9 וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה וְגוֹ׳. אָמְרוֹ ״הִנֵּה״ וְגוֹ׳ יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בראשית רבה פ,יב בַּפָּסוּק בראשית ל״ד:ל׳ ״עֲכַרְתֶּם אוֹתִי״ שֶׁצְּלוּלָה הָיְתָה הֶחָבִית וְכוּ׳, כִּי מָסֹרֶת הָיְתָה בְּיַד וְכוּ׳ שֶׁעֲתִידִין לִפּוֹל בְּיַד יִשְׂרָאֵל, עַד כָּאן. וְלָזֶה אָמַר מֶלֶךְ מִצְרַיִם ״הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ הַיָּדוּעַ בְּתוֹקֶף וָעוֹז, הִנֵּה הוּא רַב וְעָצוּם.
10 וְאָמַר הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְגוֹ׳ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ, וְיַעֲשֶׂה מַה שֶׁהוּא מָסֹרֶת בְּיָדָם שֶׁהוּא יְאַבֵּד כָּל נֶפֶשׁ לַכְּנַעֲנִי אָחִיו, לָזֶה יִתְחַכְּמוּ עָלָיו לְאָסְרוֹ לְבַל צֵאת. וְלָזֶה נִקְרֵאת מִצְרַיִם בֵּית הַכֶּלֶא, כִּי הָיוּ הַמִּצְרִים שׁוֹמְרִים אֶת יִשְׂרָאֵל בִּלְתִּי צֵאת מִשָּׁם לַחֲשַׁשׁ כַּלּוֹת אָחִיו הַכְּנַעֲנִי וְכוּ׳.
11 עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ הִנֵּה עַם וְגוֹ׳ עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי עַם זֶה מְשֻׁנֶּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי שְׁאָר הָעַמִּים יִתְעָרְבוּ בֵּינֵיהֶם, וְאֵין לְךָ עַם שֶׁאֵין בּוֹ תַּעֲרוֹבוֹת גָּדוֹל מִכַּמָּה עַמִּים, אֲשֶׁר לֹא כֵן עַם יִשְׂרָאֵל. וְהוּא אָמְרוֹ הִנֵּה עַם כֻּלּוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֵין זָר אִתָּם, וְאָמְרוֹ רַב וְעָצוּם פֵּרוּשׁ כִּי בְּאֶמְצָעוּת הֱיוֹתָם עַם אֶחָד וּמְיֻחָד, הֲגַם שֶׁיִּהְיוּ מְעַטִּים בְּעֵרֶךְ שְׁאָר הָאֻמּוֹת, יֵחָשְׁבוּ לְרַבִּים וַעֲצוּמִים מֵהֶם לְצַד שֶׁהֵם כָּל אֶחָד נוֹתֵן נַפְשׁוֹ עַל אָחִיו, וְזֶה יָדוּעַ לְיוֹדְעֵי עֵרֶךְ מִלְחָמָה.
12 עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ רַב וְעָצוּם, ״רַב״ – שֶׁמִּתְרַבֶּה שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם, וְהִנֵּה מִטֶּבַע הָעוֹלָם כַּאֲשֶׁר יִוָּלְדוּ רַבִּים יִהְיוּ תַּשֵּׁי כֹּחַ בֵּין בִּבְחִינַת הַנּוֹלָדִים בֵּין בִּבְחִינַת הַמּוֹלִיד, וְצֵא וּלְמַד מֵהַתְּאוֹמִים כַּיָּדוּעַ לַטִּבְעִיִּים, וּמֵעַתָּה אֵין מֵחוּשׁ לְרִבּוּיָם כִּי סוֹפָם לְהִתְמַעֵט, וְכִי יִהְיוּ רַבִּים אֵין בָּהֶם כֹּחַ לָחוּשׁ לְרִיבּוּיָם, לָזֶה אָמַר ״וְעָצוּם״, פֵּרוּשׁ, הֲגַם שֶׁהֵם מִתְרַבִּים בְּיוֹתֵר מֵהָרָגִיל אַף עַל פִּי כֵן ״וְעָצוּם מִמֶּנּוּ״, הֲגַם שֶׁאֵין בָּהֶם הָרִבּוּי, וּמִן הָרָאוּי הֵם הָיוּ רְאוּיִים לִהְיוֹת חֲזָקִים יוֹתֵר מֵהֶם, וּמֵעַתָּה בְּהֶכְרֵחַ לְהִתְחַכֵּם עָלָיו. וּכְפִי זֶה תֵּיבַת ״מִמֶּנּוּ״ חוֹזֶרֶת אֶל ״עָצוּם״ וְלֹא לְאָמְרוֹ ״רַב״, כִּי בְּסָמוּךְ הוּא אוֹמֵר ״פֶּן יִרְבֶּה״.
13 עוֹד יִרְצֶה בְּאָמְרוֹ רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ, פֵּירוּשׁ שֶׁגְּדוּלָּתָם וְרִבּוּיָם מֵהֶם הָיָה. וְהַכַּוָּנָה בָּזֶה כִּי בָּא לְהוֹדִיעַ אוֹתָם כִּי יֵשׁ לָהֶם חוֹב בְּיִשְׂרָאֵל, וְנִתְכַּוֵּן לְהַקְדִּים טַעֲנָה לְבַל יֹאמְרוּ אֵלָיו עַמּוֹ אוֹ כָּל רוֹאֶה מַעֲשָׂיו נָכְרִיִּים, כִּי בְּאֵיזֶה כֹּחַ יַעֲמֹד וְיִקַּח עַם אֶחָד הַשּׁוֹכֵן בְּקִרְבּוֹ וְיַעֲבֹד בּוֹ עֲבוֹדַת עֶבֶד. לָזֶה אָמַר הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל זֶה עַצְמוֹ וּבְשָׂרוֹ מִשֶּׁלָּנוּ הוּא, כִּי אָנוּ הֶחֱיֵינוּ אוֹתוֹ בִּשְׁנֵי רָעָב, וְכָל מַה שֶׁנִּתְרַבָּה מִמֶּנּוּ הוּא גַּם כֵּן, כִּי בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ בָּא לָגוּר בָּאָרֶץ. וּמֵעַתָּה יַחְזִיק בְּיִשְׂרָאֵל בַּחֲזָקָה שֶׁעִמָּהּ טַעֲנָה, וְיִתְחַכְּמוּ לוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם.
14 עוֹד יִרְצֶה, כִּי הֲלֹא תִּמְצָא כִּי כָּל הַמְּלָכִים וּגְדוֹלֵי הָעַמִּים יִתְחַכְּמוּ לְפָאֵר מַלְכוּתָם בְּעַם מְכֻבָּד, וּמַה גַּם בְּעַם יִשְׂרָאֵל כִּי שֵׁם וּמַעֲלָה מְיֻחֶדֶת לוֹ, וְאֵין לְךָ אֻמָּה שֶׁשָּׁלְטָה בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא הָיְתָה מְעֻלָּה עַל כָּל הָאֻמּוֹת, בְּסוֹד איכה א:ה ״הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ״. לָזֶה אָמַר מֶלֶךְ חָדָשׁ: ״הִנֵּה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ הַמְכֻבָּדִים הֵם הֵם הָעִקָּר בַּמַּלְכוּת יוֹתֵר מֵהַמִּצְרִים, וּבָהֶם הֵם מִתְכַּבְּדִים, וְכִי יֵצְאוּ מֵהָעִיר תִּהְיֶה הָעִיר פְּחוּתָה וּבְזוּיָה. לָזֶה הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ וְגוֹ׳, פֶּן יֵצֵא מֵהָעִיר בְּאֶמְצָעוּת סִבָּה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְיָקוּץ מֵהַמִּלְחָמָה וְיֵלֵךְ לוֹ, וְאָז אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְמָנְעוֹ כִּי יִלָּחֵם בָּנוּ בְּהִצְטָרְפוּת מִלְחָמָה הַלּוֹחֶמֶת עִמָּנוּ.
