2 לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הִרְבּוּ לִדְרֹשׁ בְּפָסוּק זֶה, אֲבָל אֵין הַמִּקְרָא מִתְיַשֵּׁב לְפִי פְּשׁוּטוֹ. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ הַכָּתוּב לְפִי מַה שֶׁאָמְרָה הַתּוֹרָה ״וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה וְהִצִּילוּ״ וְגוֹ׳ במדבר לה:כד-כה, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סנהדרין ב,א עֵדָה שׁוֹפֶטֶת וְעֵדָה מַצֶּלֶת, אֲבָל אִם פָּתְחוּ כֻּלָּם לְחוֹבָה פָּטוּר סנהדרין יז,א.
3 וּבָא הַכָּתוּב כָּאן לְהָסִיר שְׁנֵי מִכְשׁוֹלִין אֲשֶׁר יִכָּשֵׁל בָּהֶם חָכָם מֵאֶמְצָעוּת דִּין זֶה. הָאֶחָד בְּהַגִּיעַ מִשְׁפָּט כָּזֶה וְיִרְאֶה חָכָם אֶחָד מֵהַשּׁוֹפְטִים שֶׁכָּל חֲבֵרָיו פָּתְחוּ לְחוֹבָה, וְהוּא חוֹשֵׁב בְּדַעְתּוֹ כִּי הוּא זַכַּאי, וְיִתְחַכֵּם לוֹמַר: ״אִם נֹאמַר זַכַּאי הִנֵּה הוּא יֵצֵא חַיָּב, כִּי יֵשׁ שָׁם עֵדָה שׁוֹפֶטֶת וְעֵדָה מַצֶּלֶת, וְנִמְצְאוּ דְבָרַי עוֹשִׂים הֵפֶךְ דַּעְתִּי. לָזֶה אֶתְחַכֵּם וְאוֹמַר חַיָּב, שֶׁבָּזֶה תִּהְיֶה סְבָרָתִי מִתְקַיֶּמֶת שֶׁיֵּצֵא זַכַּאי מִטַּעַם פָּתְחוּ כֻּלָּם וְכוּ׳, וְגַם אֶהְיֶה מְקַיֵּם הַמּוּסָר לְבַטֵּל דַּעְתִּי לִפְנֵי דַּעַת הַמְרֻבִּין שֶׁאוֹמְרִים חַיָּב וְנֹאמַר חַיָּב עִמָּהֶם״. לָזֶה בָּא הַכָּתוּב וְצִוָּה עַל זֶה בְּדִיּוּק לְבַל עֲשׂוֹתוֹ, וְאָמַר לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת, פֵּרוּשׁ, כְּשֶׁתִּהְיֶה סוֹבֵר סְבָרָא אַחַת שֶׁבְּאָמְרְךָ דַּעְתְּךָ יֵצֵא זֶה הַנִּדּוֹן חַיָּב בְּדִינוֹ, וּכְגוֹן שֶׁכֻּלָּם אָמְרוּ חַיָּב וְאַתָּה חוֹשֵׁב זַכַּאי, לֹא תִתְחַכֵּם לִהְיוֹת אַחֲרֵי רַבִּים שֶׁאוֹמְרִים חַיָּב, וְהוּא אָמְרוֹ לְרָעֹת, וְתֹאמַר אַתָּה כְּדַעְתָּם חַיָּב הֵפֶךְ מַה שֶּׁנִּרְאֶה לְךָ כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא זַכַּאי כְּדַעְתְּךָ, אֶלָּא אֱמוֹר דַּעְתְּךָ כְּפִי מַה שֶׁיָּדַעְתָּ בְּמִשְׁפְּטֵי הַתּוֹרָה, וְאֵין לְךָ לְהִתְחַכֵּם עַל הַמִּשְׁפָּט כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים, וְהוּא שֶׁאָמַר פָּתְחוּ כֻּלָּם לְחוֹבָה זַכַּאי, לֹא אָמַר ה׳ שֶׁיִּזְכֶּה זֶה אֶלָּא אִם לְךָ יֵרָאֶה חַיָּב וְלֹא שֶׁיֵּרָאֶה לְךָ זַכַּאי, שֶׁאָז חַיָּב הוּא כְּמִשְׁפַּט הָאֱלֹהִים.
4 עוֹד יֵשׁ מִכְשׁוֹל שֵׁנִי בְּמִשְׁפָּט זֶה בְּאֹפֶן אַחֵר, וְהוּא אִם יֵרָאֶה בְּעֵינֵי חָכָם שֶׁהוּא חַיָּב כְּכָל הַדַּיָּנִים שֶׁאָמְרוּ חַיָּב, וְרוֹאֶה שֶׁאִם יֹאמַר חַיָּב הִנֵּה הוּא יוֹצֵא זַכַּאי הֵפֶךְ דְּבָרָיו שֶׁאוֹמֵר חַיָּב, לָזֶה יִתְחַכֵּם לוֹמַר זַכַּאי כְּדֵי שֶׁיֻּטֶּה הַמִּשְׁפָּט אַחֲרֵי רַבִּים שֶׁאוֹמְרִים חַיָּב וְיֵצֵא חַיָּב כְּפִי סְבָרָתוֹ, וְיֵשׁ בָּזֶה גַּם כֵּן כְּפִיַּת רֹאשׁ בִּגְמַר הַמִּשְׁפָּט לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים. לָזֶה אָמַר וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִיב וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ לֹא תַעֲנֶה מַעֲנֶה עַל רִיב לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים, פֵּרוּשׁ, שֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתְךָ בְּמַעַנְךָ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כְּמִשְׁפַּט יָחִיד וְרַבִּים, וְזֶה יַגִּיד שֶׁאִם יְגַלֶּה דַּעְתּוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא אֵין כָּאן הַטָּיָה אַחֲרֵי רַבִּים אֶלָּא כֻּלָּם בְּדַעַת אַחַת. וּבֵאֵר הַכָּתוּב טַעַם הַקְפָּדָתוֹ עַל הַדָּבָר וְאָמַר לְהַטֹּת, פֵּרוּשׁ כְּשֶׁתִּהְיֶה כַּוָּנָתְךָ לְהַטּוֹת מִמַּה שֶׁבְּדַעְתְּךָ בְּעִיּוּן מִשְׁפַּט הַתּוֹרָה שֶׁהוּא חַיָּב וְאַתָּה מַטֶּה לוֹמַר זַכַּאי כְּדֵי שֶׁיֵּצֵא חַיָּב לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים וְיֵצֵא חַיָּב, אֶלָּא אֱמוֹר דַּעְתְּךָ הֲגַם שֶׁיֵּצֵא זַכַּאי הֵפֶךְ דַּעְתְּךָ – ה׳ זִכָּהוּ. וְטַעַם מִשְׁפָּט זֶה לְצַד כִּי ה׳ יוֹשֵׁב בִּמְסִבַּת הַדַּיָּנִים וְהוּא יִשְׁפֹּט בְּפִיהֶם, וּכְשֶׁיִּרְאֶה מִשְׁפָּט מְרֻמֶּה וְאֵין בּוֹ מְצִיאוּת לְזַכּוֹת הַזַּכַּאי יִתְחַכֵּם לִפְתֹּחַ כֻּלָּן לְחוֹבָה וְצִוָּה שֶׁיֵּצֵא זַכַּאי בָּזֶה:
