֲמַר לְהוּ: זִילוּ זַבְּנוּ שִׁיעוּר חַיּוּתַיְיכוּ עַד דְּעָקְרִיתוּ אַשְׁרַאי דִּידְכוּ, וְאָזְלִיתוּ. רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אַיְיתִי גְּרוֹגְרוֹת בִּסְפִינָה. אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא לְרָבָא: פּוֹק חֲזִי, אִי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן הוּא – נַקֵּיט לֵיהּ שׁוּקָא. אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב אַדָּא בַּר אַבָּא: פּוֹק תְּהִי לֵיהּ בְּקַנְקַנֵּיהּ. נְפַק אֲזַל בְּעָא מִינֵּיהּ: פִּיל שֶׁבְּלַע כְּפִיפָה מִצְרִית, וֶהֱקִיאָהּ דֶּרֶךְ בֵּית הָרְעִי, מַהוּ? לָא הֲוָה בִּידֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: מָר נִיהוּ רָבָא? טְפַח לֵיהּ בְּסַנְדָּלֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: בֵּין דִּידִי לְרָבָא אִיכָּא טוּבָא, מִיהוּ עַל כׇּרְחָךְ אֲנָא רַבָּךְ, וְרָבָא רַבָּה דְרַבָּךְ. לָא נַקִּטוּ לֵיהּ שׁוּקָא, פְּסוּד גְּרוֹגְרוֹת דִּידֵיהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף, אֲמַר לֵיהּ: חֲזִי מָר מַאי עֲבַדוּ לִי! אֲמַר לֵיהּ: מַאן דְּלָא שַׁהֲיַיהּ לְאוֹנִיתָא דְּמַלְכָּא דֶּאֱדוֹם, לָא נְשַׁהֲיַיהּ לְאוֹנִיתָיךְ. דִּכְתִיב: ״כֹּה אָמַר ה׳: עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי מוֹאָב וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, עַל שׇׂרְפוֹ עַצְמוֹת מֶלֶךְ אֱדוֹם לַסִּיד״. נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַבָּא. רַב יוֹסֵף אָמַר: אֲנָא עֲנֵישְׁתֵּיהּ – דַּאֲנָא לַטְיִיתֵיהּ. רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר: אֲנָא עֲנֵישְׁתֵּיהּ, דְּאַפְסֵיד גְּרוֹגְרוֹת דִּידִי. אַבָּיֵי אָמַר: אֲנָא עֲנֵישְׁתֵּיהּ, דַּאֲמַר לְהוּ לְרַבָּנַן: אַדִּמְגָרְמִיתוּ גַּרְמֵי בֵּי אַבָּיֵי, תּוּ אִכְלוּ בִּישְׂרָא שַׁמִּינָא בֵּי רָבָא. וְרָבָא אָמַר: אֲנָא עֲנֵישְׁתֵּיהּ, דְּכִי הֲוָה אָזֵיל לְבֵי טַבָּחָא לְמִשְׁקַל אוּמְצָא, אָמַר לְהוּ לְטַבָּחֵי: אֲנָא שָׁקֵילְנָא בִּישְׂרָא מִיקַּמֵּי שַׁמָּעֵיהּ דְּרָבָא, דַּאֲנָא עֲדִיפְנָא מִינֵּיהּ. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אֲנָא עֲנֵישְׁתֵּיהּ – דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק רֵישׁ כַּלָּה הֲוָה. כׇּל יוֹמָא מִיקַּמֵּי דְּנֵיעוּל לְכַלָּה, מַרְהֵיט בַּהֲדֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַבָּא לִשְׁמַעְתֵּיהּ, וַהֲדַר עָיֵיל לְכַלָּה. הָהוּא יוֹמָא נַקְטוּהּ רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרַב אַדָּא בַּר אַבָּא מִשּׁוּם דְּלָא הֲווֹ בְּסִיּוּמָא, אֲמַרוּ לֵיהּ: אֵימָא לַן הָנֵי שְׁמַעְתָּתָא דְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה הֵיכִי אַמְרִינְהוּ רָבָא. אֲמַר לְהוּ: הָכִי אָמַר רָבָא, וְהָכִי אָמַר רָבָא. אַדְּהָכִי נְגַהּ לֵיהּ לְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, וְלָא אָתֵי רַב אַדָּא בַּר אַבָּא; אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: קוּם, דִּנְגַהּ לַן, לְמָה יָתֵיב מָר? אֲמַר לְהוּ: יָתֵיבְנָא וְקָא מְנַטְּרָא לְעַרְסֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַבָּא. אַדְּהָכִי נְפַק קָלָא דְּנָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַבָּא. וּמִסְתַּבְּרָא, דְּרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק עַנְשֵׁיהּ. מַתְנִי׳ מִי שֶׁהָיָה כּוֹתְלוֹ סָמוּךְ לְכוֹתֶל חֲבֵירוֹ, לֹא יִסְמוֹךְ לוֹ כּוֹתֶל אַחֵר, אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת. הַחַלּוֹנוֹת – בֵּין מִלְּמַעְלָן, בֵּין מִלְּמַטָּן, בֵּין כְּנֶגְדָּן – אַרְבַּע אַמּוֹת. גְּמָ׳ וְקַמָּא הֵיכִי סָמֵיךְ? אָמַר רַב יְהוּדָה, הָכִי קָאָמַר: הַבָּא לִסְמוֹךְ, לֹא יִסְמוֹךְ אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת. מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: וְהָא ״מִי שֶׁהָיָה כּוֹתְלוֹ סָמוּךְ לְכוֹתֶל חֲבֵירוֹ״ קָתָנֵי! אֶלָּא אָמַר רָבָא, הָכִי קָתָנֵי: מִי שֶׁהָיָה כּוֹתְלוֹ סָמוּךְ לְכוֹתֶל חֲבֵירוֹ בְּרָחוֹק אַרְבַּע אַמּוֹת, וְנָפַל, לֹא יִסְמוֹךְ לוֹ כּוֹתֶל אַחֵר – אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת. מַאי טַעְמָא? דְּדַוְושָׁא דְּהָכָא מְעַלֵּי לְהָתָם. אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כּוֹתֶל גִּינָה, אֲבָל כּוֹתֶל חָצֵר – אִם בָּא לִסְמוֹךְ, סוֹמֵךְ. רַבִּי אוֹשַׁעְיָא אוֹמֵר: אֶחָד כּוֹתֶל גִּינָּה וְאֶחָד כּוֹתֶל חָצֵר – אִם בָּא לִסְמוֹךְ, אֵינוֹ סוֹמֵךְ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא: וְלָא פְּלִיגִי – הָא בְּעִיר יְשָׁנָה, הָא בְּעִיר חֲדָשָׁה. תְּנַן: הַחַלּוֹנוֹת, בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִכְּנֶגְדָּן – אַרְבַּע אַמּוֹת. וְתָנֵי עֲלַהּ: מִלְּמַעְלָן – כְּדֵי שֶׁלֹּא יָצִיץ וְיִרְאֶה, מִלְּמַטָּן – שֶׁלֹּא יַעֲמוֹד וְיִרְאֶה, וּמִכְּנֶגְדָּן – שֶׁלֹּא יַאֲפִיל. טַעְמָא שֶׁלֹּא יַאֲפִיל, אֲבָל מִשּׁוּם דַּוְושָׁא לָא! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּבָא מִן הַצַּד. וְכַמָּה? אָמַר יֵיבָא, חֲמוּהּ דְּאַשְׁיָין בַּר נִדְבָּךְ, מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: כִּמְלֹא רֹחַב חַלּוֹן. וַהֲלֹא מֵצִיץ! אָמַר רַב זְבִיד: בְּמַדִּיר אֶת כּוֹתְלוֹ. וְהָא אֲנַן תְּנַן: אַרְבַּע אַמּוֹת! לָא קַשְׁיָא: כָּאן מֵרוּחַ אַחַת, כָּאן מִשְׁתֵּי רוּחוֹת. תָּא שְׁמַע: וְאֶת הַכּוֹתֶל מִן הַמַּזְחֵילָה אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא זוֹקֵף אֶת הַסּוּלָּם. טַעְמָא מִשּׁוּם סוּלָּם, אֲבָל מִשּׁוּם דַּוְושָׁא לָא! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – בְּמַזְחֵילָה מְשׁוּפַּעַת, דְּאִי מִשּׁוּם דַּוְושָׁא הוּא – הָא קָא אָזֵיל וְאָתֵי תּוּתֵיהּ. מַתְנִי׳ מַרְחִיקִין אֶת הַסּוּלָּם מִן הַשּׁוֹבָךְ אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּקְפּוֹץ הַנְּמִיָּיה. וְאֶת הַכּוֹתֶל מִן הַמַּזְחֵילָה אַרְבַּע אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא זוֹקֵף אֶת הַסּוּלָּם. גְּמָ׳ לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי? דְּאִי רַבִּי יוֹסֵי, הָא אָמַר: זֶה חוֹפֵר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, וְזֶה נוֹטֵעַ בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ! אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי, הָא אָמַר רַב אָשֵׁי: כִּי הֲוֵינַן בֵּי רַב כָּהֲנָא, הֲוָה אָמַר: מוֹדֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּגִירֵי דִידֵיהּ; הָכָא נָמֵי, זִמְנִין דְּבַהֲדֵי דְּמַנַּח לֵיהּ – יָתְבָא בְּחוֹר וְקָפְצָה. וְהָא גְּרָמָא הוּא! אָמַר רַב טוֹבִי בַּר מַתְנָה, זֹאת אוֹמֶרֶת: גְּרָמָא בְּנִיזָּקִין אָסוּר. רַב יוֹסֵף הֲוָה לֵיהּ הָנְהוּ תָּאלֵי, דַּהֲווֹ

12 גיטין פתח ↗

עִנְבֵי תַאֲלָא בְּמַיִם. לַחֲזָזִיתָא – לַיְתֵי שַׁב חִיטֵּי אַרְזַנְיָיתָא, וְנִיקְלִינְהוּ אַמָּרָא חַדְתָּא, וְנָפֵיק מִשְׁחָא מִינַּיְיהוּ, וְנֵישׁוּף. רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי עֲבַד לֵיהּ לְהָהוּא גּוֹי לְדָבָר אַחֵר, וְאִיתַּסִּי. אָמַר שְׁמוּאֵל: הַאי מַאן דִּמְחוֹ לֵיהּ בַּאֲלוֹנְכֵּי דְפָרְסָאֵי, מִיחְיָיא לָא חָיֵי; אַדְּהָכִי וְהָכִי, נִיסְפּוֹ לֵיהּ בִּשְׂרָא שַׁמִּינָא אַגּוּמְרֵי, וְחַמְרָא חַיָּיא, אֶפְשָׁר דְּחָיֵי פּוּרְתָּא וּמְפַקֵּיד אַבֵּיתֵיהּ. אָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: הַאי מַאן דִּבְלַע זִיבּוּרָא – מִיחְיָיא לָא חָיֵי, אַדְּהָכִי וְהָכִי נַשְׁקְיֵהּ רְבִיעֵתָא דְּחַלָּא שַׁמְגָּז, אֶפְשָׁר דְּחָיֵי פּוּרְתָּא וּמְפַקֵּיד לְבֵיתֵיהּ. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אָכַל בְּשַׂר שׁוֹר בְּלֶפֶת, וְלָן בַּלְּבָנָה בְּלֵילֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר אוֹ חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּתְקוּפַת תַּמּוּז – אֹחַזְתּוֹ אֲחִילוּ. תָּנָא: וְהַמְמַלֵּא כְּרֵיסוֹ מִכׇּל דָּבָר, אֹחַזְתּוֹ אֲחִילוּ. אָמַר רַב פָּפָּא: אֲפִילּוּ מִתַּמְרֵי. פְּשִׁיטָא! סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וְאָמַר מָר: תַּמְרֵי – מַשְׂבְּעָן, וּמְשַׁחֲנָן, וּמְשַׁלְשְׁלָן, וּמְאַשְּׁרָן וְלָא מְפַנְּקָן; אֵימָא לָא, קָא מַשְׁמַע לַן. מַאי אֲחִילוּ? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אֵשׁ שֶׁל עֲצָמוֹת. מַאי ״אֵשׁ שֶׁל עֲצָמוֹת״? אָמַר אַבָּיֵי: אֵשׁ גַּרְמֵי. מַאי אָסוּתֵיהּ? אָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: כּוּלְּהוּ שַׁקְיָינֵי – תְּלָתָא, וְשִׁבְעָא, וּתְרֵיסַר; וְהַאי – עַד דְּמִתַּסֵּי. כּוּלְּהוּ שַׁקְיָינֵי – אַלִּיבָּא רֵיקָנָא, וְהַאי – בָּתַר דְּאָכֵל, וְשָׁתֵי, וְעָיֵיל לְבֵית הַכִּסֵּא, וְנָפֵיק וּמָשֵׁי יְדֵיהּ. וּמַיְיתוּ לֵיהּ בּוּנָא דִּשְׁתִיתָא דִּטְלָפְחֵי, וּבוּנָא דְּחַמְרָא עַתִּיקָא, וְנִיגְבְּלִינְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וְנֵיכוֹל; וְנִיכְרוֹךְ בִּסְדִינֵיהּ, וְנַיגְנְיֵהּ, וְלֵיכָּא דְּנוֹקְמֵיהּ עַד דְּקָאֵי מִנַּפְשֵׁיהּ; וְכִי קָאֵי, לִישְׁקְלֵיהּ לִסְדִינֵיהּ מִינֵּיהּ, וְאִי לָא, הָדַר עִילָּוֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ אֵלִיָּהוּ לְרַבִּי נָתָן: אֱכוֹל שְׁלִישׁ וּשְׁתֵה שְׁלִישׁ וְהַנַּח שְׁלִישׁ – לִכְשֶׁתִּכְעוֹס, תַּעֲמוֹד עַל מִילּוּאֶךָ. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: הָרוֹצֶה שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי חוֹלִי מֵעַיִים, יְהֵא רָגִיל בְּטִיבּוּל – קַיִץ וָחוֹרֶף; סְעוּדָתְךָ שֶׁהֲנָאָתְךָ מִמֶּנָּה – מְשׁוֹךְ יָדְךָ הֵימֶנָּה; וְאַל תְּשַׁהֶה עַצְמְךָ בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לִנְקָבֶיךָ. אָמַר מָר עוּקְבָא: הַאי מַאן דְּשָׁתֵי טִילְיָא חִיוָּרָא – אֹחַזְתּוֹ וִיתֵּק. אָמַר רַב חִסְדָּא: שִׁיתִּין מִינֵי חַמְרָא הֲווֹ, מְעַלְּיָא דְּכוּלְּהוּ – סוּמָּקָא רֵיחָתָנָא, גְּרִיעָא דְּכוּלְּהוּ – טִילְיָא חִיוָּרָא. אָמַר רַב יְהוּדָה: הַאי מַאן דְּיָתֵיב בְּצַפְרָנֵי נִיסָן גַּבֵּי נוּרָא, וְשָׁיֵיף מִשְׁחָא, וְנָפֵיק וְיָתֵיב בְּשִׁמְשָׁא – אֹחַזְתּוֹ וִיתַּק. תָּנוּ רַבָּנַן: הִקִּיז דָּם וְשִׁימֵּשׁ מִטָּתוֹ – הוֹוִיין לוֹ בָּנִים וִיתְּקִין. הִקִּיזוּ שְׁנֵיהֶם וְשִׁימְּשׁוּ – הוֹוִיין לָהֶן בָּנִים בַּעֲלֵי רָאתָן. אָמַר רַב פָּפָּא: לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא טָעֵים מִידֵּי, אֲבָל טָעֵים מִידֵּי – לֵית לַן בַּהּ. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: בָּא מִן הַדֶּרֶךְ וְשִׁימֵּשׁ מִטָּתוֹ – הוֹוִיין לוֹ בָּנִים וִיתְּקִין. תָּנוּ רַבָּנַן: הַבָּא מִבֵּית הַכִּסֵּא, אַל יְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ עַד שֶׁיִּשְׁהֶה שִׁיעוּר חֲצִי מִיל, מִפְּנֵי שֶׁשֵּׁד בֵּית הַכִּסֵּא מְלַוֶּה עִמּוֹ; וְאִם שִׁימֵּשׁ – הוֹוִיין לוֹ בָּנִים נִכְפִּים. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ מְעוּמָּד – אוֹחַזְתּוֹ עֲוִית; מְיוּשָּׁב – אוֹחַזְתּוֹ דָּלָרְיָא; הִיא מִלְּמַעְלָה וְהוּא מִלְּמַטָּה – אוֹחַזְתּוֹ דָּלָרְיָא. מַאי דָּלָרְיָא? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: סַם דָּלָרְיָא – דַּרְדָּרָא. מַאי דַּרְדָּרָא? אָמַר אַבָּיֵי: מוֹרִיקָא דְחוֹחֵי. רַב פָּפָּא אָלֵיס וּבָלַע לֵיהּ. רַב פַּפֵּי אָלֵיס וְשָׁדֵי לֵיהּ. אָמַר אַבָּיֵי: מִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ, לֵיתֵי שְׁלֹשָׁה קְפִיזֵי קוּרְטְמֵי דְחוֹחֵי, וְנֵידוּקִינְהוּ, וְנִישְׁלְקִינְהוּ בְּחַמְרָא וְנִישְׁתֵּי. אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֵן הֵן הֶחְזִירוּנִי לְנַעֲרוּתִי. שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַכְחִישִׁים כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, וְאֵלּוּ הֵן: פַּחַד, דֶּרֶךְ וְעָוֹן. פַּחַד – דִּכְתִיב: ״לִבִּי סְחַרְחַר עֲזָבַנִי כֹחִי״. דֶּרֶךְ – דִּכְתִיב: ״עִנָּה בַדֶּרֶךְ כֹּחִי״. עָוֹן – דִּכְתִיב: ״כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹחִי״. שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַתִּיזִין גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם, וְאֵלּוּ הֵן: אָכַל מְעוּמָּד, וְשָׁתָה מְעוּמָּד, וְשִׁימֵּשׁ מִטָּתוֹ מְעוּמָּד. חֲמִשָּׁה קְרוֹבִין לְמִיתָה יוֹתֵר מִן הַחַיִּים, וְאֵלּוּ הֵן: אָכַל וְעָמַד, שָׁתָה וְעָמַד, הִקִּיז דָּם וְעָמַד, יָשֵׁן וְעָמַד, שִׁימֵּשׁ מִטָּתוֹ וְעָמַד. שִׁשָּׁה, הָעוֹשֶׂה אוֹתָן – מִיָּד מֵת, וְאֵלּוּ הֵן: הַבָּא בַּדֶּרֶךְ וְנִתְיַיגַּע, הִקִּיז דָּם, וְנִכְנַס לְבֵית הַמֶּרְחָץ, וְשָׁתָה וְנִשְׁתַּכֵּר, וְיָשַׁן עַל גַּבֵּי קַרְקַע, וְשִׁימֵּשׁ מִטָּתוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וְהוּא שֶׁעֲשָׂאָן כְּסִידְרָן. אָמַר אַבָּיֵי: כְּסִידְרָן – מֵת, שֶׁלֹּא כְּסִידְרָן – חָלֵישׁ. אִינִי?! וְהָא מְעוּרַת עֲבַדָה לֵיהּ לְעַבְדַּהּ תְּלָת מִינַּיְיהוּ, וּמִית! הָהוּא כָּחוּשׁ הֲוָה. שְׁמוֹנָה – רוּבָּן קָשֶׁה וּמִיעוּטָן יָפֶה, וְאֵלּוּ הֵן: דֶּרֶךְ, וְדֶרֶךְ אֶרֶץ, עוֹשֶׁר, וּמְלָאכָה, יַיִן, וְשֵׁינָה, חַמִּין, וְהַקָּזַת דָּם. שְׁמוֹנָה מְמַעֲטִים אֶת הַזֶּרַע, וְאֵלּוּ הֵן: הַמֶּלַח, וְהָרָעָב, וְהַנֶּתֶק, בְּכִיָּיה, וְשֵׁינָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע, וְגֻדְגְּדָנִיּוֹת, וּכְשׁוּת שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ, וְהַקָּזַת דָּם לְמַטָּה – כִּפְלַיִם. תָּנָא: כְּשֵׁם שֶׁקָּשָׁה לְמַטָּה כִּפְלַיִם, כָּךְ יָפָה לְמַעְלָה – כִּפְלַיִם. אָמַר רַב פָּפָּא: לְמַטָּה – לְמַטָּה מִן הַבֵּיצִים, לְמַעְלָה – לְמַעְלָה מִן הַבֵּיצִים. וּכְשׁוּת שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ. תָּנָא: כְּשֵׁם שֶׁקָּשָׁה שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ, כָּךְ יָפָה בִּזְמַנָּהּ. אָמַר רַב פָּפָּא: זְמַנָּהּ – תַּמּוּז, שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ – טֵבֵת, יוֹמֵי נִיסָן וְיוֹמֵי תִּשְׁרֵי – לָא מְעַלּוּ וְלָא קָשׁוּ. אָמַר: ״כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי״, וַאֲחָזוֹ קוּרְדְּיָיקוֹס, וְחָזַר וְאָמַר: ״אַל תִּכְתְּבוּ״ – אֵין דְּבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים כְּלוּם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: כּוֹתְבִין וְנוֹתְנִין גֵּט לְאַלְתַּר. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֵין כּוֹתְבִין אֶלָּא לִכְשֶׁיִּשְׁתַּפֶּה. מַאי טַעְמָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ? דְּקָתָנֵי: אֵין בִּדְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים כְּלוּם. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לָךְ: אֵין בִּדְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים כְּלוּם – דִּלְכִי מִתְּצִיל לָא צְרִיךְ לְמִיהְדַּר אִימְּלוֹכֵי בֵּיהּ; וּלְעוֹלָם אֵין כּוֹתְבִין אֶלָּא לִכְשֶׁיִּשְׁתַּפֶּה. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רֵישׁ לָקִישׁ מְדַמֵּי לֵיהּ לְיָשֵׁן, וְרַבִּי יוֹחָנָן מְדַמֵּי לֵיהּ לְשׁוֹטֶה. וְרַבִּי יוֹחָנָן נָמֵי לִידַמְּיֵהּ לְיָשֵׁן! יָשֵׁן – לָא מְחוּסָּר מַעֲשֶׂה, הַאי – מְחוּסָּר מַעֲשֶׂה. וְרֵישׁ לָקִישׁ נָמֵי נִידַמְּיֵיהּ לְשׁוֹטֶה! שׁוֹטֶה לָא סַמֵּיהּ בִּידַן, הַאי, סַמֵּיהּ בִּידַן – בִּישְׂרָא סוּמָּקָא אַגּוּמְרֵי, וְחַמְרָא מַרְקָא. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי?! וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁחַט בּוֹ שְׁנַיִם, אוֹ רוֹב שְׁנַיִם, וְרָמַז וְאָמַר: ״כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי״ – הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ; וְתַנְיָא: רָאוּהוּ מְגוּיָּד אוֹ צָלוּב עַל הַצְּלִיבָה, וְרָמַז וְאָמַר: ״כִּתְבוּ גֵּט לְאִשְׁתִּי״ – הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ! הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם דַּעְתָּא צִילּוּתָא הִיא, וּכְחִישׁוּתָא הוּא דְּאַתְחִילָה בֵּיהּ; הָכָא דַּעְתָּא שְׁגִישְׁתָּא הִיא. וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי?! וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁחַט בּוֹ שְׁנַיִם אוֹ רוֹב שְׁנַיִם, וּבָרַח – מְעִידִין עָלָיו. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ חַי הוּא, אַמַּאי מְעִידִין עָלָיו? אָמְרִי: חַי הוּא – וְסוֹפוֹ לָמוּת. אֶלָּא מֵעַתָּה, יְהֵא גּוֹלֶה עַל יָדוֹ! אַלְּמָה תַּנְיָא: שָׁחַט בּוֹ שְׁנַיִם אוֹ רוֹב שְׁנַיִם – הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גּוֹלֶה? הָא אִיתְּמַר עֲלַהּ, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא: חָיְישִׁינַן שֶׁמָּא הָרוּחַ בִּלְבְּלַתּוּ. אִי נָמֵי, הוּא קֵירַב אֶת מִיתָתוֹ. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּשַׁחְטֵיהּ בְּבֵיתָא דְשֵׁישָׁא, וּפַירְכֵּס. אִי נָמֵי, דְּשַׁחְטֵיהּ בְּבָרָא, וְלָא פַּירְכֵּס. נִשְׁתַּתֵּק, וְאָמְרוּ לוֹ: ״נִכְתּוֹב גֵּט לְאִשְׁתְּךָ״ כּוּ׳. וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא שִׁיחְיָא דְּ״לָאו לָאו״ נַקְטֵיהּ, אִי נָמֵי שִׁיחְיָא דְּ״הֵן הֵן״ נַקְטֵיהּ! אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן: דְּאָמְרִינַן לֵיהּ בְּסֵירוּגִין. וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא שִׁיחְיָא דְּסֵירוּגִין נַקְטֵיהּ! דְּאָמְרִינַן לֵיהּ חַד ״לָאו״ וּתְרֵין ״הֵן״, וּתְרֵין ״לָאו״ וְחַד ״הֵן״. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: אוֹמְרִים לוֹ דְּבָרִים שֶׁל יְמוֹת הַחַמָּה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, וְשֶׁל יְמוֹת הַגְּשָׁמִים בִּימוֹת הַחַמָּה. מַאי נִיהוּ? אִילֵּימָא גְּלוּפְקְרֵי וּסְדִינֵי – לֵיחוּשׁ דִּלְמָא קוֹרָא אַחְדֵּיהּ, אִי נָמֵי חַמָּה אַחְדֵּיהּ!

12 בבא מציעא פתח ↗

בְּאִסְרַטְיָא וּפָרָה רָצָה בֵּין הַכְּרָמִים – הֲרֵי זוֹ אֲבֵידָה. טַלִּית בְּצַד גָּדֵר, קַרְדּוֹם בְּצַד גָּדֵר, וּפָרָה רוֹעָה בֵּין הַכְּרָמִים – אֵין זוֹ אֲבֵידָה. שְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה – הֲרֵי זוֹ אֲבֵידָה. רָאָה מַיִם שֶׁשּׁוֹטְפִין וּבָאִין – הֲרֵי זֶה גּוֹדֵר בִּפְנֵיהֶם. אָמַר רָבָא: ״לְכׇל אֲבֵידַת אָחִיךָ״ – לְרַבּוֹת אֲבֵידַת קַרְקַע. אֲמַר לֵיהּ רַב חֲנַנְיָא לְרָבָא: תַּנְיָא דִּמְסַיַּיע לָךְ, רָאָה מַיִם שֶׁשּׁוֹטְפִין וּבָאִין הֲרֵי זֶה גּוֹדֵר בִּפְנֵיהֶם. אֲמַר לֵיהּ: אִי מִשּׁוּם הָא לָא תְּסַיְּיעַי תְּסַיְּיעַן, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בִּדְאִיכָּא עוּמְרִין. אִי דְּאִיכָּא עוּמְרִין, מַאי לְמֵימְרָא – לָא צְרִיכָא, דְּאִית בַּהּ עוּמְרִין דִּצְרִיכִי לְאַרְעָא, מַהוּ דְּתֵימָא: כֵּיוָן דִּצְרִיכִי לְאַרְעָא, כִּי גּוּפַהּ דְּאַרְעָא דָּמַיִין, קָא מַשְׁמַע לַן. מָצָא חֲמוֹר וּפָרָה וְכוּ׳. הָא גּוּפַהּ קַשְׁיָא! אָמְרַתְּ: מָצָא חֲמוֹר וּפָרָה רוֹעִין בַּדֶּרֶךְ – אֵין זוֹ אֲבֵידָה, רוֹעִין בַּדֶּרֶךְ הוּא דְּלָא הָווּ אֲבֵידָה, הָא רָצָה בַּדֶּרֶךְ וְרוֹעָה בֵּין הַכְּרָמִים הָוְיָא אֲבֵידָה. אֵימָא סֵיפָא: חֲמוֹר וְכֵלָיו הֲפוּכִים וּפָרָה רָצָה בֵּין הַכְּרָמִים – הֲרֵי זוֹ אֲבֵידָה. רָצָה בֵּין הַכְּרָמִים הוּא דְּהָוְיָא אֲבֵידָה, הָא רָצָה בַּדֶּרֶךְ וְרוֹעָה בֵּין הַכְּרָמִים – אֵין זוֹ אֲבֵידָה! אָמַר אַבָּיֵי: ״יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ״; תְּנָא רוֹעָה בַּדֶּרֶךְ דְּלָא הָוְיָא אֲבֵידָה, וְהוּא הַדִּין לְרוֹעָה בֵּין הַכְּרָמִים. תְּנָא רָצָה בֵּין הַכְּרָמִים דְּהָוְיָא אֲבֵידָה, וְהוּא הַדִּין לְרָצָה בַּדֶּרֶךְ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי ״יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ״ – לִיתְנֵי קִילְּתָא, וְכׇל שֶׁכֵּן חֲמִירְתָּא. לִיתְנֵי רָצָה בַּדֶּרֶךְ דְּהָוְיָא אֲבֵידָה, וְכׇל שֶׁכֵּן רָצָה בֵּין הַכְּרָמִים. וְלִתְנֵי רוֹעָה בֵּין הַכְּרָמִים, דְּלָא הָוְיָא אֲבֵידָה, וְכׇל שֶׁכֵּן רוֹעָה בַּדֶּרֶךְ. אֶלָּא אָמַר רָבָא: רָצָה אַרָצָה לָא קַשְׁיָא, הָא דְּאַפַּהּ לְגַבֵּי דַּבְרָא, הָא דְּאַפַּהּ לְגַבֵּי מָתָא. רוֹעָה אַרוֹעָה נָמֵי לָא קַשְׁיָא: כָּאן בַּאֲבֵידַת גּוּפָהּ, כָּאן בַּאֲבֵידַת קַרְקַע. כִּי קָתָנֵי רוֹעָה בַּדֶּרֶךְ לָא הָוְיָא אֲבֵידָה, הָא רוֹעָה בֵּין הַכְּרָמִים הָוְיָא אֲבֵידָה בַּאֲבֵידַת קַרְקַע. וְכִי קָתָנֵי רָצָה בֵּין הַכְּרָמִים הָוְיָא אֲבֵידָה, הָא רוֹעָה בֵּין הַכְּרָמִים לָא הָוְיָא אֲבֵידָה בַּאֲבֵידַת גּוּפָהּ, דְּרָצָה בֵּין הַכְּרָמִים מִסְתַּקְּבָא, וְרוֹעָה בֵּין הַכְּרָמִים לָא מִסְתַּקְּבָא. וְרוֹעָה בֵּין הַכְּרָמִים, נְהִי דְּלָא מִסְתַּקְּבָא תִּיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם אֲבֵידַת קַרְקַע! בִּדְגוֹי. וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם אֲבֵידַת גּוּפָהּ, דְּדִלְמָא קָטְלוּ לַהּ! בְּאַתְרָא דְּמַתְרוּ וַהֲדַר קָטְלִי. וְדִלְמָא אַתְרוֹ בָּהּ! אִי אַתְרוֹ בַּהּ וְלָא אִזְדְּהַרוּ בַּהּ, וַדַּאי אֲבֵידָה מִדַּעַת הִיא. הֶחְזִירָהּ וּבָרְחָה הֶחְזִירָהּ וּבָרְחָה וְכוּ׳. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִדְּרַבָּנַן לְרָבָא, אֵימָא: ״הָשֵׁב״ חֲדָא זִמְנָא, ״תְּשִׁיבֵם״ תְּרֵי זִמְנֵי! אֲמַר לֵיהּ: ״הָשֵׁב״ אֲפִילּוּ מֵאָה פְּעָמִים מַשְׁמַע, ״תְּשִׁיבֵם״ אֵין לִי אֶלָּא לְבֵיתוֹ, לְגִינָּתוֹ וּלְחוּרְבָּתוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תְּשִׁיבֵם״, מִכׇּל מָקוֹם. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּמִינַּטְרָא, פְּשִׁיטָא. אִי דְּלָא מִינַּטְרָא, אַמַּאי? לְעוֹלָם דְּמִינַּטְרָא, וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן: דְּלָא בָּעֵינַן דַּעַת בְּעָלִים. וְכִדְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר: הַכֹּל צְרִיכִין דַּעַת בְּעָלִים, חוּץ מֵהֲשָׁבַת אֲבֵידָה, שֶׁהַתּוֹרָה רִיבְּתָה הֲשָׁבוֹת הַרְבֵּה. ״שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח״, אֵימָא: ״שַׁלֵּחַ״ חֲדָא זִימְנָא, ״תְּשַׁלַּח״ תְּרֵי זִמְנֵי! אֲמַר לֵיהּ: ״שַׁלֵּחַ״ – אֲפִילּוּ מֵאָה פְּעָמִים מַשְׁמַע. ״תְּשַׁלַּח״ אֵין לִי אֶלָּא לִדְבַר הָרְשׁוּת, לִדְבַר מִצְוָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תְּשַׁלַּח״, מִכׇּל מָקוֹם. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מִדְּרַבָּנַן לְרָבָא: וְאֵימָא ״הוֹכֵחַ״ חֲדָא זִימְנָא, ״תּוֹכִיחַ״ תְּרֵי זִמְנֵי? אֲמַר לֵיהּ: ״הוֹכֵחַ״ – אֲפִילּוּ מֵאָה פְּעָמִים מַשְׁמַע. ״תּוֹכִיחַ״ – אֵין לִי אֶלָּא הָרַב לְתַלְמִיד. תַּלְמִיד לְרַב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ״, מִכׇּל מָקוֹם. ״עָזֹב תַּעֲזֹב עִמּוֹ״, אֵין לִי אֶלָּא בְּעָלָיו עִמּוֹ. שֶׁאֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״עָזֹב תַּעֲזֹב״, מִכׇּל מָקוֹם. ״הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ״, אֵין לִי אֶלָּא בְּעָלָיו עִמּוֹ. שֶׁאֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״הָקֵם תָּקִים״, מִכׇּל מָקוֹם. וּלְמָה לֵיהּ לְמִכְתַּב פְּרִיקָה, וּלְמָה לֵיהּ לְמִכְתַּב טְעִינָה? צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא פְּרִיקָה – הֲוָה אָמֵינָא מִשּׁוּם דְּאִיכָּא צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים וְאִיכָּא חֶסְרוֹן כִּיס, אֲבָל טְעִינָה, דְּלָאו צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים אִיכָּא וְלָא חֶסְרוֹן כִּיס אִיכָּא, אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן טְעִינָה מִשּׁוּם דִּבְשָׂכָר, אֲבָל פְּרִיקָה דִּבְחִנָּם, אֵימָא לָא. צְרִיכָא. וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: אַף טְעִינָה בְּחִנָּם, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? לְרַבִּי שִׁמְעוֹן לָא מְסַיְּימִי קְרָאֵי. לְמָה לִי לְמִכְתַּב הָנֵי תַּרְתֵּי, וּלְמָה לִי לְמִכְתַּב אֲבֵידָה? צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא הָנֵי תַּרְתֵּי – מִשּׁוּם דְּצַעֲרָא דְּמָרַהּ אִיתָא, צַעֲרָא דִּידַהּ אִיתָא. אֲבָל אֲבֵידָה, דְּצַעֲרָא דְּמָרַהּ אִיתָא וְצַעֲרָא דִּידַהּ לֵיתָא, אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמְעִינַן אֲבֵידָה – מִשּׁוּם דְּלֵיתֵאּ לְמָרַהּ בַּהֲדַהּ, אֲבָל הָנֵי תַּרְתֵּי דְּאִיתֵאּ לְמָרַהּ בַּהֲדַהּ, אֵימָא לָא. צְרִיכָא. ״מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה״, אֵין לִי אֶלָּא בְּמִיתָה הַכְּתוּבָה בּוֹ. מִנַּיִן שֶׁאִם אִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲמִיתוֹ בְּמִיתָה הַכְּתוּבָה בּוֹ שֶׁאַתָּה רַשַּׁאי לַהֲמִיתוֹ בְּכׇל מִיתָה שֶׁאַתָּה יָכוֹל לַהֲמִיתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מוֹת יוּמַת״, מִכׇּל מָקוֹם. ״הַכֵּה תַכֶּה״, אֵין לִי אֶלָּא בְּהַכָּאָה הַכְּתוּבָה בָּהֶן, מִנַּיִן שֶׁאִם אִי אַתָּה יָכוֹל לַהֲמִיתָן בְּהַכָּאָה הַכְּתוּבָה בָּהֶן שֶׁאַתָּה רַשַּׁאי לְהַכּוֹתָן בְּכׇל הַכָּאָה שֶׁאַתָּה יָכוֹל? תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַכֵּה תַכֶּה״, מִכׇּל מָקוֹם. ״הָשֵׁב תָּשִׁיב״, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין. מִשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הָשֵׁב תָּשִׁיב״, מִכׇּל מָקוֹם. ״חָבֹל תַּחְבֹּל״, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ בִּרְשׁוּת. מִשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״חָבֹל תַּחְבֹּל״, מִכׇּל מָקוֹם. וְהָנֵי תְּרֵי קְרָאֵי לְמָה לִי? חַד לִכְסוּת יוֹם, וְחַד לִכְסוּת לַיְלָה. ״פָּתֹחַ תִּפְתַּח״, אֵין לִי אֶלָּא לַעֲנִיֵּי עִירֶךָ. לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״פָּתֹחַ תִּפְתַּח״, מִכׇּל מָקוֹם. ״נָתֹן תִּתֵּן״, אֵין לִי אֶלָּא מַתָּנָה מְרוּבָּה. מַתָּנָה מוּעֶטֶת, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״נָתֹן תִּתֵּן״, מִכׇּל מָקוֹם. ״הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק״, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ מַעֲנִיקִין. לֹא נִתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״הַעֲנֵיק תַּעֲנִיק״, מִכׇּל מָקוֹם. וּלְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, דְּאָמַר: נִתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ – מַעֲנִיקִין לוֹ, לֹא נִתְבָּרֵךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ – אֵין מַעֲנִיקִין, ״תַּעֲנִיק״ לְמָה לִי? דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. ״הַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ״, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס, אָמַר רַחֲמָנָא: תֵּן לוֹ דֶּרֶךְ הַלְוָאָה. יֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תַּעֲבִיטֶנּוּ״, מִכׇּל מָקוֹם. וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר: יֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס אֵין נִזְקָקִין לוֹ, ״תַּעֲבִיטֶנּוּ״ לְמָה לִי? דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. הָיָה בָּטֵל מִן הַסֶּלַע, לֹא יֹאמַר לוֹ ״תֵּן לִי סֶלַע״, אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל בָּטֵל. תְּנַן: נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל בָּטֵל. מַאי כְּפוֹעֵל בָּטֵל? אָמַר אַבָּיֵי: כְּפוֹעֵל בָּטֵל שֶׁל אוֹתָהּ מְלָאכָה, דִּבְטַל מִינַּהּ. אִם יֵשׁ שָׁם בֵּית דִּין – מַתְנֶה בִּפְנֵיהֶם. אִיסּוּר וְרַב סָפְרָא עֲבֻיד עִיסְקָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. אֲזַל רַב סָפְרָא פְּלַג לֵיהּ בְּלָא דַּעְתֵּיהּ דְּאִיסּוּר בְּאַפֵּי בֵּי תְרֵי. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא, אֲמַר לֵיהּ: זִיל אַיְיתִי תְּלָתָא דִּפְלַגְתְּ קַמַּיְיהוּ, אִי נָמֵי

13 מכות פתח ↗

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּתַח לַהּ פִּתְחָא לְהַאי פָּרַשְׁתָּא מֵהָכָא: ״וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְגוֹ׳״, ״כַּאֲשֶׁר יֹאמַר מְשַׁל הַקַּדְמֹנִי מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע וְגוֹ׳״,

14 תוספות על סנהדרין פתח ↗

מאי טעמא קטלתיה לעמשא - ואם תאמר היאך נתחייב יואב במאי דקטליה לעמשא הא בעי התראה ואפילו למ"ד חבר אינו צריך התראה הכא לא היה חבר בדבר זה שהיה חושבו מורד במלכות וה"ל שוגג וי"ל דלא נתחייב אלא משום הוא גופיה דהוה מורד במלכות:

18 חולין פתח ↗

גְּמָ׳ אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: רֶמֶז לִטְרֵפָה מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? מִנַּיִן?! ״וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ״! אֶלָּא, רֶמֶז לִטְרֵפָה שֶׁאֵינָהּ חַיָּה מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? דְּקָתָנֵי סֵיפָא: זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁאֵין כָּמוֹהָ חַיָּה – טְרֵפָה, מִכְּלָל דִּטְרֵפָה אֵינָהּ חַיָּה, מְנָא לַן?

19 משנה תורה, הלכות חובל ומזיק פתח ↗

וְכֵן הַשֶּׁבֶת אוֹמְדִין אוֹתָהּ וְנוֹתֵן הַכּל מִיָּד. אִם הָיָה מִתְגַּלְגֵּל בְּחָלְיוֹ וְהוֹלֵךְ וְאָרַךְ בּוֹ הַחלִי יֶתֶר עַל מַה שֶּׁאֲמָדוּהוּ אֵינוֹ מוֹסִיף לוֹ כְּלוּם. וְכֵן אִם הִבְרִיא מִיָּד אֵין פּוֹחֲתִין לוֹ מִמַּה שֶּׁאֲמָדוּהוּ:

20 משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש פתח ↗

יֵרָאֶה לִי שֶׁהַמַּכֶּה אֶת עַבְדּוֹ בְּסַכִּין וְסַיִף אוֹ בְּאֶבֶן וְאֶגְרוֹף וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וּמֵת אֵינוֹ בְּדִין שמות כא כא "יוֹם אוֹ יוֹמַיִם" אֶלָּא אֲפִלּוּ מֵת לְאַחַר שָׁנָה נֶהֱרָג עָלָיו. לְכָךְ נֶאֱמַר שמות כא כ "בַּשֵּׁבֶט" שֶׁלֹּא נָתְנָה תּוֹרָה רְשׁוּת לְהַכּוֹתוֹ אֶלָּא בְּשֵׁבֶט וּמַקֵּל וּרְצוּעָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְלֹא בְּהַכָּאַת רְצִיחָה:

22 משנה תורה, הלכות חובל ומזיק פתח ↗

שְׁנַיִם שֶׁחָבְלוּ בְּאֶחָד כְּאֶחָד שְׁנֵיהֶם חַיָּבִין וּמְשַׁלְּשִׁין בֵּינֵיהֶן. הָיָה אֶחָד מִתְכַּוֵּן וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן זֶה שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן פָּטוּר מִן הַבּשֶׁת:

26 קידושין פתח ↗

אֵין אִשָּׁה פּוֹדָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלֹא חוֹמֶשׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: אִשָּׁה פּוֹדָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּלֹא חוֹמֶשׁ. הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא בְּזוּזֵי דְבַעַל, וּמַעֲשֵׂר דְּבַעַל – שְׁלִיחוּתֵיהּ דְּבַעַל קָא עָבְדָה?! וְאֶלָּא בְּזוּזֵי דִידַהּ וּמַעֲשֵׂר דִּידֵיהּ – ״אִישׁ״ אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא אִשָּׁה! אֶלָּא לָאו כִּי הַאי גַוְונָא, דְּאַקְנִי לַהּ אַחֵר מָנֶה, וַאֲמַר לַהּ: ״עַל מְנָת שֶׁתִּפְדִּי בּוֹ אֶת הַמַּעֲשֵׂר״, וְאִיפְּכָא שְׁמַעְנָא לְהוּ! אָמַר אַבָּיֵי: אֵיפוֹךְ. רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ, וְהָכָא בְּמַעֲשֵׂר דַּאֲתָא מִבֵּי נָשָׁא עָסְקִינַן, וְרַבִּי מֵאִיר לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר: מַעֲשֵׂר מָמוֹן הֶקְדֵּשׁ הוּא, וְלָא קָנֵי לֵיהּ בַּעַל. וְרַבָּנַן לְטַעְמַיְיהוּ, דְּאָמְרִי: מָמוֹן הֶדְיוֹט הוּא, וְקָנֵי לֵיהּ בַּעַל, הִילְכָּךְ שְׁלִיחוּתָא דְבַעַל קָעָבְדָא. תָּנָא: יוֹצֵא בְּשֵׁן וָעַיִן וְרָאשֵׁי אֵבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹזְרִים. בִּשְׁלָמָא שֵׁן וָעַיִן – כְּתִיבִי. אֶלָּא רָאשֵׁי אֵבָרִים מְנָלַן? דּוּמְיָא דְשֵׁן וָעַיִן, מָה שֵׁן וָעַיִן מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינָן חוֹזְרִין – אַף כֹּל מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינָן חוֹזְרִין. וְאֵימָא נִיהְווֹ שֵׁן וָעַיִן כִּשְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד, וְכֹל שְׁנֵי כְתוּבִים הַבָּאִים כְּאֶחָד אֵין מְלַמְּדִין! צְרִיכָא, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״שֵׁן״, הֲוָה אָמֵינָא אֲפִילּוּ שֵׁן דְּחָלָב, כְּתַב רַחֲמָנָא ״עַיִן״. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״עַיִן״ הֲוָה אָמֵינָא מָה עַיִן שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ – אַף כֹּל שֶׁנִּבְרָא עִמּוֹ, אֲבָל שֵׁן – לָא, צְרִיכָא. וְאֵימָא: ״כִּי יַכֶּה״ – כָּלַל, ״שֵׁן וָעַיִן״ – פָּרַט. כְּלָל וּפְרָט, אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט. שֵׁן וָעַיִן – אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא – לָא! ״לַחׇפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ״ – חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט, מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ מוּם שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינָן חוֹזְרִים – אַף כֹּל מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינָן חוֹזְרִין. אִי מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ – מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וּבָטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ וְאֵינוֹ חוֹזֵר – אַף כֹּל מוּמִין שֶׁבַּגָּלוּי וְאֵינוֹ חוֹזֵר וּבָטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ. אַלְּמָה תַּנְיָא: תָּלַשׁ בִּזְקָנוֹ וְדִילְדֵּל בּוֹ עֶצֶם – עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶם לְחֵירוּת! ״לַחׇפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ״ – רִיבּוּיָא הוּא. וְאִי רִיבּוּיָא הוּא, אֲפִילּוּ הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָמְתָה וְסוֹפָהּ לַחְזוֹר נָמֵי, אַלְּמָה תַּנְיָא: הִכָּהוּ עַל יָדוֹ וְצָמְתָה וְסוֹפָהּ לַחְזוֹר – אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהּ לְחֵירוּת? אִם כֵּן, שֵׁן וָעַיִן מַאי אַהֲנִי לֵיהּ? תָּנוּ רַבָּנַן: בְּכוּלָּם, עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶם לְחֵירוּת, וְצָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: צָרִיךְ. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: צָרִיךְ. הַמַּכְרִיעִים לִפְנֵי חֲכָמִים אוֹמְרִים: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן בְּשֵׁן וָעַיִן, שֶׁהַתּוֹרָה זִכְּתָה לוֹ, וְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא בִּשְׁאָר אֵבָרִים, הוֹאִיל וּקְנַס חֲכָמִים הוּא. קְנָס הוּא?! קְרָאֵי קָא דָרְשִׁינַן! אֶלָּא: הוֹאִיל וּמִדְרַשׁ חֲכָמִים הוּא. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן? יָלֵיף ״שִׁילּוּחַ״ ״שִׁילּוּחַ״ מֵאִשָּׁה. מָה אִשָּׁה בִּשְׁטָר – אַף עֶבֶד נָמֵי בִּשְׁטָר. וְרַבִּי מֵאִיר: אִי כְּתַב ״חׇפְשִׁי״ לְבַסּוֹף – כִּדְקָאָמְרַתְּ. הַשְׁתָּא דִּכְתַב ״לַחׇפְשִׁי יְשַׁלְּחֶנּוּ״ – הֲוָה לֵיהּ חׇפְשִׁי מֵעִיקָּרָא. תָּנוּ רַבָּנַן: הִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְסִמְּאָהּ, עַל אׇזְנוֹ וְחֵרְשָׁהּ – עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת. נֶגֶד עֵינוֹ וְאֵינוֹ רוֹאֶה, כְּנֶגֶד אׇזְנוֹ וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ – אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת. אָמַר רַב שֶׁמֶן לְרַב אָשֵׁי: לְמֵימְרָא דְּקָלָא לָאו כְּלוּם הוּא? וְהָתָנֵי רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל: תַּרְנְגוֹל שֶׁהוֹשִׁיט רֹאשׁוֹ לַאֲוִיר כְּלִי זְכוּכִית, וְתָקַע בּוֹ וּשְׁבָרוֹ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. וְאָמַר רַב יוֹסֵף, אָמְרִי בֵּי רַב: סוּס שֶׁצָּנַף וַחֲמוֹר שֶׁנָּעַר, וְשָׁבְרוּ כֵּלִים בְּתוֹךְ הַבַּיִת – מְשַׁלְּמִים חֲצִי נֶזֶק. אֲמַר לֵיהּ: שָׁאנֵי אָדָם, דְּכֵיוָן דְּבַר דַּעַת הוּא – אִיהוּ מְיבַעֵית נַפְשֵׁיהּ. כִּדְתַנְיָא: הַמַּבְעִית אֶת חֲבֵירוֹ – פָּטוּר מִדִּינֵי אָדָם וְחַיָּיב בְּדִינֵי שָׁמַיִם. כֵּיצַד? תָּקַע בְּאׇזְנוֹ וְחֵרְשׁוֹ – פָּטוּר, אֲחָזָהוּ וְתָקַע בְּאׇזְנוֹ וְחֵרְשׁוֹ – חַיָּיב. תָּנוּ רַבָּנַן: הִכָּהוּ עַל עֵינוֹ וְכָהֲתָה, עַל שִׁינּוֹ וְנָדְדָה, אִם יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן עַכְשָׁיו – אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת, וְאִם לָאו – עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת. תַּנְיָא אִידַּךְ: הֲרֵי שֶׁהָיְתָה עֵינוֹ כְּהוּיָה וְסִמְּאָהּ, שִׁינּוֹ נְדוּדָה וְהִפִּילָהּ, אִם יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כְּבָר – עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת, וְאִם לָאו – אֵין עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמוֹעִינַן הָךְ קַמַּיְיתָא, מִשּׁוּם דְּמֵעִיקָּרָא נְהוֹרָא בְּרִיָּא וְהַשְׁתָּא נְהוֹרָא כְּחִישָׁא. אֲבָל הָכָא, דְּמֵעִיקָּרָא נָמֵי נְהוֹרָא כְּחִישָׁא – אֵימָא לָא. וְאִי אַשְׁמוֹעִינַן הָא, מִשּׁוּם דְּסַמְּיַהּ לִגְמָרֵי, אֲבָל הָתָם, דְּלָא סַמְּיַהּ לִגְמָרֵי אֵימָא לָא, צְרִיכָא. תָּנוּ רַבָּנַן: הֲרֵי שֶׁהָיָה רַבּוֹ רוֹפֵא, וְאָמַר לוֹ לִכְחוֹל לוֹ עֵינוֹ וְסִמְּאָהּ, לַחְתּוֹר לוֹ שִׁינּוֹ וְהִפִּילָהּ – שִׂיחֵק בָּאָדוֹן, וְיָצָא לְחֵירוּת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: ״וְשִׁחֲתָהּ״ – עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּין לְשַׁחֲתָהּ. וְרַבָּנַן, הַאי ״וְשִׁחֲתָהּ״, מַאי עָבְדִי לֵיהּ? מִיבְּעֵי לְהוּ לְכִדְתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁהוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי שִׁפְחָתוֹ וְסִימֵּא עוּבָּר שֶׁבְּמֵעֶיהָ – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא: ״וְשִׁחֲתָהּ״ – עַד שֶׁיְּכַוֵּין לְשַׁחֲתָהּ. וְאִידָּךְ? מִ״וְשִׁחֵת״ ״שִׁחֲתָהּ״ נָפְקָא. וְאִידַּךְ? ״שִׁחֵת״ ״שִׁחֲתָהּ״ לָא דָּרֵישׁ. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הֲרֵי שֶׁהָיְתָה עֵינוֹ סְמוּיָה, וַחֲטָטָהּ – עֶבֶד יוֹצֵא בָּהֶן לְחֵירוּת. מַאי טַעְמָא? מְחוּסָּר אֵבֶר הוּא. וְתַנָּא תּוּנָא: תַּמּוּת וְזַכְרוּת בִּבְהֵמָה, וְאֵין תַּמּוּת וְזַכְרוּת בְּעוֹפוֹת. יָכוֹל יָבְשָׁה גַּפָּהּ, נִקְטְעָה רַגְלָהּ, נֶחְטְטָה עֵינָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִן הָעוֹף״ – וְלֹא כׇּל הָעוֹף. אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: הָיְתָה לוֹ

27 קידושין פתח ↗

28 רש"י על בבא קמא פתח ↗

שסיכן ג' בני אדם - לפיכך לא נסקל בשנים הראשונים וכשנגח שלישי מתו כולם הלכך משלם עליו כופר:

29 בבא קמא פתח ↗

מִידֵּי כּוּלֵּיהּ קָאָמְרִינַן?! פַּלְגָא קָאָמְרִינַן! אָמַר קְרָא: ״וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ״ – כַּסְפּוֹ שֶׁל זֶה, וְלֹא כַּסְפּוֹ שֶׁל אַחֵר. וְלֹא תְּהֵא שֵׁן וָרֶגֶל חַיֶּיבֶת בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק אֶלָּא חֲצִי נֶזֶק – מִקַּל וָחוֹמֶר מִקֶּרֶן; וּמָה קֶרֶן, שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים חַיֶּיבֶת – בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק אֵינָהּ מְשַׁלֶּמֶת אֶלָּא חֲצִי נֶזֶק; שֵׁן וָרֶגֶל, שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים פְּטוּרָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁבִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק? אָמַר קְרָא: ״יְשַׁלֵּם״ – תַּשְׁלוּמִין מְעַלְּיָא. וְלֹא תְּהֵא קֶרֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּיב – מִקַּל וָחוֹמֶר; וּמָה שֵׁן וָרֶגֶל, שֶׁבִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק נֶזֶק שָׁלֵם – בִּרְשׁוּת הָרַבִּים פְּטוּרָה; קֶרֶן, שֶׁבִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק חֲצִי נֶזֶק – אֵינוֹ דִּין שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים פְּטוּרָה? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר קְרָא: ״יֶחֱצוּן״ – אֵין חֲצִי נֶזֶק חָלוּק לֹא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְלֹא בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. וִיהֵא אָדָם חַיָּיב בְּכוֹפֶר – מִקַּל וָחוֹמֶר; וּמָה שׁוֹר, שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים – חַיָּיב בְּכוֹפֶר; אָדָם, שֶׁחַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּיב בְּכוֹפֶר? אָמַר קְרָא: ״כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו״; ״עָלָיו״ – וְלֹא עַל אָדָם. וִיהֵא שׁוֹר חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים – מִקַּל וְחוֹמֶר; וּמָה אָדָם, שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב בְּכוֹפֶר – חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים; שׁוֹר, שֶׁחַיָּיב בְּכוֹפֶר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים? אָמַר קְרָא: ״אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ״ – וְלֹא שׁוֹר בַּעֲמִיתוֹ. אִיבַּעְיָא לְהוּ: רֶגֶל שֶׁדָּרְסָה עַל גַּבֵּי תִּינוֹק בַּחֲצַר הַנִּיזָּק, מַהוּ שֶׁתְּשַׁלֵּם כּוֹפֶר? מִי אָמְרִינַן: מִידֵּי דְּהָוֵה אַקֶּרֶן – קֶרֶן, כֵּיוָן דַּעֲבַד תְּרֵי וּתְלָתָא זִמְנֵי – אוֹרְחֵיהּ הוּא, וּמְשַׁלֵּם כּוֹפֶר; הָכָא נָמֵי לָא שְׁנָא; אוֹ דִלְמָא, קֶרֶן כַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק, הַאי אֵין כַּוּוֹנָתוֹ לְהַזִּיק? תָּא שְׁמַע: הִכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת, וּנְגָחוֹ לְבַעַל הַבַּיִת וָמֵת; הַשּׁוֹר – בִּסְקִילָה, וּבְעָלָיו – בֵּין תָּם בֵּין מוּעָד, מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר שָׁלֵם; דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. כּוֹפֶר שָׁלֵם בְּתָם, לְרַבִּי טַרְפוֹן – מְנָא לֵיהּ? לָאו מִשּׁוּם דְּסָבַר לֵיהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּאָמַר: תָּם מְשַׁלֵּם חֲצִי כוֹפֶר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – וּמַיְיתֵי לַהּ מִקַּל וָחוֹמֶר מֵרֶגֶל? אַלְמָא אִיכָּא כּוֹפֶר בְּרֶגֶל! אָמַר רַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא: תַּנָּא – מִנְּזָקִין דְּרֶגֶל מַיְיתֵי לַהּ. וְלִפְרוֹךְ: מָה לִנְזָקִין דְּרֶגֶל – שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בְּאֵשׁ! מִטָּמוּן. מָה לְטָמוּן – שֶׁכֵּן יֶשְׁנוֹ בְּבוֹר! מִכֵּלִים. מָה לְכֵלִים – שֶׁיֶּשְׁנָן בְּאֵשׁ! מִכֵּלִים טְמוּנִים. מָה לְכֵלִים טְמוּנִים – שֶׁיֶּשְׁנָן בְּאָדָם! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ מִכּוֹפֶר דְּרֶגֶל מַיְיתֵי לַהּ? אַלְמָא אִיכָּא כּוֹפֶר בְּרֶגֶל! שְׁמַע מִינַּהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא: הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא – דְּאִיכָּא כּוֹפֶר בְּרֶגֶל; דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לֵיכָּא כּוֹפֶר בְּרֶגֶל – וְתַנָּא מִנְּזָקִין דְּרֶגֶל מַיְיתֵי לַהּ, לִפְרוֹךְ: מָה לִנְזָקִין דְּרֶגֶל – שֶׁכֵּן יֶשְׁנָן בְּרֶגֶל! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ מִכּוֹפֶר דְּרֶגֶל מַיְיתֵי לַהּ? אַלְמָא אִיכָּא כּוֹפֶר בְּרֶגֶל! שְׁמַע מִינַּהּ. מַתְנִי׳ אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם – בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד, בֵּין עֵר בֵּין יָשֵׁן. סִימֵּא אֶת עֵין חֲבֵירוֹ וְשִׁיבֵּר אֶת הַכֵּלִים – מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. גְּמָ׳ קָתָנֵי ״סִימֵּא אֶת עֵין חֲבֵירוֹ״ דּוּמְיָא דְּ״שִׁיבֵּר אֶת הַכֵּלִים״; מָה הָתָם – נֶזֶק אִין, אַרְבָּעָה דְּבָרִים לָא; אַף סִימֵּא אֶת עֵין חֲבֵירוֹ – נֶזֶק אִין, אַרְבָּעָה דְּבָרִים לָא. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר חִזְקִיָּה, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי חִזְקִיָּה, אָמַר קְרָא: ״פֶּצַע תַּחַת פָּצַע״ – לְחַיְּיבוֹ עַל הַשּׁוֹגֵג כְּמֵזִיד, וְעַל הָאוֹנֶס כְּרָצוֹן. הַאי מִבְּעֵי לֵיהּ לִיתֵּן צַעַר בִּמְקוֹם נֶזֶק! אִם כֵּן, לִכְתּוֹב קְרָא: ״פֶּצַע בְּפָצַע״; מַאי ״תַּחַת פָּצַע״ – שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. אָמַר רַבָּה: הָיְתָה אֶבֶן מוּנַּחַת לוֹ בְּחֵיקוֹ וְלֹא הִכִּיר בָּהּ, וְעָמַד וְנָפְלָה; לְעִנְיַן נְזָקִין – חַיָּיב, לְעִנְיַן אַרְבָּעָה דְּבָרִים – פָּטוּר, לְעִנְיַן שַׁבָּת – מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת אָסְרָה תּוֹרָה, לְעִנְיַן גָּלוּת – פָּטוּר, לְעִנְיַן עֶבֶד – פְּלוּגְתָּא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּנַן. דְּתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה רַבּוֹ רוֹפֵא, וְאָמַר לוֹ: ״כְּחוֹל עֵינִי״, וְסִימְּאָהּ; ״חֲתוֹר לִי שִׁינִּי״, וְהִפִּילָהּ – שִׂיחֵק בָּאָדוֹן, וְיָצָא לְחֵרוּת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: ״וְשִׁחֲתָהּ״ – עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּין לְשַׁחֲתָהּ. הִכִּיר בָּהּ וּשְׁכֵחָהּ, וְעָמַד וְנָפְלָה; לְעִנְיַן נְזָקִין – חַיָּיב. לְעִנְיַן אַרְבָּעָה דְּבָרִים – פָּטוּר. לְעִנְיַן גָּלוּת – חַיָּיב, דְּאָמַר קְרָא: ״בִּשְׁגָגָה״ – מִכְּלָל דַּהֲוָה לֵיהּ יְדִיעָה, וְהָא הַוְיָא לֵיהּ יְדִיעָה. לְעִנְיַן שַׁבָּת – פָּטוּר. לְעִנְיַן עֶבֶד – פְּלוּגְתָּא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּנַן. נִתְכַּוֵּין לִזְרוֹק שְׁתַּיִם, וְזָרַק אַרְבַּע; לְעִנְיַן נְזָקִין – חַיָּיב. לְעִנְיַן אַרְבָּעָה דְּבָרִים – פָּטוּר. לְעִנְיַן שַׁבָּת – מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת בָּעֵינַן. לְעִנְיַן גָּלוּת – ״אֲשֶׁר לֹא צָדָה״ אָמַר רַחֲמָנָא, פְּרָט לְנִתְכַּוֵּין לִזְרוֹק שְׁתַּיִם וְזָרַק אַרְבַּע. לְעִנְיַן עֶבֶד – פְּלוּגְתָּא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּנַן. נִתְכַּוֵּין לִזְרוֹק אַרְבַּע, וְזָרַק שְׁמֹנֶה; לְעִנְיַן נְזָקִין – חַיָּיב. לְעִנְיַן אַרְבָּעָה דְּבָרִים – פָּטוּר. לְעִנְיַן שַׁבָּת – בְּאוֹמֵר ״כׇּל מָקוֹם שֶׁתִּרְצֶה תָּנוּחַ״, אִין; אִי לָא, לָא. לְעִנְיַן גָּלוּת – ״אֲשֶׁר לֹא צָדָה״, פְּרָט לְנִתְכַּוֵּין לִזְרוֹק אַרְבַּע וְזָרַק שְׁמֹנֶה. לְעִנְיַן עֶבֶד – פְּלוּגְתָּא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּנַן. וְאָמַר רַבָּה: זָרַק כְּלִי מֵרֹאשׁ הַגָּג, וּבָא אַחֵר וּשְׁבָרוֹ בְּמַקֵּל – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? מָנָא תְּבִירָא תָּבַר. וְאָמַר רַבָּה: זָרַק כְּלִי מֵרֹאשׁ הַגָּג, וְהָיוּ תַּחְתָּיו כָּרִים אוֹ כְסָתוֹת; בָּא אַחֵר וְסִלְּקָן, אוֹ קָדַם הוּא וְסִלְּקָן – פָּטוּר. מַאי טַעְמָא? בְּעִידָּנָא דְּשַׁדְיֵיהּ – פַּסּוֹקֵי מְפַסְּקִי גִּירֵיהּ. וְאָמַר רַבָּה: זָרַק תִּינוֹק מֵרֹאשׁ הַגָּג, וּבָא אַחֵר וְקִבְּלוֹ בְּסַיִיף – פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא וְרַבָּנַן. דְּתַנְיָא: הִכּוּהוּ עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם בַּעֲשָׂרָה מַקְלוֹת – בֵּין בְּבַת אַחַת בֵּין בָּזֶה אַחַר זֶה, כּוּלָּן

30 בבא קמא פתח ↗

אִי לְרַבִּי יְהוּדָה – דַּעֲבַד לֵיהּ שְׁמִירָה פְּחוּתָה, וְלָא עֲבַד לֵיהּ שְׁמִירָה מְעוּלָּה. אִי לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב – דְּלָא עָבֵיד לֵיהּ שְׁמִירָה כְּלָל; דְּתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֶחָד תָּם וְאֶחָד מוּעָד שֶׁשְּׁמָרָן שְׁמִירָה פְּחוּתָה – פְּטוּרִין. וְהָא קָא מַשְׁמַע לַן רַבִּי יַעֲקֹב – דְּמַעֲמִידִין לָהֶן אַפּוֹטְרוֹפִּין לְתָם, לִגְבּוֹת מִגּוּפוֹ. אֲמַר לֵיהּ: הָכִי קָאָמַר – חֲדָא דְּאִית בֵּיהּ תַּרְתֵּי טַעְמָא. רָבִינָא אָמַר: רְשׁוּת מְשַׁנָּה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ – כְּגוֹן דַּהֲוָה מוּעָד; וְנִתְפַּקֵּחַ הַחֵרֵשׁ, וְנִשְׁתַּפָּה הַשּׁוֹטֶה, וְהִגְדִּיל הַקָּטָן. רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: הֲרֵי הוּא בְּחֶזְקָתוֹ, רַבִּי יַעֲקֹב סָבַר: רְשׁוּת מְשַׁנָּה. תָּנוּ רַבָּנַן: אַפּוֹטְרוֹפְּסִים מְשַׁלְּמִין מִן הָעֲלִיָּיה, וְאֵין מְשַׁלְּמִין כּוֹפֶר. מַאן תְּנָא כּוּפְרָא – כַּפָּרָה, וְיַתְמֵי לָאו בְּנֵי כַפָּרָה נִינְהוּ? אָמַר רַב חִסְדָּא: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה הִיא, דְּתַנְיָא: ״וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ״ – דְּמֵי נִיזָּק. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: דְּמֵי מַזִּיק. מַאי, לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – דְּרַבָּנַן סָבְרִי: כּוּפְרָא מָמוֹנָא הוּא; וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה סָבַר: כּוּפְרָא כַּפָּרָה? אָמַר רַב פָּפָּא: לָא; דְּכוּלֵּי עָלְמָא כּוּפְרָא כַּפָּרָה הוּא, וְהָכָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי – רַבָּנַן סָבְרִי: בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן, וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה סָבַר: בִּדְמַזִּיק שָׁיְימִינַן. מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? נֶאֶמְרָה ״שִׁיתָה״ לְמַטָּה, וְנֶאֶמְרָה ״שִׁיתָה״ לְמַעְלָה; מָה לְהַלָּן בִּדְנִיזָּק, אַף כָּאן בִּדְנִיזָּק. וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה סָבַר: ״וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ״ כְּתִיב. וְרַבָּנַן: אִין, ״פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ״ כְּתִיב; מִיהוּ כִּי שָׁיְימִינַן – בִּדְנִיזָּק שָׁיְימִינַן. מְשַׁבַּח לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן בִּדְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב, דְּאָדָם גָּדוֹל הוּא. אָמַר לֵיהּ: לִכְשֶׁיָּבֹא לְיָדְךָ, הֲבִיאֵהוּ לְיָדִי. כִּי אֲתָא לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ: בָּעֵי מִינַּאי מִילְּתָא. בְּעָא מִינֵּיהּ: שׁוֹר שֶׁל שְׁנֵי שׁוּתָּפִין, כֵּיצַד מְשַׁלְּמִין כּוֹפֶר? מְשַׁלֵּם הַאי כּוֹפֶר וְהַאי כּוֹפֶר? כּוֹפֶר אֶחָד אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא שְׁנֵי כוּפְרִין! הַאי חֲצִי כוֹפֶר וְהַאי חֲצִי כוֹפֶר? כּוֹפֶר שָׁלֵם אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֹא חֲצִי כוֹפֶר! אַדְּיָתֵיב וְקָא מְעַיֵּין בַּהּ, אֲמַר לֵיהּ – תְּנַן: חַיָּיבֵי עֲרָכִין – מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן. חַיָּיבֵי חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת – אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָן. חַיָּיבֵי כוּפְרִין מַאי? כֵּיוָן דְּכַפָּרָה הוּא – כְּחַטָּאת וְאָשָׁם דָּמֵי,ּ מִחְמָר חֲמִיר עִילָּוֵיהּ וְלָא בָּעֵי מַשְׁכּוֹנֵיהּ; אוֹ דִלְמָא, כֵּיוָן דִּלְחַבְרֵיהּ הוּא דְּבָעֵי מִיתְּבָא לֵיהּ – מָמוֹנָא הוּא וְלָא לְגָבוֹהַּ הוּא, וְלָא חֲמִיר עֲלֵיהּ, וּבָעֵי מַשְׁכּוֹנֵיהּ? אִי נָמֵי, כֵּיוָן דְּהוּא לָא חֲטָא, וּמָמוֹנֵיהּ הוּא דְּאַזֵּיק – לָא חֲמִיר מִילְּתָא עִילָּוֵיהּ, וּבָעֵי מַשְׁכּוֹנֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: שִׁבְקַן, אֶסְתַּגַּר בְּקַמַּיְיתָא. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁאָלוֹ בְּחֶזְקַת תָּם, וְנִמְצָא מוּעָד – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק, וְשׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. הוּעַד בְּבֵית שׁוֹאֵל, וְהֶחְזִירוֹ לַבְּעָלִים – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק, וְשׁוֹאֵל פָּטוּר מִכְּלוּם. אָמַר מָר: שְׁאָלוֹ בְּחֶזְקַת תָּם, וְנִמְצָא מוּעָד – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק, וְשׁוֹאֵל חֲצִי נֶזֶק. וְאַמַּאי? לֵימָא לֵיהּ: תּוֹרָא שְׁאֵילִי, אַרְיָא לָא שְׁאֵילִי! אָמַר רַב: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – שֶׁהִכִּיר בּוֹ שֶׁהוּא נַגְחָן. וְנֵימָא לֵיהּ: תָּם שְׁאֵילִי, מוּעָד לָא שְׁאֵילִי! מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף אִי תָּם הֲוָה – פַּלְגָא נִזְקָא בָּעֵית שַׁלּוֹמֵי; הַשְׁתָּא נָמֵי, זִיל שַׁלֵּים פַּלְגָא נִזְקָא. וְנֵימָא לֵיהּ: אִי תָּם – הֲוָה מִשְׁתַּלֵּם מִגּוּפוֹ! מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף, אַתְּ – לָאו תּוֹרָא בָּעֵית שַׁלּוֹמֵי לְדִידִי? וְנֵימָא לֵיהּ: אִם תָּם – הֲוָה מוֹדֵינָא, וּמִפְּטַרְינָא! וַאֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר פַּלְגָא נִזְקָא מָמוֹנָא, נֵימָא לֵיהּ: אִי תָּם הוּא – הֲוָה מַעֲרֵיקְנָא לֵיהּ לְאַגְמָא! אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּגוֹן דְּאַקְדֵּים בֵּי דִינָא, וְתַפְסֵיהּ. אִי הָכִי, בְּעָלִים אַמַּאי מְשַׁלְּמִים חֲצִי נֶזֶק? נֵימָא לֵיהּ: אַתְפַּסְתֵּיהּ לְתוֹרַאי – בִּידָא דְּמַאן דְּלָא מָצֵינָא לְאִשְׁתַּעוֹיֵי דִּינָא בַּהֲדֵיהּ! מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: אִי אַהְדַּרְתֵּיהּ נִיהֲלָךְ, לָאו מִינָּךְ הֲווֹ שָׁקְלִי לֵיהּ?! וְנֵימָא לֵיהּ: אִי אַהְדַּרְתֵּיהּ נִיהֲלִי, הֲוָה מַעֲרֵיקְנָא לֵיהּ לְאַגְמָא! מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: סוֹף סוֹף, לָאו מֵעֲלִיָּיה הֲווֹ מִשְׁתַּלְּמִי?! הָנִיחָא הֵיכָא דְּאִית לֵיהּ נִכְסֵי, הֵיכָא דְּלֵית לֵיהּ נִכְסֵי מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: כִּי הֵיכָא דְּמִשְׁתַּעְבַּדְנָא לְדִידָךְ, הָכִי נָמֵי מִשְׁתַּעְבַּדְנָא לְהַאיְךְ – מִדְּרַבִּי נָתָן. דְּתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִן לַנּוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה, וַחֲבֵירוֹ בַּחֲבֵירוֹ – מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִין מִזֶּה, וְנוֹתְנִים לָזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ״. הוּעַד בְּבֵית שׁוֹאֵל, וְהֶחְזִירוֹ לַבְּעָלִים – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק, וְשׁוֹאֵל פָּטוּר מִכְּלוּם. סֵיפָא – רְשׁוּת מְשַׁנָּה, רֵישָׁא – רְשׁוּת אֵינָהּ מְשַׁנָּה! אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תִּבְרַהּ; מִי שֶׁשָּׁנָה זוֹ לֹא שָׁנָה זוֹ. רַבָּה אָמַר: מִדְּרֵישָׁא רְשׁוּת אֵינָהּ מְשַׁנָּה, סֵיפָא נָמֵי רְשׁוּת אֵינָהּ מְשַׁנָּה. וְסֵיפָא הַיְינוּ טַעְמָא – מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ: לָאו כֹּל כְּמִינָךְ דִּמְיַיעֲדַתְּ לֵיהּ לְתוֹרַאי. רַב פָּפָּא אָמַר: מִדְּסֵיפָא רְשׁוּת מְשַׁנָּה, רֵישָׁא נָמֵי רְשׁוּת מְשַׁנָּה; וְרֵישָׁא הַיְינוּ טַעְמָא – מִשּׁוּם דְּכׇל מָקוֹם שֶׁהוֹלֵךְ, שֵׁם בְּעָלָיו עָלָיו. שׁוֹר הָאִצְטָדִין אֵינוֹ חַיָּיב מִיתָה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מַהוּ לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ? רַב אָמַר: כָּשֵׁר, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: פָּסוּל. רַב אָמַר כָּשֵׁר – אָנוּס הוּא. וּשְׁמוּאֵל אָמַר פָּסוּל – הֲרֵי נֶעֶבְדָה בּוֹ עֲבֵירָה. מֵיתִיבִי: ״מִן הַבְּהֵמָה״ – לְהוֹצִיא אֶת הָרוֹבֵעַ וְאֶת הַנִּרְבָּע. ״מִן הַבָּקָר״ – לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּעֱבָד. ״מִן הַצֹּאן״ – לְהוֹצִיא אֶת הַמּוּקְצֶה. ״וּמִן הַצֹּאן״ – לְהוֹצִיא אֶת הַנּוֹגֵחַ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִם נֶאֱמַר רוֹבֵעַ – לָמָּה נֶאֱמַר נוֹגֵחַ? וְאִם נֶאֱמַר נוֹגֵחַ – לָמָּה נֶאֱמַר רוֹבֵעַ? מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּרוֹבֵעַ שֶׁאֵין בַּנּוֹגֵחַ, וְיֵשׁ בַּנּוֹגֵחַ שֶׁאֵין בָּרוֹבֵעַ. רוֹבֵעַ – עָשָׂה בּוֹ אוֹנֶס כְּרָצוֹן, נוֹגֵחַ – לֹא עָשָׂה בּוֹ אוֹנֶס כְּרָצוֹן. נוֹגֵחַ – מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר, רוֹבֵעַ – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר. לְפִיכָךְ הוּצְרַךְ לוֹמַר רוֹבֵעַ, וְהוּצְרַךְ לוֹמַר נוֹגֵחַ. קָתָנֵי מִיהַת, רוֹבֵעַ – עָשָׂה בּוֹ אוֹנֶס כְּרָצוֹן, נוֹגֵחַ – לֹא עָשָׂה בּוֹ אוֹנֶס כְּרָצוֹן. לְמַאי הִלְכְתָא? לָאו לְקׇרְבָּן? לָא, לִקְטָלָא. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא; דְּאִי אָמְרַתְּ לְקׇרְבָּן, ״נוֹגֵחַ לֹא עָשָׂה בּוֹ אוֹנֶס כְּרָצוֹן״?! לָאו אוֹנֶס דִּידֵיהּ כְּתִיב, וְלָאו רָצוֹן דִּידֵיהּ כְּתִיב! אֶלָּא לָאו לִקְטָלָא? אָמַר מָר: נוֹגֵחַ – מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר, רוֹבֵעַ – אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַכּוֹפֶר. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּרַבְעַהּ וְקַטְלַהּ – מָה לִי קַטְלַהּ בְּקַרְנָא, מָה לִי קַטְלַהּ בִּרְבִיעָה? וְאֶלָּא דְּרַבְעַהּ וְלָא קַטְלַהּ? הַאי דְּלָא מְשַׁלֵּם כּוֹפֶר – מִשּׁוּם דְּלָא קַטְלַהּ הוּא! אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם דְּרַבְעַהּ וְלָא קַטְלַהּ, דְּאַתְיוּהָ לְבֵי דִינָא וְקַטְלוּהָ; מַהוּ דְּתֵימָא

33 ערכין פתח ↗

מֵיתִיבִי: הַחוֹפֵר בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְנָפַל עָלָיו שׁוֹר וַהֲרָגוֹ — פָּטוּר, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאִם מֵת הַשּׁוֹר — יוֹרְשֵׁי בַּעַל הַבּוֹר חַיָּיבִין לְשַׁלֵּם דְּמֵי שׁוֹר לִבְעָלָיו!

35 בבא קמא פתח ↗

וַאֲפִילּוּ הִזִּיק עַד שֶׁלֹּא חָב – בַּעַל חוֹב קְדֵים! שְׁמַע מִינַּהּ, בַּעַל חוֹב מְאוּחָר שֶׁקָּדַם וְגָבָה – מַה שֶּׁגָּבָה לֹא גָּבָה?! לָא, לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ: מַה שֶּׁגָּבָה גָּבָה; וְשָׁאנֵי הָתָם, דַּאֲמַר לֵיהּ: אִילּוּ גַּבָּךְ הֲוָה – לָא מִינָּךְ הֲוָה גְּבַי לֵיהּ? דְּהַאי תּוֹרָא דְּאַזְּקַן, מִינֵּיהּ מִשְׁתַּלֵּמְנָא. תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְחָבַל בּוֹ בַּחֲמִשִּׁים זוּז, וְשָׁבַח וְעָמַד עַל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז – שֶׁאִלְמָלֵא לֹא הִזִּיקוֹ הָיָה עוֹמֵד עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת זוּז; נוֹתֵן כִּשְׁעַת הַנֶּזֶק. כָּחַשׁ – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין. שָׁבַח מַזִּיק – נוֹתֵן לוֹ כִּשְׁעַת הַנֶּזֶק. כָּחַשׁ – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין. אָמַר מָר: שָׁבַח מַזִּיק – נוֹתֵן כִּשְׁעַת הַנֶּזֶק. מַנִּי – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּאָמַר: בַּעַל חוֹב הוּא, וְזוּזֵי הוּא דְּמַסֵּיק לֵיהּ; אֵימָא סֵיפָא: כָּחַשׁ – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין. אֲתָאן לְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: שׁוּתָּפֵי נִינְהוּ! רֵישָׁא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְסֵיפָא רַבִּי עֲקִיבָא?! לָא, כּוּלַּהּ רַבִּי עֲקִיבָא הִיא; וְהָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן – כְּשֶׁפִּיטְּמוֹ. אִי כְּשֶׁפִּיטְּמוֹ, אֵימָא רֵישָׁא: שָׁבַח וְעָמַד עַל אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז – נוֹתֵן לוֹ כִּשְׁעַת הַנֶּזֶק. אִי כְּשֶׁפִּיטְּמו,ֹ צְרִיכָא לְמֵימַר?! אָמַר רַב פָּפָּא: רֵישָׁא – מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בֵּין דְּפַטְּמַהּ פַּטּוֹמֵי בֵּין דִּשְׁבַחָא מִמֵּילָא, וְאִצְטְרִיךְ לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּהֵיכָא דִּשְׁבַחָא מִמֵּילָא – נוֹתֵן לוֹ כִּשְׁעַת הַנֶּזֶק. סֵיפָא – לָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ אֶלָּא כְּשֶׁפִּטְּמוֹ. כָּחַשׁ – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין. כָּחַשׁ מֵחֲמַת מַאי? אִילֵימָא דְּכָחֲשָׁה מֵחֲמַת מְלָאכָה, לֵימָא לֵיהּ: אַתְּ מַכְחֲשַׁתְּ, וַאֲנָא יָהֵיבְנָא?! אָמַר רַב אָשֵׁי: דִּכְחַשׁ מֵחֲמַת מַכָּה, דַּאֲמַר לֵיהּ: קַרְנָא דְּתוֹרָךְ קְבִירָא בֵּיהּ. מַתְנִי׳ שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵילָה יָפָה כְּלוּם – אָמַר רַבִּי מֵאִיר, עַל זֶה נֶאֱמַר: ״וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ״. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: וְכֵן הֲלָכָה; קִיַּימְתָּ ״וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ״, וְלֹא קִיַּימְתָּ ״וְגַם הַמֵּת יֶחֱצוּן״! וְאֵיזֶה? זֶה שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְהַנְּבֵילָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז; שֶׁזֶּה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְהַנְּבֵילָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז – זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶהוּ שׁוֹר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין זֶהוּ שׁוֹר הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, אֶלָּא שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח לְשׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם, וְאֵין הַנְּבֵילָה יָפָה כְּלוּם, עַל זֶה נֶאֱמַר: ״וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ״. אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״וְגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן״? פְּחָת שֶׁפְּחָתַתּוּ מִיתָה – מַחֲצִין בַּחַי. מִכְּדֵי בֵּין רַבִּי מֵאִיר בֵּין רַבִּי יְהוּדָה – הַאי מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה שָׁקֵיל, וְהַאי מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה שָׁקֵיל; מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רָבָא: פְּחַת נְבֵילָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: פְּחַת נְבֵילָה – דְּנִיזָּק הָוֵי, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: פְּחַת נְבֵילָה – דְּמַזִּיק הָוֵי פַּלְגָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִם כֵּן, מָצִינוּ לְרַבִּי יְהוּדָה תָּם חָמוּר מִמּוּעָד! וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי – כְּדִתְנַן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תָּם חַיָּיב, וּמוּעָד פָּטוּר; אֵימַר דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה – לְעִנְיַן שְׁמִירָה, דִּכְתִיבִי קְרָאֵי; לְעִנְיַן תַּשְׁלוּמִין מִי שָׁמְעַתְּ לֵיהּ?! וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יָכוֹל שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה חָמֵשׁ סְלָעִים, וְהַנְּבֵילָה יָפָה סֶלַע – זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת? אָמַרְתָּ: וְכִי מוּעָד לָמָּה יוֹצֵא – לְהַחְמִיר עָלָיו אוֹ לְהָקֵל עָלָיו? הֱוֵי אוֹמֵר לְהַחְמִיר עָלָיו; וּמָה מוּעָד אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא מַה שֶּׁהִזִּיק, תָּם הַקַּל לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁבַח נְבֵילָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּמָר סָבַר: דְּנִיזָּק הָוֵי, וּמָר סָבַר: פַּלְגָא. וְהַיְינוּ דְּקָא קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה – הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ חָס רַחֲמָנָא עִילָּוֵיהּ דְּמַזִּיק, דְּשָׁקֵיל בִּשְׁבָחָא; יָכוֹל שׁוֹר שָׁוֶה חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה מָנֶה, וְהַנְּבֵילָה יָפָה חֲמִשִּׁים זוּז – זֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת? אָמַרְתָּ: הֵיכָן מָצִינוּ מַזִּיק נִשְׂכָּר, שֶׁזֶּה נִשְׂכָּר? וְאוֹמֵר: ״שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם״ – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין, וְאֵין בְּעָלִים נוֹטְלִין. מַאי ״וְאוֹמֵר״? וְכִי תֵּימָא: הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאִיכָּא פְּסֵידָא לְנִיזָּק; אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא פְּסֵידָא לְנִיזָּק – כְּגוֹן שׁוֹר שָׁוֶה חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁנָּגַח שׁוֹר שָׁוֶה חָמֵשׁ סְלָעִים, וְהַנְּבֵילָה יָפָה שְׁלֹשִׁים זוּז – שָׁקֵיל נָמֵי מַזִּיק בִּשְׁבָחָא; וְאוֹמֵר: ״שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם״ – בְּעָלִים מְשַׁלְּמִין, וְאֵין בְּעָלִים נוֹטְלִין. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בַּר תַּחְלִיפָא לְרָבָא: אִם כֵּן, מָצִינוּ לְרַבִּי יְהוּדָה תָּם מְשַׁלֵּם יוֹתֵר מֵחֲצִי נֶזֶק, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״וּמָכְרוּ אֶת הַשּׁוֹר הַחַי וְחָצוּ אֶת כַּסְפּוֹ״! אִית לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה: פְּחָת שֶׁפָּחֲתָה מִיתָה – מַחֲצִין בַּחַי. מְנָא לֵיהּ? מִ״וְּגַם אֶת הַמֵּת יֶחֱצוּן״?! וְהָא אַפְּקֵיהּ רַבִּי יְהוּדָה לְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת, וְזֶה נוֹטֵל חֲצִי הַחַי וַחֲצִי הַמֵּת! אִם כֵּן, נִכְתּוֹב קְרָא: ״וְאֶת הַמֵּת״! מַאי ״וְגַם״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. מַתְנִי׳ יֵשׁ חַיָּיב עַל מַעֲשֵׂה שׁוֹרוֹ וּפָטוּר עַל מַעֲשֵׂה עַצְמוֹ, פָּטוּר עַל מַעֲשֵׂה שׁוֹרוֹ וְחַיָּיב עַל מַעֲשֵׂה עַצְמוֹ. כֵּיצַד? שׁוֹרוֹ שֶׁבִּיֵּישׁ – פָּטוּר, וְהוּא שֶׁבִּיֵּישׁ – חַיָּיב. שׁוֹרוֹ שֶׁסִּימֵּא אֶת עֵין עַבְדּוֹ וְהִפִּיל אֶת שִׁינּוֹ – פָּטוּר, וְהוּא שֶׁסִּימֵּא אֶת עֵין עַבְדּוֹ וְהִפִּיל אֶת שִׁינּוֹ – חַיָּיב. שׁוֹרוֹ שֶׁחָבַל בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ – חַיָּיב, וְהוּא שֶׁחָבַל בְּאָבִיו וְאִמּוֹ – פָּטוּר. שׁוֹרוֹ שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בְּשַׁבָּת – חַיָּיב, וְהוּא שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בְּשַׁבָּת – פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ. גְּמָ׳ תָּנֵי רַבִּי אֲבָהוּ קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן: כׇּל הַמְקַלְקְלִין פְּטוּרִין, חוּץ מֵחוֹבֵל וּמַבְעִיר. אֲמַר לֵיהּ: פּוֹק תָּנֵי לְבָרָא! חוֹבֵל וּמַבְעִיר אֵינָהּ מִשְׁנָה. וְאִם תִּימְצֵי לוֹמַר מִשְׁנָה; חוֹבֵל – בְּצָרִיךְ לְכַלְבּוֹ, מַבְעִיר – בְּצָרִיךְ לְאֶפְרוֹ. תְּנַן: שׁוֹרוֹ שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בְּשַׁבָּת – חַיָּיב, וְהוּא שֶׁהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ בְּשַׁבָּת – פָּטוּר. וְקָתָנֵי הוּא דּוּמְיָא דְשׁוֹרוֹ – מָה שׁוֹרוֹ דְּלָא קָבָעֵי לֵיהּ,

36 בבא קמא פתח ↗

אֲבָל מוּעָד לִגְמָרֵי – לָא מַשְׁכַּחַתְּ בֵּיהּ צַד תַּמּוּת כְּלָל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹ שְׁמִירָה אֶלָּא סַכִּין כּוּ׳. אָמַר רַבָּה: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? דְּאָמַר קְרָא: ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ״ – שׁוּב אֵין לוֹ שְׁמִירָה לָזֶה. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, דִּכְתִיב ״וְלֹא יְכַסֶּנּוּ״ נָמֵי – שׁוּב אֵין לוֹ כִּיסּוּי לָזֶה? וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָתְנַן: כִּסָּהוּ כָּרָאוּי, וְנָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר וּמֵת – פָּטוּר. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: הַיְינוּ טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר – כִּדְתַנְיָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מִנַּיִין שֶׁלֹּא יְגַדֵּל אָדָם כֶּלֶב רַע בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, וְאַל יַעֲמִיד סוּלָּם רָעוּעַ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ״. הֲדַרַן עֲלָךְ שׁוֹר שֶׁנָּגַח אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה מַתְנִי׳ שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה וְנִמְצָא עוּבָּרָהּ בְּצִדָּהּ, וְאֵין יָדוּעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נָגְחָה יָלְדָה, אִם מִשֶּׁנָּגְחָה יָלְדָה – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק לַפָּרָה, וּרְבִיעַ נֶזֶק לַוָּלָד. וְכֵן פָּרָה שֶׁנָּגְחָה אֶת הַשּׁוֹר וְנִמְצָא וְלָדָהּ בְּצִדָּהּ, וְאֵין יָדוּעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נָגְחָה יָלְדָה, אִם מִשֶּׁנָּגְחָה יָלְדָה – מִשְׁתַּלֵּם חֲצִי נֶזֶק מִן הַפָּרָה, וּרְבִיעַ נֶזֶק מִן הַוָּלָד. גְּמָ׳ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: זוֹ דִּבְרֵי סוֹמְכוֹס – דְּאָמַר: מָמוֹן הַמּוּטָּל בְּסָפֵק – חוֹלְקִין. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּדִּין, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ – עָלָיו הָרְאָיָה. לְמָה לִי לְמֵימַר ״זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּדִּין״? אִצְטְרִיךְ, דַּאֲפִילּוּ נִיזָּק אוֹמֵר בָּרִי, וּמַזִּיק אוֹמֵר שֶׁמָּא – הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. אִי נָמֵי, לְכִי הָא דְּאִתְּמַר: הַמּוֹכֵר שׁוֹר לַחֲבֵירוֹ, וְנִמְצָא נַגְחָן – רַב אָמַר: הֲרֵי זֶה מִקָּח טָעוּת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: יָכוֹל שֶׁיֹּאמַר לוֹ ״לִשְׁחִיטָה מְכַרְתִּיו לָךְ״. אַמַּאי? וְנִיחְזֵי אִי גַּבְרָא דְּזָבֵין לְרִדְיָא, אִי גַּבְרָא דְּזָבֵין לְנִכְסְתָא! לָא צְרִיכָא, בְּגַבְרָא דְּזָבֵין לְהָא וּלְהָא. וְנִיחְזֵי אִי דְּמֵי רִדְיָא – לְרִדְיָא, אִי דְּמֵי נִכְסְתָא – לְנִכְסְתָא! לָא צְרִיכָא, דְּאִיַּקַּיר בִּישְׂרָא, וְקָאֵי בִּדְמֵי רִדְיָא. אָמְרִי: וְאִי לֵיכָּא לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מִינֵּיהּ, לִישְׁקְלֵיהּ לְתוֹרָא בְּזוּזֵי! דְּאָמְרִי אֱנָשֵׁי: מִמָּרֵי רַשְׁווֹתָךְ פָּארֵי אִפְּרַע! לָא צְרִיכָא, דְּאִיכָּא לְאִשְׁתַּלּוֹמֵי מִינֵּיהּ. רַב אָמַר הֲרֵי זֶה מִקָּח טָעוּת – זִיל בָּתַר רוּבָּא, וְרוּבָּא דְאִינָשֵׁי לְרִדְיָא הוּא דְּזָבְנִי. וּשְׁמוּאֵל אָמַר, יָכוֹל שֶׁיֹּאמַר לוֹ ״לִשְׁחִיטָה מְכַרְתִּיו לָךְ״ – וְלָא אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא. כִּי אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא – בְּאִיסּוּרָא, אֲבָל בְּמָמוֹנָא – לָא אָזְלִינַן בָּתַר רוּבָּא, אֶלָּא הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: שׁוֹר שֶׁנָּגַח אֶת הַפָּרָה וְנִמְצָא עוּבָּרָהּ בְּצִדָּהּ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם עַד שֶׁלֹּא נְגָחָהּ יָלְדָה אִם מִשֶּׁנְּגָחָהּ יָלְדָה – מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק לַפָּרָה, וּרְבִיעַ נֶזֶק לַוָּלָד; דִּבְרֵי סוֹמְכוֹס. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ – עָלָיו הָרְאָיָה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: מִנַּיִין לְהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה – שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם״ – יַגִּישׁ רְאָיָה אֲלֵיהֶם. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי: הָא לְמָה לִי קְרָא? סְבָרָא הוּא – דְּכָאֵיב לֵיהּ כְּאֵיבָא, אָזֵיל לְבֵי אָסְיָא! אֶלָּא קְרָא לְכִדְרַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ, דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מִנַּיִין שֶׁאֵין נִזְקָקִין אֶלָּא לַתּוֹבֵעַ תְּחִלָּה? שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם״ – יַגִּישׁ דְּבָרָיו אֲלֵיהֶם. אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: פְּעָמִים שֶׁנִּזְקָקִין לַנִּתְבָּע תְּחִלָּה. וְהֵיכִי דָּמֵי? דְּקָא זִילִי נִכְסֵיהּ. וְכֵן פָּרָה שֶׁנָּגְחָה אֶת הַשּׁוֹר וְכוּ׳. חֲצִי נֶזֶק וּרְבִיעַ נֶזֶק?! פַּלְגָא נִזְקָא הוּא דְּבָעֵי שַׁלּוֹמֵי! כּוּלֵּי נִזְקָא נְכֵי רִבְעָא מַאי עֲבִידְתֵּיהּ? אָמַר אַבָּיֵי: חֲצִי נֶזֶק – אֶחָד מֵאַרְבָּעָה בַּנֶּזֶק, וּרְבִיעַ נֶזֶק – אֶחָד מִשְּׁמֹנָה בַּנֶּזֶק. וְאִי פָּרָה וּוָלָד דְּחַד נִינְהוּ – הָכִי נָמֵי דְּמָצֵי אָמַר לֵיהּ לְבַעַל פָּרָה: מִמָּה נַפְשָׁךְ, חֲצִי נֶזֶק הַב לִי. אֶלָּא לָא צְרִיכָא, דְּפָרָה דְּחַד, וּוָלָד דְּחַד. וְאִי דִּקְדֵים תַּבְעֵיהּ לְבַעַל פָּרָה תְּחִלָּה – הָכִי נָמֵי דְּאָמַר לֵיהּ לְבַעַל פָּרָה: פָּרָה דִּידָךְ אַזֵּיקְתַּן, הַב לִי רְאָיָה דְּאִית לָךְ שׁוּתָּפֵי. אֶלָּא דִּקְדֵים תַּבְעֵיהּ לְבַעַל וָלָד תְּחִלָּה, דַּאֲמַר לֵיהּ: גַּלֵּית אַדַּעְתָּךְ דְּשׁוּתָּפָא אִית לִי. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אַף עַל גַּב דִּקְדֵים תַּבְעֵיהּ לְבַעַל פָּרָה תְּחִלָּה, מָצֵי מְדַחֵי לֵיהּ – דַּאֲמַר לֵיהּ: מִידָּע יְדַעִי אֲנָא דְּשׁוּתָּפָא אִית לִי. אָמַר רָבָא: אַטּוּ ״אֶחָד מֵאַרְבָּעָה בַּנֶּזֶק״ וְ״אֶחָד מִשְּׁמֹנָה בַּנֶּזֶק״ קָתָנֵי? ״חֲצִי נֶזֶק״ וּ״רְבִיעַ נֶזֶק״ קָתָנֵי! אֶלָּא אָמַר רָבָא: לְעוֹלָם בְּפָרָה וּוָלָד דְּחַד, וְהָכִי קָאָמְרִינַן: אִיתַהּ לְפָרָה – מִשְׁתַּלַּם חֲצִי נֶזֶק מִפָּרָה.

37 בבא קמא פתח ↗

אֵין לִי אֶלָּא יָדוֹ, גַּגּוֹ חֲצֵירוֹ וְקַרְפֵּיפוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא״ מִכׇּל מָקוֹם! אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא אוֹ ״הִמָּצֵא הִמָּצֵא״ אוֹ ״תִּמָּצֵא תִמָּצֵא״; מִדְּשַׁנִּי קְרָא, שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. גּוּפָא – אָמַר רַב: קֶרֶן – כְּעֵין שֶׁגָּנַב. תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין. מַאי טַעְמָא דְּרַב? אָמַר קְרָא: ״גְּנֵיבָה״ וְ״חַיִּים״. אַמַּאי קָאָמַר רַחֲמָנָא ״חַיִּים״ בִּגְנֵיבָה? אַחֲיַיהּ לְקֶרֶן כְּעֵין שֶׁגָּנַב. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אָמֵינָא, כִּי נָיֵים וְשָׁכֵיב רַב אָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. דְּתַנְיָא: כְּחוּשָׁה וְהִשְׁמִינָהּ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה כְּעֵין שֶׁגָּנַב. אָמְרִי, מִשּׁוּם דַּאֲמַר לֵיהּ: ״אֲנָא פַּטֵּימְנָא וְאַתְּ שָׁקְלַתְּ?!״ תָּא שְׁמַע: שְׁמֵינָה וְהִכְחִישָׁהּ – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה כְּעֵין שֶׁגָּנַב! הָתָם נָמֵי – מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן לֵיהּ: מָה לִי קַטְלַהּ כּוּלַּהּ, מָה לִי קַטְלַהּ פַּלְגָא. כִּי קָאָמַר רַב – בְּיוּקְרָא וְזוּלָא הוּא דְּקָאָמַר. הֵיכִי דָמֵי? אִילֵּימָא דְּמֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא זוּזָא, וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא אַרְבְּעָה זוּזֵי – קֶרֶן כְּעֵין שֶׁגָּנַב; לֵימָא פְּלִיגָא דְּרַב אַדְּרַבָּה? דְּאָמַר רַבָּה: הַאי מַאן דִּגְזַל חָבִיתָא דְחַמְרָא מֵחַבְרֵיהּ, מֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא זוּזָא וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא אַרְבְּעָה זוּזֵי, תַּבְרַהּ אוֹ שַׁתְיַיהּ – מְשַׁלֵּם אַרְבְּעָה. אִיתְּבַר מִמֵּילָא – מְשַׁלֵּם זוּזָא. אָמְרִי: כִּי קָאָמַר רַב – כְּגוֹן דְּמֵעִיקָּרָא שָׁוְיָא אַרְבְּעָה וּלְבַסּוֹף שָׁוְיָא זוּזָא; קֶרֶן – כְּעֵין שֶׁגָּנַב, תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה – כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין. תָּנֵי רַבִּי חֲנִינָא לְסַיּוֹעֵיהּ לְרַב: בַּעַל הַבַּיִת שֶׁטָּעַן טַעֲנַת גַּנָּב בְּפִקָּדוֹן, וְנִשְׁבַּע, וְהוֹדָה, וּבָאוּ עֵדִים – אִם עַד שֶׁלֹּא בָּאוּ עֵדִים הוֹדָה, מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם; וְאִם מִשֶּׁבָּאוּ עֵדִים הוֹדָה – מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְאָשָׁם, וְחוּמְשׁוֹ עוֹלֶה לוֹ בִּכְפֵילוֹ; דִּבְרֵי רַבִּי יַעֲקֹב.

1 וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים. צָרִיךְ לָדַעַת טַעַם אָמְרוֹ וְאֵלֶּה, וְהִנֵּה נֶחְלְקוּ בַּמְּכִילְתָּא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לוֹמַר לְךָ מָה עֶלְיוֹנִים מִסִּינַי אַף תַּחְתּוֹנִים מִסִּינַי, רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: וְאֵלֶּה יָכוֹל שׁוֹנִין וְלֹא יוֹדְעִים, תַּלְמוּד לוֹמַר ״וְאֵלֶּה״ וְגוֹ׳, עָרְכָן לִפְנֵיהֶם כְּשֻׁלְחָן הֶעָרוּךְ, עַד כָּאן. וְהִנֵּה לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁמְּפָרֵשׁ ״וְאֵלֶּה״ שֶׁבָּא לוֹמַר שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּסִינַי, בְּהֶכְרֵחַ לְפָרֵשׁ שֶׁטַּעַם שֶׁהֻצְרַךְ הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ זֶה הוּא לְלַמֵּד עַל פְּרָטֵי מִצְוָה זוֹ שֶׁנֶּאֶמְרוּ מִסִּינַי, שֶׁאִם עַל כְּלָלוֹתֶיהָ, הֲרֵי אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּפֶרֶק בַּתְרָא דִּזְבָחִים קטו: שֶׁכָּל הַמִּצְווֹת נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֵיהֶם בְּסִינַי וּפְרָטֵיהֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד, עַד כָּאן, וְאִם כֵּן גַּם אֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים בִּכְלָל וְלֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר ״וְאֵלֶּה״ לְלַמֵּד עַל דָּבָר זֶה. וּלְרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁחָלַק עִם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שָׁם בַּבְּרַיְתָא הַשְּׁנוּיָה בִּזְבָחִים כִּי כָּל הַמִּצְווֹת נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֵיהֶם וּפְרָטֵיהֶן בְּסִינַי, אֵינוֹ יָכוֹל לְפָרֵשׁ ״וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים״ שֶׁבָּא לְלַמֵּד שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּסִינַי כִּי אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַשְׁמִיעֵנוּ זֶה, וְהֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ בְּאֹפֶן אַחֵר.

2 וְצָרִיךְ עִיּוּן לְדִבְרֵי רַשִׁ״י שֶׁפֵּרֵשׁ כָּאן כִּסְבָרַת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וּבְפָרָשַׁת בְּהַר סִינַי פֵּרֵשׁ כְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁאָמַר, מַה שְׁמִיטָה נֶאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֶיהָ וּפְרָטוֹתֶיהָ בְּסִינַי אַף כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וְכוּ׳, וְהֵם שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים חֲלוּקִים, וְהָיָה לוֹ לְפָרֵשׁ כָּאן ״וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים״ מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן מַה שֶׁצִּוָּה בְּעִנְיָן שֵׁנִי, שֶׁצָּרִיךְ לָשׂוּם לִפְנֵיהֶם כְּשֻׁלְחָן הֶעָרוּךְ, בֵּין מִשְׁפָּטִים תַּחְתּוֹנִים בֵּין מִשְׁפָּטִים שֶׁקָּדְמוּ לָהֶם.

3 וּמַה שֶׁרָאִיתִי שֶׁכָּתַב הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי שֶׁלִּמּוּד רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הוּא שֶׁנֶּאֶמְרוּ הַמִּשְׁפָּטִים בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים, אֵין דְּבָרָיו נִרְאִים וְלֹא מִתְקַבְּלִים לוֹמַר כִּי דִּבֵּר ה׳ יוֹתֵר מֵעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. הֲגַם שֶׁהָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר בְּפֵרוּשׁ כֵּן, הָיָה צָרִיךְ כֹּחַ וּרְאָיָה לִדְבָרָיו, וּמִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אֶלָּא ״מָה עֶלְיוֹנִים מִסִּינַי״ וְלֹא אָמַר ״מָה עֶלְיוֹנִים בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים״, וּדְבָרִים אֵלּוּ אֵין לִשְׁמֹעַ לָהֶם. וְאִם מֵחֲמַת הַקֻּשְׁיָא שֶׁהִקְשֵׁינוּ, כְּבָר יִשַּׁבְנוּ אוֹתָהּ יִשּׁוּב נָכוֹן שֶׁבָּא הַכָּתוּב עַל הַדִּקְדּוּקִים, כְּמוֹ שֶׁבָּא בְּדִין הַשְּׁמִטָּה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּהַר סִינַי. וּבְהֶכְרֵחַ לְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁיּוֹדֶה בַּשְּׁמִטָּה שֶׁנֶּאֶמְרוּ כְּלָלוֹתֶיהָ וּפְרָטֶיהָ בְּסִינַי כַּמְבֹאָר בַּתּוֹרָה בְּפֵרוּשׁ, אֶלָּא שֶׁלֹּא סָבַר לִלְמֹד מִמֶּנָּה לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. וְאוּלַי כִּי טַעְמוֹ מִמַּה שֶׁבָּאָה הַזְכָּרַת הַר סִינַי בְּאַרְבַּע מִצְווֹת לֹא רָצָה לִלְמֹד מֵהֶם עַל כָּל הַתּוֹרָה, וְהָעִקָּר כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ. וְיוֹתֵר נָכוֹן לְהַנִּיחַ הַדָּבָר בְּצָרִיךְ עִיּוּן לְדִבְרֵי רַשִׁ״י מִלְּפָרֵשׁ בּוֹ כִּי הֵבִין בְּדִבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל שֶׁאָמַר ה׳ אֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים.

4 וְאִם כַּוָּנַת הָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי לוֹמַר שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּקוֹלוֹת לְבַד וְלֹא כְּסֵדֶר עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, גַּם זֶה אֵינוֹ, כִּי זֶה יִהְיֶה בִּנְיַן שְׁלִישִׁי בְּסֵדֶר הַדִּבּוּר: הָאֶחָד הוּא סֵדֶר אֲשֶׁר דִּבֵּר ה׳ בּוֹ עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֵׁנִי, סֵדֶר שֶׁהָיָה רָגִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ כָּל הָאַרְבָּעִים יוֹם כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שְׁלִישִׁי, סֵדֶר דִּבּוּר אֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים, וּמִי יַטֶּה אָזְנוֹ לִשְׁמוֹעַ דְּבָרִים אֵלּוּ לִבְנוֹת מְצִיאוּת שֶׁלֹּא מָצִינוּ לוֹ כַּיּוֹצֵא בוֹ בַּתּוֹרָה. וְעוֹד יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת אֶלָּא שֶׁהַדְּבָרִים פְּשׁוּטִים.

5 עוֹד נִרְאֶה לוֹמַר כִּי טַעַם אָמְרוֹ וְאֵלֶּה לִרְמוֹז דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סנהדרין פו: כִּי צָרִיךְ לָשׂוּם דַּיָּנִים לִפְנֵי הַמִּקְדָּשׁ, לָזֶה אָמַר וְאֵלֶּה מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן שֶׁהִזְכִּיר בְּסָמוּךְ מְקוֹם שְׁכוּנַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁכֻּלָּם בְּמָקוֹם אֶחָד.

6 אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. טַעַם אָמְרוֹ בְּלָשׁוֹן זֶה, הֲגַם שֶׁרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ דְּרָשׁוֹת סנהדרין ז,א צָרִיךְ לָדַעַת פְּשָׁטָן שֶׁל דְּבָרִים. וְאוּלַי כִּי לֶהֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ חֲלָקִים בַּתּוֹרָה שֶׁהֵם חוֹבַת גַּבְרָא לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר יַעֲבוֹדוּ, וְזוּלַת זֶה אֵינָם בְּנֵי בְּרִית הַתּוֹרָה, הַמָּשָׁל בָּזֶה, אִם לֹא יָדַע שֶׁאָסוּר לֶאֱכוֹל טְרֵפָה הֲרֵי הוּא אוֹכְלָהּ, וְכֵן הַדָּם וְחֵלֶב, וּבְמִצְווֹת עֲשֵׂה – פֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר, שְׁבִיתַת יָמִים הַמְּקֻדָּשִׁים, הֵן אֵלֶּה יִתְחַיֵּב לְדַעְתָּם, וְיֵשׁ בְּחִינָה אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר דִּינֵי טוֹעֵן וְנִטְעָן, הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, הִלְכוֹת קָרְבָּנוֹת וְכַדּוֹמֶה. הָאֱמֶת כִּי חוֹבַת יְדִיעַת הַתּוֹרָה לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינוֹ אִם יֶחְסַר יְדִיעָתָם כָּל שֶׁיֵּשׁ בְּיִשְׂרָאֵל גְּדוֹלִים שֶׁיִּשְׁפְּטוּ וִיקַדְּשׁוּ וְיוֹרוּ מִשְׁפָּטִים לְיִשְׂרָאֵל. וְנִתְחַכֵּם ה׳ לוֹמַר כָּאן אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם לוֹמַר כִּי דִּינִים אֵלּוּ יִתְחַיְּבוּ בִּשְׁמִיעָתָם כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, שֶׁזּוּלַת זֶה אֵין הַקּוֹנֶה מַכִּיר בִּשְׁעַת הַקִּנְיָן לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר יִקְנֶה, וְגַם אֵין הַנִּקְנֶה יוֹדֵעַ כִּי ה׳ שִׁחְרְרוֹ אַחַר שֵׁשׁ שָׁנִים לִתְבֹּעַ הַתּוֹבֵעַ, וְגַם הַשּׁוֹפְטִים לֹא יֵדְעוּ כָּל קוֹנֶה עֶבֶד לְהוֹדִיעוֹ כִּי חַיָּב לְשַׁלְּחוֹ. וְלָזֶה אָמַר אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם, כִּי מִשְׁפָּט זֶה הוּא מֵהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צְרִיכִין לָשׂוּם לִפְנֵי כֻּלָּם. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁדִּבֵּר הַכָּתוּב בְּדֶרֶךְ נוֹכֵחַ, כִּי תִקְנֶה וְגוֹ׳, כִּי יוֹדִיעַ הַדָּבָר לְכָל קוֹנֶה.

7 עוֹד יִרְצֶה לְהַסְבִּיר הַמִּצְוֹת שֶׁתִּתְקַבֵּל לַכֹּל, וְלָזֶה אָמַר אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם, פֵּרוּשׁ, הֲגַם כִּי דָּבָר זֶה יֵשׁ בּוֹ חֶסְרוֹן הָרָצוֹן, שֶׁהַקּוֹנֶה עַבְדּוֹ יְמַהֵר לְשַׁלְּחוֹ אַחַר שֵׁשׁ שָׁנִים, תָּשִׂים הַדְּבָרִים לִפְנֵיהֶם כִּי מִצְוָה זוֹ לִזְכוּת כָּל אֶחָד מֵהֶם הִיא, כְּשֶׁיִּהְיֶה עֶבֶד לֹא יַעֲבֹד בּוֹ לְעוֹלָם, וּבָזֶה יִתְרַצֶּה בַּדָּבָר, כִּי כָּל אֶחָד יַעֲרִיךְ הַדָּבָר שֶׁהוּא לִזְכוּתוֹ לְצַד כִּי כָּל עִבְרִי הַנִּמְכָּר אֵינוֹ אֶלָּא לְצַד דָּחֳקוֹ, אוֹ גָּנַב וּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין, וְזֶה יְסוֹבְבוֹ הָעֹנִי, וּבְאוֹתוֹ מַצָּב כֻּלָּם עֲשִׁירִים הָיוּ, וְאֵין זֶה אֶלָּא לְדָבָר הַמִּתְגַּלְגֵּל, וְכָל אֶחָד יָשִׂים לְפָנָיו שֶׁאֵלָיו נוֹגֵעַ הַחֶסֶד דִּלְמָא יִתְגַּלְגֵּל עָלָיו הַגַּלְגַּל, וְזֶה זְכוּת הוּא לוֹ.

1 כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי. אוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר שֶׁאִם יִהְיֶה לְפָנָיו לִקְנוֹת עֶבֶד כְּנַעֲנִי וְעֶבֶד עִבְרִי יַקְדִּים הָעִבְרִי, וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב: כִּי תִּרְצֶה לִקְנוֹת עֶבֶד – תַּקְדִּים לִקְנוֹת עִבְרִי, וְלֹא תֹאמַר, אֶקְנֶה עֶבֶד שֶׁאֶעֱבֹד בּוֹ עַד עוֹלָם וְלֹא אֶקְנֶה עֶבֶד שֶׁאַחַר שֵׁשׁ שָׁנִים אֲשַׁלְּחֶנּוּ.

2 וְטַעַם שֶׁקְּרָאוֹ עִבְרִי, כִּי חָשׁ הַכָּתוּב לְיַחֵס שֵׁם עַבְדוּת עַל יִשְׂרָאֵל, לָזֶה כִּנָּה אוֹתוֹ בְּשֵׁם זֶה. עוֹד רָמַז כִּי שֵׁם עַבְדוּת עַל יִשְׂרָאֵל הוּא עוֹבֵר וְאֵינוֹ קָבוּעַ, מִטַּעַם כִּי לַה׳ הֵם עֲבָדִים, וְיֵצֵא מִתַּחַת יָדוֹ בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית. עוֹד יִרְמוֹז שֶׁלֹּא בָּא לִידֵי מִדָּה זוֹ עַד שֶׁעָבַר עַל הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּמְכֻוָּן לְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קידושין יד: כִּי בִּמְכָרוּהוּ בֵּית דִּין בִּגְנֵבָתוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, וְגַם בְּמוֹכֵר עַצְמוֹ מֵחֲמַת דָּחֳקוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב דברים טו:יב ״כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי״, גַּם הוּא לֹא בָּא לִידֵי זוֹ עַד שֶׁכְּבָר קָדְמוּ לוֹ עֲבֵרוֹת, וּכְמַאֲמַר רַבִּי אַמֵי שבת נה: אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא עָווֹן.

3 עוֹד דִּקְדֵּק לוֹמַר כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי וְלֹא אָמַר עִבְרִי עֶבֶד, לִרְמוֹז כִּי קוֹדֶם שֶׁתִּקְנֵהוּ עֶבֶד הוּא, וּכְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קידושין כב,ב כִּי בְּמוֹכְרִים אוֹתוֹ בֵּית דִּין הַכָּתוּב מְדַבֵּר וּכְבָר נִתְחַיֵּב מֵהַשָּׁמַיִם. וּבָזֶה לֹא קַשְׁיָא לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר תֵּבַת עֶבֶד, שֶׁמִּזֶּה יָצָא לָנוּ לִטְעוֹת עֶבֶד שֶׁל עִבְרִי מכילתא משפטים א עַד שֶׁהֻצְרַךְ לְפָרֵשׁ פָּסוּק אַחֵר תַּלְמוּד לוֹמַר ״כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי״ דברים טו:יב.

4 עוֹד נִרְאֶה כִּי טַעַם שֶׁהֻצְרַךְ לוֹמַר ״עֶבֶד״, לָתֵת טַעַם לְמָה שֶׁצִּוָּה שֵׁשׁ שָׁנִים, לָזֶה הִקְדִּים לוֹמַר כִּי זֶה שֶׁאַתָּה קוֹנֶה כְּבָר הוּא עֶבֶד, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמַר ויקרא כה:נה ״כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים״:

5 שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד. טַעַם אָמְרוֹ כֵן לִדְרוֹשׁ שֶׁעַל כָּל פָּנִים יַעֲבוֹד שֵׁשׁ וַאֲפִלּוּ בָּרַח, וְאָמְרוֹ יַעֲבֹד וְלֹא פֵּרֵשׁ יַעֲבָדְךָ נִתְכַּוֵּן לְרַבּוֹת שֶׁיַּעֲבוֹד גַּם בְּמוֹת הַקּוֹנֶה לִבְנוֹ:

6 וּבַשְּׁבִיעִית וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, וְלִפְעָמִים יַעֲבֹד גַּם בַּשְּׁבִיעִית כְּשֶׁיִּמָּכֵר בְּאֶמְצַע שְׁנַת עוֹלָם לְתַשְׁלוּם שָׁנָה שֶׁנִּמְכַּר בָּהּ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ שֵׁשׁ שָׁנִים שְׁלֵמִים מִיּוֹם לְיוֹם. עוֹד יִרְצֶה כִּי יַעֲבֹד גַּם בַּשְּׁבִיעִית, פֵּרוּשׁ, שְׁבִיעִית לַשָּׁנִים אִם תִּפְגַּע בְּתוֹךְ שֵׁשׁ שָׁנָיו. שׁוּב מָצָאתִי דִּיּוּק זֶה בְּדִבְרֵי רַמְבַּ״ם בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָה קידושין פרק א משנה ב.

1 אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּקִדּוּשִׁין קידושין כ. אָמְרוּ: יְחִידִי נִכְנָס יְחִידִי יֵצֵא, מִכָּאן שֶׁאֵין רַבּוֹ רַשַּׁאי לִמְסֹר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית אֶלָּא אִם הוּא נָשׂוּי. וְנִרְאֶה כִּי הֻקְשָׁה לָהֶם יִתּוּר הַכָּתוּב, לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר כֵּן? מִמָּה נַפְשָׁךְ, אִם לוֹמַר כִּי דַּוְקָא כְּשֶׁיִּכָּנֵס בְּגַפּוֹ הוּא שֶׁיֵּצֵא בְּגַפּוֹ, אֲבָל כְּשֶׁיִּכָּנֵס עִם אִשְׁתּוֹ לֹא יֵצֵא בְּגַפּוֹ – פְּשִׁיטָא, כִּי מִי הִכְנִיסָהּ שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר כֵּן? וְתִמְצָא שֶׁדִּקְדְּקוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קדושין כב. בְּמַאֲמַר ״וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ״ כִּי לֹא הָיָה צָרִיךְ לְאָמְרָהּ, וּפֵרְשׁוּהָ לְחַיֵּב מְזוֹן אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו. וְאִם עַל שִׁפְחָה הַנּוֹתֵן לוֹ רַבּוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּסָמוּךְ ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ״. אֶלָּא וַדַּאי לִדְרָשָׁה בָּא, לוֹמַר ״אִם בְּגַפּוֹ״ – פֵּרוּשׁ, בְּלֹא אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית, מִמַּה שֶׁגִּלָּה בְּסוֹף דְּבָרָיו ״אִם בַּעַל אִשָּׁה״ וְגוֹ׳. בְּגַפּוֹ יֵצֵא – פֵּרוּשׁ, יְחִידִי יֵצֵא, פֵּרוּשׁ, יִשָּׁאֵר בְּכַמּוּת שֶׁהוּא יְחִידִי עַד יְצִיאָתוֹ. אוֹ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ מַקִּישׁ יְצִיאָה לְהַכְנָסָה, כְּשֵׁם שֶׁכְּשֶׁנִּכְנָס נִכְנָס יְחִידִי מַמָּשׁ בְּלֹא אִשָּׁה וּבָנִים, בֵּין הַיּוֹצְאִים עִמּוֹ בֵּין הַנִּשְׁאָרִים בְּבֵית הָאָדוֹן, כְּמוֹ כֵן בִּיצִיאָתוֹ. וְאִם הָיְתָה לוֹ אִשָּׁה וְלֹא הָיוּ לוֹ בָנִים גַּם כֵּן אֵין רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים בּוֹ ״בְּגַפּוֹ״, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הָיוּ לוֹ בָנִים וְלֹא הָיְתָה לוֹ אִשָּׁה.

2 וְרָאִיתִי לְהָרַב רַבִּי אֵלִיָּהוּ מִזְרָחִי שֶׁדִּיֵּק שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״אִם בְּגַפּוֹ וְגוֹ׳ כֵּן יֵצֵא״. וְאֵין דְּבָרָיו נִרְאִים, כִּי אַדְרַבָּה אִם הָיָה אוֹמֵר כֵּן יִהְיֶה נִשְׁמָע יוֹתֵר שֶׁלֹּא יִתֵּן לוֹ שִׁפְחָה וְיִשָּׁאֵר כְּמוֹת שֶׁהוּא. וְהָאֱמֶת כִּי טַעַם שֶׁלֹּא אָמַר כֵּן, כִּי יֵשׁ לָחוּשׁ לִדְרָשׁוֹת אֲחֵרִים הַנִּשְׁמָעִים מִמֶּנָּה, וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין.

3 וְאִם תֹּאמַר מִנַּיִן לָהֶם לְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קידושין כ. שֶׁהוֹסִיפוּ הַבָּנִים, וַהֲגַם כִּי דְּבָרִים אֵלּוּ הֲלָכָה הֵם, יֵשׁ לוֹמַר כִּי אִם יִכָּנֵס בְּאִשָּׁה בְּלֹא בָנִים הֲרֵי אֲנִי קוֹרֵא עָלָיו ״בְּגַפּוֹ יֵצֵא״, שֶׁלֹּא יִתֵּן לוֹ שִׁפְחָה וְיִהְיוּ לוֹ בָּנִים מִמֶּנָּה, שֶׁאָז אֵינוֹ דוֹמֶה גַּפּוֹ שֶׁל יְצִיאָה לְגַפּוֹ שֶׁל הַכְנָסָה, כִּי אָז לֹא הָיוּ לוֹ בָנִים וְעַתָּה יֵשׁ לוֹ בָּנִים. וְאִם בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס הָיְתָה לוֹ אִשָּׁה וְלֹא בָנִים וְאַחַר כָּךְ הָיוּ לוֹ בָּנִים, נִכְנַס בְּגֶדֶר הֶתֵּר. וְאוּלַי כִּי לָזֶה תָּלְתָה הַתּוֹרָה הַדָּבָר בָּאִשָּׁה שֶׁהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת בִּשְׁעַת בִּיאָתוֹ לְעַבְדוּת, אֲבָל הַבָּנִים הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ אַחַר כָּךְ. וְאִם הָיְתָה לוֹ אִשָּׁה כְּשֶׁקְּנָאוֹ וּמֵתָה, מַשְׁמַע שֶׁמֻּתָּר, כִּי לֹא הִקְפִּיד הַכָּתוּב אֶלָּא עַל שְׁעַת בִּיאָה ״בְּגַפּוֹ יָבֹא״. וְזוּלַת דִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הָיִיתִי אוֹמֵר כִּי הַכָּתוּב שָׁלַל דִּין זֶה מֵאָמְרוֹ ״אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא״, צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ עַד שְׁעַת יְצִיאָה, וּבָזֶה אֲנִי מַתִּיר לְךָ – אִם אֲדוֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה.

4 אִם בַּעַל אִשָּׁה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מכילתא אחריתי דר״ש שֶׁאֵין הָאָדוֹן חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת אִשְׁתּוֹ שֶׁל עֶבֶד, אֶלָּא אִם תִּהְיֶה אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ לַעֲמֹד עִמּוֹ וְלֹא אִשָּׁה הָאֲסוּרָה לוֹ מֵאִסּוּרֵי לָאוִין. וְהִנֵּה בְּדִין מְסִירַת שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית מַשְׁמַע מֵהַשַּׁ״ס וְהוּבָא בְּדִבְרֵי רַמְבַּ״ם הלכות עבדים פ״ג ה״ד שֶׁכָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, וַאֲפִלּוּ הָאִשָּׁה מֵאִסּוּרֵי לָאוִין, יָכוֹל לִיתֵּן לוֹ וְכוּ׳. וְהוּא אָמְרוֹ אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא, פֵּרוּשׁ, אֵין צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה אִשְׁתּוֹ הָרְאוּיָה לוֹ לְגַבֵּי מַה שֶׁאָסַרְתִּי לְךָ בְּסָמוּךְ ״אִם בְּגַפּוֹ״ שֶׁאֵין רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ, אֲבָל לְגַבֵּי מְזוֹנוֹת וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ, פֵּרוּשׁ, הָרְאוּיָה לוֹ הוּא שֶׁחַיָּב הָאָדוֹן בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ.

5 עוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מכילתא וְזֶה לְשׁוֹנָם: יָכוֹל יְהֵא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם? תַּלְמוּד לוֹמַר ״אִשְׁתּוֹ״ – לְהוֹצִיא שׁוֹמֶרֶת יָבָם, ״עִמּוֹ״ – לְהוֹצִיא אֲרוּסָתוֹ. וְהִנֵּה עֶבֶד שֶׁהָיְתָה לוֹ אִשָּׁה שׁוֹמֶרֶת יָבָם אוֹ אֲרוּסָה מֻתָּר לָתֵת לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, וְהוּא אָמְרוֹ אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא – פֵּרוּשׁ בְּלֹא תְּנַאי, הֲגַם שֶׁתִּהְיֶה אֲרוּסָה אוֹ שׁוֹמֶרֶת יָבָם יָצָא מִכְּלַל בְּגַפּוֹ שֶׁאָסַרְתִּי לְךָ נְתִינַת שִׁפְחָה. וּלְדִבְרֵי הַשַּׁ״ס קידושין כ. שֶׁדִּקְדְּקוּ הַבָּנִים גַּם כֵּן יִהְיֶה הַדִּין בְּהֵיכָא שֶׁהָיוּ לוֹ בָּנִים מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת וּמֵתָה וְאֵרַס אִשָּׁה – יֶשְׁנוֹ בִּמְסִירַת שִׁפְחָה.

6 וְיָצְאָה. אָמְרוֹ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, כִּי לְצַד שֶׁצִּוָּה ה׳ עַל מְזוֹנוֹת הָאִשָּׁה, יֻצְדַּק לוֹמַר וָא״ו, כִּי מִלְּבַד שֶׁחַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָיו גַּם כוּ׳.

1 אִם אֲדֹנָיו וְגוֹ׳. קָשֶׁה לָמָּה הִתְחִיל לְדַבֵּר לְנוֹכֵחַ ״כִּי תִקְנֶה״, וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר חָזַר לְדַבֵּר דֶּרֶךְ נִסְתָּר ״אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ״, ״תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״, ״וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו״, כָּל הַפָּרָשָׁה בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר, וּמִן הָרָאוּי הָיָה לוֹ לְהַשְׁלִים הַדִּבּוּר כְּדֶרֶךְ שֶׁהִתְחִיל ״אִם תִּתֵּן לוֹ״, ״תִּהְיֶה לְךָ״ וְגוֹ׳, ״וְהִגַּשְׁתָּ אוֹתוֹ״. וְהָיָה נִרְאֶה לוֹמַר כִּי לֹא כִּנָּה הַזִּוּוּג לְקוֹנֵהוּ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בראשית רבה סח כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְזַוֵּג זִוּוּגִים, לָזֶה אָמַר אִם אֲדֹנָיו הָאֲמִתִּי, כִּי לוֹ בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים, יִתֵּן לוֹ אִשָּׁה, אֶלָּא שֶׁלֹּא יַצְדִּיק פֵּרוּשׁ זֶה אָמְרוֹ ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ וַהֲלֹא הַדָּבָר מוּבָן שֶׁיֵּצֵא בְגַפּוֹ מֵאָמְרוֹ ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״. עוֹד צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר אָמֹר יֹאמַר:

2 אָכֵן כַּוָּנַת הַכְּתוּבִים הוּא, לְצַד כִּי יְצַו הָאֵל הִשְׁתַּנּוּת הַדִּין ״אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא״, פֵּרוּשׁ שֶׁאֵין רַבּוֹ יָכוֹל לִמְסֹר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית אֶלָּא אִם הָיָה נָשׂוּי, כְּאָמְרָם בְּקִדּוּשִׁין קידושין כ,א. וְיֹאמַר הָאוֹמֵר: מַדּוּעַ חָקַק ה׳ חֻקָּה זוֹ לְהִשְׁתַּנּוּת הַדִּין, מַה לִי הָיָה נָשׂוּי אוֹ לֹא? לָזֶה בָּא הַכָּתוּב בְּחָכְמָה לָתֵת טַעַם, וְאָמַר הַטַּעַם הוּא אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה שֶׁהִיא שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית כַּמּוּבָן מֵהָעִנְיָן, הַמִּשְׁפָּט הוּא שֶׁהָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא הָעֶבֶד יֵצֵא בְּגַפּוֹ, פֵּרוּשׁ, בְּלֹא אִשָּׁה כָּל עִקָּר. וְלֶהֱיוֹת כֵּן, אִם יִתֵּן לוֹ רַבּוֹ אִשָּׁה וְהוּא פָּנוּי מֵעוֹלָם, לֹא יִרְצֶה לָצֵאת מֵעַבְדוּת לְצַד שְׁתֵּי סִבּוֹת: הָאֶחָד – אַהֲבַת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, וְהַשְּׁנִיָּה – שֶׁבְּצֵאתוֹ נִשְׁאָר פָּנוּי, וּשְׁתַּיִם רָעוֹת יֵשׁ לוֹ בִּיצִיאָתוֹ. וּלְצַד זֶה כָּל עֶבֶד אִישׁ לֹא יַחְפֹּץ לָצֵאת מֵאֵת רַבּוֹ, מַה שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ כֵּן. אֲשֶׁר עַל כֵּן גָּזַר אוֹמֶר שֶׁלֹּא יִתֵּן לוֹ רַבּוֹ אִשָּׁה אֶלָּא אִם הוּא נָשׂוּי, כִּי בָּזֶה יֵקַל מֵעָלָיו הַפְרָדַת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית בַּת חוֹרִין יִהְיֶה בְּעֵינָיו קַל לָצֵאת. וּכְפִי פָּסוּק ״אִם אֲדֹנָיו״ וְגוֹ׳ נִתְכַּוֵּן ה׳ לוֹמַר בְּסֵדֶר הַדְּבָרִים לָתֵת טַעַם בְּמֶתֶק לָשׁוֹן לָמָּה שִׁנָּה הַדִּין.

3 וְאָמְרוֹ וְאִם אָמֹר יֹאמַר, פֵּרוּשׁ, מִלְּבַד אֲמִירָה אַחַת שֶׁעָשָׂה ה׳ לוֹ תִּקּוּן כַּנִּזְכָּר, עוֹד יֹאמַר אָהַבְתִּי וְגוֹ׳, וְהִגִּישׁוֹ וְגוֹ׳, וְרָצַע וְגוֹ׳, כִּי זֶה מֵעִיד שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְעֻלּוֹ יִתְבָּרַךְ וְקוֹנֶה אָדוֹן לְעַצְמוֹ:

4 עוֹד נִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַפָּרָשָׁה דֶּרֶךְ רֶמֶז, כִּי תְצַוֶּה הַתּוֹרָה לְהָאָדָם לָשׂוּם לְפָנָיו בִּתְמִידוּת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בֵּין עֵינָיו, וְהוּא אָמְרוֹ אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם, שֶׁתָּמִיד יָשִׂים הָאָדָם עִנְיָן זֶה לְפָנָיו. וְהוּא כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי הָאָדָם נֶחְלָק לִשְׁנַיִם: חֵלֶק אֶחָד רוּחָנִי וְהוּא הָעִקָּר, וְחֵלֶק אֶחָד גַּשְׁמִי שֶׁבָּרָא ה׳ לַנְּשָׁמָה לְשַׁמְּשָׁהּ, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ מְקַיֵּם כַּמָּה מִצְווֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה׳, וְלוֹ יִקָּרֵא שֵׁם עֶבֶד, כִּי אֵינוֹ אֶלָּא שַׁמָּשׁ לַנֶּפֶשׁ שֶׁבִּשְׁבִילָהּ יִקָּרֵא אָדָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב שמות ל:לב ״עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא״ וְגוֹ׳, שֶׁזֶּה יַגִּיד כִּי לֹא הַבָּשָׂר יִקָּרֵא אָדָם, וְכֵן אָמַר יחזקאל ל״ד:ל״א ״אָדָם אַתֶּם״, אַתֶּם קְרוּיִים אָדָם וְלֹא אֻמּוֹת הָעוֹלָם בבא מציעא קיד,א שֶׁאֵין לָהֶם נֶפֶשׁ רוּחָנִית. וְלָזֶה תְּצַוֶּה הַתּוֹרָה לְהָאָדָם כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, פֵּרוּשׁ עִבְרִי – עוֹבֵר, כִּי אֵינוֹ קַיָּם לָעַד, כִּי מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָוֶת, עַל דֶּרֶךְ תהילים קמ״ד:ד׳ ״כְּצֵל עוֹבֵר״. וּזְמַן קְבִיעָתוֹ הוּא עַד שִׁשִּׁים שָׁנָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ איוב ה׳:כ״ו ״תָּבֹא בְכֶלַח אֱלֵי קָבֶר״, וְאָמְרוּ בַּשַּׁ״ס מועד קטן כח,א כִּי בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה הוּא זְמַנּוֹ שֶׁל אָדָם לָלֶכֶת כְּחֻשְׁבַּן ״בְּכֶלַח״, שֶׁאָז הוּא כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ. וְזֶה הוּא אָמְרוֹ שֵׁשׁ שָׁנִים, פֵּרוּשׁ, כָּל יָמָיו הֵם שִׁשִּׁים, וַהֲגַם שֶׁאָמַר שֵׁשׁ יֵשׁ חֶשְׁבּוֹן שֶׁיִּכְלֹל כְּלָלוּת אֶחָד וְכָאן כּוֹלֵל הָעֲשִׂירִי. וּבַשְּׁבִיעִית, פֵּרוּשׁ בְּעֶשֶׂר שָׁנִים הַשְּׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי הָעֶבֶד, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ תהילים פח:ו ״בַּמֵּתִים חָפְשִׁי״. וְאָמְרוֹ תֵּבַת חִנָּם לִרְמֹז עַל יַד מִי תִּהְיֶה הַיְּצִיאָה, עַל יְדֵי חִנָּם שֶׁהוּא סמא״ל וְחֵילוֹתָיו, שֶׁהֵם נִרְמָזִים בְּתֵבַת חִנָּם, כְּאָמְרָם בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ זוהר ח״ב קכח,ב כִּי בְּמִילֵי דְּמַגָּנָא הוּא זֵינַיְיהוּ דְּהַהִיא סִטְרָא, וְלָזֶה לֹא שַׁלְטֵי בִּדְבַר מִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם בְּדָמִים יְקָרִים. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁכָּל דְּבַר טֻמְאָה בָּא בְּחִנָּם, מַה שֶׁאֵין כֵּן דְּבַר מִצְוָה וּקְדֻשָּׁה צָרִיךְ לָהֶם טֹרַח גָּדוֹל וְדָמִים יְקָרִים.

5 אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא. צָרִיךְ לְדַקְדֵּק לָמָּה אָמַר לָשׁוֹן זֶה, וְלֹא אָמַר לָשׁוֹן הָרָגִיל בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ ״אִם לְבַדּוֹ״, כְּאָמְרוֹ בראשית לב:כה ״וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ״.

6 אָכֵן יֵשׁ לָדַעַת כִּי אִם סִגֵּל מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים וְקָנָה לְעַצְמוֹ כֹּחַ, יִמְצָא כֹּחַ לַעֲלוֹת בְּיוֹם הַתְּחִיָּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ תהילים עב:טז ״וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ״ כתובות קיא,א. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר כָּאן אִם בְּגַפּוֹ, פֵּרוּשׁ לְשׁוֹן גַּף, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ משלי ט:ג ״עַל גַּפֵּי מְרוֹמֵי״, שֶׁרוֹמֵז אֶל הַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שבת מט,א ״נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לְיוֹנָה״ וְכוּ׳. וְאָמְרוֹ יָבֹא, פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ אונקלוס בראשית כח:כא ״כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ״ – עָאל שִׁמְשָׁא. בְּגַפּוֹ יֵצֵא, פֵּרוּשׁ בְּאוֹתוֹ כָּנָף יֵצֵא מִן הָאָרֶץ בְּעֵת הַתְּחִיָּה, וְאַחֲרֵי נָפְלוֹ קִימָה תִּהְיֶה לוֹ. וִידִיעַת הַהֲפָכִים שָׁוָה הִיא, שֶׁאִם בָּעוֹלָם הַזֶּה לֹא יִשְׁתַּדֵּל בְּסִגּוּל הַטּוֹב, אֵין כֹּחַ בּוֹ לַעֲלוֹת. וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כתובות קיא,ב בַּפָּסוּק משלי ג:יח ״עֵץ חַיִּים״ וְגוֹ׳, שֶׁאֵין גּוּפוֹת עַמֵּי הָאָרֶץ עוֹמְדִים זוּלַת לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ.

7 וְאָמְרוֹ אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ – כָּאן רָמְזָה הַתּוֹרָה סוֹד גָּדוֹל, וְהוּא כִּי יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁקָּנָה נִשְׁמָתוֹ בְּאֶמְצָעוּת חוֹזֶק מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים וְנַעֲשָׂה הוּא בַּעְלָהּ שֶׁל נְשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה. וְצָרִיךְ אַתָּה לָדַעַת מַה שֶׁאָמְרוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר חלק ג צא,א בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד״ וְגוֹ׳, כִּי הַבְּהֵמוֹת מֵעֵת לֵידָתָם קוֹנִים שֵׂכֶל שֶׁיֵּשׁ לַשּׁוֹר, מַה שֶׁאֵין כֵּן הָאָדָם – כְּפִי מַעֲשָׂיו זָכָה נוֹתְנִים לוֹ נֶפֶשׁ, זָכָה יַתִּיר וְכוּ׳, זָכָה יַתִּיר וְכוּ׳ עַד כָּאן. הִנֵּה שֶׁבְּאֶמְצָעוּת מַעֲשָׂיו קוֹנֶה הַנְּשָׁמָה הַנִּקְרֵאת אִשָּׁה, וּכְמוֹ כֵן מָצִינוּ שֶׁקְּרָאוּהָ חַכְמֵי אֱמֶת תיקון ו. וְלָזֶה אָמַר אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא שֶׁקְּנָאָהּ כַּנִּזְכָּר, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ – פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ אַחַר יְצִיאַת אִשְׁתּוֹ אַף עַל פִּי כֵן עוֹדֶנָּה עִמּוֹ וְנִשְׁאַר חַי אֲפִלּוּ אַחַר מוֹתוֹ. וְצֵא וּלְמַד מִמַּעֲשֶׂה שֶׁהוּבָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת שבת קנב,ב שֶׁל הָנְהוּ קַפּוּלָאֵי וְכוּ׳ נָחַר בְּהוּ גַּבְרָא וְכוּ׳ שֶׁהָיָה מְדַבֵּר לְאַחַר מוֹתוֹ, וְזֶה הוּא אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ברכות יח,א צַדִּיקִים בְּמִיתָתָן קְרוּיִים חַיִּים.

8 עוֹד יְכַוֵּן בְּאָמְרוֹ אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא, לוֹמַר אִם הוּא אָדָם אֲשֶׁר כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו וִיגִיעוֹתָיו וְטָרְחוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַאֲפִלּוּ מַאֲכָלוֹ וּמַשְׁקֵהוּ, אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַנְּשָׁמָה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ משלי יג:כה ״צַדִּיק אוֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ״, לְהַגְדִּיל הָרוּחָנִיּוּת, אָדָם כָּזֶה לוֹ יִקָּרֵא בַּעַל אִשָּׁה, כַּבַּעַל הַזֶּה שֶׁטּוֹרֵחַ בִּשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ לָזוּן וּלְפַרְנֵס וּלְכַלְכֵּל וּלְמַלְּאוֹת רְצוֹנָהּ, כֵּן זֶה הָאִישׁ עוֹשֶׂה לְנַפְשׁוֹ. אָדָם כָּזֶה שֶׁהַחוֹמֶר נִזְדַּכֵּךְ וְנַעֲשָׂה מֵעֵין הַצּוּרָה בִּמְצִיאוּת זֶה, תּוּכַל נַפְשׁוֹ לִסְבּוֹל לָדוּר עִמּוֹ בִּמְחִיצָתוֹ אֲפִלּוּ אַחַר יְצִיאָתָהּ.

9 וְאָמְרוֹ אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אִם אֵינוֹ בַּעַל אִשָּׁה עַל אוֹפֶן הָאָמוּר, אֲבָל אִשָּׁה הִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, כִּי תִמְצָא כַּמָּה בְּנֵי אָדָם שֶׁזּוֹכִים לִנְשָׁמָה טְהוֹרָה בְּסוֹד הַזִּוּוּג בִּשְׁעַת יְצִירָה מִצַּד אָבִיו הַצַּדִּיק. ״וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת״ – פֵּרוּשׁוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בראשית רבה פ״ל עִקַּר תּוֹלְדוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים וְכוּ׳, גַּם כִּי עַל יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים יִהְיֶה נוֹלָד מַלְאָךְ טוֹב, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אבות פ״ד הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת קָנָה לוֹ פְּרַקְלִיט אֶחָד וְכוּ׳, וְכֵן הוּא מְפֹרָשׁ בַּאֵר הֵיטֵב בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. לָזֶה אָמַר ״וְיָלְדָה לּוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת״ – בְּחִינַת הַבָּנִים הֵם מִצְווֹת הַנַּעֲשִׂים בְּהִתְעַצְּמוּת גָּדוֹל, וּבְחִינַת הַבָּנוֹת הִיא מַדְרֵגָה לְמַטָּה מִבָּנִים. אָדָם כָּזֶה ״הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״, לִשְׁלֹל מַה שֶׁזָּכָה הָאִישׁ אֲשֶׁר קָנָה הָאִשָּׁה בְּאֶמְצָעוּת הִתְעַצְּמוּתוֹ וְנַעֲשָׂה בַּעַל הָאִשָּׁה לִהְיוֹת עִמּוֹ תָּמִיד, לֹא כֵן הוּא זֶה, אֶלָּא ״תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״, כִּי אָדָם כָּזֶה לֹא קְנָאָהּ לִהְיוֹת בַּעְלָהּ שֶׁבָּזֶה לֹא תִפָּרֵד מִמֶּנּוּ. גַּם לְפֵרוּשׁ שֵׁנִי, זֶה לֹא זִכֵּךְ גּוּפוֹ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי שֶׁלֹּא תִפָּרֵד מִמֶּנּוּ הַנְּשָׁמָה, וְלָזֶה ״תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ״. ״וְהוּא יֵצֵא״ וְגוֹ׳ – פֵּרוּשׁ, וּבְעֵת יְצִיאָתוֹ מֵהַקֶּבֶר בְּעֵת הַתְּחִיָּה ״יֵצֵא בְגַפּוֹ״, פֵּרוּשׁ זְכֻיּוֹתָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְלֹא תּוּשְׁלַל מִמֶּנּוּ הַתְּחִיָּה בְּהֵעָדֵר הַדָּבָר הָאָמוּר.

10 וְאָמְרוֹ וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד וְגוֹ׳. כָּאן הוֹדִיעַ הַכָּתוּב עֲבוֹדַת הָעֶבֶד יִשְׂרָאֵל הַמִּתְלַהֵב לַעֲבוֹדַת קוֹנוֹ, וְאַף אַחַר שֶׁאָפְסוּ כֹּחוֹתָיו מִתְאַוֶּה תַּאֲוָה לַעֲבֹד הָאָדוֹן, וְזֶהוּ אָמְרוֹ אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי, שֶׁהֵם הַנְּשָׁמָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשֶׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לָצֵאת מֵהָעוֹלָם הַזֶּה לַחָפְשִׁי כַּמֵּתִים, וְזֶה יוֹרֶה עַל הַחֵשֶׁק וְהַתַּאֲוָה בְּהָאָדוֹן. לְאִישׁ כָּזֶה מַבְטִיחַ הָאָדוֹן כִּי לוֹ יִקָּרֵא עֶבֶד ה׳ וִימַלֵּא תַּאֲוָתוֹ, תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּ לוֹ, אַךְ לֹא עַתָּה, כִּי עַתָּה אֵין לוֹ עוֹד בָּעוֹלָם אֶלָּא וַעֲבָדוֹ לְעוֹלָם – לָעוֹלָם הַבָּא יִבְחַר בּוֹ ה׳ מֵהַמַּלְאָכִים לִהְיוֹת לוֹ לְעֶבֶד נֶאֱמָן. וּמָצִינוּ שֶׁכֵּן הָיָה לְמֹשֶׁה שֶׁקְּרָאוֹ ה׳ דברים לד:ה עֶבֶד ה׳, שֶׁנִּתְאַוָּה לִחְיוֹת לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד ה׳ וּלְקַיֵּם מִצְווֹתָיו סוטה יד,א. וּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְרָצַע וְגוֹ׳ בַּמַּרְצֵעַ, תִּמְצָא בְּחֶשְׁבּוֹן מַרְצֵעַ אַרְבַּע מֵאוֹת עוֹלָמוֹת הַכִּסּוּף, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר הַזֹּהַר חלק א קכג:. וְאָמְרוֹ וַעֲבָדוֹ לְעוֹלָם, פֵּרוּשׁ, יַחְשֹׁב עָלָיו כְּאִלּוּ חַי כָּל יְמֵי עוֹלָם וְעָבַד בָּהּ עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, מַחְשָׁבָה טוֹבָה וְכוּ׳. עוֹד רָמַז לְעוֹלָם סוֹד יָדוּעַ לְיוֹדְעֵי דַעַת קָדוֹשׁ.

1 וְכִי יִמְכֹּר – הִלְבִּישׁ הַדָּבָר בַּמּוֹכֵר וְלֹא בַּקּוֹנֶה, לוֹמַר כִּי זוֹ אֵין מְצִיאוּת לִקְנוֹתָהּ אֶלָּא מֵאָבִיהָ, כִּי אֵינָהּ נִמְכֶּרֶת עַל יְדֵי עַצְמָהּ, גַּם אֵין בֵּית דִּין מוֹכְרִין אוֹתָהּ מכילתא. וְאָמְרוֹ בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו, לוֹמַר כִּי מִלְּבַד רְשׁוּת הַנְּתוּנָה לוֹ לִזְכּוֹת בְּקִדּוּשֶׁיהָ שֶׁהִיא נִקְנֵית בָּהֶם, עוֹד זוֹכֶה הוּא בָּהּ לְמָכְרָהּ לְאָמָה.

2 אִישׁ אֶת בִּתּוֹ. אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוטה כג. ״אִישׁ״ – לְהוֹצִיא אִשָּׁה שֶׁלֹּא תִּמְכּוֹר בִּתָּהּ. וְאָמְרוֹ תֵּיבַת אֶת תִּתְפָּרֵשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מכילתא הָאִישׁ רַשַּׁאי לִמְכּוֹר עַצְמוֹ וְלֹא הָאִשָּׁה. וְהוּא אָמְרוֹ וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ פֵּרוּשׁ, אֶת עַצְמוֹ וְעוֹד בִּתּוֹ, וְאִם הָיָה אוֹמֵר כִּי יִמְכֹּר אִישׁ בִּתּוֹ לֹא הָיָה נִשְׁמָע אֶלָּא מֶכֶר בִּתּוֹ וְלֹא כַּנִּזְכָּר.

3 לְאָמָה. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּמַסֶּכֶת קִידּוּשִׁין קידושין ד. שֶׁאֲפִילוּ הַבַּת אַיְלוֹנִית יֵשׁ לְאָבִיהָ רְשׁוּת לְמָכְרָהּ. וְהוּא אָמְרוֹ לְאָמָה, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְהִנָּשֵׂא כָּל שֶׁרְאוּיָה לְאָמָה. אוֹ יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תוספתא בכורים ד כִּי הַטּוּמְטוּם וְהָאַנְדְּרוֹגִינוֹס לֹא יִמָּכְרוּ לֹא מִמְכֶּרֶת עֶבֶד עִבְרִי וְלֹא אָמָה הָעִבְרִיָּה. וְלָזֶה אָמַר לְאָמָה, פֵּרוּשׁ, אִם הִיא בְּרוּרָה אָמָה וְלֹא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס:

4 לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קידושין טז. פֵּרְשׁוּ כִּיצִיאַת עֶבֶד כְּנַעֲנִי בְּשֵׁן וְעַיִן, עַד כָּאן. וְטַעְמָם כִּי לֹא יִקְרָא הַכָּתוּב עֶבֶד סְתָם אֶלָּא לִכְנַעֲנִי, כִּי יִשְׂרָאֵל אֵין לוֹ שֵׁם עַבְדוּת סְתָם. וּפְשַׁט הַכָּתוּב נִרְאֶה לִי שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים שֶׁאֵינָם יוֹצְאִים עַד שֶׁיַּעַבְדוּ שֵׁשׁ שָׁנִים, וְאִם מֵת הָאָב יַעַבְדוּ לִפְנֵי הַבֵּן, אֶלָּא מֵת הָאָדוֹן הֲרֵי זוֹ יוֹצְאָה לְחֵרוּת אֲפִלּוּ לֹא שָׁהֲתָה שֵׁשׁ.

5 אוֹ יְכַוֵּן לוֹמַר לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים הָאֲמוּרִים בְּסָמוּךְ, שֶׁבַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית יֵצֵא, אֶלָּא שָׁם קָנְתָה מְקוֹמָהּ שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה הָאָדוֹן קידושין יד,ב, וְלֹא תֵצֵא אֲפִלּוּ אַחַר מֵאָה שָׁנָה אֶלָּא בְּמִיתַת הָאָדוֹן אוֹ בְּגֵט. וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר אִם רָעָה וְגוֹ׳. וְקָשֶׁה, עַד שֶׁיַּזְכִּיר הַכָּתוּב יִעוּדֶיהָ וְאָז יֻצְדַּק לוֹמַר ״אִם רָעָה אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ״. וְלִדְבָרֵינוּ יָבֹא עַל נָכוֹן, כִּי בְּאָמְרוֹ לֹא תֵצֵא שָׁם רָמַז הַיִּעוּד, וְעַל זֶה אָמַר אִם רָעָה וְגוֹ׳. גַּם לֹא חָשׁ לְטָעוּת שֶׁשָּׁלַל זְכֻיּוֹת אֲשֶׁר רָשַׁם ה׳ בָּעֲבָדִים, שֶׁהֵם יְצִיאַת שְׁנַת שְׁבִיעִית וּשְׁנַת הַיּוֹבֵל, כִּי מִמַּה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״אִם רָעָה״ וְגוֹ׳ בָּזֶה הֶרְאָה בָּאֶצְבַּע כִּי לְיִעוּדֵי הַבַּעַל אָמַר שֶׁקָּנְתָה מְקוֹמָהּ. וְהוֹסִיף לְהָסִיר הַטָּעוּת בְּמַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב דברים טו,יב ״אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה״, הֲרֵי הִשְׁוָה הָאָמָה הָעִבְרִיָּה לָעֶבֶד הָעִבְרִי לִתֵּן אֶת הָאָמוּר בָּעִבְרִי בָּעִבְרִיָּה.

6 וְאֵין בְּפֵרוּשׁ זֶה הַכְחָשָׁה לְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ לְעִנְיַן הֲלָכָה, זוּלַת בְּיִשּׁוּב הַכָּתוּב רְשׁוּת נְתוּנָה לָנוּ מֵהֶם לְמִסְבַּר קְרָאֵי בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה, לְבַד מֵהַכְחָשַׁת הַהֲלָכוֹת כִּי כֻלָּן מִסִּינַי בָּאוּ לָהֶם. וְכָאן בָּאָה הַהֲלָכָה כִּי דִּין שֵׁן וְעַיִן אֵינוֹ אֶלָּא בִּכְנַעֲנִי וְלֹא בְּיִשְׂרָאֵל, וְהַטַּעַם נִרְאֶה כִּי זְכוּת יֵשׁ לְעֶבֶד עִבְרִי שֶׁלֹּא יֵצֵא בְּשֵׁן וְעַיִן, כִּי חַיָּב לְשַׁלֵּם לוֹ אֲדוֹנוֹ דְּמֵי עֵינוֹ וְשִׁנּוֹ וּשְׁאָר הַדְּבָרִים, וְיַעֲלֶה בְּיוֹתֵר, וּמַה גַּם כְּשֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר אַחַר עֲבוֹר שָׁנִים מִשֵּׁשׁ שָׁנִים שֶׁל עֲבוֹדָתוֹ, וְלִפְעָמִים יִהְיֶה הַדָּבָר בַּסּוֹף. לָזֶה קָבַע ה׳ שֶׁיִּטּוֹל עֶבֶד עִבְרִי דְּמֵי עֵינוֹ, מַה שֶׁאֵין כֵּן עֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁגּוּפוֹ קָנוּי לוֹ, עָשָׂה בּוֹ הָאָדוֹן מִנְהַג הַוַּתְרָנוּת הַיְּדוּעָה לִבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה, וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִין.

1 אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ וְגוֹ׳. טַעַם לֹא בְּאָלֶ״ף וּקְרִי בְּוָא״ו, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קידושין יט. שֶׁאֵין יִעוּד אֶלָּא לִרְצוֹנָהּ, וְדָרְשׁוּהָ בְּקִדּוּשִׁין מִתֵּיבַת ״יְעָדָהּ״, שֶׁצָּרִיךְ לִרְצוֹנָהּ, וְלָזֶה כְּנֶגֶד עִכּוּב הַבָּא מִמֶּנּוּ אָמַר אִם רָעָה בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ, וּכְנֶגֶד עִכּוּב הַבָּא מִצִּדָּהּ אִם לֹא תִתְרַצֶּה בַּדָּבָר אָמַר אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ כִּי לֹא הָיָה הַדָּבָר מִדַּעְתָּהּ, אַחַת מֵהֵנָּה מְעַכֶּבֶת. וְאָמְרוֹ וְהֶפְדָּהּ פֵּרוּשׁ אָז הוּא שֶׁיֶּשְׁנָהּ בְּפִדְיוֹן וּמְגָרַעַת מִפִּדְיוֹנָהּ, אֲבָל זוּלַת זֶה אִם יְעָדָהּ אֵין מְצִיאוּת לָצֵאת כַּנִּזְכָּר.

2 לְעַם נָכְרִי. פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ כִּי יָכוֹל אִישׁ לִמְכּוֹר בִּתּוֹ, לֹא לְעַם נָכְרִי יָכוֹל לְמָכְרָהּ. הֲגַם שֶׁכְּבָר עָשָׂה הַדָּבָר וּבָגַד בָּהּ וּמְכָרָהּ, אֵין מִמְכָּרוֹ מִמְכָּר, וְהוּא אָמְרוֹ לֹא יִמְשֹׁל וְגוֹ׳ בְּבִגְדוֹ וְגוֹ׳, וּפָקַע זְכוּת קוֹנֶה וּמַקְנֶה.

3 עוֹד יִרְצֶה עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם קידושין יט. שֶׁיֵּשׁ לָאָב לִמְכּוֹר בִּתּוֹ לִפְסוּלִים, אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ לְעַם נָכְרִי, פֵּרוּשׁ לְעַם נָכְרִי הוּא שֶׁלֹּא יִמְשׁוֹל, אֲבָל אִישׁ נָכְרִי לָהּ וְהוּא מֵעַם שֶׁאֵינוֹ נָכְרִי – רַשַּׁאי:

1 וְאִם לִבְנוֹ. פֵּרוּשׁ – לֹא יְעָדָהּ הוּא וְיַחְפֹּץ בָּהּ לִבְנוֹ, מוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי יָכוֹל לְיַעֲדָהּ, וְהוּא אוֹמֵר יִיעָדֶנָּה, פֵּרוּשׁ, בְּכֶסֶף קְנִיָּתָהּ בּוֹ יִהְיֶה יִעוּדֶיהָ אוֹ לוֹ אוֹ לִבְנוֹ וְאֵין צָרִיךְ כֶּסֶף קִדּוּשִׁין.

2 וְאָמְרוֹ כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת, פֵּרוּשׁ, בֵּין אִם יְעָדָהּ לוֹ אוֹ לִבְנוֹ, צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת, שֶׁהוּא מַה שֶׁאָמַר בְּסָמוּךְ ״שְׁאֵרָהּ״ וְגוֹ׳:

1 וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה. הֵם שְׁאֵרָהּ, כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ, וְלָזֶה דִּקְדֵּק לוֹמַר אֵלֶּה וְלֹא הַקּוֹדְמִים לָהֶם שֶׁהֵם יִעוּד וְגוֹ׳. וְאָמַר וְיָצְאָה חִנָּם, פֵּרוּשׁ פָּקַע זְכוּתָם מִמֶּנָּה, שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְכָבְשָׁהּ עַד זְמַן שֵׁשׁ שָׁנִים אוֹ שְׁאָר סִימָנִים, אֶלָּא אוֹ יְקַיֵּם שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אוֹ יוֹצִיאֶנָּה בְּגֵט, וְלָזֶה גָּמַר אוֹמֶר אֵין כָּסֶף, לוֹמַר כֶּסֶף הוּא שֶׁאֵין אֲבָל גֵּט צָרִיךְ כִּי אֲרוּסָתוֹ הִיא. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מכילתא אָמְרוּ שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה: יִעוּד לוֹ וְלִבְנוֹ וְגֵרְעוֹן כֶּסֶף, וְיָצְאָה חִנָּם בַּהֲבָאַת סִימָנִים, וְאֵלּוּ מִן הַהֲלָכוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּהַר סִינַי וּסְמָכוּם.

2 וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ פָּרָשָׁה זוֹ דֶּרֶךְ רֶמֶז עַל פִּי דִּבְרֵיהֶם שֶׁאָמְרוּ סוטה מב: אֵין ״אִישׁ״ סְתָם אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב שמות טו:ג ״ה׳ אִישׁ מִלְחָמָה״. וְאָמְרוּ עוֹד שיר השירים רבה פ״ג לֹא זָז ה׳ מֵחַבֵּב לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁקְּרָאָהּ בִּתּוֹ, וּמָצִינוּ שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב עִנְיַן הַגָּלוּת בְּשֵׁם מְכִירָה, דִּכְתִיב שמואל א יב:ט ״וַיִּמְכֹּר אוֹתָם בְּיַד״ וְגוֹ׳, וְהִנֵּה לְפִי מַה שֶׁקָּדַם וְצִוָּה הַכָּתוּב עַל הַקּוֹנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֶׁלֹּא יַעֲבֹד אֶלָּא שֵׁשׁ שָׁנִים, לָזֶה קוֹבֵל הַכָּתוּב בְּעַד עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָמָּה נִשְׁתַּנָּה דִּינוֹ מִדִּין הָעֲבָדִים הַיּוֹצְאִים בְּשֵׁשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה, לָמָּה תִּגָּרַע מִדִּין הָעֲבָדִים אֲשֶׁר צִוִּיתָ שֵׁשׁ שָׁנִים וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים בַּשְּׁבִיעִית. וְלָמָּה נִמְכְּרָה בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה זֶה לָנוּ אֶלֶף וְתרע״ב וַאֲנַחְנוּ לֹא נוֹשַׁעְנוּ, וְתֵן לָנוּ מִשְׁפַּט עֶבֶד עִבְרִי הָרָשׁוּם בִּכְתָב.

3 וְחָזַר הַכָּתוּב וְטָעַן אִם רָעָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, אִם עוֹדֶנָּה בְּמַדְרֵגַת רֶשַׁע שֶׁבִּשְׁבִילוֹ נִמְכְּרָה, דִּכְתִיב ישעיה נ:א ״הֵן בַּעֲוֹנוֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם״ וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ בְּעֵינֵי אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כִּי הַבַּת הַיְּקָרָה יֶשְׁנָהּ גַּם בְּמַדְרֵגַת כַּלָּה, כְּמַאֲמַר סֵפֶר קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שִׁיר הַשִּׁירִים שיר השירים ד:ח, וְהוּא אָמְרוֹ אֲדֹנֶיהָ אֲשֶׁר לוֹ יְעָדָהּ, כִּי אוֹתָהּ יִעֵד לְכַלָּה. וּכְתִיב בְּאָלֶ״ף ״אֲשֶׁר לֹא יְעָדָהּ״, פֵּרוּשׁ, הֵן עַתָּה לֹא יְעָדָהּ לְצַד מַעֲשֶׂיהָ הַמְּכֹעָרִים. וְטָעַן הַכָּתוּב עַל זֶה וְהֶפְדָּהּ, פֵּרוּשׁ, כִּי לֹא יֻכַּר לָהּ בְּחִינַת הָרַע בְּעוֹדָהּ מְכוּרָה וּבוֹעֲלֶיהָ אֲדוֹנִים זָרִים, כִּי הֵם יִמְנָעוּהָ מֵעֲשׂוֹת טוֹב וְיַכְרִיחוּהָ לַעֲשׂוֹת רָעָה בְּעֵינֵי אֲדוֹנֶיהָ, וְאֵין תְּשׁוּבַת הֱיוֹתָהּ רָעָה בַּגָּלוּת תְּשׁוּבָה עַד שֶׁתִּהְיֶה גְּאֻלָּה, אָז יֻכַּר בָּהּ אִם רָעָה אִם לֹא. וּמֵעַתָּה אֵינוֹ מִן הַדִּין שֶׁיִּמְכְּרֶנָּה לְעַם נָכְרִי עַל אֲשֶׁר תִּהְיֶה רָעָה בְּעֵינָיו כָּל זְמַן שֶׁהוּא בּוֹגֵד בָּהּ, פֵּרוּשׁ, כָּל זְמַן מְכִירָתָהּ, אֶלָּא עַל אֲשֶׁר עָשְׂתָה בִּימֵי שַׁלְוָתָהּ כְּשֶׁלֹּא הָיָה עָלֶיהָ יַד מוֹשֵׁל נָכְרִי.

4 וְאָמְרוֹ וְאִם לִבְנוֹ – טָעַן וְחָזַר וְטָעַן, כִּי מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא לְיִשְׂרָאֵל בָּנִים בְּהַכְרָזָה לְעֵינֵי הָעַמִּים כֻּלָּם, וְיָדְעוּ כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם אֻמָּה הַמְּיֻעֶדֶת בְּשֵׁם בֵּן לַה׳. וְהֵן עַתָּה אִם עֲדַיִן אֻמָּה זוֹ מְיֻעֶדֶת לִבְחִינַת בְּנוֹ, מִן הָרָאוּי הָיָה לְפָחוֹת שֶׁלֹּא תִהְיֶה גְּרוּעָה מֵהָאֻמּוֹת, כַּאֲשֶׁר עֵינֵינוּ רוֹאוֹת רוּם מַעֲלוֹת הָאֻמּוֹת וְיִשּׁוּבָן מַה שֶׁאֵין כֵּן יִשְׂרָאֵל, וּמִן הָרָאוּי לֹא תִהְיֶה גְּרוּעָה מֵהֶם, וְדַי לָהּ הַשְׁפָּלָה זוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְיִשְׂרָאֵל מַדְרֵגָה גְּדוֹלָה מֵהֶם. וְהוּא אָמְרוֹ כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת, כִּי גַּם הֵם יִקָּרְאוּ בָּנוֹת אֶלָּא שֶׁלֹּא יִתָּכְנוּ בְּמַעֲלָה זוֹ לִקָּרְאוֹת בִּתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאָמְרוֹ אִם אַחֶרֶת, דַּע כִּי אָמְרוּ זַ״ל זהר ח״ב קנב: כִּי בִּזְמַן הַחֻרְבָּן כָּל כְּלֵי הַשֶּׁפַע מַשְׁפִּיעִין חוּץ לִמְקוֹמָן בִּשְׁאָר הָאֻמּוֹת וְלֹא בְּיִשְׂרָאֵל, כִּי מִתְקַלְקְלִים הַצִּנּוֹרוֹת וּמְרִיקִים בְּמָקוֹם לֹא קָדוֹשׁ. וְהוּא אָמְרוֹ אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ, לָתֵת מִדַּת טוּבוֹ כַּאֲשֶׁר עֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל רוֹאוֹת הַפְלָגַת הַטּוֹב בְּיַד לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. טָעַן הַכָּתוּב עוֹד – לוּ יִהְיֶה שֶׁכָּעַס עוֹד עָלֶיהָ שֶׁלֹּא תִהְיֶה בְּהַדְרָגַת הַטּוֹב וְהַהַשְׁקֵט כִּבְנוֹת הָעוֹלָם, וְנוֹתֵן ה׳ מִדַּת טוּבוֹ לְאֻמָּה אַחֶרֶת, לְפָחוֹת שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע. שְׁאֵרָהּ – אֵלּוּ מְזוֹנוֹתֶיהָ כְּמַאֲמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה מכילתא, כְּסוּתָהּ כְּמַשְׁמָעוֹ, וְעֹנָתָהּ – הִיא שֶׁיִּהְיֶה עוֹנֶה אוֹתָהּ בַּצָּר, וּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם דְּבָרִים הַמֻּכְרָחִים וְאֵיךְ יְכוֹלָה לִחְיוֹת זוּלָתָם.

5 וְאָמַר עוֹד וְאִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה – פֵּרוּשׁ, שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ, וְתִהְיֶה גְּרוּעָה מֵהֶם. וְיָצְאָה חִנָּם – פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּיָדָם לֹא תּוֹרָה וְלֹא מִצְווֹת, וַאֲפִלּוּ לֹא יִכְסְפוּ לִדְבַר הַגְּאֻלָּה, וְהוּא אָמְרוֹ אֵין כָּסֶף, כִּי יִסּוּרֶיהָ יַסְפִּיקוּ לְפִדְיוֹנָהּ.

6 אוֹ תִּרְמֹז הַפָּרָשָׁה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶת בִּתּוֹ – אוּמָּה הַקְּדוֹשָׁה, לְאָמָה – פֵּרוּשׁ, לֶהֱיוֹת שֶׁכְּבָר עָבְרוּ גָּלֻיּוֹת עַל יִשְׂרָאֵל: גָּלוּת מִצְרַיִם, גָּלוּת בָּבֶל וְכוּ׳, וְכֻלָּם לֹא נִשְׁתַּעְבְּדוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְאוּמָּה אַחַת, וְאֵין דָּבָר זֶה סוֹבֵב קְרִיאַת שֵׁם עַבְדוּת עַל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בַּגָּלוּת הַחֵל שֶׁאָנוּ בּוֹ עַתָּה, מִשְׁתַּעְבְּדִים יִשְׂרָאֵל לְכָל שִׁבְעִים אוּמּוֹת, בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם עִבְרִי בָּזוּי הוּא וְשָׁפָל, וְכָל אֶחָד בּוֹזֵז וְחוֹזֵר לִקּוּטֵי בָּתַר לִקּוּטֵי, וְדָבָר זֶה יְנַסֶּה וִיסַמֵּן בָּהֶם בְּנִסָּיוֹן גָּדוֹל וְסִימָן מֻבְהָק. וְהוּא אָמְרוֹ לְאָמָה, כִּי אוּמָּתֵנוּ בְּגָלוּת זֶה קָנְתָה שֵׁם אָמָה, וּמֵעַתָּה גַּם בְּבוֹא גְּאֻלָּתֵנוּ וּפִדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ כְּבָר קָנְתָה הָאוּמָּה שֵׁם עַבְדוּת. לָזֶה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַבְטָחָה כִּי גְּאֻלַּת הָאוּמָּה הַלָּז לֹא תִהְיֶה כְּדֶרֶךְ אֲשֶׁר הוֹצִיאָנוּ ה׳ מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, אֶלָּא בְּנִסִּים מֻפְלָגִים בְּפִרְסוּם בְּכָל הָעוֹלָם. וְהוּא אָמְרוֹ לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים הָרְמוּזִים בַּתּוֹרָה שמות כ:ב ״מִבֵּית עֲבָדִים״ וְגוֹ׳, שֶׁאָז לֹא הִפְלִיא ה׳ פְּלָאָיו אֶלָּא בְּאוּמָּה אַחַת, וְאָז בְּכָל הָעוֹלָם וְהָיוּ מְלָכִים אוֹמְנַיִךְ וְשָׂרוֹתֵיהֶם וְגוֹ׳ וְיִשְׁתַּחֲווּ כָּל מַלְכֵי אֶרֶץ, כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָה מט:כג.

7 וְאָמְרוֹ אִם רָעָה וְגוֹ׳, יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַאֲמַר הַזֹּהַר כִּי תִשְׁתַּנֶּה גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל אִם תִּהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים לְאִם תִּהְיֶה לְצַד הַשְׁלָמַת קֵץ הַסָּתוּם, כִּי אִם תִּהְיֶה בְּאֶמְצָעוּת הֲכָנַת יִשְׂרָאֵל יָבֹא הַגּוֹאֵל מַלְאַךְ ה׳ בְּעַמּוּד אֵשׁ מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיְמָה, וְאִם לְצַד הַקֵּץ וְיִשְׂרָאֵל לֹא רְאוּיִים לוֹ, עָלָיו נֶאֱמַר זכריה ט,ט ״עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר״, וְהוּא אָמְרוֹ כְּנֶגֶד בִּיאַת הַגּוֹאֵל לְצַד הַקֵּץ הֲגַם שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לוֹ אִם רָעָה וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ אֲפִלּוּ אִם תִּהְיֶה רָעָה בְּעֵינֵי אֲדוֹנֶיהָ, כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַקֵּץ אֲשֶׁר קָצַב לְיַעֲדָהּ, וְלֹא בְּאָלֶ״ף יִרְצֶה, שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְיִעוּדָיו כִּי הִיא רָעָה, אַף עַל פִּי כֵן וְהֶפְדָּהּ, פֵּרוּשׁ פִּדְיוֹן יֻשַּׂג לָהּ עַל כָּל פָּנִים, אֲבָל לֹא יִהְיֶה הַדָּבָר כְּדֶרֶךְ אִם לֹא תִּהְיֶה רָעָה בְּעֵת הַגְּאֻלָּה. וְאָמַר לְעַם נָכְרִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כִּי לֹא לַצְּמִיתוּת יִהְיֶה הַמֶּכֶר לְעַם נָכְרִי הֲגַם שֶׁיִּבְגֹּד בָּהּ, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב איוב כח,ג ״קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ״.

8 וּכְנֶגֶד בִּיאַת הַגְּאוּלָּה לְצַד מַעֲשֵׂיהֶם הַטּוֹבִים וְהַכְשָׁרָתָם אָמַר וְאִם לִבְנוֹ יִיעָדֶנָּה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בבא בתרא י. כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם נִקְרָאוּ בָּנִים. הַכַּוָּנָה – אִם יִעוּדִים אֲשֶׁר יִיעָדֶנָּה ה׳ בְּעֵת הַגְּאוּלָּה תִּהְיֶה לְצַד הֱיוֹתָם בְּמַדְרֵגַת בָּנִים, אָז כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת. דָּבָר זֶה יַגִּיד הַפְלָגַת שַׁעֲשׁוּעַ יִשְׂרָאֵל בְּבוֹא הַגּוֹאֵל, פֵּרוּשׁ בָּנוֹת הֵם נְשָׁמוֹת הַמִּשְׁתַּעַשְׁעִים בְּגַן עֵדֶן הַנִּקְרָאִים בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, וּמִשְׁפָּט שֶׁקָּצַב לָהֶם צְרוֹר הַמּוֹר דּוֹדִי לִי לְהִגָּלוֹת לָהֶם אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וְזֶה הוּא מִחְיָתָם וְשַׁעֲשׁוּעָם וְתַכְלִית מַאֲוַיָּם. אָמַר ה׳ כִּי כַּמִּשְׁפָּט הַזֶּה יֵעָשֶׂה לָהֶם בְּבִיאַת הַגּוֹאֵל בְּעוֹדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, יְגַלֶּה ה׳ אוֹר שְׁכִינָתוֹ עַל כָּל הַצַּדִּיקִים וְיֹאמְרוּ כֻּלָּם ״זֶה אֵלִי״ וְגוֹ׳ בִּתְמִידוּת כְּמִשְׁפַּט הַבָּנוֹת.

9 וְאָמְרוֹ אִם אַחֶרֶת וְגוֹ׳. בָּא הַכָּתוּב לְהַתְנוֹת, אֵימָתַי חִלַּקְתִּי לְךָ בֵּין זְמַן שֶׁהִיא רָעָה לִזְמַן שֶׁהִיא בְּמַדְרֵגַת בְּנוֹ, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁאִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּהָ לְמַעְלָה, שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ שֶׁל הַבַּת הַיִּשְׂרְאֵלִית לֹא יִגְרָע, בָּזֶה הוּא שֶׁחִלַּקְתִּי. אֲבָל אִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה וְגוֹ׳ וְיָצְאָה חִנָּם, פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ אֵינָם צַדִּיקִים לִכְסוֹף אֶל יוֹם פְּדוּת יֵצְאוּ אֲפִלּוּ קוֹדֶם זְמַן הַגָּלוּת, וַהֲרֵי הֵם יוֹצְאִים בִּזְכוּת יִסּוּרִין אֲשֶׁר קִבְּלוּ בְּמַחְסוֹר שְׁלֹשֶׁת הַדְּבָרִים, וְשָׁוִים הֵם לְמַדְרֵגַת בֵּן.

1 מַכֵּה אִישׁ וָמֵת. פֵּרוּשׁ, אֵין צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הַמִּיתָה בִּשְׁעַת הַהַכָּאָה עַצְמָהּ, כְּמוֹ שֶׁתֹּאמַר שֶׁיִּשְׁחָטֶנּוּ אוֹ יִשְׂרְפֶנּוּ אוֹ יַחְנְקֶנּוּ שֶׁמּוֹצִיא נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנּוּ בְּיָדוֹ מַמָּשׁ, אֶלָּא אֲפִילוּ מֵת אַחַר כָּךְ בְּכֹחַ הַהַכָּאָה חַיָּיב, אֶלָּא אִם כֵּן עָמַד מֵחָלְיוֹ, דִּכְתִיב שמות כא:יט ״אִם יָקוּם״. וְחִדּוּשׁ מַשְׁמִיעֵנוּ מַה שֶׁאֵין הַדִּין כֵּן בְּהוֹרֵג בְּשׁוֹגֵג, שֶׁאֵינוֹ חַיָּיב לִגְלוֹת אֶלָּא דַּוְקָא אִם מֵת בְּיָדוֹ, כִּדְתַנְיָא בְּפֶרֶק מִי שֶׁאֲחָזוֹ גיטין ע,א: שָׁחַט בּוֹ שְׁנַיִם אוֹ רוֹב שְׁנַיִם הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה, מִשּׁוּם דְּחַיְישִׁינָן שֶׁמָּא הָרוּחַ בִּלְבְּלַתּוּ אוֹ הוּא פִּרְכֵּס וְקֵירַב מִיתָתוֹ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְכָתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת כִּי דַּוְקָא בְּהוֹרֵג בְּשׁוֹגֵג אָנוּ דָּנִים דִּין זֶה, דִּבְהָכִי תַּלְיָא, דִּכְתִיב ״וַיַּפֵּל עָלָיו וַיָּמֹת״ במדבר לה:כג, מַשְׁמַע לֵיהּ לְאַלְתַּר, אַף עַל פִּי שֶׁבְּמֵזִיד חַיָּיב אֲפִילוּ לֹא מֵת לְאַלְתַּר, יֵשׁ חִלּוּק בֵּין מִיתָה לְגָלוּת, עַד כָּאן. וְהֵם דְּבָרֵינוּ שֶׁדִּיַּקְנוּ בְּאָמְרוֹ בְּמֵזִיד מַכֵּה אִישׁ וָמֵת וְלֹא אָמַר הוֹרֵג אִישׁ וְגוֹ׳, לוֹמַר אֲפִילוּ הֲרָגוֹ עַתָּה וּמֵת אַחַר כַּמָּה יָמִים. וּבְשׁוֹגֵג דִּקְדֵּק לוֹמַר אִנָּה לְיָדוֹ, פֵּרוּשׁ, שֶׁהֲרָגוֹ בְּיָדוֹ מַמָּשׁ. וְכֵן מַשְׁמַע מִדִּבְרֵי רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ה׳ מֵהִלְכוֹת רוֹצֵחַ, וְלֹא כֵן דַּעַת הָרַאֲבַ״ד שֶׁאֵינוֹ מְחַלֵּק, יְעוּיַּן שָׁם דִּבְרֵיהֶם, וְאֵין דְּבָרָיו נִרְאִים בְּשׁוּם אוֹפֶן בָּעוֹלָם, וְאֵין כָּאן מְקוֹם פִּלְפּוּל הַפּוֹסְקִים.

2 מוֹת יוּמָת. טַעַם הַכֶּפֶל בְּדִין זֶה וּבְדִין מַכֵּה וּמְקַלֵּל יוֹלְדָיו וּבִגְנֵבַת אִישׁ וּבְהַכָּאַת עַבְדּוֹ וְכַדּוֹמֶה. דַּע כִּי מִשְׁפְּטֵי ה׳ הוּא הַשּׁוֹפֵט כָּל הָעוֹלָם לְהָמִית לְעוֹשֵׂי רִשְׁעָה, אֶלָּא שֶׁבָּחַר לָתֵת קְצָת מֵהֶם לְשׁוֹפְטֵי אֶרֶץ לְהָמִית הָרְשׁוּמִים בְּתוֹרַת ה׳, לִטְעָמִים רַבִּים, מֵהֶם נִגְלוּ לָנוּ מֵהִתְבּוֹנְנוּת הַתּוֹרָה, וְכָהֵנָּה וְכָהֵנָּה יִשְׁפּוֹט הוּא הָאָדוֹן לְמַעְלָה כְּבוֹעֵל נִדָּה וּמְחַלֵּל יוֹם כִּפּוּר וּכְאוֹכֵל חֵלֶב וְכַדּוֹמֶה, הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לִפְגֹעַ בּוֹ. וְלָזֶה אָמַר הַכָּתוּב מוֹת יוּמָת, פֵּרוּשׁ אוֹתוֹ שֶׁהוּא בֶּן מָוֶת יוּמַת עַל יֶדְכֶם, כִּי בֶן מָוֶת הוּא הֲגַם שֶׁלֹּא יוּמַת מִכֶּם. וְלָזֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כתובות ל,א הֲגַם שֶׁיִּבְטְלוּ הַדַּיָּנִים, דִּינָם לֹא בָּטֵל וְיִשְׁפְּטֵהוּ הַשּׁוֹפֵט לְעוֹלָם. וְלָזֶה בְּדִין שׁוֹר שֶׁנָּגַח אָדָם וְהוּעַד בִּבְעָלָיו אָמַר ״וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת״, כִּי שָׁם אֵין מִיתָה אֶלָּא בִּידֵי שָׁמַיִם וְלֹא מְסָרוֹ לְבֵית דִּין, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מכילתא ״יוּמָת״ – בִּידֵי שָׁמַיִם. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בבא מציעא לא,ב אָמְרוּ עוֹד בָּזֶה דָּבָר.

1 וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל ״לֹא צָדָה״ ״וְהָאֱלֹהִים״ וְגוֹ׳? וְעוֹד קָשֶׁה, לָמָּה יְאַנֶּה ה׳ לָאָדָם אָוֶן זֶה? וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא וּבְהַגּוֹלִין מכות י,א זֶה הוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״מֵרְשָׁעִים יֵצֵא רֶשַׁע״ וְגוֹ׳ שמואל א כד,יד, הָא כֵּיצַד? הָיָה יוֹרֵד בַּסֻּלָּם וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ וְכוּ׳ – הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה, הָיָה עוֹלֶה בַּסֻּלָּם וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ – הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גּוֹלֶה וְכוּ׳, בָּא מֵזִיד וְנָפַל בְּיַד שׁוֹגֵג עַד כָּאן. וְקָשֶׁה, הֵן אֱמֶת כִּי מֵזִיד זֶה נָטַל שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם כִּי בֶן מָוֶת הוּא וַהֲרֵי הוּא נֶהֱרָג, אֶלָּא שׁוֹגֵג זֶה שֶׁגּוֹלֶה – גָּלוּת זֶה הוּא עַל מַה שֶׁשָּׁגַג עַתָּה בַּפַּעַם הַזֹּאת, וְעַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגַג בָּרִאשׁוֹן אֵין לוֹ פֵּרָעוֹן עָלֶיהָ. וְאִם אֲשֶׁר הִזְמִין לְיָדוֹ ה׳ לֹא יִתְחַיֵּב עָלֶיהָ כִּי ה׳ הִזְמִינָהּ לְיָדוֹ, אִם כֵּן מֻכְרָח לוֹמַר כִּי בַּפַּעַם הַזֹּאת לֹא אִנָּה ה׳ לְיָדוֹ וְהַנֶּהֱרָג עַל יָדוֹ לֹא הָיָה מְחֻיָּב מִיתָה, שֶׁאִם מְחֻיָּב הֲרֵי זֶה יִכָּנֵס גַּם כֵּן בְּגֶדֶר כִּי ה׳ אִנָּה לְיָדוֹ, וְזֶה דֹּחַק, כִּי הַכָּתוּב יַגִּיד עִנְיַן שִׁגְגַת הֲרִיגַת נֶפֶשׁ בְּלֹא צְדִיָּה וְלֹא חִלֵּק בִּקְצָת מֵהֶם.

2 וְהַנָּכוֹן כִּי גַּם נֶהֱרַג רִאשׁוֹן נִתְחַיֵּב מִיתָה, וַהֲרָגוֹ זֶה בְּמַאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר אִנָּה לְיַד זֶה הַהוֹרֵג בְּשׁוֹגֵג. וְהִנֵּה זֶה שֶׁנֶּהֱרַג נִלְכַּד בְּפִשְׁעוֹ וְנֶהֱרַג עַל אֲשֶׁר הָרַג בְּמֵזִיד, אֲבָל הָיָה ה׳ יָכוֹל לְהַפִּיל עָלָיו מַפֹּלֶת בְּלֹא אֶמְצָעוּת הוֹרֵג בְּשׁוֹגֵג, אֶלָּא לְצַד שֶׁקָּדַם אֵלָיו עֲוֹן מֵזִיד שׁוֹגֵג שֶׁאֵין עָלָיו חִיּוּב אֶלָּא גָּלוּת וְאִנָּה ה׳ לְיָדוֹ דָּבָר זֶה. וְהִנֵּה אָדָם זֶה אֵינוֹ גּוֹלֶה עַל הַהֲרִיגָה אֶלָּא עַל מַה שֶׁקָּדַם לָהּ שֶׁסִּבֵּב הֲרִיגָה, וּכְפִי זֶה אֲפִלּוּ הָרַג עֲשָׂרָה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא גָּלוּת אַחַת כִּי סִבַּת הַגָּלוּת אַחַת הִיא, וְאַחַר שֶׁיְּשַׁלֵּם עֲוֹנוֹ לֹא יַזְמִין ה׳ לְיָדוֹ רְצִיחָה אַחֶרֶת. וְתִמְצָא שֶׁלֹּא הִגְבִּיל ה׳ שִׁעוּר הַגָּלוּת לְכָל הָרַצְחָנִים שִׁעוּר אֶחָד, אֶלָּא כָּל אֶחָד כְּפִי שִׁעוּר חֵטְא הַקָּדוּם לוֹ. וּכְפִי זֶה טַעַם שֶׁאָמַר הַשַּׁ״ס שֶׁעֲוֹן זֶה הַהוֹרֵג בְּשׁוֹגֵג הוּא עַל אֲשֶׁר הָרַג בְּשׁוֹגֵג, וּכְפִי דְּבָרֵינוּ הוּא חֵטְא נֶעְלָם קָדוּם לַהֲרִיגַת הָרִאשׁוֹן, אוּלַי שֶׁנָּקְטוּ הַמְצָאָה שָׁוָה בְּעֹנֶשׁ שְׁנֵיהֶם שֶׁהוּא עַל הַהֲרִיגָה, וְהַמַּשְׂכִּיל עַל דָּבָר לְבָבוֹ יָבִין יְסוֹדָן שֶׁל דְּבָרִים.

3 אוֹ אֶפְשָׁר כִּי לְצַד שֶׁרָמְזוּהוּ מִן הַשָּׁמַיִם דְּהַמִּתְגַּלְגֵּל עַל יָדוֹ שֶׁהָרַג הַנֶּפֶשׁ, וְהָיָה לוֹ לְהִכָּנַע וּלְקַבֵּל עָלָיו הַגָּלוּת מֵעַצְמוֹ, הֲרֵי זֶה הוֹסִיף עַל חַטָּאתוֹ פֶּשַׁע, וְלָזֶה הִזְמִין לוֹ עוֹד שׁוֹגֵג אַחֵר מִלְּבַד הָרִאשׁוֹן, וְצָרִיךְ לִגְלוֹת פִּי שְׁנַיִם כַּשִּׁעוּר הַצָּרִיךְ לְמִסְפַּר רִשְׁעוּיוֹתָיו. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁנִּתְחַכֵּם ה׳ וְלֹא גָבַל שִׁעוּר גָּלוּת הָרוֹצֵחַ אֶלָּא עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וְדָבָר זֶה הִנֵּה הוּא מָסוּר לַאֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ וְהוּא יִשְׁפּוֹט בְּצֶדֶק כַּמָּה שִׁעוּר הַצָּרִיךְ לוֹ אִם לְאַחַת אִם לִשְׁתַּיִם. וּלְפִי דֶּרֶךְ זֶה יִתְיַשֵּׁב כַּוָּנַת אָמְרוֹ הָעִנְיָן, אֲבָל עֲדַיִן אֵין כְּדֵי לְיַשֵּׁב אָמְרוֹ וְהָאֱלֹהִים בְּתוֹסֶפֶת ו׳.

4 וְנִרְאֶה כִּי יְכַוֵּן הַכָּתוּב לְדַקְדֵּק דִּין הַגּוֹלֶה אֹפֶן שֶׁנִּתְחַיֵּב בּוֹ עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ו׳ מֵהִלְכוֹת רוֹצֵחַ, שֶׁאֵין גּוֹלֶה אֶלָּא שׁוֹגֵג שֶׁאֵינוֹ אוֹנֶס, פֵּרוּשׁ, שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הוּא דָּבָר הָרָגִיל, גַּם שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ צַד הֲזָדָה כָּל עִקָּר, אֲבָל אִם הָיָה הַשּׁוֹגֵג דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי, אוֹ שֶׁהָיָה בּוֹ צַד הֲזָדָה כְּגוֹן שׂוֹנֵא שֶׁחֶזְקָתוֹ לְמֵזִיד וְכַדּוֹמֶה לוֹ אֵינוֹ גּוֹלֶה. וּכְנֶגֶד שְׁנֵיהֶם דִּקְדֵּק הַכָּתוּב לוֹמַר שְׁנֵי דְּבָרִים: וַאֲשֶׁר וְגוֹ׳ וְהָאֱלֹהִים וְגוֹ׳, כְּנֶגֶד שׁוֹגֵג בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי אָמַר לֹא צָדָה, פֵּרוּשׁ לֹא צָדָה לְהָרְגוֹ, גַּם לֹא צִדֵּד שֶׁלֹּא לְהָרְגוֹ, כִּי כָל שׁוֹגֵג צַד חִיּוּבָא הוּא, שֶׁהָיָה לוֹ לְהַעֲלוֹת עַל דַּעְתּוֹ לְבַל תָּבֹא תַּקָּלָה עַל יָדוֹ, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁהֲגַם שֶׁיְּצַדֵּד הוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָגִיל – אָנוּס הוּא וּפָטוּר. וּכְנֶגֶד בְּחִינַת מֵזִיד שֶׁל הַשּׂוֹנֵא אָמַר וְהָאֱלֹהִים וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְמַעֵט בָּא שֶׁלֹּא בָּא הַדָּבָר אֶלָּא מֵה׳ וְלֹא מִמֶּנּוּ, כִּי לֹא חָפֵץ הוּא הֲמִיתוֹ כִּי לֹא שׂוֹנֵא לוֹ אֶלָּא מֵה׳ יָצָא הַדָּבָר, אֲבָל אִם גַּם יֵשׁ צַד שִׂנְאָה מִמֶּנּוּ שֶׁהָיָה שׂוֹנֵא, אֵינוֹ גּוֹלֶה.

1 וְכִי יָזִיד וְגוֹ׳. בְּסִפְרֵי מכילתא כאן וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״לָמוּת״ – וְלֹא לָדוּן, וְלֹא לִלְקוֹת, וְלֹא לִגְלוֹת. וְזֶה הוּא טַעְמוֹ שֶׁל יוֹאָב שֶׁבָּרַח אֶל הַמִּזְבֵּחַ וַיַּחֲזֵק וְגוֹ׳, הֲגַם שֶׁלֹּא הֲרָגוֹ שְׁלֹמֹה אֶלָּא בְּדִין, וּכְמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת בְּסוֹף פֶּרֶק נִגְמַר הַדִּין סנהדרין מט,א שֶׁהָיָה מוֹרֵד בַּמַּלְכוּת, הוּא בָּרַח קוֹדֶם הַדִּין. וְאָמְרוּ בְּהַגּוֹלִין מכות יב,א כִּי טָעוּתוֹ הָיָה שֶׁלֹּא הָיָה מִזְבַּח עוֹלָמִים, וְגַם שֶׁתְּפָסָם בְּקַרְנוֹתָיו וְאֵינוֹ קוֹלֵט אֶלָּא גַּגּוֹ.

2 וְרָאִיתִי לָרַמְבָּ״ם שֶׁכָּתַב בְּפֶרֶק ה׳ מֵהִלְכוֹת רוֹצֵחַ וּשְׁמִירַת נֶפֶשׁ, שֶׁהַמִּזְבֵּחַ קוֹלֵט רוֹצֵחַ בְּשׁוֹגֵג לְעִנְיַן מִיתָה מִגּוֹאֵל הַדָּם, אֲבָל לֹא מִגָּלוּת, עַד כָּאן. וְהוּא וַדַּאי שֶׁלֹּא רָאָה הַבָּרַיְתָא שֶׁמְּדַיֵּק ״לָמוּת״ וְלֹא לִגְלוֹת וְלֹא וְכוּ׳. וַהֲגַם שֶׁיֵּשׁ לִדְחוֹק בְּיִשּׁוּב אָמְרָם ״וְלֹא לְגָלוּת״, שֶׁהַכַּוָּנָה הִיא לְמִי שֶׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת שֶׁלֹּא יַהַרְגֶנּוּ גּוֹאֵל הַדָּם, פֵּרוּשׁ זֶה דָּחוּק הוּא, וְגַם תַּכְחִישֶׁנּוּ מַה שֶׁלְּפָנָיו ״וְלֹא לָדוּן וְלֹא לִלְקוֹת״, וְהָבֵן. וּמַה מְאֹד גָּדְלָה לִי הַקֻּשְׁיָא לְדַעַת הָרַב בַּעַל מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ שֶׁכָּתַב וְתָמַהּ עַל רַמְבָּ״ם שֶׁחִלֵּק בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד אֲפִלּוּ לְעִנְיַן מִיתָה מִגּוֹאֵל הַדָּם, וְאָמַר כִּי אֵין לְחַלֵּק כְּלָל בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד, עַד כָּאן. וְאֵין דְּבָרָיו מְחֻוָּרִין אֲפִלּוּ בְּלֹא מַתְנִיתָא, כִּי אֵין לָנוּ לוֹמַר שֶׁאֵין מִזְבֵּחַ קוֹלֵט אֶלָּא בְּמַה שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב בְּפֵרוּשׁ.

1 וְכִי יְרִיבֻן אֲנָשִׁים וְגוֹ׳ וְלֹא יָמוּת. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר וְלֹא יָמוּת, וְלֹא סָמַךְ לְהָבִין כִּי בְּלֹא יָמוּת מְדַבֵּר הַכָּתוּב, בֵּין מִמַּה שֶׁקָּדַם בְּמִשְׁפַּט אִם יָמוּת, בֵּין מִמַּה שֶׁגָּמַר אוֹמֶר ״אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ״ וְגוֹ׳?

2 אָכֵן הַכַּוָּנָה הִיא לוֹמַר שֶׁאֵין חִיּוּב לָתֵת שֶׁבֶת וְרִפּוּי אֶלָּא אִם לֹא יָמוּת, אֲבָל אִם יָמוּת לֹא יִתֵּן שֶׁבֶת וְרִפּוּי, וְלָזֶה לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״שִׁבְתּוֹ יִתֵּן״ וְגוֹ׳ אֶלָּא אַחַר שֶׁעָמַד מֵחָלְיוֹ וְהִתְהַלֵּךְ.

3 וּמִסְתַּפֵּק אֲנִי אִם אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְלֹא מֵת, אִם נֹאמַר מַעֲשֵׂה נִסִּים נַעֲשׂוּ לוֹ שֶׁלֹּא מֵת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה חולין מב,א בִּטְרֵפָה שֶׁאֵינָהּ חַיָּה וְאִם חָיְתָה מַעֲשֵׂה נִסִּים נַעֲשׂוּ לָהּ חולין מג,א, כְּמוֹ כֵן בְּמַה שֶׁלְּפָנַי כָּאן, אִם לֹא מֵת – נֵס הוּא זֶה וְחִיּוּב שֶׁבֶת וְרִפּוּי כֵּיוָן שֶׁפָּקַע פָּקַע, אוֹ דִּלְמָא הֲרֵי לֹא מֵת וְחַיָּב בְּשֶׁבֶת, וּמִדִּבְרֵי רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ד׳ מַשְׁמָע כִּי כָל שֶׁלֹּא מֵת הֲגַם שֶׁאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה חַיָּב בְּשֶׁבֶת וְרִפּוּי.

4 שׁוּב מָצָאתִי שֶׁאָמְרוּ בַּמְּכִילְתָּא, וְזֶה לְשׁוֹנָם: ״וְלֹא יָמוּת וְנָפַל לְמִשְׁכָּב״ – הָא אִם הִכָּהוּ הַמַּכֶּה מַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית – פָּטוּר מֵהַשֶּׁבֶת וְהָרִפּוּי, עַד כָּאן. מַשְׁמַע אֲפִלּוּ לֹא מֵת, מִמַּה שֶׁתּוֹלֶה הַטַּעַם בַּמַּכָּה וְלֹא אָמַר ״הָא אִם יָמוּת״.

5 וְנִרְאֶה שֶׁכַּוָּנַת הַתַּנָּא לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לִפָּטֵר מִן הַשֶּׁבֶת דַּוְקָא אִם מֵת עַל יְדֵי מַכָּה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית, אֲבָל אִם מֵת בְּמַכָּה שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית, שֶׁאָז פָּטוּר הַמַּכֶּה מִמִּיתָה, יִתְחַיֵּב לָתֵת שֶׁבֶת וְרִפּוּי, אִם לֹא נָתַן לוֹ בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ לְצַד אֵיזוֹ סִבָּה, יִתְחַיֵּב לָתֵת לְיוֹרְשָׁיו כָּל מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לַאֲבִיהֶם אִם חַי.

1 רַק שִׁבְתּוֹ יִתֵּן וְרַפֹּא יְרַפֵּא. פֵּרוּשׁ, אֲפִילוּ אַחַר שֶׁקָּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ, אִם הוּא עֲדַיִין בָּטֵל מִמְּלַאכְתּוֹ וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹתָהּ, אוֹ שֶׁעֲדַיִין הוּא צָרִיךְ לְרוֹפֵא לְשִׁיּוּרֵי הַחוֹלִי מֵחֲמַת הַמַּכָּה, הֲרֵי זֶה חַיָּיב לָתֵת.

2 וְאָמְרוֹ ״רַק״ יִתְבָּאֵר עַל פִּי מַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם הלכות חובל ומזיק ב: מְשַׁעֲרִין אֶת הָרִפּוּי וְכוּ׳, וְכֵן הַשֶּׁבֶת אוֹמְדִין וְכוּ׳, וְאִם וְכוּ׳, וְאָרַךְ הַחוֹלִי יוֹתֵר עַל מַה שֶׁאֲמָדוּהוּ אֵינוֹ מוֹסִיף לוֹ כְּלוּם וְכוּ׳, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים כְּשֶׁרָצָה הַמַּזִּיק שֶׁזּוֹ תַּקָּנָה הִיא לוֹ וְכוּ׳, עַד כָּאן. וְלָזֶה אָמַר ״רַק״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, לְמַעֵט בָּא שֶׁיֵּשׁ זְמַן שֶׁלֹּא יִתֵּן שִׁבְתּוֹ וּרְפוּאָתוֹ, וְהוּא אִם קָדַם וְקָצַב וְכוּ׳, אֲבָל בְּלֹא קִצְבָּה יִתֵּן עַד שֶׁיִּתְרַפֵּא לַחֲלוּטִין.

3 וְרַפֹּא יְרַפֵּא. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁכָּתַב רַמְבָּ״ם הלכות חובל ומזיק ב יד: אָמַר לוֹ הַנִּזָּק פְּסוֹק וְכוּ׳ וַאֲנִי אֲרַפֵּא אֶת עַצְמִי – אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, וְהוּא אָמְרוֹ וְרַפֹּא יְרַפֵּא וְלֹא אָמַר יִתֵּן כְּאָמְרוֹ בְּשִׁבְתּוֹ הַסְּמוּכָה, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר שִׁבְתּוֹ וּרְפוּאָתוֹ יִתֵּן. וְהַרְבֵּה דְּרָשׁוֹת נֶאֶמְרוּ בְּכֶפֶל זֶה.

1 בַּשֵּׁבֶט. כָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק ב׳ מֵהִלְכוֹת רוֹצֵחַ וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: יֵרָאֶה לִי דַּוְקָא בְּשֵׁבֶט, אֲבָל בְּסַיִף וְסַכִּין אוֹ אֶבֶן וְאֶגְרוֹף וְכַיּוֹצֵא, וַאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה, אֲפִלּוּ מֵת לְאַחַר שָׁנָה הֲרֵי זֶה נֶהֱרָג עָלָיו, עַד כָּאן. וְקָשֶׁה לִי, אִם לֹא הֲרָגוֹ בְּדָבָר שֶׁאֲמָדוּהוּ לַהֲרִיגָה, לָמָּה אִם לֹא יַעֲמֹד יוֹם יִתְחַיֵּב? הֲרֵי אֲפִלּוּ לְאָדָם אַחֵר שֶׁאֵינוֹ עַבְדּוֹ פָּטוּר הוּא אֲפִלּוּ לֹא יַעֲמֹד יוֹם. וְאוּלַי שֶׁעַל שְׁאָר אוּמְדָנוֹת הוּא אוֹמֵר, שֶׁהֲגַם שֶׁאֲמָדוּהוּ שֶׁיָּמוּת בִּמְקוֹם הַמַּכָּה וּשְׁאָר אוּמְדָנוֹת. וְלִי נִרְאֶה שֶׁאָמְרוֹ בַּשֵּׁבֶט, לוֹמַר שֶׁאִם מַעֲשָׂיו מוֹכִיחִים כִּי לְיַסְּרוֹ בְּשֵׁבֶט מוּסָר הוּא שֶׁנָּתַן ה׳ זְכוּת יוֹם אֶחָד וְכוּ׳, אֲבָל אִם מַעֲשָׂיו מוֹכִיחִים שֶׁמִּתְכַּוֵּן לְהָרְגוֹ, כְּגוֹן שֶׁתּוֹחֵב לוֹ סַכִּין בְּבִטְנוֹ וּבְסִימָנָיו, שֶׁזֶּה מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ מְיַסְּרוֹ אֶלָּא מְמִיתוֹ, וּמֵת אֲפִלּוּ אַחַר שָׁנָה חַיָּב עָלָיו.

1 לֹא יֻקַּם כִּי כַסְפּוֹ. וְאִם הֲרָגוֹ שׁוֹגֵג יִגְלֶה עַל יָדוֹ, וּבְדִין זֶה אֵין בּוֹ חִלּוּק בֵּינוֹ לְבֵין רוֹצֵחַ לְאָדָם שֶׁאֵינוֹ עַבְדּוֹ, כִּי אֵינוֹ חַיָּב גָּלוּת אֶלָּא אִם הֲרָגוֹ וּמֵת תַּחַת יָדוֹ מַמָּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָסוּק שמות כא:יב ״מַכֵּה אִישׁ״ וְגוֹ׳, וְלֹא הֻצְרַךְ לִכְתֹּב אֶלָּא דִּין שֶׁהוּא מְשֻׁנֶּה מִדִּין רוֹצֵחַ לְשֶׁאֵינוֹ עַבְדּוֹ.

1 וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים. פֵּרוּשׁ, וְכָל אֶחָד מִתְכַּוֵּן לַהֲרוֹג אֶת חֲבֵרוֹ, וּבָאָה הַמַּכָּה בָּאִשָּׁה, בָּזֶה הוּא שֶׁאָמַר כָּל צִדְדֵי הַדִּינִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן.

2 וְנָגְפוּ וְגוֹ׳. אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים, לוֹמַר שֶׁאִם שְׁנֵיהֶם נָפְלוּ עָלֶיהָ וּנְגָפוּהָ, מְשַׁלְּשִׁין בֵּינֵיהֶם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת חוֹבֵל וּמַזִּיק.

3 אִשָּׁה הָרָה. פֵּרוּשׁ, הַמְּצוּיָה שָׁם בִּידִיעָתָם, אֲבָל אִם בָּאָה וְעָמְדָה בִּגְבוּלָם וּנְגָפוּהָ בְּלֹא יְדִיעָה – פְּטוּרִים מִכְּלוּם, מִדִּין שֶׁכָּתַב בַּיְּרוּשַׁלְמִי וּפָסְקוֹ רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק א׳ מֵהִלְכוֹת חוֹבֵל וּמַזִּיק, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אִם הָיָה אֶחָד יָשֵׁן וּבָא אֶחָד וְשָׁכַב בְּצִדּוֹ, הֲרֵי זֶה פָּטוּר הַיָּשֵׁן גַּם מֵהַנֶּזֶק, כִּי זֶה אוֹנֶס מִיקְרֵי.

4 כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה. פֵּרוּשׁ, לְצַד כִּי הוּא הַנּוֹטֵל דְּמֵי וְלָדוֹת, הוּא יִהְיֶה בַּעַל דִּינוֹ בְּעֹנֶשׁ זֶה לָקַחַת מִמֶּנּוּ הָרָאוּי לוֹ.

1 וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ וְגוֹ׳. נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמְּכִילְתָּא, יֵשׁ אוֹמְרִים מִיתָה, הֲגַם שֶׁנִּתְכַּוֵּן לַהֲרוֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מָמוֹן. וְלִדְבָרָיו יְדֻיַּק אָמְרוֹ וְנָתַתָּה עַל נָכוֹן, שֶׁהוּא דָּבָר הַנִּתָּן מִיָּד לְיָד. וּלְמַאן דְּאָמַר נֶפֶשׁ מַמָּשׁ אָמַר וְנָתַתָּה לוֹמַר כִּי בִּמְקוֹם נְתִינָה הָאֲמוּרָה בְּסָמוּךְ כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה אָסוֹן תִּהְיֶה זוֹ, וְאֵין כָּאן נְתִינָה אַחֶרֶת כִּי פָּטוּר מִדְּמֵי וְלָדוֹת, זוּלַת אִם הָיָה אָסוֹן וְהוּא בְּדֶרֶךְ שֶׁאֵינוֹ חַיָּב, כְּגוֹן שֶׁאָמְדוּ הַמַּכָּה שֶׁאֵינָהּ כְּדֵי לְהָמִית הֲרֵי זֶה חַיָּב, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק שמות כא:יח ״וְכִי יְרִיבֻן״.

1 וְכִי יַכֶּה וְגוֹ׳. בְּקִדּוּשִׁין קידושין כד: פְּלִיגִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבָּנָן, רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סוֹבֵר צָרִיךְ לְכַוֵּן לְשַׁחֲתָהּ, וְרַבָּנָן סוֹבְרִים הֲגַם שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְשַׁחֲתָהּ אֶלָּא שֶׁצָּרִיךְ לְכַוֵּן לָעַיִן עַצְמָהּ. וְקָשֶׁה לְרַבָּנָן הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְכִי יַשְׁחִית אִישׁ אֶת עֵין עַבְדּוֹ״. וְאוּלַי כִּי הָיִיתִי אוֹמֵר כִּי הַשְׁחָתָה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב הִיא לְגוּפָהּ, וְלֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים שֶׁיְּכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר תְּנַאי הוּא הַדָּבָר שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן לָהּ.

2 עוֹד נִרְאֶה שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר, שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא שִׁחֲתָהּ בִּשְׁעַת הַהַכָּאָה עַצְמָהּ אֶלָּא אַחַר זְמַן, יִהְיֶה הַדִּין כֵּן. וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְשׁוֹגֵג שֶׁכָּתַבְנוּ לְמַעְלָה שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיָּמוּת בַּשָּׁעָה עַצְמָהּ. וּדְרָשַׁת רַבָּנָן שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּן לָעַיִן נִשְׁמַעַת מִכִּנּוּי ״וְשִׁחֲתָהּ״:

1 וְאִם שֵׁן עַבְדּוֹ. טַעַם שֶׁלֹּא כָּלַל הַכָּתוּב שֵׁן וְעַיִן וְחִלְּקָם בִּשְׁתֵּי מִצְווֹת, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּקִדּוּשִׁין קידושין כד: אָמַר רַבִּי שֵׁשֶׁת: הָיְתָה עֵינוֹ סְמוּיָה וַחֲטָטָהּ – יוֹצֵא לְחֵרוּת. וּלְפִי זֶה יֵשׁ בָּעַיִן שְׁנֵי דִּינִים שֶׁל שִׁחְרוּר: הָאֶחָד – אִם כִּהָה עֵינוֹ, הֲגַם שֶׁלֹּא חֲטָטָהּ, כַּמּוּבָן שָׁם בְּקִדּוּשִׁין שֶׁהֲגַם שֶׁלֹּא נֶחְטְטָה, כָּל שֶׁחִסֵּר מְאוֹרָהּ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ – יָצָא לְחֵרוּת. וְהַשֵּׁנִי – שֶׁהֲגַם שֶׁהָיְתָה כְּהוּיָה, אִם חֲטָטָהּ – יָצָא לְחֵרוּת. וְאִם הָיָה הַכָּתוּב כּוֹלֵל אוֹתָם בְּדִין אֶחָד, הָיִינוּ לוֹמְדִין בָּעַיִן כְּדִין הַשֵּׁן: מַה שֵׁן בִּטּוּלָהּ הוּא נְפִילָתָהּ, גַּם עַיִן בִּטּוּלָהּ הוּא נְפִילָתָהּ, אֲבָל כִּהוּי שֶׁאֵינוֹ מְחַסֵּר כְּלָל מֵהָעַיִן – לֹא יָצָא לְחֵרוּת.

1 וְכִי יִגַּח וְגוֹ׳ אֶת אִישׁ. טַעַם אָמְרוֹ אֶת, יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בַּגְּמָרָא סנהדרין עט,א נִתְכַּוֵּן לַהֲרוֹג שִׁמְעוֹן וְהָרַג רְאוּבֵן חַיָּב, שֶׁהֲרֵי נִתְכַּוֵּן לַהֲרוֹג מִי שֶׁחַיָּב עָלָיו. וְהוּא אָמְרוֹ אֶת אִישׁ לְרַבּוֹת כָּל שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְאִישׁ, הֲגַם שֶׁהָרַג אַחֵר שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לוֹ. וְדַוְקָא נִתְכַּוֵּן לְאִישׁ, אֲבָל נִתְכַּוֵּן לִבְהֵמָה וְהָרַג הָאִישׁ פָּטוּר, כִּדְאָמְרִינַן שָׁם סנהדרין עח,ב.

2 וָמֵת. פֵּרוּשׁ, אֲפִילוּ מֵת אַחַר זְמַן, כָּל שֶׁמֵּת מֵחֲמַת נְגִיחָה, וְכֵן מַשְׁמַע מִדִּבְרֵי רַשִׁ״י בבא קמא מא. בְּפֵירוּשׁ סוּגְיַת סִכֵּן שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם וְלֹא מֵתוּ, יְעוּיָּן שָׁם.

3 וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ. וְאִם אֲכָלוֹ לוֹקֶה, אֲבָל שְׁאָר הֲנָאוֹת הַנִּשְׁמָעוֹת מֵאָמְרוֹ ״וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי״ – הֲגַם שֶׁאָסוּר אֵינוֹ לוֹקֶה, וְלָזֶה לֹא כָּלַל הַכֹּל בִּכְלָלוּת אֶחָד.

1 וְהוּעַד בִּבְעָלָיו. אָמַר לְשׁוֹן רַבִּים, נִתְכַּוֵּן לוֹמַר שֶׁאִם הָיוּ לוֹ שְׁנֵי בְּעָלִים – חַיָּבִים שְׁנֵיהֶם מִיתָה, וְלֹא יִהְיוּ כִּשְׁנַיִם שֶׁהָרְגוּ אָדָם כְּאַחַת שֶׁפְּטוּרִין לְמַאן דְּאָמַר בבא קמא כו:, כִּי הָתָם פְּטוּרִין מִמִּיתָה בִּידֵי אָדָם וְחַיָּבִים בִּידֵי שָׁמַיִם וְכָאן פְּטוּרִין מִמִּיתָה בִּידֵי אָדָם וְחַיָּבִים בִּידֵי שָׁמַיִם. וּבְכוֹפֶר, לֶהֱיוֹתוֹ מָמוֹן, חַיָּבִין אֲפִילוּ בִּידֵי אָדָם:

1 פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ. נֶחְלְקוּ בְּפֶרֶק אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה בבא קמא מ,א בְּשֶׁל מִי שָׁמִין, אִם בְּשֶׁל מַזִּיק אִם בְּשֶׁל נִזָּק. וְהָיָה נִרְאֶה כִּי לְהָאוֹמֵר בְּשֶׁל מַזִּיק, אִם הֵמִית שׁוֹר שֶׁל שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם – חַיָּבִין לְשַׁלֵּם דְּמֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם, כִּי כֻּלָּן נִתְחַיְּבוּ לַשָּׁמַיִם. וּלְהָאוֹמֵר שֶׁל נִזָּק – אֵינָם חַיָּבִין אֶלָּא דְּמֵי הַנִּזָּק. וְקָשֶׁה, אִם כֵּן מַאי בָּעֵי שָׁם רַב נַחְמָן לְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אִם חַיָּבִין לָתֵת כּוֹפֶר כָּל אֶחָד שָׁלֵם, הֲלֹא דָּבָר זֶה מַחְלוֹקֶת הַתַּנָּאִים? אֶלָּא וַדַּאי דְּהֵן אֱמֶת לְהָאוֹמֵר בְּשֶׁל מַזִּיק וַדַּאי שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁלֵּם שְׁנֵי כָּפְרִים, מִידֵי דַּהֲוָה שֶׁהֵמִית שׁוֹר אָדָם גָּדוֹל שֶׁשָּׁוֶה מָאתַיִם לְאָדָם שֶׁשָּׁוֶה חֲמִשִּׁים, שֶׁחַיָּב לְשַׁלֵּם וְלֹא יִגָּרַע אִם יֵחָלְקוּ לִשְׁנֵי גּוּפִים, וְחַיָּבִים לָתֵת דְּמֵי כּוֹפֶר שְׁנַיִם. וּבָעְיָא דְּרַב נַחְמָן הִיא אַלִּבָּא דַּחֲכָמִים שֶׁסּוֹבְרִין שָׁמִין בְּשֶׁל נִזָּק. וְכֵן מַשְׁמַע מִדִּבְרֵי רַמְבַּ״ם שֶׁפָּסַק פֶּרֶק י״א מֵהִלְכוֹת נִזְקֵי מָמוֹן בְּדִין דְּמֵי כוֹפֶר שֶׁשָּׁמִין דְּמֵי הַנֶּהֱרָג, וּבְשׁוֹר שְׁנֵי שׁוּתָּפִין פָּסַק שם פרק י שֶׁחַיָּבִין לִתֵּן כּוֹפֶר שָׁלֵם לְכָל אֶחָד, וְהָבֵן. וְטַעַם שֶׁפָּסַק רַמְבַּ״ם לְחוּמְרָא מִשּׁוּם דְּהָוְיָא סְפֵק כּוֹפֶר נֶפֶשׁ.

2 וְאִם קָדַם גּוֹאֵל הַדָּם וְהָרַג אֶת זֶה קוֹדֶם שֶׁיִּתֵּן פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ, נִרְאֶה לִי שֶׁנֶּהֱרָג עָלָיו, שֶׁלֹּא פָּטַר הַכָּתוּב אֶלָּא הֲרִיגַת הוֹרֵג בַּיָּד בְּשׁוֹגֵג מִדִּין יֵחַם לְבָבוֹ, אֲבָל אִם שׁוֹרוֹ הָרַג אֵין כָּאן יֵחַם לְבָבוֹ כְּהוֹרֵג בַּיָּד.

1 וְכִי יִפְתַּח וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת פְּתִיחַת וּכְרִיַּת הַבּוֹר, אִם נָפַל עָלָיו שׁוֹר אוֹ חֲמוֹר – חַיָּב בַּעַל הַבּוֹר, וַאֲפִלּוּ נֶהֱרַג בְּתוֹךְ בּוֹרוֹ – יוֹרְשָׁיו יְשַׁלְּמוּ, וְכִדְאִיתָא בְּפֶרֶק קַמָּא דַּעֲרָכִין ערכין ז,א.

1 שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ. אָמְרוֹ אֶת, יִרְצֶה שֶׁשְּׁנֵיהֶם שָׁוִים בְּחַיֵּיהֶם כְּשֶׁנֶּעֶרְכוּ אוֹתָם יִהְיוּ שָׁוִים, וְהוּא אָמְרוֹ שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר פֵּרוּשׁ, הַנֶּעֱרָךְ אִתּוֹ, אֲבָל אִם הָיָה גָּדוֹל הַנּוֹגֵף אֵין לַנִּזָּק אֶלָּא חֲצִי נִזְקוֹ, וְכֵן מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בבא קמא לד,א. וְאִם אֵין שִׁעוּר הַמַּזִּיק כַּנִּזָּק אֵין לוֹמַר שֶׁיִּטֹּל יוֹתֵר מֵחֶצְיוֹ שֶׁל חַי, שֶׁאִם כֵּן לֹא הָיָה הַכָּתוּב תּוֹלֶה בִּמְכִירַת הַשּׁוֹר הַחַי אֶלָּא הָיָה לוֹ לוֹמַר יִתֵּן לוֹ חֲצִי נִזְקוֹ שֶׁל מֵת וְיֶחֱצוּן הַמֵּת, וּמִמַּה שֶׁתָּלָה בַּחֲצִי שׁוֹר הַחַי שְׁמַע מִנָּהּ שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא חֲצִי הַחַי הֲגַם שֶׁיַּעֲלֶה לְפָחוֹת מֵחֲצִי נֶזֶק, וְלֹא חָשׁ עָלַי לִטְעוֹת שֶׁאֲפִלּוּ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁשָּׁוֶה. וְאִם תֹּאמַר כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זֶה מַה שֶׁתָּלָה הַדָּבָר בַּחֲצִי הַחַי הוּא אֲפִלּוּ יִהְיֶה בְּחֶצְיוֹ יוֹתֵר מֵחֲצִי נֶזֶק וְאָמַר הַהַשְׁוָאָה בַּשְּׁוָרִים לְהֵיכָא שֶׁלֹּא הָיָה שָׁוֶה שֶׁיִּטֹּל יוֹתֵר מֵחֲצִי, זֶה אֵינוֹ דְּלִכְשֶׁתֹּאמַר כִּי נִגַּף יִטֹּל חֲצִי מַזִּיק הֲרֵי לֹא חִלַּקְתָּ, אִם כֵּן לִפְעָמִים יִגַּח שׁוֹר שָׁוֶה מָאתַיִם לְשׁוֹר שָׁוֶה חֲמִשִּׁים וְלִכְשֶׁתָּדוּן כִּסְבָרָא זוֹ הֲרֵי הוּא נוֹטֵל כִּפְלַיִם מֵהֶזֵּקוֹ, וְנִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה דִּין זֶה שֶׁנַּסְכִּים עָלָיו.

1 וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ. יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם בְּפֶרֶק אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה בבא קמא מה:: רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין לוֹ שְׁמִירָה אֶלָּא סַכִּין. אָמַר רַבָּה: מַאי טַעְמָא? דְּאָמַר קְרָא ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ״ – שׁוּב אֵין לוֹ שְׁמִירָה לָזֶה. אָמַר לֵיהּ אַבַּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה ״וְלֹא יְכַסֶּנּוּ״ נַמִּי שׁוּב אֵין לוֹ וְכוּ׳ עַד כָּאן. וְנִרְאֶה כִּי דִּיּוּקָא דְּרַבָּה קָאֵי וְקָאֵי, כִּי יֵשׁ הֶפְרֵשׁ בֵּין ״וְלֹא יְכַסֶּנּוּ״ שֶׁהַכָּתוּב לֹא שִׁנָּה שִׁעוּר הַדִּבּוּר שֶׁהִתְחִיל לוֹמַר ״כִּי יִפְתַּח״ לְשׁוֹן עָתִיד, ״כִּי יִכְרֶה״ וְגוֹ׳ ״וְלֹא יְכַסֶּנּוּ״ לְשׁוֹן עָתִיד, מַה שֶׁאֵין כֵּן ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ״ שֶׁהִתְחִיל הַכָּתוּב לוֹמַר לְשׁוֹן עָבָר ״אוֹ נוֹדַע״ וְגוֹ׳ וְגָמַר אוֹמֶר לְשׁוֹן עָתִיד ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ״, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְלֹא שְׁמָרוֹ״ וְנָכוֹן. וְהָתָם לֹא חָשׁ רַבָּה לְהָשִׁיב לְאַבַּיֵי, וְלִסְבָרַת רַבִּי יְהוּדָה שֶׁפּוֹטְרוֹ בִּשְׁמִירָה אֲפִלּוּ פְּחוּתָה אָמַר הַכָּתוּב כְּסֵדֶר זֶה ״וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ״ לִדְרוֹשׁ לָזֶה וְלֹא לְאַחֵר, וְעַיֵּן שָׁם בְּסוֹף הַפֶּרֶק.

2 יְשַׁלֵּם שׁוֹר. אוּלַי שֶׁהֲגַם שֶׁאָמְרוּ בבא קמא ה. מוּעָד יְשַׁלֵּם מֵעִידִית שֶׁבִּנְכָסָיו, אִם הָיָה לְבַעַל הַמַּזִּיק עִדִּית יוֹתֵר בִּנְכָסָיו יָכוֹל לְסַלְּקוֹ בְּשָׁוֶה כְּשׁוֹרוֹ, וְלֹא אָמְרוּ עִדִּית אֶלָּא לְאַפּוֹקֵי פָּחוֹת מִזֶּה.

1 וּטְבָחוֹ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ לְשׁוֹר וָשֶׂה, אֲבָל טָלֶה וּגְדִי וְגָדְלוּ בִּרְשׁוּתוֹ וְנִשְׁתַּנּוּ בְּיָדוֹ – אֵינוֹ חַיָּב, שֶׁקְּנָאוֹ בְּשִׁנּוּי, וְשֶׁלּוֹ מָכַר אוֹ טָבַח. וְכֵן מוּכָח מִדִּבְרֵיהֶם בבא קמא סה..

2 הַשּׁוֹר. בַּמִּשְׁנָה בבא קמא סב: אָמְרוּ: אֵין חַיָּב בְּאַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה אֶלָּא דַּוְקָא שׁוֹר וָשֶׂה, וְלֹא חַיָּה וָעוֹף. וְטַעְמָם, שֶׁהָיָה לוֹ לוֹמַר ״כִּי יִגְנֹב אִישׁ שׁוֹר וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ חֲמִשָּׁה בָקָר יְשַׁלֵּם וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה״, וְדוֹרֵשׁ אַחַת מֵהֶם לְמַעֵט כָּל חוּץ מֵהֶם, וּבְיִתּוּר שֶׁל אֶחָד הָיָה נִשְׁמָע הַמְכֻוָּן שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה הַדִּין בֵּין הַשּׁוֹר לַשֶּׂה.

1 סנהדרין פתח ↗

תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַב שֵׁשֶׁת. אֲמַר לֵיהּ: אֲנִי שׁוֹנֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר ״מֵאֶחָיו״ – עַד שֶׁיּוֹצִיאֶנּוּ מֵרְשׁוּת אֶחָיו, וְאַתְּ אָמְרַתְּ חַיָּיב?! תְּנִי: פָּטוּר. מַאי קוּשְׁיָא? דִּילְמָא הָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָא רַבָּנַן. לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: סְתָם מַתְנִיתִין – רַבִּי מֵאִיר, סְתַם תּוֹסֶפְתָּא – רַבִּי נְחֶמְיָה, סְתַם סִפְרָא – רַבִּי יְהוּדָה, סְתַם סִפְרֵי – רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְכוּלְּהוּ אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא. הַגּוֹנֵב בְּנוֹ – מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן? אָמַר אַבָּיֵי: דְּאָמַר קְרָא, ״כִּי יִמָּצֵא״ – פְּרָט לְמָצוּי. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: אֶלָּא מֵעַתָּה, ״כִּי יִמָּצֵא אִישׁ שֹׁכֵב עִם אִשָּׁה בְעֻלַת בַּעַל״, הָכִי נָמֵי ״כִּי יִמָּצֵא״ – פְּרָט לְמָצוּי? כְּגוֹן שֶׁל בֵּית פְּלוֹנִי דִּשְׁכִיחָן גַּבַּיְיהוּ, הָכִי נָמֵי דִּפְטִירִי? אֲמַר לֵיהּ: ״אֲנָא מִ״וְנִמְצָא בְּיָדוֹ״ קָאָמֵינָא. אָמַר רָבָא: הִלְכָּךְ, הָנֵי מַקְרֵי דַרְדְּקֵי וּמַתְנוּ רַבָּנַן כִּמְצוּיִין בְּיָדָן דָּמוּ, וּפְטִירִי. גָּנַב מִי שֶׁחֶצְיוֹ וְכוּ׳. תְּנַן הָתָם, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין לַעֲבָדִים בּוֹשֶׁת. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? אָמַר קְרָא: ״כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו אִישׁ וְאָחִיו״. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחְוָה – יָצָא עֶבֶד שֶׁאֵין לוֹ אַחְוָה. וְרַבָּנַן, אָחִיו הוּא בְּמִצְוֹת. וְהָכָא, הֵיכִי דָּרֵישׁ רַבִּי יְהוּדָה? סָבַר: ״מֵאֶחָיו״ – לְאַפּוֹקֵי עֲבָדִים, ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – לְמַעוֹטֵי מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין, ״מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – לְמַעוֹטֵי מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין. הָוֵי מִיעוּט אַחַר מִיעוּט, וְאֵין מִיעוּט אַחַר מִיעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת. וְרַבָּנַן, ״מֵאֶחָיו״ לְאַפּוֹקֵי עֲבָדִים לָא מַשְׁמַע לְהוּ, דְּהָא אָחִיו הוּא בְּמִצְוֹת. ״בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ ״מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ – חַד לְמַעוֹטֵי עֶבֶד, וְחַד לְמַעוֹטֵי מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין. אַזְהָרָה לְגוֹנֵב נֶפֶשׁ מִנַּיִן? רַבִּי יֹאשִׁיָּה אָמַר: מִ״לֹּא תִגְנֹב״. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מִ״לֹּא יִמָּכְרוּ מִמְכֶּרֶת עֶבֶד״. וְלָא פְּלִיגִי, מָר קָא חָשֵׁיב לָאו דִּגְנֵיבָה, וּמָר קָא חָשֵׁיב לָאו דִּמְכִירָה. תָּנוּ רַבָּנַן: ״לֹא תִגְנֹב״ – בְּגוֹנֵב נְפָשׁוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹנֵב נְפָשׁוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּגוֹנֵב מָמוֹן? אָמַרְתָּ: צֵא וּלְמַד מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָינוֹ. בְּמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? בִּנְפָשׁוֹת. אַף כָּאן בִּנְפָשׁוֹת. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״לֹא תִגְנֹבוּ״ – בְּגוֹנֵב מָמוֹן הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹנֵב מָמוֹן, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּגוֹנֵב נְפָשׁוֹת? אָמַרְתָּ: צֵא וּלְמַד מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנוֹ. בְּמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? בְּמָמוֹן. אַף כָּאן בְּמָמוֹן. אִיתְּמַר: עֵידֵי גְנֵיבָה וְעֵידֵי מְכִירָה בְּנֶפֶשׁ שֶׁהוּזַּמּוּ, חִזְקִיָּה אָמַר: אֵין נֶהֱרָגִין. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: נֶהֱרָגִין. חִזְקִיָּה, דְּאָמַר כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: ״דָּבָר״ וְלֹא חֲצִי דָּבָר. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: כְּרַבָּנַן, דְּאָמְרִי: ״דָּבָר״, וַאֲפִילּוּ חֲצִי דָּבָר. וּמוֹדֶה חִזְקִיָּה בְּעֵדִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל בֶּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁהוּזַּמּוּ, שֶׁנֶּהֱרָגִין, מִתּוֹךְ שֶׁיְּכוֹלִים לוֹמַר הָרִאשׁוֹנִים: לְהַלְקוֹתוֹ בָּאנוּ, וְהָנֵי אַחֲרִינֵי כּוּלֵּיהּ דָּבָר קָא עָבְדִי לֵיהּ. מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא: אִי הָכִי, עֵידֵי מְכִירָה נָמֵי לִיקְטְלֵיהּ, מִתּוֹךְ שֶׁיְּכוֹלִין עֵידֵי גְנֵיבָה לוֹמַר ״לְהַלְקוֹתוֹ בָּאנוּ״! וְכִי תֵּימָא דְּקָסָבַר חִזְקִיָּה דְּלָא לָקֵי, וְהָא אִיתְּמַר: עֵידֵי גְּנֵיבָה בְּנֶפֶשׁ שֶׁהוּזַּמּוּ, חִזְקִיָּה וְרַבִּי יוֹחָנָן – חַד אָמַר: לוֹקִין, וְחַד אָמַר: אֵין לוֹקִין. וְאָמְרִינַן: תִּסְתַּיֵּים דְּחִזְקִיָּה דְּאָמַר לוֹקִין, מִדְּאָמַר חִזְקִיָּה: אֵין נֶהֱרָגִין. דְּאִי רַבִּי יוֹחָנָן, כֵּיוָן דְּאָמַר נֶהֱרָגִין, הָוֵה לֵיהּ לָאו שֶׁנִּיתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין, וְכׇל לָאו שֶׁנִּיתַּן לְאַזְהָרַת מִיתַת בֵּית דִּין אֵין לוֹקִין עָלָיו. אִיהוּ לָא לָקֵי, אִינְהוּ הֵיכִי לָקוּ? אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא: בְּעֵידֵי מְכִירָה דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּנֶהֱרָגִין, כִּי פְּלִיגִי בְּעֵידֵי גְנֵיבָה. חִזְקִיָּה אָמַר: אֵין נֶהֱרָגִין, גְּנֵיבָה לְחוֹדַהּ קָיְימָא וּמְכִירָה לְחוּדַהּ קָיְימָא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: נֶהֱרָגִין, גְּנֵיבָה אַתְחַלְתָּא דִמְכִירָה הִיא. וּמוֹדֶה רַבִּי יוֹחָנָן בְּעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁהוּזַּמּוּ, שֶׁאֵין נֶהֱרָגִין, מִתּוֹךְ שֶׁיְּכוֹלִין לוֹמַר: ״לְהַלְקוֹתוֹ בָּאנוּ״. אָמַר אַבָּיֵי: הַכֹּל מוֹדִים בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, וְהַכֹּל מוֹדִים בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, וּמַחְלוֹקֶת בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. הַכֹּל מוֹדִים בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה: בְּעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁאֵין נֶהֱרָגִין, מִתּוֹךְ שֶׁיְּכוֹלִין לוֹמַר: ״לְהַלְקוֹתוֹ בָּאנוּ״. וְהַכֹּל מוֹדִים בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה: בְּעֵדִים אַחֲרוֹנִים שֶׁנֶּהֱרָגִים, מִתּוֹךְ שֶׁעֵדִים הָרִאשׁוֹנִים יְכוֹלִין לוֹמַר: ״לְהַלְקוֹתוֹ בָּאנוּ״, וְהָנֵי כּוּלֵּיהּ דָּבָר קָא עָבְדִי לֵיהּ. וּמַחְלוֹקֶת בְּבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה: שְׁנַיִם אוֹמְרִים ״בְּפָנֵינוּ גָּנַב״, וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים: ״בְּפָנֵינוּ אָכַל״. אָמַר רַב אַסִּי: עֵדֵי מְכִירָה בְּנֶפֶשׁ שֶׁהוּזַּמּוּ אֵין נֶהֱרָגִין, מִתּוֹךְ שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר ״עַבְדִּי מָכַרְתִּי״. אָמַר רַב יוֹסֵף: כְּמַאן אָזְלָא הָא שְׁמַעְתָּא דְּרַב אַסִּי? כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: ״דָּבָר״, וְלֹא חֲצִי דָבָר. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: דְּאִי כְּרַבָּנַן, נֶהֱרָגִין? הָא ״מִתּוֹךְ״ קָאָמַר! אֶלָּא, אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, וּבִדְלָא אֲתוֹ עֵידֵי גְּנֵיבָה. אִי הָכִי, מַאי לְמֵימְרָא? לָא צְרִיכָא, דְּאַף עַל גַּב דַּאֲתוֹ לְבַסּוֹף. וְאַכַּתִּי מַאי לְמֵימְרָא? לָא צְרִיכָא, דְּקָא מְרַמְּזִי רַמּוֹזֵי. מַהוּ דְּתֵימָא: רְמִיזָא מִילְּתָא הִיא? קָא מַשְׁמַע לַן: רְמִיזָא לָאו כְּלוּם הוּא. מַתְנִי׳ זָקֵן מַמְרֵא עַל פִּי בֵּית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט״. שְׁלֹשָׁה בָּתֵּי דִינִין הָיוּ שָׁם: אֶחָד יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת, וְאֶחָד יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הָעֲזָרָה, וְאֶחָד יוֹשֵׁב בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. בָּאִין לָזֶה שֶׁעַל פֶּתַח הַר הַבַּיִת, וְאוֹמֵר: כָּךְ דָּרַשְׁתִּי, וְכָךְ דָּרְשׁוּ חֲבֵירַי. כָּךְ לִימַּדְתִּי, וְכָךְ לִימְּדוּ חֲבֵירַי. אִם שָׁמְעוּ, אָמְרוּ לָהֶם. וְאִם לָאו, בָּאִין לָהֶן לְאוֹתָן שֶׁעַל פֶּתַח עֲזָרָה, וְאוֹמֵר: כָּךְ דָּרַשְׁתִּי וְכָךְ דָּרְשׁוּ חֲבֵירַי, כָּךְ לִימַּדְתִּי וְכָךְ לִימְּדוּ חֲבֵירַי. אִם שׇׁמְעוּ, אָמְרוּ לָהֶם. וְאִם לָאו, אֵלּוּ וָאֵלּוּ בָּאִין לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאָה תּוֹרָה לְכׇל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳״. חָזַר לְעִירוֹ, שָׁנָה וְלִמֵּד בַּדֶּרֶךְ שֶׁהָיָה לָמֵד – פָּטוּר, וְאִם הוֹרָה לַעֲשׂוֹת – חַיָּיב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן״. אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיּוֹרֶה לַעֲשׂוֹת. תַּלְמִיד שֶׁהוֹרָה לַעֲשׂוֹת – פָּטוּר. נִמְצָא חוּמְרוֹ קוּלּוֹ. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: ״כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר״ –

3 משנה תורה, הלכות עבדים פתח ↗

אֵין עֶבֶד עִבְרִי מֻתָּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית עַד שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וּבָנִים. אֲבָל אִם אֵין לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים אֵין רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית. וְדָבָר זֶה קַבָּלָה הוּא אֲפִלּוּ הָיָה הַנִּמְכָּר כֹּהֵן הֲרֵי זֶה מֻתָּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית כָּל יְמֵי עַבְדוּתוֹ:

7 קידושין פתח ↗

יְצִיאָה דִּכְווֹתַהּ קָא מְמַעֵט. וְהָא לָא דָּמְיָא הַאי יְצִיאָה לְהַאי יְצִיאָה, הָתָם נָפְקָא לַהּ מֵרְשׁוּת אָדוֹן לִגְמָרֵי, וְהָכָא אַכַּתִּי מִיחַסְּרָא מְסִירָה לְחוּפָּה! בַּהֲפָרַת נְדָרִים מִיהָא נָפְקָא לַהּ מֵרְשׁוּתֵיהּ. דִּתְנַן: נַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה אָבִיהָ וּבַעְלָהּ מְפִירִין נְדָרֶיהָ. וְהַאי ״וְיָצְאָה חִנָּם״ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? הָא מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא, דְּתַנְיָא: ״וְיָצְאָה חִנָּם״ – אֵלּוּ יְמֵי בַּגְרוּת, ״אֵין כָּסֶף״ – אֵלּוּ יְמֵי נַעֲרוּת. אָמַר רָבִינָא: אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ״אֵן כָּסֶף״. מַאי ״אֵין כָּסֶף״ – אֵין כֶּסֶף לְאָדוֹן זֶה אֲבָל יֵשׁ כֶּסֶף לְאָדוֹן אַחֵר, וּמַאן נִיהוּ – אָב. וּמִמַּאי דְּדָרְשִׁינַן הָכִי – דְּתַנְיָא: ״וְזֶרַע אֵין לָהּ״ – אֵין לִי אֶלָּא זַרְעָהּ. זֶרַע זַרְעָהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״זֶרַע אֵין לָהּ״ – עַיֵּין לָהּ. וְאֵין לִי אֶלָּא זֶרַע כָּשֵׁר. זֶרַע פָּסוּל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״זֶרַע אֵין לָהּ״ – עַיֵּין לָהּ. וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְזֶרַע זַרְעָהּ! זֶרַע זַרְעָהּ לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא, דִּבְנֵי בָנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים. כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא – לְזֶרַע פָּסוּל. וְתַנָּא גּוּפֵיהּ מְנָלֵיהּ דְּדָרֵישׁ הָכִי? אָמְרִי: כְּתִיב ״מֵאֵן בִּלְעָם״ וּ״מֵאֵן יְבָמִי״, דְּלָא כְּתִיב בְּהוּ יוֹד. וְהָכָא, כְּתִיב בֵּיהּ יוֹד – שְׁמַע מִינַּהּ לִדְרָשָׁא הוּא דַּאֲתָא. וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב קִידּוּשֶׁיהָ לְאָבִיהָ, וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ לְאָבִיהָ. דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא קִידּוּשֶׁיהָ לְאָבִיהָ, הֲוָה אָמֵינָא מִשּׁוּם דְּלָא טָרְחָא בְּהוּ, אֲבָל מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ דְּקָא טָרְחָא בְּהוּ אֵימָא דִּידַהּ הָווּ. וְאִי אַשְׁמְעִינַן מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, דְּקָא מִתַּזְנָא מִינֵּיהּ, אֲבָל קִידּוּשֶׁיהָ דְּמֵעָלְמָא קָאָתֵי לַהּ אֵימָא דִּידַהּ הָווּ, צְרִיכָא. גּוּפָא: ״וְיָצְאָה חִנָּם״ – אֵלּוּ יְמֵי בַּגְרוּת, ״אֵין כֶּסֶף״ – אֵלּוּ יְמֵי נַעֲרוּת. וְלִכְתּוֹב רַחֲמָנָא נַעֲרוּת, וְלָא בָּעֵי בַּגְרוּת! אָמַר רַבָּה: בָּא זֶה וְלִמֵּד עַל זֶה. מִידֵּי דְּהָוֵה אַתּוֹשָׁב וְשָׂכִיר. דְּתַנְיָא: ״תּוֹשָׁב״ – זֶה קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם, ״שָׂכִיר״ – זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים. יֵאָמֵר ״תּוֹשָׁב״ וְלֹא יֵאָמֵר ״שָׂכִיר״, וַאֲנִי אוֹמֵר: קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל, קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? אִילּוּ כֵּן, הָיִיתִי אוֹמֵר: ״תּוֹשָׁב״ – זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים. אֲבָל קְנוּי קִנְיַן עוֹלָם – אוֹכֵל. בָּא ״שָׂכִיר״ וְלִימֵּד עַל ״תּוֹשָׁב״, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּי קִנְיַן עוֹלָם – אֵינוֹ אוֹכֵל. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: מִי דָּמֵי? הָתָם תְּרֵי גוּפֵי נִינְהוּ, דְּכִי נָמֵי כְּתַב רַחֲמָנָא ״תּוֹשָׁב נִרְצָע לֹא יֹאכַל״ וַהֲדַר כְּתַב אִידַּךְ, הֲוָה שָׂכִיר מִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר, וּמִילְּתָא דְּאָתְיָא בְּקַל וָחוֹמֶר טָרַח וְכָתַב לַהּ קְרָא. אֶלָּא הָכָא, חַד גּוּפָא הִיא – כִּי נָפְקָא לַהּ בְּנַעֲרוּת, בַּגְרוּת מַאי בָּעֲיָא גַּבֵּיהּ? אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְבֶגֶר דְּאַיְלוֹנִית, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: בְּנַעֲרוּת תִּיפּוֹק, בְּבַגְרוּת לָא תִּיפּוֹק, קָא מַשְׁמַע לַן. מַתְקֵיף לַהּ מָר בַּר רַב אָשֵׁי: וְלָאו קַל וָחוֹמֶר הוּא? וּמָה סִימָנִין שֶׁאֵין מוֹצִיאִין מֵרְשׁוּת אָב – מוֹצִיאִין מֵרְשׁוּת אָדוֹן, בַּגְרוּת שֶׁמּוֹצִיאָה מֵרְשׁוּת אָב – אֵינוֹ דִּין שֶׁמּוֹצִיאָה מֵרְשׁוּת אָדוֹן? אֶלָּא אָמַר מָר בַּר רַב אָשֵׁי: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְעִיקַּר זְבִינָא דְאַיְלוֹנִית, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: דְּאַתְיָא סִימָנֵי נַעֲרוּת – הָוֵי זְבִינָא, דְּלָא אַתְיָא סִימָנֵי נַעֲרוּת – לָא הָוֵי זְבִינַהּ זְבִינָא,

11 ספר הזהר פתח ↗

כָּל גַּוְונִין טָבִין לְחֶלְמָא, בַּר תִּכְלָא, כְּמָה קל"ט ע"א דְּאִתְּמַר. בְּגִין דְּאִיהוּ כֻּרְסְיָיא, לְמֵידָן דִּינִין דְּנִשְׁמָתִין. וְהָא הַאי דַּרְגָּא נ"א חדא חִוָּורָא אִיהוּ. אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּקַיְּימָא בְּדִינֵי דְּנַפְשָׁאן, כְּדִין אִיהוּ גּוָֹון תִּכְלָא. וְהָא אוֹקִימְנָא. בְּשַׁעֲתָא דְּחָמֵי בַּר נָשׁ לְהַאי גּוָֹון, אִדְכַּר בַּר נָשׁ לְמֶעְבַּד פִּקּוּדִין דְּמָארֵיהּ. כְּגַוְונָא דִּנְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת, בְּשַׁעֲתָא דַּהֲווֹ חֲמָאן לֵיהּ, הֲווֹ דַּחֲלֵי מִקַּמֵּי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּמְנַטְרָן גַּרְמַיְיהוּ מִכָּל חוֹבִין, וּבְשַׁעֲתָא דְּהַהוּא דְּחִילוּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סַלְּקָא עָלַיְיהוּ, מִיָּד אִתָּסְיָין. מַאן גָּרִים לוֹן לְדַּחֲלָא מִקָּמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הַהוּא נָחָשׁ, הַהִיא רְצוּעָה דְּמִסְתַכְּלָן בָּהּ. אוּף הָכִי תְּכֵלֶת במדבר ט״ו:ל״ט וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְּכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְיָ'. מֵהַהוּא דְּחִילוּ דִּילֵיהּ, וְעַל דָּא תְּכֵלֶת בְּמַשְׁכְּנָא. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, הַאי דְּאָמַר מַר תְּכֵלֶת כֻּרְסְיָיא דְּדִינָא אִיהִי, וְכַד אִיהִי קַיְּימָא בְּגַוְונָא דָּא, כְּדֵין אִיהִי כֻּרְסְיָיא לְמֵידָן דִּינֵי נַפְשָׁאן. אֵימָתַי אִיהִי בְּרַחֲמֵי. אָמַר לֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דִּכְרוּבִים מְהַדְרָן אַנְפַּיְיהוּ דָּא עִם דָּא, וּמִסְתַּכְּלָן אַנְפִּין בְּאַנְפִּין. כֵּיוָן דְּאִינּוּן כְּרוּבִים מִסְתַּכְּלָן אַנְפִּין בְּאַנְפִּין כְּדֵין כָּל גַּוְונִין מִתְתַּקְנָן, וְאִתְהַפָּךְ גּוָֹון תִּכְלָא לְגָוְון אַחֲרָא. מִתְהַפָּךְ גּוָֹון יָרוֹק, לְגָוְון זָהָב. נ"א חוור וְעַל דָּא, בְּהִפּוּכָא דִּגְוָונִין, אִתְהַפַּךְ מִדִּינָא לְרַחֲמֵי, וְכֵן מֵרַחֲמֵי לְדִינָא, וְכֹלָּא בְּהִפּוּכָא דִּגְוָונִין. כְּמָה דִּמְסַדְרִין יִשְׂרָאֵל תִּקּוּנַיְיהוּ לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָכִי קַיָּימָא כֹּלָּא, וְהָכִי אִתְסָדַר. וְעַל דָּא כְּתִיב ישעיהו מ״ט:ג׳ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר, בְּאִינּוּן גַּוְונִין דִּכְלִילָן דָּא בְּדָא, שְׁפִירוּ דְּכֻלְּהוּ. חסר כאן שמות כ״ה:כ״ג וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים וְגוֹ'. רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, דברים ח׳:י׳ וְאָכַלְתָּ וְשָבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ', כַּמָה זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוּ, וְקָרִיב לוֹן לְגַבֵּיהּ מִכָּל עַמִּין, וּבְגִינֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, יָהִיב מְזוֹנָא וְשַׂבְעָא, לְכָל עָלְמָא. וְאִלְמָלֵא יִשְׂרָאֵל, לָא יָהִיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְזוֹנָא לְעָלְמָא, וְהַשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל אִינּוּן בְּגָלוּתָא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דְּנַטְלֵי מְזוֹנָא עַל חַד תְּרֵין. בְּזִמְנָא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, הֲוָה נָחִית לוֹן מְזוֹנָא מֵאֲתָר עִלָּאָה, וְאִינּוּן יָהֲבֵי חוֹלָק תַּמְצִית לְעַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְעַמִּין כֻּלְּהוּ לָא אִתְּזָנוּ אֶלָּא מִתַּמְצִית. וְהַשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל אִינּוּן בְּגָלוּתָא, אִתְהַפַּךְ בְּגַוְונָא אַחֲרָא. מְתַל לְמַלְכָּא, דְּאַתְקִין סְעוּדָתָא לִבְנֵי בֵּיתֵיהּ, כָּל זִמְנָא דְּאִינּוּן עַבְדֵי רְעוּתֵיהּ, אַכְלֵי סְעוּדָתָא עִם מַלְכָּא, וְיָהֲבֵי לְכַלְבֵּי חוּלָק גַּרְמִין לְמִגְרַר. בְּשַׁעֲתָא דִּבְנִי בֵּיתֵיהּ לָא עַבְדֵי רְעוּתָא דְּמַלְכָּא, מַלְכָּא יָהִיב כָּל סְעוּדָתָא לְכַלְבֵּי, וְסָלִיק לוֹן גַּרְמֵי. כְּגַוְונָא דָּא, כָּל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל עַבְדֵי רְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן, הָא עַל פָּתוֹרָא דְּמַלְכָּא אִינּוּן אַכְלֵי, וְכָל סְעוּדָתָא אִתְתָּקַּן לְהוֹן. וְאִינּוּן, מֵהַהוּא חֶדְוָה דִּלְהוֹן, יָהֲבֵי גַּרְמֵי דְּאִיהוּ תַּמְצִית לְעוֹבָדֵי כּוֹכָבִים. וְכָל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל לָא עַבְדֵי רְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן, אַזְלֵי בְּגָלוּתָא, וְהָא סְעוּדָתָא לְכַלְבֵּי, וְאִסְתַּלָּק לוֹן תַּמְצִית יחזקאל ד׳:י״ג כָּכָה יֹאכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת לַחְמָם טָמֵא בַּגּוֹיִם, דְּהָא תַּמְצִית דְּגִעוּלֵיהוֹן אַכְלֵי. וַוי לִבְרָא דְּמַלְכָּא, דְּיָתִיב וּמְצַפֶּה לְפָתוֹרָא דְּעַבְדָא, מַה דְּאִשְׁתְּאַר מִגּוֹ פָּתוֹרָא אִיהוּ אָכִיל. דָּוִד מַלְכָּא אָמַר, תהילים כ״ג:ה׳ תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נְגֶד צוֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה. תַּעֲרוֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן, דָּא סְעוּדָתָא דְּמַלְכָּא. נֶגֶד צוֹרְרָי, אִינּוּן כַּלְבֵּי דְּיַתְבֵי קָמֵי פָּתוֹרָא, מְצַפָּאן לְחוּלָק גַּרְמִין, וְאִיהוּ יָתִיב עִם מַלְכָּא בְּעִנוּגָא דִּסְעוּדָתָא בְּפָתוֹרָא. דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, דָּא רֵישָׁא דִּסְעוּדָתָא, דְּכָל מִשְׁחָא, וְשַׁמְנוּנָא, וְתִקוּן סְעוּדָתָא, אִתְיְיהִיב בְּקַדְמִיתָא לִרְחִימָא דְּמַלְכָּא. מַה דְּאִשְׁתְּאַר, לְבָתַר אִתְיְיהִיב לְכַלְבֵּי, וּלְאִינּוּן פַּלְחֵי פָּתוֹרָא. כּוֹסִי רְוָיָה, מַלְיָא כַּסָּא קָמֵי רְחִימָא דְּמַלְכָּא תָּדִיר, דְּלָא יִצְטְרִיךְ לְמִשְׁאַל. וְעַל רָזָא דָּא, הֲווֹ יִשְׂרָאֵל תָּדִיר, עִם שְׁאַר עַמִּין. רַבִּי חִיָּיא הֲוָה אָזִיל לְגַבֵּי דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לִטְבֶרְיָה, וַהֲווּ עִמֵּיהּ רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי, וְרַבִּי יֵיסָא זְעִירָא, עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי, אָמַר רַבִּי יֵיסָא לְרַבִּי חִיָּיא, תֵּימָה מָה דִּכְתִּיב, מלכים א ב׳:ז׳ וְלִבְנַי בַרְזִיּלַי הַגִּלְעָדִי תַּעֲשֶׂה חֶסֶד וְהָיוּ בְּאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ וְגוֹ'. אִי הָכִי כָּל טִיבוּ וּקְשׁוֹט, לְמֵיכַל עַל פָּתוֹרֵיהּ וְלָא יַתִּיר, מִדְּקָאָמַר הָכָא וְהָיוּ בְּאוֹכְלֵי שֻׁלְחָנְךָ. וְתוּ, לָאו יְקָרָא דְּמַלְכָּא אִיהוּ, לְמֵיכַל בַּר נָשׁ אָחֳרָא עַל פָּתוֹרֵיהּ דְּמַלְכָּא, וְלָא אִצְטְרִיךְ דָּא, אֶלָּא מַלְכָּא בִּלְחוֹדוֹי, וְכֻלְּהוּ רַבְרְבָנוֹהִי סַחֲרָנֵיהּ, לְתַתָּא מִנֵּיהּ.

12 משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש פתח ↗

אֵין הָרוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה גּוֹלֶה אֶלָּא אִם כֵּן מֵת הַנֶּהֱרָג מִיָּד. אֲבָל אִם חָבַל בּוֹ בִּשְׁגָגָה אַף עַל פִּי שֶׁאֲמָדוּהוּ לְמִיתָה וְחָלָה וּמֵת אֵינוֹ גּוֹלֶה שֶׁמָּא הוּא קֵרֵב אֶת מִיתַת עַצְמוֹ אוֹ הָרוּחַ נִכְנְסָה בַּחֲבּוּרָה וַהֲרָגָתְהוּ. אֲפִלּוּ שָׁחַט בּוֹ כָּל שְׁנֵי הַסִּימָנִים וְעָמַד מְעַט אֵינוֹ גּוֹלֶה עַל יָדוֹ. לְפִיכָךְ אִם לֹא פִּרְכֵּס כְּלָל אוֹ שֶׁשְּׁחָטוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ כְּגוֹן בַּיִת סָתוּם שֶׁל שַׁיִשׁ הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

12 כתובות פתח ↗

חַיָּיבֵי עֲשֵׂה, מִצְרִי וַאֲדוֹמִי. הָנִיחָא לְרַבִּי יְשֵׁבָב, אִי לְאַפּוֹקֵי מִטַּעְמָא דְּרַבִּי סִימַאי קָאָתֵי — שַׁפִּיר. אֶלָּא אִי טַעְמָא דְנַפְשֵׁיהּ קָאָמַר, כֹּל שֶׁאֵין לוֹ בִּיאָה בְּיִשְׂרָאֵל הַוָּלָד מַמְזֵר — וַאֲפִילּוּ חַיָּיבֵי עֲשֵׂה! מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ בְּעוּלָה לְכֹהֵן גָּדוֹל. וּמַאי שְׁנָא? דְּהָוֵה לֵיהּ עֲשֵׂה שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה בַּכֹּל. אָמַר רַב חִסְדָּא: הַכֹּל מוֹדִים בְּבָא עַל הַנִּדָּה שֶׁמְּשַׁלֵּם קְנָס. לְמַאן דְּאָמַר יֵשׁ בָּהּ הֲוָיָה — הָא נָמֵי יֵשׁ בָּהּ הֲוָיָה. לְמַאן דְּאָמַר רְאוּיָה לְקַיְּימָהּ — הָא נָמֵי רְאוּיָה לְקַיְּימָהּ. וּלְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה. דְּתַנְיָא: רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה הָיָה עוֹשֶׂה אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים כַּשַּׁבָּת לְתַשְׁלוּמִין. מָה שַׁבָּת — מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ וּפָטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין, אַף יוֹם הַכִּפּוּרִים — מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ וּפָטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין. מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה? אָמַר אַבָּיֵי: נֶאֱמַר ״אָסוֹן״ בִּידֵי אָדָם. וְנֶאֱמַר ״אָסוֹן״ בִּידֵי שָׁמַיִם. מָה ״אָסוֹן״ הָאָמוּר בִּידֵי אָדָם — פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין, אַף ״אָסוֹן״ הָאָמוּר בִּידֵי שָׁמַיִם — פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין. מַתְקֵיף לַהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: מִמַּאי דְּכִי קָא מַזְהַר לְהוּ יַעֲקֹב לִבְנֵיהּ, עַל צִינִּים וּפַחִים דְּבִידֵי שָׁמַיִם נִינְהוּ? דִּלְמָא עַל אַרְיָא וְגַנָּבֵי דְּבִידֵי אָדָם נִינְהוּ?! אַטּוּ יַעֲקֹב אַהָא אַזְהַר, אַהָא לָא אַזְהַר? יַעֲקֹב עַל כֹּל מִילֵּי אַזְהַר. וְצִינִּים פַּחִים בִּידֵי שָׁמַיִם נִינְהוּ? וְהָתַנְיָא: הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִצִּינִּים פַּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צִינִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִיקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם״! וְתוּ אַרְיָא וְגַנָּבֵי בִּידֵי אָדָם נִינְהוּ? וְהָאָמַר רַב יוֹסֵף וְכֵן תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁבָּטְלוּ סַנְהֶדְרִין, אַרְבַּע מִיתוֹת לֹא בָּטְלוּ. לֹא בָּטְלוּ?! הָא בָּטְלוּ לְהוּ! אֶלָּא: דִּין אַרְבַּע מִיתוֹת לֹא בָּטְלוּ. מִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב סְקִילָה — אוֹ נוֹפֵל מִן הַגָּג, אוֹ חַיָּה דּוֹרַסְתּוֹ. וּמִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב שְׂרֵיפָה — אוֹ נוֹפֵל בִּדְלֵיקָה, אוֹ נָחָשׁ מַכִּישׁוֹ. וּמִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב הֲרִיגָה — אוֹ נִמְסָר לַמַּלְכוּת, אוֹ לִיסְטִים בָּאִין עָלָיו. וּמִי שֶׁנִּתְחַיֵּיב חֶנֶק — אוֹ טוֹבֵעַ בַּנָּהָר, אוֹ מֵת בִּסְרוֹנְכֵי?! אֶלָּא, אֵיפוֹךְ: אַרְיָא וְגַנָּבֵי בִּידֵי שָׁמַיִם, צִינִּים וּפַחִים בִּידֵי אָדָם. רָבָא אָמַר, טַעְמָא דְּרַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה מֵהָכָא: ״וְאִם הַעְלֵם יַעְלִימוּ עַם הָאָרֶץ אֶת עֵינֵיהֶם מִן הָאִישׁ הַהוּא בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמּוֹלֶךְ. וְשַׂמְתִּי אֲנִי אֶת פָּנַי בָּאִישׁ הַהוּא וּבְמִשְׁפַּחְתּוֹ וְהִכְרַתִּי אוֹתוֹ״, אָמְרָה תּוֹרָה: כָּרֵת שֶׁלִּי כְּמִיתָה שֶׁלָּכֶם, מָה מִיתָה שֶׁלָּכֶם — פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין. אַף כָּרֵת שֶׁלִּי — פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין. מַאי אִיכָּא בֵּין רָבָא לְאַבָּיֵי? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ זָר שֶׁאָכַל תְּרוּמָה — לְאַבָּיֵי פָּטוּר, וּלְרָבָא חַיָּיב. וּלְאַבָּיֵי פָּטוּר?! וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא: מוֹדֶה רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה בְּגוֹנֵב חֶלְבּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וַאֲכָלוֹ, שֶׁהוּא חַיָּיב — שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּיב בִּגְנֵיבָה קוֹדֶם שֶׁבָּא לִידֵי אִיסּוּר חֵלֶב. אַלְמָא דְּמֵעִידָּנָא דְּאַגְבְּהֵיהּ קַנְיֵיהּ, מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ לָא הֲוָה עַד דְּאָכֵיל לֵיהּ. הָכָא נָמֵי, בְּעִידָּנָא דְּאַגְבְּהֵיהּ — קַנְיֵיהּ, מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ לָא הָוֵי עַד דְּאָכֵיל לֵיהּ! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן שֶׁתָּחַב לוֹ חֲבֵירוֹ לְתוֹךְ פִּיו. סוֹף סוֹף כֵּיוָן דְּלַעֲסֵיהּ קַנְיֵיהּ, מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ לָא הָוֵי עַד דְּבַלְעַהּ! כְּגוֹן שֶׁתָּחַב לוֹ לְתוֹךְ בֵּית הַבְּלִיעָה. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּמָצֵי לְאַהְדּוֹרַהּ — נֶיהְדַּר. אִי לָא מָצֵי לְאַהְדּוֹרַהּ — אַמַּאי חַיָּיב? לָא צְרִיכָא, דְּמָצֵי לְאַהְדּוֹרַהּ עַל יְדֵי הַדְּחָק. רַב פָּפָּא אָמַר: כְּגוֹן שֶׁתָּחַב לוֹ חֲבֵירוֹ מַשְׁקִין שֶׁל תְּרוּמָה לְתוֹךְ פִּיו. רַב אָשֵׁי אָמַר: בְּזָר שֶׁאָכַל תְּרוּמָה מִשֶּׁלּוֹ,

13 משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש פתח ↗

וְיֵשׁ הוֹרֵג וְתִהְיֶה הַשְּׁגָגָה קָרוֹב לְאֹנֶס וְהוּא שֶׁיֶּאֱרַע בְּמִיתַת זֶה מְאֹרָע פֶּלֶא שֶׁאֵינוֹ מָצוּי בְּרֹב מְאֹרְעוֹת בְּנֵי אָדָם. וְדִינוֹ שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַגָּלוּת. וְאִם הֲרָגוֹ גּוֹאֵל הַדָּם נֶהֱרָג עָלָיו:

18 משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש פתח ↗

הַמַּכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ בְּאֶבֶן אוֹ בְּאֶגְרוֹף וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אוֹמְדִין אוֹתוֹ. אִם אֲמָדוּהוּ לְחַיִּים נוֹתֵן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים וְנִפְטָר. וַאֲפִלּוּ חָלָה הַמֻּכֶּה וְהִכְבִּיד וּמֵת מֵחֲמַת הַמַּכָּה הֲרֵי זֶה פָּטוּר. וְאִם אֲמָדוּהוּ לְמִיתָה אוֹסְרִין אֶת הַמַּכֶּה בְּבֵית הַסֹּהַר מִיָּד וּמַמְתִּינִים לָזֶה. אִם מֵת יֵהָרֵג הַמַּכֶּה וְאִם הֵקֵל וְנִתְרַפֵּא רְפוּאָה שְׁלֵמָה וְהָלַךְ בַּשּׁוּק עַל רַגְלָיו כִּשְׁאָר הַבְּרִיאִים מְשַׁלֵּם הַמַּכֶּה חֲמִשָּׁה דְּבָרִים וְנִפְטָר:

30 משנה תורה, הלכות נזקי ממון פתח ↗

כַּמָּה הוּא הַכֹּפֶר. כְּמוֹ שְׁרָאוּ הַדַּיָּנִין שֶׁהוּא דְּמֵי הַנֶּהֱרָג הַכּל לְפִי שָׁוְיוֹ שֶׁל נֶהֱרָג שֶׁנֶּאֱמַר שמות כא ל "וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ כְּכל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו". וְכֹפֶר הָעֲבָדִים בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים בֵּין זְכָרִים בֵּין נְקֵבוֹת הוּא הַקְּנָס הַקָּצוּב בַּתּוֹרָה שְׁלֹשִׁים סֶלַע כֶּסֶף יָפֶה בֵּין שֶׁהָיָה הָעֶבֶד שָׁוֶה מֵאָה מָנֶה בֵּין שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה אֶלָּא דִּינָר. וְכָל הַמְעֻכָּב גֵּט שִׁחְרוּר אֵין לוֹ קְנָס הוֹאִיל וְאֵין לוֹ אָדוֹן שֶׁהֲרֵי יָצָא לְחֵרוּת:

« אור החיים על שמות כ׳:כ׳ אור החיים על שמות כ״ב:ג׳ »