22 וַיָּבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל בְּת֥וֹךְ הַיָּ֖ם בַּיַּבָּשָׁ֑ה וְהַמַּ֤יִם לָהֶם֙ חוֹמָ֔ה מִֽימִינָ֖ם וּמִשְּׂמֹאלָֽם׃
22 בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה. פֵּרוּשׁ אָמְרוֹ ״בְּתוֹךְ הַיָּם״ – בִּפְנִימִיּוּתוֹ, וְאָמְרוֹ בַּיַּבָּשָׁה – שֶׁלֹּא הָיָה קַרְקָעִית הַיָּם טִיט וָרֶפֶשׁ.
23 וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, כִּי חֵלֶק מֵהַמַּיִם שֶׁנֶּחְלַק לֹא נִשְׁפַּךְ לַצְּדָדִין. וְאָמְרוֹ ״מִימִינָם״ לוֹמַר כִּי לֹא חוֹמָה מַמָּשׁ שֶׁהוּא בְּהֶקֵּף מֵהַצְּדָדִין: