1 וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ וְגוֹ׳ וְיוֹסֵף וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה אָמַר ״וַיְהִי״ לְשׁוֹן צַעַר, וְאִם עַל הַגָּלוּת – אֵין זֶה מְקוֹם הַדָּבָר. גַּם צָרִיךְ לָדַעַת אָמְרוֹ כָּל. עוֹד לָמָּה הֻצְרַךְ לַחְזֹר לְהוֹדִיעַ מִנְיַן יוֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב וּכְבָר הִשְׁמִיעָנוּ וִידַעְנוּם. עוֹד מַה הוֹדָעָה זוֹ כְּדָבָר חָדָשׁ ״וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם״.
2 וְאוּלַי שֶׁיְכַוֵּן הַכָּתוּב לוֹמַר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוטה לו,א שֶׁעָתִיד הָיָה יוֹסֵף לְהַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וּמִי סִבֵּב שֶׁלֹּא הֶעֱמִיד אֶלָּא שְׁנַיִם, הוּא פֶּגַע רַע שֶׁפְּגָעַתּוֹ אֵשֶׁת פּוֹטִיפַר ״וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו״ בראשית מט:כד עַד כָּאן. הָא לָמַדְתָּ שֶׁזּוּלַת זֶה הָיָה יוֹסֵף מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְהִי לְשׁוֹן צַעַר, שֶׁמִּצְטַעֶרֶת הַתּוֹרָה עַל שֶׁלֹּא הָיוּ בֵּין הַכֹּל אֶלָּא שִׁבְעִים נֶפֶשׁ, וְהוּא אָמְרוֹ כָּל נֶפֶשׁ וְגוֹ׳, וְנָתַן הַטַּעַם לַדָּבָר שֶׁלֹּא הָיוּ אֶלָּא שִׁבְעִים, וְאָמַר וְיוֹסֵף הָיָה וְגוֹ׳, וְדֵין גָּרְמָא שֶׁלֹּא הָיוּ יוֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב אֶלָּא שִׁבְעִים נֶפֶשׁ, שֶׁזּוּלַת זֶה אִם לֹא יָרַד יוֹסֵף לְמִצְרַיִם הָיָה יוֹסֵף מַעֲמִיד שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים וְהָיוּ בְּנֵי יַעֲקֹב שְׁמוֹנִים עֲנָפִים, וּבָזֶה נִתְיַשְּׁבוּ כָּל הַדִּקְדּוּקִים יַחַד.
3 עוֹד יְכַוֵּן הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ כָּל נֶפֶשׁ וְגוֹ׳ וְיוֹסֵף וְגוֹ׳, לוֹמַר כִּי כְּלָלוּת עֲנָפִים אֵלּוּ כֻּלָּם שָׁוִים לְטוֹבָה בְּאֵין הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם, כֻּלָּם צַדִּיקִים, כֻּלָּם חֲכָמִים, כֻּלָּם בְּלֵב שָׁלֵם זֶה עַל זֶה וּכְאִלּוּ כֻּלָּם נֶפֶשׁ אַחַת. וְהוֹדִיעַ חִדּוּשׁ וּרְבוּתָא גְּדוֹלָה הִיא לְצַד יוֹסֵף שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, וּמִן הַטֶּבַע יִהְיֶה מִשְׁתַּנֶּה מֵהַשְׁוָאַת הָאַחִים, בֵּין לְצַד הָאַחְוָה, כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה שָׁוֶה בְּרָצוֹן כְּהַשְׁוָאַת כֻּלָּם לְצַד מַה שֶׁעָשׂוּ לוֹ שֶׁמְּכָרוּהוּ וְנִתְאַכְזְרוּ עָלָיו, וְאֵיךְ לֹא יִהְיֶה קְצָת שִׁנּוּי בֵּינוֹ לְבֵין כֻּלָּם, בֵּין לְצַד הַצִּדְקוּת כִּי הָיָה נָתוּן בְּכוּר הַטֻּמְאָה וְהָאַחִים הָיוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וּמְסוֹכָכִים בָּאִילָן הוּא יַעֲקֹב אֲבִיהֶם, וְעַל כָּל פָּנִים יִשְׁתַּנֶּה קְצָת. וְאַף עַל פִּי כֵן מוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב כִּי שָׁוֶה הוּא לָהֶם וְנִכְנָס בְּמִסְפַּר הַשִּׁבְעִים, וּכְהַשְׁוָאַת כֻּלָּם יַחַד לִקָּרֵא נֶפֶשׁ אַחַת, בֵּין לִפְרָט הָאַהֲבָה וְהָאַחְוָה הַנְּכוֹנָה בֵּין לְעִנְיַן הַצִּדְקוּת וְטַהֲרַת הַנֶּפֶשׁ, שֶׁלֹּא נִדְבַּק בּוֹ מִתַּחֲלוּאֵי הַנֶּפֶשׁ הֲגַם הֱיוֹתוֹ בְּמִצְרַיִם. וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפָסוּק בראשית מו:ל ״אָמוּתָה הַפָּעַם״ וְגוֹ׳.